יום חמישי, 31 במרץ 2011

ריהאנה ויחסיה עם סאדו מאזו






ריהאנה  והישבן על שער המגזין



בשיר של ריאהנה - "S&M", שיצא לפני מספר חודשים ומלווה בקליפ פרובוקטיבי, היא שרה על יחסיה האמביוולנטיים עם התקשורת. ייתכן ואת האמת לא היינו יודעים לעולם, אלמלא בראיון שנתנה ריהאנה למגזין רולינג סטון (Rolling Stone Magazine) שיצא השבוע, ריהאנה הודתה היא אוהבת שקושרים אותה ונותנים לה מכות בטוסיק.
לדבריה, אין קשר בין השיר ואו החתימה שהשאיר על פניה חברה לשעבר כריס בראון לבין חיבתה לספאנקינג. ריהאנה הבהירה שהיא לא בקטע של שוטים ושלשלאות. בנוסף, היא הבהירה שהיא לא מדברת על סוג המכות נוסח כריס בראון - היא קצת מאזוכיסטית, אבל רק במיטה. לפי ניתוח שלפסיכולוגים, יש קשר בין המכות שאביה חבט בה בילדותה לבין חיבתה לספאנקינג. ריהאנה חיילת סקסית טובה

יום רביעי, 30 במרץ 2011

איפה הילד ואיגי וקסמן - רק בשביל לקבל חיבוק











היא עומדת ובוהה בגשם האטלנטי
מקיש בחלון שלנו בלי הפסקה
כל הדרך מפורטוגל עכשיו ברחוב שלנו
מצמידה את האף לשמשה ולא מפסיקה לבכות

אתה לא אוהב אותי יותר
היא אומרת יותר
היא אומרת ומפנה אלי את הגב
רק בשביל לקבל חיבוק
רק בשביל לקבל חיבוק

אל תהיה אדיש אלי תפסיק להיות כל כך חכם
זקוקה לך עכשיו אוהבת אותך

הגשם ממשיך ולא אכפת לו מכלום
הוא לא מפה והוא מכה כמו משוגע

אני אוהב אותך יותר
את יודעת יותר
את יודעת
תתקרבי אלי עכשיו
רק בשביל לקבל חיבוק

יום שלישי, 29 במרץ 2011

AmazonWireless - the source for cell phones with service





AmazonWireless - the source for cell phones with service powered by Amazon.
AmazonWireless is dedicated to serving the needs of a wide range of business customers and consumers, and has many of the latest devices to fit specific communication needs.
Products sold on AmazonWireless include cell phones with service from all four major carriers: AT&T, Sprint, T-Mobile, and Verizon Wireless, featuring devices from high profile manufacturers like BlackBerry, HTC, Motorola, Nokia, LG, Samsung, and Sony Ericsson.

יום שבת, 19 במרץ 2011

עניין של הסברה






יום אחרי הפיגוע באיתמר התקשרה אליי חברה שמתגוררת בניו יורק.
שלחתי לה יום לפני כן קישור מ-YNET שמספר על הפיגוע באיתמר, במסגרתו נרצחו הורים ושלושת ילדיהם מתחת לגיל 3 שנים, כולל תינוקת בת 3 חודשים. כתבתי לה באנגלית תמצית של המאמר. עם זאת, היא הייתה נסערת, כיוון שבתקשורת העולמית מדווחים על הארוע באיתמר בו נרצחו בני משפחת פוגל על ידי פועל תאילנדי על רקע עסקי - בגלל שהאבא היה חייב לו 10,000 שקלים.
היא רצתה שאעדכן אותה מהי הגרסה הנכונה - האם אכן מדובר בסכסוך כספי או בפיגוע, ברצח על רקע לאומני


.
הדבר הנו בהמשך לדיווח של ה-CNN לפיו, המשפחה לא יותר מנהרגה [לעומת נרצחה או נטבחה, עניין קטן של טרמינולוגיה], כאילו מדובר בלא יותר מתאונת דרכים. בהמשך הדיווח, לטענת צה"ל נמסר ש"מדובר בפיגוע", כאילו מדובר בחשד בלבד ולא כל האפשרויות נבדקו.
הדיווח ב-CNN הנו דיווח מגמתי. זהו נוסח מזלזל, במיוחד כשלא כל המידע מועבר. ה-BBC דיווח שהרצח בוצע על ידי פולש שנכנס לבית, קרי על ידי גנב שנתפס על חם כשנכנס באמצע הלילה כשהמשפחה לא הייתה אמורה להתעורר.
בנוסף, לא ציינו את הגילאים של הנרצחים, כולל העובדה שנרצחו 3 תינוקות, או פרטים מדוייקים, אלא התייחסו לנרצחים כמתיישבים או כמתנחלים בגדה המערבית - על פי הכתבה, פלסטינים הרגו חמישה מתנחלים בגדה המערבית. מדובר בעידון המקרה, כאילו הפשע הנתעב בוצע באמצע היום כשהקורבנות הם אנשים מבוגרים באמצע הפגנה לעיני כל בטעות ולא כטבח נוראי על תינוקות, כשהמשפחה ישנה.
הסברתי לה שזה לא יכול להיות שהמשפחה נרצחה על ידי עובד זר.
ראשית, במידה וזה היה נכון, אין הגיון בכך שהפועל יכנס לישוב כמו גנב באמצע הלילה וירצח את כל המשפחה - כולל את האישה ושלושה ילדים מתחת לגיל 3 כשהסכסוך היה עם הבעל. תגובה כזו צריכה לבוא מתוך כעס ולכן, אם הדבר היה נכון, הרצח היה מתבצע לאור יום בלי שגדר היישוב תזהה חדירה.
בנוסף, התינוקות לא היו נרצחים במקרה הזה מאחר והם לא יכולים להעיד על הרוצח. לפיכך, מדובר בטבח ולא בריב על כסף - לא ברצח שבא אחרי עימות במהלך יחסי העבודה.
יותר מזה, רק לקבלן מסודר מותר להעסיק עובדים זרים ואסור לעובד זר לפתוח עסק בארץ ולקבל היתר בניה. אישור העבודה שלו תלוי, למעשה, בכך שחברת קבלן בישראל אחראית להעסקתו ותהיה ערבה לו. דווקא בגלל שהדבר אינו חוקי, אין מצב שהפועל יסתכן באשרת העבודה שלו, יקח יוזמה ויעבוד כאן כקבלן. לכן, אין שום סיבה שההתנהלות הזו שנוגעת לגביה תתבצע ישירות מול הפועל התאילנדי ולא מול הקבלן שחתם על חוזה עם המשפחה, עובד מול האדריכל ומהנדס הבניין ואף יכול לפנות לבית המשפט להמשך התהליך.
מעבר לכך, הסינון בכניסה ליישוב מכוון נגד הערבים ולא נגד עובדים זרים שיכולים אפילו להשתכן בקרוואן ליד אתר הבניה בישוב.
פועלים זרים יכולים להיכנס דרך השער הראשי בלי בעיה. עם זאת, ערבים צריכים להיכנס בליווי מלווה חמוש בנשק בלבד ובשעות העבודה המקובלות.
אדם שנכנס ב-12 בלילה כמו גנב, ברור שהוא לא יהודי או עובד זר אלא פלסטיני עם מטרה לא כשרה.
אדם שרצח משפחה שלמה שהייתה עסוקה בלישון, ביניהם ילדים מתחת לגיל 3, ברור שביצע טבח ולא הסתכסך עם המעסיק שלו על כסף.


זוהי התוצאה של מערכת הסברה פרו פלסטינית משומנת.
אחד הדיווחים בתקשורת היה של איש מהרשות הפלסטינית שטען שזו הפעם הראשונה שתינוקות נפגעו ושלפי האיסלאם, קיים איסור חמור לכך.
כמה קל לשכוח את  שלהבת - אותה תינוקת שצלף / שוטר מהרשות הפלשתינית, ירה בה ופגע בראשה פגיעה ישירה וקטלנית.
גם במקרה הזה, בו מתרחש טבח נוראי בסכין, באמצע הלילה כשהמשפחה ישנה, מערכת ההסברה הפלסטינית המשומנת נחשפת בשיא כיעורה.


See how easy it is for the media to distort the truth!


יום חמישי, 10 במרץ 2011

יהורם גאון נגד המוזיקה המזרחית





בראיון לעיתון הסטודנטים של אריאל, הכריז יהורם גאון שהמוזיקה המזרחית היא `זבל שהשטן עוד לא ברא.... אני מקשיב למילים ואני לא מאמין למה שאני שומע`. בהמשך הכתבה, הוא הוסיף ש"לוקחים מוטיב אחד ודופקים לך את הראש, כדי שזה יפמפם במוח... העברית עילגת.. בושה לאינטליגנציה".





במידה והוא לא יודע לפרגן לז'אנר המתחרה לו [ברור שבתוכנית שישמיעו יהורם גאון לא ישמיעו את זוהר ארגוב וההיפך], אני לא חושבת שליהורם גאון יש זכות דיבור. באופן אישי, אני אוהדת יותר את המוזיקה המזרחית הקלאסית לעומת הפופ מזרחית - חיים משה, זוהר ארגוב, אבנר גדאסי, זהבה בן, יהודה פוליקר [יוונית זו מוזיקה מזרחית לכל דבר ואני אוהבת את סגנון הרוק שלו], אביהו מדינה, יואב יצחק, בועז שרעבי, מרגלית צנעני ועוד רבים טובים.
לא, אני לא אוהבת את הסגנון של אבי ביטר, אבל אני לא חושבת שיש קשר בינו לבין השטן. אני לא מעריצה גדולה אבל האוזניים שלי לא ישרפו לשמע שיריהם של אייל גולן, שרית חדד ועוד פופ מזרחיים דומים. אני אפילו אוהבת לא מעט מהמילים של השירים ואוהבת לא מעט מהזמרים הצעירים כמו משה פרץ, עידן יניב, ליאור נרקיס, יהודה סעדו, עמיר בניון ועוד רבים וטובים.
אם כבר, ב-MP3 שלי נמצאת המוזיקה המזרחית בצד רוק, פופ, לועזית וכדומה. עם זאת, אין אפילו שיר אחד של יהורם גאון. לדעתי, היה לו נוח מאוד כשהיה לז'אנר שלו ולשירים שלו מונופול בתחנות הרדיו. אני לא רוצה לרדת לרמה הזו ולזרוק רפש, ולכן אגדיר את הקול של גאון כייחודי, גבוה כזה, ישר מהאף. לא כוס הקפה שלי.
מעבר לכך, הזמרים בעלי האופי האשכנזי [למרות שנולד בירושלים, משום מה הוא מצהיר שהוא מזרחי/ספרדי. זה לא העניין, האופי שלו אשכנזי מתנשא] לא ששים להופיע - לא בחתונות או בבר מצוות. זה לא לכבוד שלהם. לא לכבוד של ריטה לשמח לבב אנוש, לשיר כמה שירים בחתונה, להרויח עשרות אלפי שקלים ולסגור את החודש. זמרים גדולים כמו קובי פרץ, מרגלית צנעני וחיים משה עובדים לפרנסתם בשמחה. לזה אני קוראת זמר - לא משנה איפה, העיקר לשיר.
בנוסף, מי נתן ליהורם גאון  בעלות על מה ישראלי ומה לא? ימי התהילה שלו תמו. מי הגדיר את המוזיקה שלו כישראלית ואת המוזיקה השנואה עליו כמזרחית? עד לימיו של זהר ארגוב, תחנות הרדיו לא השמיעו מוזיקה מזרחית. יחד עם זאת, ברחוב, שמעו רק מוזיקה מזרחית. אחר כך טפטפו קצת סמיר שוקרי, חיים משה אבל הבעלות בתחנות הרדיו ובערוץ הטלוויזיה היחידי שפעל בארץ הייתה על המוזיקה של האשכנזים. ברחוב עדיין שמעו מוזיקה מזרחית וערבית. אז מה כאן מוזיקה ישראלית?
השירים ה"עילגים שהשטן לא ברא" [התחביר הלא תקין והעברית המדוברת באה לידי ביטוי באחוז קטן מהשירים] אינם שונים מיתר גאוני הדור בישראל ובעולם ולראיה:
ג'סטין ביבר "בייבי, בייבי, בייבי"

רוני סופר סטאר "תשאיר לי מואה מואה
תשאיר לי ג'גה ג'גה
אולי עוד או או
רק ככה זה ביחד
ורק הראש שמסתובב לא מוצא מנוחה
תשאיר מקום לעוד סוכריה"

ויש עוד הרבה, לא רק במזרחית ולא רק בעברית.

"כשרואים אותו הולך ברחוב
או נוסע במכונית
חושבים שהוא בן אדם נורמלי,
כמו כולם.
לובש חליפה, עם קמט מתוח.
בידיו - תיק ג'ימס בונד מהודר.
נראה כמו רופא, או סוכן ביטוח.
בקיצור: בן אדם מסודר.
חוזר הביתה כל יום בחמש.
קונה בדרך פרחים או עוגה
ואף אחד לא יכול לנחש
שהאיש הזה פשוט משוגע...

אבל ברגע,
ברגע
שהוא שומע צליל אחד של בוזוקי (פא-דאם)
צל תחילתה של מוסיקה יוונית (פא-דאם)

פורף הוא את העניבה,
מסיר הוא את החליפה,
התיק הצידה, בלי חוכמות
והוא פשוט מתחיל לרקוד:

...

בסוף החליט ללכת מרצונו לטיפול פסיכיאטרי,
בבאר יעקב.
כדי להוציא לו את ה"יאסו" מהראש.
באו שני אחים, וטרינרים - סליחה, סאניטרים! -
קשרו עליו, קצת לא נעים,
כותונת של משוגעים.
חיברו אליו אלקטרולט
ניסו אותו גם להפנט
"תשכח... תשכח...תביט...
יש עוד מוזיקה בעולם, חוץ ממוזיקה יוונית.
יש בטהובן... יש רימסקי קורסקוב...
יש יאיר רוזנבלום... יש פאריד אל אטרש..."
הוא? שום דבר. יושב - בוכה.
הביאו לו רופא מומחה!... "

להזכירכם, יהורם גאון כיכב בעבר בסרט קזבלן המציג את המזרחיים כבורים, עצלנים, עילגים וחמי מזג.
- יהורם גאון. אז מה יורמי, מי שאוהב מזרחית ולא שומע קלאסית צריך לאשפז במחלקה הסגורה בבאר יעקב? שוב תוציא את כרטיס המזרחיות שלך כהגנה עצמית? השירים שאתה שר בעצמך מבטאים עילגות ולא מעט שירים אשכנזיים.
מכירים את השיר 'רוזה רוזה'? השיר נכתב על ידי חיים חפר והושר על ידי יהורם גאון:

"כשראיתיך ילדה קטנה                     - פדופיליה???
צוחקת צחוק רחב כזה                        - מה זה העילגות הזו?
פתאום הרגשתי איך כמו סכין
אלי נכנסת פה בחזה

מיליון פרחים שלחתי לך
ושני מיליונים מכתבים                         --- מה?  
איך את המשכת לצחוק ואת שגעת
ברחוב את כל התושבים

אני סחבתי לבנים
ת'גב שברתי בשבילך
בשביל לראות אותך מן הבניין
אשר בנו אז מול ביתך                           ---- עוד סטיה - מציצנות

אמרת שאת רוצה לחיות
חיים טובים ומתוקים
אז בשבילך פתחתי בשכונה
חנות שקדים ופיסטוקים                    - השיר מנסה ללעוג על התרבות המזרחית אבל הלעג הוא על יהורם גאון

אח, אח, אח, רוזה ,רוזה, רוזה, רוזה
אתה אהובה שלי
כמה שירים עוד לך אחרוזה
עד שתהיי אישתי
אח רוזה, רוזה את אהובה שלי

מכות הלכתי בשבילך                 - הרי ברור שכל המזרחים, בעיקר המרוקאים, עבריינים אלימים
והסתכסכתי עם החוק                 בל נשכח את חלקם של משפחת גאון בעבירות שבוצעו בבנק צפון אמריקה
ואת אפילו לא חתמת לי ערבות
רק כל הזמן המשכת לצחוק

תגידי מה יהיה הסוף
אני כבר לא יכול יותר
את כבר בת ארבעים וחמש או שש
ואני ת'חמישים סופר ..."


זה נחשב לעילוי? שיר נוסף של יהורם גאון - מה קרה.

"מה קרה? מה קרה?
מה קרה? כלום עוד לא קרה
בסך הכל חיים, חיים משוגעים
על החשבון של הברון
מה טוב ומה נעים

מה קרה? מה קרה?
מה קרה? כלום עוד לא קרה
זה לא עניין פלילי, מה ששלך שלי
אני גיסך כי אחותך
עובדת בשבילי

פודים מבעל החנות
אם יש ביטוח הוא מבסוט
אם יש לך מקרה עדין
תן פרנסה לעורך דין
אם לנו לא יהיה איכפת
ממה יחיה בית המפשט
הן מהכל עושים פה צחוק
איפה החוק? שמה רחוק
איפה שוטר? אצל אסתר
איפה אסתר? עכשיו היא בתל השומר
ולשוטר יש בן ממזר

בחורה, בחורה
בחורה? איפה בחורה?
תיגש אליה ג'יל
נראה אותך מתחיל
אצלי הלב ממך כואב
תראו את הדביל

בחורה, בחורה
בחורה, איפה בחורה?
נשים לך ליד, ארבע עשרה קראט
איזה אביב אנעל אביו
פנתר אבל נחמד
מתי אפשר אותך לפגוש
הוא משוגע על כל הראש
אני כורע על ברכי
עזוב אתה בחוץ על תנאי
אז קחי מחרוזת של פנינים
הנה שוטר אתה בפנים
הביטו כמה זה נורא
יש בחורה יש משטרה
אין בחורה
אז מתחילים בחזרה
כאילו כלום כאן לא קרה

מה קרה? בחורה
מה קרה? אין לי בחורה
מזכירה, עשירה עבירה במשטרה
הופ כלום עוד לא קרה"

יום שלישי, 8 במרץ 2011

המלחמה של שחר גרינשפן






ב-7 למרץ אני מקבלת הודעה עצבנית בפייסבוק מאדם שאני לא מכירה. הנוסח שלו הוא: עונש-מוות ורק עונש-מוות!!!!!!!! וכל, אני חוזר, כל מי, שמתנגד לעונש-מוות לחלאה, מתבקש בזאת לעוף קיבינימט, מרשימת-חבריי.

מוות לנהגים עברייניים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יושמדו לאלתר, כל המרצחים בכבישים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ועמם, גם מגיניהם ומצדיקיהם.

אם *זו* דמוקרטיה, אני בעד טוטאליטאריות"
באותו הרגע, אכן רציתי להענות לבקשתו ולהעיף אותו מרשימת החברים שלי. ההודעה כל כך אגרסיבית, לא עניינית ולא מעבירה את המסר כראוי. ואז, ראיתי קישור לעצומה ובו מצוי המכתב הבא:

"אני מחפשת את המילים המתאימות לתאר את הכאב שלי כרגע, ופשוט לא מוצאת. שום דבר לא מספיק כדי לתאר את הכעס שאני חשה, ואת האכזבה, העלבון והעצב הזה. שמי יעל גרינשפן, אני אחותה של שחר, שהיום בת 13, שלפני כשנה ושלושה חודשים נפגעה בתאונת דרכים. תאונת דרכים זה המושג שנועד לתאר את מה שהיא עברה, אבל חלק ממני מסרב להשתמש בביטוי הזה.
ביום שבת, ה28.12.09, בשעה 16:00 אחר הצהריים, בערך, מרק פטריק נהג הביתה כשהוא שיכור, ועלה על אי תנועה, עליו עמדה אחותי, ממתינה שהרמזור האדום יתחלף. מרק פטריק פגע באחותי ובחברה שלה. חברתה נפגעה באורח קל, ושחר נפגעה באורח אנוש. היא התנדנדה שבוע בין החיים למוות, הייתה שרויה בקומה במשך חודש וחצי, מאושפזת בשיקום במשך שמונה חודשים. במשך כל התקופה הזאת שמענו פעמים רבות שלשחר אין סיכוי לחיות או סיכוי להתעורר או סיכוי להשתקם.

בימים הראשונים כבר דיברנו על תרומת איברים וסידורי לוויה, עד ששחר התחילה לנשום בכוחות עצמה. במשך כל התקופה הזאת שחר לא צחקה, ולא אמרה מילה, ולא עמדה על הרגליים. כבר שנה ושלושה חודשים שאני מחכה שאחותי הקטנה, שהייתה ימים ספורים לפני חגיגות בת המצווה שלה, שאת יום הולדתה חגגנו לה כשהיא שוכבת בטיפול נמרץ, מונשמת, תקום על הרגליים, ותצחק ותרקוד. אף אחד לא מבטיח לי שזה יקרה.
היום, ה6.3.11 התקיים דיון בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה, דיון בו תובעת המדינה את מרק פטריק. הדיון, שהיה אמור להתקיים בשעה 10:00, הוקדם בספונטניות לשעה 09:00 בערך, וכאשר אני ומשפחתי הגענו בשעה 09:30, הדיון כבר הסתיים. אף אחד לא הודיע לנו דבר. כאשר ביקשנו לעיין בפרוטוקול, נשלחנו למזכירות וטורטרנו מהמזכירות לשופטת ובחזרה במשך כמעט שעתיים.
לבסוף, כאשר הפרוטוקול היה בידי, חשכו עיניי. נחתמה עסקת טיעון בה נאמר שמרק פטריק, אותו אדם שנהג שיכור, עלה על מדרכה ופגע בילדה בת 12 שחיכתה שהאור ברמזור יתחלף לירוק, קיבל קנס על סך 1000 שקלים ועבודות שירות בהיקף של 600 שעות. רשיונו נשלל ל6 שנים והוא קיבל מאסר על תנאי.
נהג שנתפס מדבר בסלולרי בזמן נהיגה מקבל קנס של 1000 שקלים.
אדם שזרק נעל על שופטת קיבל 3 שנות מאסר בפועל.
האדם שלקח מאחותי את החיים, שהרס משפחה שלמה, הולך לחיות את חייו כאילו דבר לא קרה.
 הזדעזעתי לקרוא את הפרוטוקול, בו נאמר שתוצאות התאונה היו "די קשות" ונאמרו שם שקרים בנוסח "ניסה לבקר בבית החולים אך גורש משם", מה שלא היה ולא נברא. מסופר על כמה הוא אומלל, ומסכן, וכמה חייו קשים וכמה הוא נפגע מהתאונה הזאת. מילה לא נאמרת על אחותי. מילה אחת לא מזכירה את תוצאות התאונה.
  מרק פטריק לקח לשחר את החיים. מרק פטריק נהג בשבת אחרי הצהריים, בעודו שיכור, עלה על אי תנועה, וריסק לה את הראש. אף אחד, אף לא אדם אחד יכול להבטיח לי ששחר אי פעם תקבל את החיים שלה בחזרה. אף אחד לא יכול להבטיח לי ששחר אי פעם תאמר מילה, תלך, תצחק, תחייה. מרק פטריק, לעומת זאת, יחיה את חייו.
אני לא יודעת אם הוא אי פעם חשב עליה בכלל. ואני רוצה לצרוח. אני רוצה לצרוח בקולי קולות, ואין מי ששומע. לאף אחד במדינה הזאת לא אכפת מצדק ומהגיון בריא. אכפת להם שהוא "הודה וחסך זמן שיפוטי יקר", על פי הפרוטוקול. לא אכפת להם שכבר שנה ושלושה חודשים מהחיים של אחותי אבדו. הזמן הזה לא נחשב בעיניהם.
ואני רוצה לצרוח, ואין מי ששומע.
כשניסינו לפני מספר חודשים לקבוע עם פרקליטות המדינה, על מנת לדאוג שדבר כזה לא יקרה, נאמר לנו שעוד לא הייתה הקראה ואין לנו מה להיפגש עם התובעת.
מה שלא ידענו הוא שבזמן הזה הוחלט לחתום על עסקת הטיעון המזעזעת.
הלב שלי שבור, וכואב, ואני מרגישה כאילו לקחו את הלב השבור שלי היום ודרכו עליו.
לא עברנו מספיק עדיין. לא מספיק שאבא שלי נאלץ לסחוב את אחותי כי המדינה לא מאשרת לנו לבנות מעלית בבית, או שעשרות אלפי שקלים יוצאים מכיסם של הורי על מנת לשלם על הטיפולים של שחר.
לא מספיק שנאלצנו לשמוע רופאים מספרים לנו שאחותי הקטנה, למעשה כבר מתה. שחר לא צד בתביעה הזאת. היא מעולם לא הייתה. התביעה התנהלה בין מרק פטריק למדינת ישראל, שהאינטרסים שלה הם קודם כל לחסוך כסף, לחסוך זמן. למי אכפת שדורכים על בני אדם בדרך.
היום שחר בת 13 ושלושה חודשים. לפני שנה ושלושה חודשים, שחר נפגעה במה שמכונה תאונת דרכים. אבל שחר היא לא חלק מסטטיסטיקה. היא הילדה הכי אנרגטית בעולם, החברה הכי טובה של כל מי שמכיר אותה, צופיפניקית, אוהבת בעלי חיים, שומעת מוזיקה מזעזעת, קרציה לא נורמלית. היא הבת של נחמה וישראל גרינשפן, והיא האחות הקטנה שלי ושל נטע. שחר היא קודם כל ומעל הכל- בן אדם.
מבחינת בית המשפט, היא לא יותר ממספר זהות. המערכת לא תבוא ותסתכל לה בעיניים, כי לא אכפת לה. בתי המשפט, הפרקליטות – מנסים לסמן כמה שיותר וי על דברים, לא למצות את הצדק. ואנחנו נמשיך להילחם על החיים של אחותי, ואחותי תמשיך להילחם בשביל להרוויח עוד תנועה קטנה ביד ועוד סימן מוסכם אחד.
ובינתיים, אני מבקשת: אין לנו מה לעשות עם הכרעת הדין. אנחנו לא צד במשפט. אבל אני לא יכולה לשתוק, אני לא יכולה לתת לזה לעבור ולהתעלם ולהמשיך הלאה, אז אני מבקשת,תפיצו את זה. אני רוצה שכמה שיותר אנשים ידעו מה קרה לשחר. אני רוצה לצעוק את הצעקה שלה, ואני מחפשת מישהו שישמע. אנחנו לא יכולים לשתוק.
כתבת החדשות מיום התאונה באתר נענע
אם המכתב הזה יגיע למישהו שיש בידו את הכוח לעשות משהו, אפילו לפרסם עבורנו כתבה קטנה, אשמח אם תצרו קשר: 0527471185 מלבד זה - הנווט פתוח לכולם. כדי לתרום למאבק, תעזרו בהפצה באמצעות הנווטים המצויים בתחתית העמוד של הפייסבוק, הטוויטר, תעבירו למייל. תודה רבה לכולם, יעל גרינשפן ומשפחתה"

אמנם אני לא מצדיקה עונש מוות במקרה הזה, אבל הנהג הפוגע בכלל לא קיבל עונש מוצדק. לתשומת ליבכם, תעשו שימוש בטכנולוגיית רדאר למניעת תאונות דרכים





איפה אפשר להביע תמיכה?
נפתחה עצומה ברשת:
http://www.atzuma.co.il/4shahar
אנא הקדישו דקה מזמנכם וחיתמו עליה


יום ראשון, 6 במרץ 2011

דר' אורלי אינס: "הטיפול בעבירות מין במדינת ישראל הוא קטסטרופלי"



"אם קצין בכיר, שמשאת חייו הייתה להיות מפכ"ל, אומר שהוא יוצא מהתחרות, צריכה להיות לכך סיבה רצינית. מאז ומתמיד, בכל המרוצים לתפקידים בכירים, היו ניסיונות של השמצות ותפירת תיקים. זה חלק מהמשחק, וזה קיים בכל ארגון שיש בו תחרות על תפקידים בכירים. מדובר בתירוץ! אני מאמין שמפקד (ובכלל זה של משטרת ישראל) לא זוכה רק לכבוד של להיות מפקד, יש לו אחריות מוחלטת על כל מה שקורה בארגון - לטוב ולרע - והיא קודם כל על המפקד (גם אם טרם תחילת כהונתו כמפקד)" ~ אריה עמית על הפרישה של קצינים בכירים משורות המשטרה בנסיבות אישיות וללא הסבר משכנע (כרמלי נ., "הטלטלה במשטרה: כישלון ברור של דנינו", אתר MAKO, תאריך 29.9.2014)
ועוד אחד: "זה מאוד לא מכובד ופוגע בכבודה של המשטרה. הניצבים הם שדרת הפיקוד של המשטרה, וכשהם לא מהווים דוגמה זה מאותת דברים רעים לשוטרים שתחתיהם. כשהמפקדים לא נוהגים כשורה, זה פוגע במורל השוטרים ובגאוות היחידה שלהם. יש נזק מבצעי גדול מאוד ובוודאי נזק תדמיתי, מפני שאם מפקדים בכירים אינם עוסקים בענייני עבודה, בלשון המעטה, זה מאוד לא מכובד" ~ אריה עמית על הנזק שבפרישת קציני משטרה בכירים מסיבות אישיות ולא מקצועיות (אוריך י., "במשטרה דוחים הביקורת: אנו שקופים לחלוטין", תאריך 29.9.2014)
ועוד אחד: "כל בן אדם שמנצל את תפקידו או עושרו או כוחו להשיג דבר כזה הוא אשפה שבאשפות, זה איש לא ראוי! בטח לא להיות מפקד או מפקד בכיר! והיו כבר מפקדים בכירים שפוטרו או העדיפו להתפטר מהר! אין עשן בלי אש!" ~ על השלדים בארון שגורמים לאנשים בתפקידים בכירים לנטוש תפקידים בטרם ייחשפו במערומיהם (טוקר ב., "ההשמצות במשטרה - חלק מכללי המשחק", אתר ערוץ 7, תאריך 1.10.2014)



דר' אורלי אינס, דר' לסוציולוגיה הידועה גם כ-א' שהתלוננה על אונס נגד אחד מהמועמדים למפ"כלות המשטרה (ניצב אורי בר לב), הגיעה לאוניברסיטת בן גוריון במטרה להרצות על פרויקט"עיר ללא אלימות". מאז החשיפה, היא נמנעה מלהרצות באופן פומבי עד להרצאה זו ולכן, ההרצאה נסגרה לחשיפה תקשורתית - לגיטימי. במסגרת ההרצאה, עיתונאים התבקשו שלא לצלם או להקליט אותה. על פי הכתבה, המטרה היא למנוע מהם להקליט אותה מדברת על הטרדות מיניות בישראל ואופן טיפולן. במסגרת ההרצאה, אף הצהירה דר' אינס, כי הטיפול בעבירות מין במדינת ישראל הוא קטסטרופלי. עם זאת, סטודנט לתואר שני בחוג ליישוב סכסוכים של האוניברסיטה לא הסתיר את העובדה שהוא מצלם אותה. מקובל וחוקי לצלם ולהקליט לצרכי הלימודים וכן, האיסור הנ"ל הוטל על עיתונאים בלבד. מעשה הצילום אינו אסור על פי תקנות האוניברסיטה אף מקובל וחוקי, גם אם הוא נעשה ללא ידיעת המרצה.
עם זאת, החומר הועבר לידיו של חברו של הסטודנט שעובד בערוץ 10 שהשתמש בחומר בכדי להכין כתבה. הסטודנט מודה בכך שמלכתחילה, הוא צילם את ההרצאה בכדי להעביר אותה לערוץ. כעת, הסטודנט הוזמן לועדת משמעת לאחר שנערך ברור בנושא מול ראשי המחלקה. לדבריהם, הוא אמנם לא עבר על החוק, אך עבר על כללי האתיקה.





יום שבת, 5 במרץ 2011

Baby, can I hold you? Tracy Chapman










Sorry
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like sorry like sorry

Forgive me
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like forgive me forgive me

But you can say baby
Baby can I hold you tonight
Maybe if I told you the right words
At the right time you'd be mine

I love you
Is all that you can't say
Years gone by and still
Words don't come easily
Like I love you I love you

The Neville Brothers - Bird on a Wire










Like a bird on the wire
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free

Like a worm on a hook
Like a knight from some old fashioned book
I have saved all my ribbons for thee

If I, if I have been unkind
I hope that you can just let it go by
If I, if I have been untrue
I hope you know it was never to you

Oh, like a baby, stillborn
Like a beast with his horn
I have torn everyone who reached out for me

But I swear by this song
And by all that I have done wrong
I will make it all up to thee

I saw a beggar leaning on his wooden crutch
He said to me, "You must not ask for so much"
And a pretty woman leaning in her darkened door
She cried to me, "Hey, why not ask for more?"

Oh, like a bird on the wire
Like a drunk in a midnight choir
I have tried in my way to be free

יום שישי, 4 במרץ 2011

בחרתם לכסות את המינוס באמצעות הלוואה? תחשבו שוב






חושבים לקחת הלוואה כדי לכסות את המינוס? שקלתם היטב את ההשלכות שיש להחלטה הזו? לקחת הלוואה כדי לכסות את האוברדרפט הנה יעילה כמו פלסטר לטיפול בחתך שזקוק לתפרים.
קחו לדוגמא את מוטי וקרן, הורים לשלושה ילדים. המשפחה מרויחה לא רע - 20,000 ₪ נטו בחודש. לדעתם של הזוג, הם לא ממש מבזבזים, אבל איכשהו סך ההוצאות החודשי שלהם מגיע ל-22,000 ₪, פער של 2,000 ₪ מדי חודש. סביר, נכון?
הבעיה היא שהסכום הזה מצטבר, כאשר בחודש הראשון הפער בין ההכנסות להוצאות הוא אמנם 2,000 ₪ בלבד, אך בחודש הבא, המינוס עומד כבר על 4,000 ₪. בחודש השלישי 6,000 ₪, וכן הלאה. כלומר המינוס השנתי שלהם עלול להגיע ל-24,000 ₪ תוך שנה! בנוסף, המסגרת שלהם בבנק עומדת רק על 20,000 ₪.




ואז, כאשר הם מתחילים להגיע קרוב למסגרת, מתחיל הלחץ לסגור את המינוס ולהימנע מחריגה. קרן זכאית להלוואות בתנאים אטרקטיביים ממקום עבודתה כיוון שהיא עובדת מדינה, ולכן היא לוקחת הלוואה בסך 25,000 ₪ כדי לכסות את המינוס ועוד קצת, שיהיה... סביר, נכון?
הם משלמים עבור ההלוואה מדי חודש בסה"כ 730 ₪ למשך שלוש שנים. לא נורא.
ומה קורה עכשיו עם מוטי וקרן? ההכנסות השתנו? הן עדיין עומדות על 20,000 ₪ בחודש.
 ומה עם ההוצאות? לפני ההלוואה הן היו 22,000 ₪ ולכך מתווספת הסכום החודשי שהם משלמים עבור ההלוואה. לכן, ההוצאות החודשיות עומדות כעת על 22,720 ₪ מדי חודש, כך שהפער בין ההכנסות להוצאות עומד על 2,720 ₪. כעת, סכום המינוס אליו המשפחה תגיע תוך שנה יגדל ל-32,640 ₪! לפיכך, אם קודם לכן, לקח לקרן ומוטי עשרה חודשים כדי להגיע למסגרת המקסימלית של 20,000 ₪ בחשבון הבנק, כעת הם יחרגו מהמסגרת בחשבון הבנק תוך פחות משמונה חודשים.
אז מה קרן ומוטי עושים? אין ברירה, צריך לקחת עוד הלוואה, כי "בלי הלוואות אי אפשר להסתדר"... והפעם לוקחים מהבנק הלוואה נוספת של 25,000 ₪ בריבית גבוהה יותר ולכן, גם ההחזר החודשי גבוה יותר – 1,000 ₪ לחודש למשך 3 שנים.
ושוב הסיפור חוזר חלילה, כאשר ההכנסות נטו לא השתנו ועדיין עומדות על 20,000 ₪ בחודש, אך לא רק שהמשפחה לא למדה מהניסיון ופעלה כדי לצמצם הוצאות, אלא הן הגדילו אותן. לפני שהם לקחו את ההלוואה מהבנק, ההוצאות החודשיות עמדו על 22,720 ₪ ועכשיו, נוספו 1,000 ₪ עבור החזר ההלוואה מהבנק וכעת, ההוצאות החודשיות גדלו ל-23,720 ₪. הפער החודשי בין ההוצאות להכנסות עומד כעת על הפרש של 3,720 ₪ לרעתם של מוטי וקרן וקצב גידול המינוס השנתי גדל ל- 44,640 ₪ - פי שניים מקצב ההתחלתי!
אבל קרן ומוטי נמצאים בשיאו של סחרור הלוואות. עוד הלוואה לא תעזור במקרה הזה. ישנה בעיה וצריך לטפל בה מהשורש, כאשר שורש הבעיה מצוי בפער השלילי בין ההכנסות להוצאות. דרך אחת היא לנסות להגדיל את ההכנסות על ידי עבודה נוספת למשל. באופן אישי, אני מגדילה הכנסות על ידי תוכניות שותפים. דרך אחרת, היא כמובן להפחית בהוצאות השוטפות. למעשה, יש להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות במקביל.
למעשה, הנקודה היא שעל המשפחה לחיות בהתאם לרמת החיים שלה, כאשר עליה למקסם את ההכנסות לרמת חיים סבירה והכרחית באופן שיאפשר לה, במקביל, להשקיע בזמן איכות משפחתי ולא לעבוד בשביל הבנק. משפחה יכולה להתפרנס גם עם הכנסה חודשית נטו של 5,000 ו-10,000 שקלים עם תכנון כלכלי נכון של ההוצאות. באופן עקרוני, פריסת ההוצאות צריכה להתמקד ב-3 תחומים, על שליש מההוצאות להתמקד בהוצאות מדור ודיור [שכירות/משכנתא והוצאות כגון חשמל ומים], שליש בהוצאות שוטפות המיועדות למחיה - הוצאות נסיעה, אוכל, בגדים, וכן, שליש מיועד לכיסוי הלוואות במקרה הרע או, לחלופין, לחיסכון בטווח הקצר והארוך למטרה כזו או אחרת ולמקרה חרום.
במקרה הזה, לא בא למוטי וקרן לקצץ בהוצאות, זה מבאס. כביכול, הם כבר קיצצו בכל מה שהם יכלו. למעשה, הם לא מעוניינים לרדת ברמת החיים ולחיות בהתאם לרמת ההכנסה שלהם. כל חודש הם משלמים על החזר ההלוואות, ונשאר להם פחות ופחות כסף להוצאות השוטפות ולחיסכון עתידי. ההלוואה מספקת הקלה זמנית בלבד, תחושה מזויפת שהבעיה נפתרה, אך הלוואה מכניסה את המשפחה לבוץ עמוק יותר, כיוון שלא מיישמים התייעלות ולא חוסכים איפה שאפשר - לא חוסכים בקניות לסופר, כשמוצרים נזרקים בסופו של דבר לפח, לא חוסכים בחשמל - אור נשאר דלוק כשהם לא בבית, הטלויזיה דלוקה והם לא רואים, הרכב חדיש ומוחלף כל שנתיים, הדוד דולק יתר על המידה, המזגן דלוק כשנעים בחוץ ולא פותחים חלון ועוד. אין צורך לעשות רושם על אף אחד בחופשות בחו"ל באופן תדיר כשענף התיירות בארץ ברמה גבוהה וזקוקה להכנסה או לרכוש בגדי מעצבים בכיכר המדינה.
גם אתם נמצאים במצב של מוטי וקרן? במקום לחפש בגוגל מקור נוסף להלוואה חוץ בנקאית ולמחזר את המינוס, מה דעתכם לפנות ליועץ לכלכלת המשפחה שיעזור לכם לבנות תוכנית כלכלית ליציאה מהמינוס ולצמיחה כלכלית. אולי הגיע הזמן להיעזר בייעוץ כלכלי כדי לצאת מהבוץ?
כדי למחזר את המשכנתא  פנו אל עודד אהרוני, יועץ למיחזור משכנתאות, כדי שיסייע לכם להפחית את עלויות המשכנתא באמצעות מיחזור. מדובר בחיסכון של עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים. צרו קשר באמצעות שיחת טלפון או שלחו פרטים בהודעה לטלפון 054-7790549 עם צמד המלים "מיחזור משכנתא" ונחזור אליכם בהקדם.







יום חמישי, 3 במרץ 2011

ישי לוי / ריקוד רומנטי - קליפ ומלים לשיר







לא מבין איך התאהבתי בך נערה,
חץ אחד שלך פגע בי במטרה,
ומיד לך התמכרתי איך זה קרה,
את חיי הפכת משקט לסערה.

את משגעת במבטך,
אני כל כך רוצה לדעת מה בליבך,
תרקדי איתי הלילה
ריקוד רומנטי לאור ירח,
אותך לוקח עד סוף העולם.

אני מביט בך ולרגע שוב מתאהב,
יש בך קטע שגורם לי להתלהב,
בך כל כך רוצה לגעת להתקרב,
לריקוד הזה יש קצב מתוך הלב.

את משגעת במבטך,
אני כל כך רוצה לדעת מה בליבך,
תרקדי איתי הלילה
ריקוד רומנטי לאור ירח,
אותך לוקח עד סוף העולם.

הבחינות עפו ברוח - סטודנטים הפכו למתוסכלים






כידוע, זוהי תקופת מבחני סוף סמסטר א' של סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ. אתמול,
מתרגלת במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן יצאה ממבחן של סטודנטים שנה א' במחלקה עם טפסי הבחינה בתוך שקית אותה היא נשאה. היא הניחה את השקית על גג הרכב כדי לפתוח אותו, אך היא נכנסה לרכב כששכחה את השקית עם המבחנים על הגג ופתחה בנסיעה. נהג אחר הסב את תשומת ליבה שהמבחנים עפים מהרכב, אך כבר היה מאוחר מדי וכל המבחנים נעלמו.
מדובר במתרגלת מצטיינת ואחראית.
כרגע, שוקלים באוניברסיטה את החלופות העומדות לרשותם - לדברי ראש החוג, פרופסור שמואל קליין, נשקלת האפשרות לאשר מועדי ב' ו-ג' כמועדי בחינה מיוחדים, או לספק פטור מהקורס ללא ציון. סביר להניח שסטודנט שיודע את החומר יבחר לבצע את הבחינה כיוון שהציון הכרחי לשיפור הממוצע. מי שברור לו שהציון יהיה נמוך יכול לנשום לרווחה.