היום, הראשון לחודש, שוב באה לידי ביטוי עליה במחירי הדלק, כאשר המחיר של ליטר דלק מסוג אוקטן 95 בתדלוק עצמי עלה ל-7.27 שקלים [עליה של 12 אגורות כמדומני]. העליה החודש ובחודש שעבר לא נבעה בגלל עליה בחומר הגלם בעולם - חבית הנפט, אלא כתוצאה מהיטל מס.
מהי המשמעות של עליית מחירי הדלק?
מצד אחד להטיל מס על הדלק זה לא דבר רע - אנשים יחשבו פעמיים לפני שיתניעו את הרכב, יחסכו לעצמם נסיעות והוצאות מיותרות ובכך יתרמו לאיכות הסביבה או, לחלופין, לקופת האוצר. עם זאת, לא קיימת חלופה ראויה לאמצעי התחבורה הציבוריים שימנעו נזק למוניטין ופגיעה כלכלית באזרח. למרות שרצוי, לא מקובל לעשות נסיעות משותפות, למשל. בפקקים של הבוקר, ניתן לראות לא מעט רכבים בהם נמצא רק אדם אחד, הנהג. בלא מעט מקרים,עובדים המתגוררים מאותה העיר מגיעים לעבוד אצל אותו המעסיק או באותו אזור תעשיה אבל מנצלים בשביל זה רכב שלם לכל עובד במקום להסדיר נסיעות משותפות באופן קבוע.
לתשומת ליבו של הקורא בנימין נתניהו - התחבורה הציבורית בישראל אינה מהווה תחלופה ראויה.
עידוד השימוש בתחבורה ציבורית משרתת את האינטרס הלאומי, יתרום לרווחתו הכלכלית של האזרח ולאיכות הסביבה. אבל התחבורה הציבורית כיום בישראל אינה מהווה תחלופה ראויה, כאשר הבעיה העיקרית היא עמידה בלוחות זמנים. צרכנים רבים של התחבורה הציבורית בישראל תלויים בתחבורה הציבורית, בעיקר באוטובוסים וברכבות כדי להגיע ליעדם. לכן, יש לתחבורה הזו השפעה עצומה על ציבור הצרכנים.
רכבת ישראל
נתחיל ברכבת ישראל שאינה עומדת בזמנים. איחור ממוצע הוא 11.5 דקות, לאור האיחורים, או בנוסף להם, הצפיפות בה נוראית, כשהעומס העצום על הרכבות מוביל לתנאי נסיעה לא אנושיים – בעמידה, בצפיפות, בעומס גדול ; מדי יום
חלים עיכובים של חצי שעה ויותר ומרישום שערך נוסע שמשתמש בקביעות ברכבת גילה שבמשך כמה חודשים לא הגיעה אפילו רכבת אחת בזמן ליעדה. בנוסף לזמן הגעה ארוך יותר של רכבת ישראל, גם מבחינת מחיר הנסיעה אינו משתלם כלכלית לנוסע בהשוואה לאוטובוסים ; זמן הנסיעה מתארך ; לא קיימת נגישות למרכזי הערים והאוטובוסים לתחנות אינם נפוצים - עזריאלי והשלום אופייני למדינת תל אביב בלבד. למעשה, נוסע ברכבת ישראל מפסיד בממוצע 3 ימים בשנה בגלל איחורי הרכבת. פרויקט קו הרכבת לאילת הוקפא לחלוטין למרות שהוכח שהוא כדאי כלכלית - תארו לכם איזה יעילות היה בסלילת קו רכבת מאשדוד לאילת להעברת סחורות וקו מתל אביב וחיפה לאילת להעברת נוסעים.
לעצומה כנגד איחורי הרכבת.
כאשר רכבת מאחרת, עלול להווצר מצב בו היא לא תספיק לצאת מקטע מסילה לפני הזמן בו אמורה להיכנס רכבת אחרת בהתאם ללוח הזמנים התפעולי. במצב זה, על
הפקד האחראי ברכבת ישראל להחליט על הפתרון המתאים ביותר לקונפליקט מתוך האפשרויות הבאות - עיכוב הרכבת המאחרת לפני כניסתה לקטע בו קיים קונפליקט עד ליציאת הרכבת השנייה ממנו ובכך למנוע מהרכבת השנייה לאחר, עיכוב הרכבת השנייה לפני כניסתה לקטע בו קיים קונפליקט עד ליציאת הרכבת המאחרת ממנו ובכך למנוע את הגדלת האיחור של הרכבת הראשונה או עצירת הרכבת המאחרת בתחנה לפני הקטע בו קיים קונפליקט וביטולה או איחודה עם רכבת מאוחרת יותר. הפתרון צריך להביא בחשבון את ההשפעות של האיחורים על קטעי מסילה אחרים בהמשך דרכן של הרכבות בהם עשויים להווצר קונפליקטים נוספים וכן את ההשפעה על רכבות מאוחרות יותר באותו יום המשתמשות באותו הציוד של הרכבת המאחרת.
בנוסף, הבטיחות ברכבת מתקרבת לרמת עולם שלישי - לאחרונה, פעמיים תוך חודש התרחשו שרפות בקרונות עצמם, שוב ושוב עולים לכותרות מקרים של תאונות בהם מעורבים רכבים פרטיים ואוטובוסים עם רכבות ואוזלת ידה של רכבת ישראל לשמור על הצטלבויות הכבישים עם המסילות.
ובכלל, באזורים בהם מתגוררת אוכלוסיה בעלת רמה סוציואקונומית גבוהה [יעני עשירים] בונים חומה אקוסטית מול נתיבי התחבורה הציבורית, כפי שבא לידי ביטוי בקיסריה והרצליה פיתוח. אבל בנתיבי איילון למשל, תושבי שכונת ג'סי כהן בחולון סובלים מרעש הכביש והזיהום. כנ"ל בעקבות נתיבי הרכבת בלוד, ברמלה ובאזורים נחשלים רבים בארץ. לא כך הדבר כשמדובר בנתיבי הרכבת וכביש החוף באזור הרצליה פיתוח וקיסריה, שם לא מרגישים את הרכבת - אולי בגלל שהיא בקושי שם או בעקבות החומה האקוסטית האיכותית.
אוטובוסים
אמנם האוטובוסים העירוניים והבין עירוניים מהווים תחלופה ראויה יותר מרכבת ישראל מבחינת מחירים ועמידה בלוחות זמנים, אבל לא מדובר בחלופה הולמת. לא מעט אוטובוסים אמנם מותאמים לנכים, אבל לא תראו נכים מסיבה אחת - הנהגים לא מעוניינים לראות אותם על האוטובוס כי גוזל זמן לפתוח את הרמפה ולהעלות אותם [מעבר לעובדה שיש רק מקום אחד לנכה על כיסא גלגלים] ואין פתרון לאוטובוסים עם מדרגות. ומה לדעתכם עושות אמהות עם עגלות וכמה ילדים קטנים?מעבר לכך, גם העמידה בלוח הזמנים של האוטובוסים אינה מתקבלת על הדעת וישנם קווים רבים שידועים בבעייתיות שלהם מבחינת איחורים ואוטובוסים שבכלל לא מגיעים כי לא יצאו או כי דילגו על תחנות. לא זאת בלבד, היריבות במקומות מסויימים בין נהגי האוטובוסים למוניות השרות נוראית ולא פעם ראיתי במו עיניי איך הנהגים מקללים האחד את השני ואף מנסים להוריד אחד את השני מהכביש. מעבר לכך, שעות הפעילות של התחבורה הציבורית יחסית מצומצמות - בין 5 בבוקר לבערך חצות פחות או יותר, כשהתדירות משתנה בהתאם ל"שעות השיא". לא רק שיש אנשים שעובדים או יוצאים גם בלילות, בחגים ובסופ"שים וצריכים תחבורה לשם, אל הצפיפות נוראית ולא רחוק היום שבו יהיו נפוצים המראות כמו בהודו ובמצרים שנשים יהיו דחוסים בקרונות ובאוטובוסים כמו תרנגולות בלול ויתלו מהמדרגות תוך כדי הנסיעה.
אופניים
אני מכירה בנאדם אחד או שניים שמשתמשים באופניים כדי להגיע לעבודה וללימודים אבל זה מסוכן כיוון שאין תשתית קיימת. הכביש אינו מייעד מסלולים לרוכבים אופניים כמו שמיועד לתחבורה הציבורית ואין הרבה מסלולי רכיבה במקביל למסלולי ההליכה בערים השונות ולכן, הם נאלצים לרכב בשוליים או על המדרכה.
ומה לעשות?
שיפור התשתית של התחבורה הציבורית בישראל תהיה התחלה טובה. בסוגיה זו אדון ברשומה הבאה. במקביל יש להשקיע בפרוייקט הכרטיס החכם המאפשר לנושאים באמצעות כרטיס חכם אחד לכל אמצעי התחבורה בישראל.
הטלת מס על הדלק לא בהכרח ישפיע על ההתנהגות הצרכנית מעבר למה שעושה בעיית החניה במדינת תל אביב. המטרה של תוספת המס היא התעשרות קופת האוצר נטו כיוון שאין פתרון חלופי לבעיית התחבורה. כאמצעי התמודדות, לפני חודש בוצעה נסיעת מחאה באיילון. המחאה לא מיצתה את עצמה. היום ישנה קריאה לא לתדלק - זה לא מפחיד אף אחד כי אנשים עדיין נוהגים והמחאה היא רק ליום אחד. אולי אנשים צריכים להפסיק להגיע לעבודה שמממנת רק עד 20 שקלים ביום הוצאות נסיעה במקרה הטוב או את מחירי החופשי חודשי מקומי כדי לעשות טובה לעובד. ואולי במקום להפסיק לעבוד הם צריכים לצאת לרחובות, כמו שעושים במצרים, כדי שהממשלה תבצע רפורמות כלכליות וחברתיות.
פוסט נהדר, אשמח אם תוכלי לקשר אל האתר של המאבק איפשהו עם המילים "מאבק מחירי הדלק"
השבמחקwww.nomore.co.il
תום
תום, אם היית קורא את הכל היית יודע שקישרתי אליכם
השבמחקחבל שסגרתם את האתר והפסקתם את המחאה
השבמחק