כשמניחים להם לנפשם, הקשר הזוגי בין האווז הזכר לבין הנקבה נשמר במשך 18 שנות חייהם - במעופי הנדידה למרחקים עצומים כמו בעונות הקינון, אז שומר ומגן הזכר על הנקבה הדוגרת בנאמנות. כשבוקעים האפרוחים, מסייע האווז הזכר בטיפול בהם. הם נהנים לשחות ולצלול יחדיו, לעזור זה לזו להתנקות ולהצמיד את ראשיהם ומקוריהם בחיבה.
בתעשיית הפיטום קוצצים את כנפיהם וגורמים להם במכוון מחלה קשה (ניוון שומני של הכבד). מלעיטים אותם בכמויות אדירות של מזון באמצעות האבסה כפויה בצינור מתכת 5 פעמים ביום, עד שמערכת העיכול שלהם מתבקעת והם בקושי מסוגלים לנשום בגלל לחץ הכבד המוגדל על הריאות
אין שום דבר רומנטי באיבר חולה שהושג בהתעללות מחרידה ומתמשכת ביצור חסר אונים המסוגל וזקוק לאהבה זוגית מתמשכת!
"כשהייתי ילד, לשכנים שלי היו שני כלבים אחים. יום אחד, אחד הכלבים נפטר. אני זוכר איך באותו לילה ניסיתי להירדם ולא הצלחתי, כי שמעתי את הכלב הנותר בוכה ומתאבל על אחיו. באותו רגע הבנתי שלבע"ח יש רגשות, הם מרגישים בדיוק כמונו" - ח"כ דב ליפמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה