מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ
את תפילת מודה אני אומרים עוד לפני שקמים מהמיטה, מיד כשפוקחים את העיניים. התפילה מעידה על תחיית המתים ועניינה תודה על כך שעם בוקר, בזמן שאדם מתעורר משנתו, חוזרת אליו נשמתו לאחר שהיה חסר תודעה במשך שנת הלילה. תפילה זו אינה כוללת את שם ה', ולכן אומרים אותה כאשר מתעוררים, לפני שנוטלים ידיים. האדם, למעשה, מפקיד את נשמתו בידי הבורא כאשר הוא שוכב לישון ומקבל אותה ממנו עם ההשכמה כפי שנרמז בפסוק "בידך אפקיד רוחי" שבתהלים לא,ו. משמעותה ביטול עצמי מול גדולתו של הבורא. כשאנו קמים מהשינה, לפני כל מעשה אחר שמייצג את יכולות החשיבה והפעולה שלנו, אנו מכירים בקיומו של הבורא ומודים לו על היום והפוטנציאל החדש שהוא העניק לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה