יום שני, 28 באפריל 2014

I will survive Auschwitz אני אשרוד את אושוויץ - ניצול המחנה רוקד עם נכדיו ומציין את הצלתו מהשואה

תרקדו תרקדו 
על אפו וחמתו של העולם
תרקדו תרקדו
ניצחתם עם ישראל חי


אדולק כהן, ניצול שואה ששהה במחנה ההשמדה אושוויץ, חוגג את יום הולדתו ה-90 ואת חייו הארוכים בכלל עם נכדיו במחנה ההשמדה אושוויץ. אין צורך להתרגש מהסרטון או להתעצבן ממנו. זהו סרטון שמנציח את קורבנות השואה, את מחנה ההשמדה אושוויץ כאנדרטה לקורבנות ואת הניצחון על הנאצים וניצחונם של הניצולים על הנאציזם גם עשרות שנים לאחר השחרור. יש בזה עוצמה, סימן לנצחיות ולנצחון על הרוע.


Survivor of Auschwitz Adolek Kohn celebrates his 90th birthday with his grandchildren in front of the Auschwitz. Somehow the video became controversial. I do not understand why. Very touching.What amazes me is that so many people get upset by this video, I now have this video safe somewhere. This man has been blessed by God, LET HIM DANCE
i love this. Nazi bastards you are dead and we are dancing on your graves. This is heartwarming and frickin' hilarious. I don't get why people are getting all in a huff - is dancing not allowed at Auschwitz? Do we need to send Kevin Bacon there?
I think there's something very powerful about him doing this with his family.  Not only did he survive an attempted extermination, he returned with his kids, and his grand kids.  He not only survived,  he thrived.  He beat them and he's, symbolically, rubbing it the faces of his oppressors.  There's nothing wrong with him celebrating that.
GREAT VIDEO! Very lucky man! Nice mishpoche! Baruch Hashem!





ציורי קיר לחדרי ילדים על ידי האמנית הצעירה והכשרונית אסתי סגל





שמי אסתי סגל, אמנים המציירת ציורי קיר במיוחד לילדים.
אני בת 20, במקור ממשפחה חרדית אבל בחרתי בדרך חדשה. לפני שנתיים הבראתי מסרטן העצמות ומאז אני עם קביים. אני גרה בדירה שכורה בירושלים וחיה מ2500 שקל מביטוח לאומי. הסכום הזה אמור להספיק לשכר דירה, נסיעות, אוכל וכל השאר. המשפחה בבני ברק לא תומכת בשקל כי יש בבית עוד 9 ילדים... אני לא יכולה לצאת לעבוד, מאחר ואני רוב הזמן על משככי כאבים בגלל תסמונת כאב כרוני. אבל מה שאני יכולה ואוהבת לעשות זה לצייר. אז למרות הקביים אני מציירת על קירות.
עד היום ציירתי לילדים חולי סרטן כחלק מפרויקט בעמותת חיינו שאני מתנדבת שם. עד היום ציירתי לילדים חולי סרטן כחלק מפרויקט בעמותת חיינו שאני מתנדבת שם. 1אבל פתחתי דף פייסבוק ואשמח להתחיל לעבוד אצל אנשים בכסף ולנשום קצת יותר מבחינה כלכלית... אז אם אתם מעוניינים בציור אתם מוזמנים להיכנס לדף ולהסתכל או סתם לעשות לייק כדי שאוכל להתפרסם יותר... תודה
אסתי.
פנייה זו פורסמה בדף 'סטטוסים מצייצים'. עזבו רגע את הסיפור האישי - מדובר בכישרון יוצא דופן וייחודי לציור. הורים וגננות שמחפשים אמנית מוכשרת שתעצב לילדם בחדרו את הקירות ותצייר ציור ילדות צבעוני בחדר הילדים או בגן הילדים, אנא, פנו אליה, סגרו על סכום לתשלום ותהנו מהתוצאות. אפשר לראות כמה ציורי קיר שהיא ציירה בהתנדבות למחלקות ילדים בבתי החולים. ציורים אלו מעולים לגני ילדים, בתי ספר לילדים, פינות משחק לילדים וחדרי ילדים.
העבודה שלה מועילה גם לעסקים פרטיים ולצרכי עיצוב המשרד ופרסום העסק, כמו הקיר הזה במשרד התיווך בצלאל נכסים והשקעות. כמו שאפשר לראות, היצירות שלה מקוריות.
הטלפון של אסתי הוא 052-8493486











יש לכם פינה בבית שחשבתם לשדרג? אולי מראה שזקוקה לחידוש?
שרות נוסף אותו מספקת אסתי הנו חידוש רהיטים כמו המראה והמדף שנראים כאן התמונה.





















יום ראשון, 27 באפריל 2014

The Wave - hebsub / הנחשול - הסרט המלא לצפייה ישירה תרגום לעברית









איך הנאצים הצליחו לרצוח 10 מליון אנשים במחנות הריכוז בלבד במהלך השואה ואיש מהגרמנים או ממדינות אחרות באירופה או בארצות הברית לא שמו לב?
"הגל השלישי" (the third wave) הוא שמו של אחד הניסויים החינוכיים החשובים, אך מעוררי המחלוקת בהיסטוריה המדעית והחינוכית. את הניסוי יזם רון ג'ונס, מורה כריזמטי להיסטוריה בתיכון של פאלו אלטו בקליפורניה. בשנת 1967 הוא הפך את תלמידי כיתה י' שלמדו אצלו, לחברים בתנועה פשיסטית מדומה שאותה כינה בשם "הגל". הוא יצק בהם גאווה, צייר להם סמל, לימד אותם להצדיע והודיע להם שהדמוקרטיה אינה טובה ושיש לבטלה.
בכל יום הציג המורה היבט אחר של השליטה בחיי הפרט וחיזק אותו באמצעות פעולות שעשה לתלמידים. יום אחרי יום הוא השתלט עליהם כקבוצה, הפך למנהיגם ושלט בהם באמצעות מרכיבי השליטה באזרחים: כח בעזרת משמעת, קהילה, פעולה וגאווה. לבסוף, אחרי שהתלמידים נכנסו חזק מאד לעניין והחלו בעצמם לגלות סימני פשיזם וסממנים כמו טרור, ריגול, הלשנה ואלימות, חשף בפניהם ג'ונס את העובדה שהם בעצם נהגו כמו האומה הגרמנית ובחרו בדרך המסוכנת של הפשיזם. הוא הבהיר להם שאם הניסוי הצליח, הרי שהוא הצליח ללמד אותם שכל אחד אחראי למעשיו ושהסכנה גדולה מדי בללכת אחרי מנהיגים בעיוורון, מבלי לפקפק ולהטיל ספק ומבלי למחות, כשרצון הקבוצה גוזל את זכויות הפרט ומונע מהיחיד לראות את השליטה שמופעלת עליו.
הניסוי זכה להדים גדולים ועורר מחלוקת רבה. היו שראו בו ניסוי חינוכי חשוב, בעוד שרבים ראו בו ניסוי שאינו מדעי ושנעשה באופן לא אחראי, תוך שימוש בבני-אדם, באופן שיכול אף להיחשב מסוכן. שנתיים אחר כך פוטר ג'ונס מסיבות לא ברורות שיתכן והיו קשורות בניסוי. הוא עצמו תיעד את פרטי הניסוי 9 שנים לאחר שהתקיים. הניסוי כונה בעיתונות הגרמנית "נאצים לחמישה ימים", כותרת שנתן לו העיתון הגרמני "דר שפיגל". ואכן, היו שראו בו מעין הצדקה היסטורית התומכת בטענה של חלק מהגרמנים, שהם עצמם היו קורבנות של המשטר הנאצי ושל פסיכולוגיית ההמונים שכה היטיב להפעיל עליהם.
הניסוי השפיע גם על התרבות הפופולארית. בשנת 1981 זכה הניסוי להיות מונצח בסרט טלוויזיה חינוכי וחשוב בשם
"הנחשול" (The Wave). גירסה גרמנית בשם "Die Welle" זכתה להצלחה גם היא ויצא גם ספר לבני נוער בשם "הגל". ניתן לראות אפילו בקטעים מהסרט "החומה" של הפינק פלויד, הד מסוים לגל ולמסרים שניסה רון ג'ונס להעביר לתלמידיו.
הנחשול (1981) סרט טלוויזיה, דרמה המבוססת על הסרט 'הגל'. הסרט מתאר ניסוי שערך מורה להיסטוריה מקליפורניה בשנת 1967 בכדי להראות את הקלות  ביצירת חברה מפלה, פשיסטית ואלימה באמצעות ציות חברתי באופן עיוור לדיקטטורה. במסגרת הניסוי, המורה החדיר בתלמידים משמעת קשוחה ומאחד אותם תחת ארגון הנחשול. אלימות מופעלת כנגד המתנגדים להם והקבוצה מפעילה טרור בבית הספר. בסיום הניסוי, הוא מספר להם שהם מאוחדים תחת הנהגתו הכריזמתית של היטלר והם פועלים בהתאם לאידאולוגיה הנאצית שהשפיעה על שיקול דעתם.
המורה התחיל את הניסוי בהוראות פשוטות, כגון הוראות לישיבה ראויה. הוא תרגל את התלמידים עד שהם הצליחו להיכנס לכיתה ולהתיישב בצורה ראויה תוך 30 שניות ובשקט מופתי. לאחר מכן התקדם לאכיפת משמעת נוקשה בכיתה ובכך אף השיג שיפור דרמטי של יעילות התנהלות הכיתה. בנוסף להתיישבות המהירה, התלמידים נדרשו לעמוד על מנת לשאול שאלה או בכדי לענות לשאלת המורה. כל פנייה למורה הייתה צריכה להתחיל ב"מר ג'ונס". היום הראשון לניסוי הסתיים עם מספר מועט של כללים.
במהלך היום השני לניסוי, המורה גיבש את הכיתה לקבוצה בעלת תחושת קהילתיות ומשמעת חזקה. המורה קרא לתנועה "הגל השלישי" על פי המיתוס, לפיו הגל השלישי בסדרת גלים באוקיינוס הוא האחרון והחזק ביותר. המורה המציא הצדעה דומה להצדעה הנאצית והורה לתלמידיו להצדיע זה לזה אף מחוץ לכיתה. כל התלמידים צייתו להוראה זו. בהמשך, תלמידים מכיתות אחרות החלו להצטרף לתנועה. ביום השלישי לניסוי, כל תלמיד בתנועה קיבל "כרטיס חבר" וכל חבר קיבל משימה מיוחדת, כגון עיצוב כרזת הגל השלישי, מניעת לא-חברים מכניסה לכיתה. המורה הנחה את התלמידים כיצד לגייס תלמידים חדשים, ועד סוף היום היו בתנועה מעל 200 חברים. חלק מהתלמידים אף החלו לדווח לו כאשר תלמידים אחרים עברו על הכללים שלו. ביום הרביעי לניסוי, התלמידים הפכו יותר ויותר מעורבים בתנועה, והמשמעת והנאמנות שהפגינו היו יוצאים מגדר הרגיל. המורה החליט לבטל את התנועה מאחר שהרגיש שהוא מאבד עליה שליטה. הוא הודיע למשתתפים שהתנועה היא חלק מתנועה עולמית. המורה הודיע לתלמידים שהם לקחו חלק בניסוי בפאשיזם, ושהם יצרו במודע את תחושת העליונות שחשו אזרחים גרמנים בתקופה הנאצית. אז הוא הציג סרט אודות המשטר הנאצי, בכדי לציין את סיום הניסוי. שנתיים לאחר ניסוי זה, המורה פוטר מבית הספר. הניסוי לא צויין כסיבה לפיטורין, אך בית הספר גם לא הכחיש שהניסוי הוא סיבה.


יהודה פוליקר / אפר ואבק [האלבום במלואו לצפייה ישירה]








כל שירי אלבומם המשותף של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, 'אפר ואבק', שיצא ב-1988 ונחשב בעיני רבים (ובצדק) לאלבום הישראלי החשוב ביותר (ולטעמי, בוודאי שהמרגש ביותר). האלבום "אפר ואבק" הנו אלבום מופת. 'אפר ואבק' הנו
 אלבומו השלישי של יהודה פוליקר והוא עוסק ברובו בבני הדור השני לשואה, אשר גדלו בישראל בצל הטראומה שחוו הוריהם. האלבום החל בתוכנית "אחרי המלחמה" בגלי צה"ל, שהופקה עבור יום השואה ב-1986.   יהודה פוליקר הנו בנם של ניצולי שואה מיוון. המינימליזם נוגע. "אמור מעט ועשה הרבה", פרקי אבות, המשנה.
סדר השירים (בפלייליסט ובאלבום המקורי):
1. אפר ואבק 2. חלון לים התיכון 3. כשתגדל 4. שיר אחרי הגשם 5. פרחים ברוח 6. התחנה הקטנה טרבלינקה 7. ילל 8. רדיו רמאללה 9. אהבה הורגת 10. מכאן ועד בכלל 11. קול מארץ הרוח 12. בגלל


***
השיר 'אפר ואבק' הנו שיר הנושא של האלבום. השיר נכתב על ידי יעקב גלעד. גם יעקב גלעד הנו דור שני לניצולי שואה - זהו בנה של הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור אל האדמה בה הושמדו מיליוני יהודים. השיר נכתב על הפעם הראשונה בה נסעה בירנבאום לפולין. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, והתנגד נחרצות לנסיעתה, כתב לה את השיר שמילותיו: "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק".

אפר ואבק / מלים לשיר

יום אביב ריחות לילךבין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר / בתוכי הלב נשבר
שם הייתה ואינה / ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר / אין אפילו בית שיזכיר 

ואם את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר / כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים / הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש / אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה / איש לא יחכה בתחנה. 

ואם את נוסעת...
מי ימתיק לילותייך / מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר.


****

השיר חלון לים התיכון הנו מעין מכתב של ניצול שואה בארץ ליקיריו שנשארו בגולה ומספר את סיפורם של הניצולים שהקימו משפחות חדשות לאחר שמשפחתם נספתה בשואה ומסוגלים לחלום מחדש על עתיד מבטיח.
חלון לים התיכון / מלים לשיר
הבטחתי לכתוב כשנסעתי / ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי / חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו /תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת / אם נרצה שלושתנו לישון 

את אני והילד / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר / בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע / לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח / לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך / את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית / ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.

***

כשתגדל / מלים לשיר

חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם / איש אחד גבוה ואשה נמוכה
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם / ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל / תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל / או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר / אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אשה גדולה ואיש במשקפיים / ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל / תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל / אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
***
שיר אחרי הגשם / מלים לשיר

השיר נכתב בעקבות חזרת אביו של פוליקר לסלוניקי מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. בעת השיבה, שהייתה טעונה ברגשות קשים, הגיע למספרה שהייתה בבעלותו, שם התעמת עם המקומיים שאמרו לו: "חבל שלא עשו ממך סבון".
רכבות אחרי הגשם בדרכן מעיר לעיר יש בדרך תחנה קטנה
אני יורד בשביל שהכרתי ושוב אני שומע ליד בתי האבן 

פרה גועה ברפת עזים בדשא ועכשיו אחרי שנים בגשם
איש לא יזהה אותי צ'אפוזו ביישן וכל ילדי הכפר בדרך מהגן
מצחקקים בקול תמיד כשבא אורח לא מוכר
מי יזכור את בנו של הספר אני יוצא מחוץ לשיירה
מזמזם כל הדרך חזרה.
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם / שיר ישן שאמא לימדה אותי לשיר
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם q שיר ישן מסתלסל ועולה בחלונות
ואורג לי זכרונות
ברחובות אחרי הגשם החיים כתמול שלשום
הספק עוד מלווה אותי אני חופשי ללכת הביתה
\זכרתי שיר שמח עכשיו אני שוכח
אולי אני בורח מפני הגשם בכיכר ליד חנות היין
מישהו פתאום צועק צ'פחו חזר יושבי בתי קפה זוגות ליד הבר
מנופפים ידם כאילו כלום אף פעם לא קרה כאן תמיד זורמת השגרה
אני יוצא מחוץ לשיירה ובוכה כל הדרך חזרה
שיר אחרי הגשם...
***

רדיו רמאללה / מלים לשיר 

יעקב גלעד, שהיה חניך בתנועת הנוער בנק"י חיבר את השיר לזכרו של מדריך בתנועה, אברהם ג'ורי, חייל בגרעין הנח"ל של בנק"י, שנהרג בתקרית גבול ב-8 בדצמבר 1964 בשדות קיבוץ יד חנה על ידי חיילים ירדניים. השיר מתאר זכרונות משותפים מהלילות שבהם היו מקשיבים לקולה המלחשש של הקריינית ברדיו רמאללה, תחנת רדיו ירדנית, שפעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל. לדבריו של גלעד, "הרדיו שידר שירים פופולריים [וגם שידורי תעמולה], ולאחר כיבושו במלחמת ששת הימים, נאלצו בני הנוער להאזין לשירי הלהקות הצבאיות"
עכשיו בין יד חנה לבין טולכרם השכנה / מואזין בוכה בראש מסגד גבוה לילה לבדה מאחורי זכוכית כבדה / משוטט אבל אי אפשר לשמוע
לילה ברדיו! אולי היא קוראת לי / אני רק זוכר שדה בוער ותופת מלמעלה
חום בעיניים, פתאום אני כאן בלי אף חבר / חדר לבן עלי סוגר, חושך הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.

רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי
רדיו רמאללה לילה ולילה / יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש
איך היה ב 65', לילה, לילה

וככה אני מבזבז אפשרויות / מדמיין את מה שהיה ואת מה שהיה יכול להיות.
זיכרונות מתערבבים בגעגועים / ושורפים, כמו מלח על הפצעים

רעש מכונה בין שדה מוקשים לשדה כותנה / מפלח את הקשר שביננו
לילה לא עונה, אבל עוד יש בי אמונה / אלוהים גדול הוא בטח לצידנו
לילה ברדיו, אולי רק נדמה לי / אני מחפש אותה ואין כלום על הסקאלה
לילה שותקת, רדיו טרנזיסטור מנגן / לו רק יכולתי לטלפן אל לילה הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.

רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי / רדיו רמאללה לילה ולילה
יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש / איך היה ב 65' , לילה, לילה




על האלבום בוויקיפידיה:
 ואם אהבתם ואין לכם את זה עדיין בדיסק מקורי או בפורמט חוקי אחר, כנסו לכאן.




יום שבת, 26 באפריל 2014

40 התובנות של אמריקאית בת 90

כתבה: רגינה בראט, בת 90, מקליבלנד, אוהיו.

כדי לחגוג את הזדקנותי כתבתי פעם את 40 הלקחים שחיי לימדו אותי. עכשיו, כשמד-המרחק שלי מתגלגל אל מעבר ל-90, הרי לפניכם הטור כולו:
1. החיים אינם הוגנים, אבל הם בכל זאת די טובים.
2. כשאתה בספק, פשוט עשה את הצעד הקטן הבא.
3. החיים קצרים מכדי לבזבז זמן על שנאת חינם.
4.. מקום העבודה שלך לא יטפל בך כשתהיה חולה. ידידיך והוריך כן. אז שמור על קשר.
5.. שלם את כל חובותיך בזמן.
6.. אתה לא מוכרח לנצח בכל ויכוח. הסכם לא להסכים.
7.. בכה עם מישהו. זה מרפא יותר מבכי ביחידות.
8.. זה בסדר לדבר עם אלוהים. הוא מקשיב לנו.
9.. חסוך לקראת צאתך לגמלאות, החל מתלוש השכר הראשון שלך.
10. כשמדובר בשוקולד, ההתנגדות חסרת תועלת.
11. השלם עם העבר כדי שלא ידפוק לך את ההווה.
12. זה בסדר להניח לילדיך לראותך בוכה.
13. אל תשווה את חייך לאחרים. אף פעם אי אפשר לדעת.
14. אם מערכת יחסים צריכה להישמר בסוד, אל תהיה חלק ממנה.
15. הכל יכול להשתנות כהרף עין. אם מגיע לך לקבל את זה, אלוהים יתן לך את זה.
16. קח נשימה עמוקה. זה מרגיע.
17. סלק כל דבר שאין בו תועלת, יופי או שמחה.
18. כל מה שלא הורג אותך, עושה אותך למעשה חזק יותר.
19. כשמדובר בעשיית מה שאתה אוהב בחיים, אל תקבל לעולם "לא" כתשובה.
20. תשתמש בנרות היפים, בסדינים היפים, לבש את הבגדים התחתונים היפים. אל תשמור על שום דבר להזדמנות מיוחדת. היום הוא יום מיוחד.
21. השכלה שאדם רוכש, אף אחד לא יכול לקחת ממנו.
22. אף אחד לא ממונה על אושרך מלבדך.
23. תהיה מוזר היום. אל תחכה לגיל המבוגר כדי להתחיל ללבוש חליפות סגולות.
24. התייחס אל מה שקרוי "אסון" במלים "האם בעוד חמש שנים זה יהיה חשוב?"
25. סלח לכל אחד, על כל דבר.
26. זה לא עניינך מה האחרים חושבים עליך.
27. הזמן מרפא כל דבר. תן זמן לזמן.
28. עד כמה שמצב טוב או גרוע, הוא ישתנה.
29. אל תיקח את עצמך כל כך ברצינות. גם האחרים לא עושים זאת.
30. האמן בניסים.
31. אלוהים אוהב אותך מפני שהוא כזה, לא מפני שעשית או לא עשית משהו.
32. להזדקן זה הרבה יותר טוב מהאלטרנטיבה – למות צעיר.
33. כל מה שבאמת חשוב בסופו של דבר הוא שאהבת.
34. צא וטייל כל יום. ניסים מתרחשים בכל מקום.
35 קנאה היא בזבוז זמן. כבר יש לך כל מה שנחוץ לך.
36. הטוב ביותר עוד לפנינו.
37. לא חשוב איך אתה מרגיש, קום, התלבש וצא מהבית.
38. החיים לא באים באריזת מתנה, אבל הם בכל זאת מתנה.
39. ידידים הם המשפחה שאנו בוחרים לעצמנו.
40. ההערכה היא ש-93% מאלה שיקבלו את זה לא יעבירו הלאה.
אם אתה אחד מ-7 האחוזים שיעבירו, העבר זאת בכותרת.
החיים נותנים לי מתנות, צריכה לדעת לקבל אותן באהבה!!!


דוח מטעם ארגון עיתונאים ללא גבולות קובע שבמדינת ישראל אין חופש עיתונות




ארגון "עיתונאים ללא גבולות" [Reportes Without Borders] בחן, חקר והכין רשימה של 180 מדינות, רובן דמוקרטיות, בהתאם למדד חופש המידע והעיתונות שבאה לידי ביטוי באותה המדינה. בחינה זו מתבצעת מדי שנה ונקבעת על פי פרמטרים שונים. פינלנד, כהרגלה, נמצאת בראש הרשימה כבר שנה רביעית ברציפות. רוסיה נמצאת במקום ה-148 מתוך 180 מדינות וכן, במסגרת זו נקבע, כי המדינות טורקמניסטן, צפון קוריאה ואריתראה אין כלל חופש עיתונות. כלומר, הן נמצאות בתחתית הרשימה
ארצות הברית ירדה למקום ה-46 מתוך 180 מדינות המגדירות את עצמן כמדינות דמוקרטיות במתן חופש הביטוי, המידע והעיתונות. אחת הסיבות שניתנו לפגיעה בחופש המידע והעיתונות בארה"ב, המדינה שהמציאה את הדמוקרטיה, זכויות האדם וחופש הביטוי, הנו עניין הביטחון הלאומי.
מדינת ישראל נמצאת במקום במקום ה-96 מתוך 180 מדינות. מדובר בעלייה של 17 מקומות לעומת שנת 2013, אז ירדה ישראל ב-20 מקומות לעומת מיקומה במתן חופש מידע ועיתונות בשנת 2012. כל זאת כשבמקביל, העיתון מעריב הגיע לפשיטת רגל בעקבות פשיטת הרגל של דנקנר, הטייקון שקנה אותו. בנוסף, נסגר העיתון מקור ראשון וכן, נסגרה רשות השידור.
במקביל, הבעלים של ידיעות אחרונות ובעל קשר משפחתי לחבר הכנסת והשר סילבן שלום דרך אשתו, ג'ודי ניר שלום מוזס, פועל לסגירתו של העיתון ישראל היום כעיתון חינמי באמצעות הצעת החוק לקידום והגנת העיתונות הכתובה בישראל. החוק עצמו מגביל את חופש העיתונות באמצעות איסור הפצה של עיתון יומי בעל תפוצה רחבה בחינם לאחר יותר משישה חודשים.
במסגרת זו, קיים פגם במבחן הסבירות, מאחר והחקיקה ייעודית כנגד עיתון אחד בלבד - ישראל היום. הרי קיימים עיתונים נוספים שמחולקים חינם והיו קיימים שנים לפני הקמתו של ישראל היום. אבל לא רק שהעיתון פוגע בהכנסותיו ותפוצתו של ידיעות אחרונות, אלא גם מייצג אג'נדה התומכת בבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. מאז הקמתו של ישראל היום, ידיעות אחרונות מתנגדת לנתניהו ותוקפת את מעשיו ביתר שאת. פעולות אלו ופעולות נוספות אכן פוגעות בחופש המידע והעיתונות בישראל.
במסגרת הסקירה המפורטת בדו"ח מטעם הארגון "עיתונאים ללא גבולות", נמצא קשר בין קונפליקט חברתי שקיים במדינה הנדונה לבין חופש המידע והעיתונות, ממש כפי שבא לידי ביטוי בסוריה, הממוקמת במקום ה-177 מתוך 180 מדינות. כלומר, במידה וקיים קונפליקט חברתי, הדבר פוגע בחופש העיתונות. ככל שהקונפליקט גדול יותר, כך הפגיעה בחופש העיתונות גדולה יותר.
למעשה, בסביבה חברתית לא יציבה, המדיה משמשת כמטרה לקבוצות וליחידים המנסים לשלוט בחדשות ובמידע המשודר ומגיע לציבור. הענקת תמיכה כספית ממשלתית לעיתונים היא הזמנת הממשלה לשלוט בעיתונות. זו הסיבה שישראל וארה"ב, ששתיהן יכולות להתגאות בצדק בחופש העיתונות במתקיים בתחומן, אינן נמנות עם המדינות אשר מספקות תמיכה כלכלית לעיתונים. והן גם לא צריכות לעשות זאת. הניסיון מוכיח כי מי שמשלם לחלילן לא רק קובע את המנגינה, אלא מחליט לעיתים קרובות אילו מנגינות אסור לנגן. ובכל זאת, בדברי ההסבר לחוק לקידום והגנת העיתונות הכתובה בישראל נכתב, כי "במדינות רבות בעולם המערבי מקובל היום להעניק תמיכה כלכלית לעיתונים על מנת להבטיח את המשך פעילותם החיונית לדמוקרטיה".
הסיבה לכך שהארגון הציב את ישראל במקום ה-96 הנה פשוטה. בנוגע לחופש המידע והעיתונות במדינת ישראל נטען, כי אלימות ננקטת כנגד "עיתונאים פלסטינים" מטעמי "ביטחון לאומי". וואללה. מרשים ביותר. בארגון "עיתונאים ללא גבולות" [Reportes Without Borders] טוענים שיש דבר כזה עיתונאים פלסטינים. תפקידם של "עיתונאים" אלו הנה לייצר ידיעות פוליוודויות, מצגי שווא על המתרחש ביהודה ושומרון באופן המציג את הערבים כמסכנים ואת חיילי צה"ל כאגרסיביים. מדובר באנשים המייצגים אג'נדה ולא עיתונות. מטרתם אינה לתעד מידע ולבצע תחקירים, לעשות עיתונות ולדווח על המתרחש. מטרתם ליצור מצגי שווא, לצאת במסעי הסברה מטעים המבוססים על דיווחים מבוימים. מדובר בעבריינים לכל דבר שמעשיהם עולים בחיי אדם.
השמאל ההזוי מהווה 1% מהאוכלוסייה ו-100% מהתקשורת. בתקשורת הישראלית יש חופש דיבור, זה למרות שמועבר מסר מעוות.
מצד שני, כשחיילים מותקפים על בסיס יום יומי על ידי ערבים ושמאלנים, מוטלת על כך צנזורה עצמית על ידי התקשורת השמאלנית וכך, המידע לא מגיע לציבור, זה לא מגיע לעיתונות - אלא אם כן הישראלי תושב יצהר. המחשה לכך באה לידי ביטוי במקרה בו הותקף לאחרונה לוחם הנח"ל בחברון על ידי שני מחבלים בני 15, כשאחד מהם מצוייד באגרופן. המטרה הייתה לתקוף את החייל לאחר שהניסיון לגנוב מכיסיו ציוד נכשל. המקרה תועד על ידי אנרכיסט שביים את המקרה והדריך את המחבלים בכדי להשיג את התוצאה הרצויה. בעקבות המקרה, צה"ל הדיח את החייל למרות שפעל בהתאם לתורת הלחימה הצה"לית.
סרטים "דוקומנטרים" כמו 5 מצלמות שבורות מועמדים לאוסקר. מידע בנוגע לפיגועים נגד ישראלים שמתרחשים מדי יום מצונזרים ולא מגיעים לתקשורת וכמובן שאף אחד בתקשורת לא דיווח על קלטת האבטחה שתיעדה את האירוע שבויים על ידי מחסום ווטש בירושלים בפורים שנה שעברה. קלטת זו הוכיחה שהצלמת של מחסום ווטש עשתה פוליווד והציגה מצג שווא כאילו היהודיות תקפו את הערבייה ממניעים גזעניים ולא מתוך הגנה עצמית.
מבצע "תג מחיר", במסגרתו נטען כאילו יהודים פוגעים ברכושם של הערבים הנו מבצע מבויים שמקודם על ידי התקשורת. במסגרת הפרובוקציה, ערבים עויינים לחמולה כזו או אחרת פוגעים ברכושם, מרססים כתובות והתקשורת תומכת ומשדרת את הנזקים לרכוש ואת הפגיע בבתי זונות בכפרים ובמסגדים. יותר מזה, התקשורת בישראל לא מדווחת על מבצעי תגי מחיר של הערבים כנגד יהודים, על השחתת רכוש יהודי על ידי ערבים או אפילו על יידוי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה ופיגועים כנגד יהודים.
אז כן, הארגון צודק, צנזורה עצמית מוטלת על ידי העיתונאים בישראל ולכן, אין חופש עיתונות בישראל, אבל לא מהסיבות שהארגון טוען. כמו שנאמר, בעיתות משבר וקונפליקט, ארגונים ויחידים משתלטים על התקשורת בכדי להעביר מסרים בהתאם לאג'נדה שלהם. בישראל, מדובר באנשי השמאל. 6 מליון יהודים בישראל מצויים בשבי התקשורת המוצפת באג'נדה שמאלנית לא אובייקטיבית ושקרית. ואלו שמות:












יום חמישי, 24 באפריל 2014

צוות הקייטרינג הדרוזי המסורתי של אום ח'ליפה חוגגים את יום העצמאות ואת אירועי הקיץ יחד איתכם





למי שרוצה לחגוג את יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל עם בשרים משובחים, עם שווארמה שלא מהעולם הזה ועוד המון מטעמים מגוונים כיד המלך על פי המסורת הדרוזית יש לנו 2 מילים: אום ח'ליפה.
הפעם תחגגו את יום העצמאות כמו שצריך!
מה דעתכם השנה להתרווח בכיסא בבית או בשטח, ליהנות עם שאר החברים והמשפחה ולתת לנו לפנק אתכם בפיתות דרוזיות מדהימות, מבחר עשיר של סלטים, שווארמה מטריפה, בשר משובח על האש ועוד מגוון רחב של מנות קייטרינג דרוזי וחגיגה של טעמים במחיר עממי!! מגיעים& עד אליכם לחגיגת העצמאות (באים גם לשטח)
לפרטים, תפריטים ומחירים צרו אתנו קשר בפייסבוק או בטלפון 054-439-3126
מספר ההזמנות להסעדה ביום העצמאות מוגבל. מהרו להזמין מקום
נותרו 2 מקומות אחרונים בלבד ...
יחד עם זאת, מי שאינו מספיק לשריין את אום ח'ליפה ליום העצמאות, אפשר להזמין את ההסעדה, גם בל"ג בעומר, לימים נוספים במהלך האביב וגם לאירועי קיץ בחוף, כמו מסיבות סיום, חגיגות סיום של מסעות כומתה ועוד.
כשמזג האוויר מתחמם זה סימן שעונת החוף הגיעה! מתכננים טיול גיבוש? לכל מקום שאליו תגיעו, מדן ועד אילת, בין אם זה על חוף הים או על ראש המצפה, קייטרינג אום ח'ליפה תביא לכם את המטבח הדרוזי האותנטי לכל מקום במדינה, בכל שעה שנוחה לכם, לאירועים במבנה סגור או תחת כיפת השמיים.

אוהל גדול ומוצל, מוסיקה טובה, בריזה מהים ואוכל משובח של אום ח'ליפה...
מה צריך יותר מזה בשביל ליהנות?
אום ח'ליפה מתחייבת לארח אתכם מכל הלב, בכל מקום בארץ!



רוצים לדעת יותר? צרו אתנו קשר!




יום שלישי, 22 באפריל 2014

מחכים למשיח / שלום חנוך






יושבים שעות
מחכים שמשיח יבוא
משיח איש מפתח
ידו בכל ויד כל בו
ענן סמיך
וירוחם ממצמץ בשפתיו
יהודה מסתכל בשעון
ומפלבל בעיניו
משרד בצפון
ארציאלי בע"מ יועץ
אחר הצהריים
ובחוץ העולם מתרוצץ
לוחץ זמזם עונה
תביאי לנו קפה.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

שתיקה כללית
חמישה אנשים מתוחים
הדלת נפתחת
וירדנה כולה חיוכים
השחור ליהודה
התה לארציאלי הבן
ירדנה יוצאת
עזרא לא מפסיק לעשן
הנה כי כן מתחלפת
שעה בשעה
זקן ארציאלי יודע
שהוא לא טעה
נוטף זיעה ומרעים
בקולו על הבן.

משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

פעמון הכניסה
מנסר את אוושת המזגן
מקפיץ את ירוחם לדלת
חותך בעשן
ארציאלי הבן
מסתכל על אביו מהצד
ובפתח מתגלה
שוטר עם הכובע ביד
ויהודה אומר
משהו בטח קרה
אומר לו ירוחם
סתם לא שולחים משטרה
אומר השוטר הייתה תאונה.

ולכן משיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

תאונה למי
שואל ארציאלי הבן
תאונה למדינה
עונה השוטר המסכן
הבורסה נפלה
אנשים קופצים מהגג
גם משיח קפץ
והודיעו שהוא נהרג
הכל אבוד
בוכה עזרא דהן הקבלן
משיח בשמיים
ואנחנו בלי הכסף כאן
וירדנה היפה ממלמלת
זה לא יתכן.

משיח לא יבוא
משיח גם לא יטלפן...

דצמבר המר
זעקו כותרות בעיתון
ושר האוצר נתן במבט ראיון
הציבור מטומטם
ולכן הציבור משלם
מה שבא בקלות
באותה הקלות יעלם
האזרח הקטן
נאלץ לשלם בגדול
ואותי מעניינת
ירדנה יותר מהכל
הולך למילואים
וסופר את הכסף שאין.

ומשיח לא בא
משיח גם לא מטלפן...

כן, כן משיח גם לא מטלפן.



יום ראשון, 20 באפריל 2014

מה ההבדל בין אודרי הפבורן למרלין מונרו?


האישה משמאל (אודרי הפבורן/Audrey Hepburn) הייתה שחקנית תיאטרון ושחקנית קולנוע ידועה, דוגמנית, רקדנית מחול ובלט אירופאית ופעילה חברתית. בנערותה הייתה שותפה במחתרת הפולנית כנגד הנאצים. אישה זו הבינה את הערך והחשיבות של ההשכלה וידעה 6 שפות באופן שוטף - אנגלית, צרפתית, איטלקית, הולנדית, פלמית וספרדית. 
בין סרטיה הידועים, אודרי שיחקה בסרטים סברינה, חופשה ברומא (Roman Holiday), מלחמה ושלום (War & peace), ארוחת בוקר בטיפני (Breakfast at Tiffany's), וגבירתי הנאווה My Fair Lady). אחרי הרבה שנים של משחק, במקביל להן עברה הפלות, היא עזבה את עולם המשחק בכדי ללדת ילדים. היא הפכה לשגרירה מיוחדת של UNICEF (האגודה לזכויות הילד או, בתרגום מילולי, קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים) בכדי לעזור לילדים בעולם שלא ירעבו כמו שהיא סבלה במלחמת העולם השנייה, ועזרה במדינות עולם שלישי הנמצאות ביבשות אפריקה ואסיה. היא פרסמה גרסה משלה של טיפים ליופי:
בכדי ליצור שפתיים חושניות, תני להן להגיד מילות חיבה.
בכדי ליצור מראה של עיניים יפות, חפשי את הטוב באנשים.
בכדי להשיג גזרה חטובה, תחלקי את האוכל שלך עם אנשים רעבים.
בכדי ליצור מראה שיער מדהים, תני לילד או לילדה להעביר כף יד ואצבעות בשערך פעם ביום.
בכדי להשיג זקיפות קומה, תצעדי בידיעה שאת לעולם לא תלכי לבד.
אנשים צריך טיפול ייחודי באמצעות תחזוקה, אחסון, חידוש, להצהיר על שייכות וגם לפרוע חובות כלפיהם אפילו יותר מחפצים.
לעולם אל תשליכי אף אחד.
תמיד זכרי בכל פעם שתזדקקי ליד תומכת, תוכלי למצוא אחת בקצה של כל אחת מזרועותייך.
ככל שתתבגרי יותר תביני, שיש לך שתי ידיים מסיבה טובה - האחת עוזרת לעצמך והאחרת עוזרת לאחרים.
בתמונה מימין, היא נצפתה קונה בסופר שבבוורלי הילס בקליפורניה בשנת 1958 עם חיית המחמד שלה - גור צבאים.
בסופו של דבר, אודרי נפטרה מסרטן התוספתן שהתפשט בגופה. הגוש הסרטני הוצא ממנה בניתוח, אך הוא כבר שלח בגופה גרורות. היא סרבה לקבל טיפול כימותרפי.
עם זאת, יותר אנשים מעריכים וזוכרים את האישה מימין (מרלין מונרו Marilyn Monroe). עד היום היא נתפסת בעיני הציבור כסמל מין וכבעלת סקס אפיל. אמנם הסטנדרטים של דימוי הגוף השתנו מאז מרלין מונרו פרצה לתודעה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, בעיקר כשמדובר במבנה גוף הנשי. עד היום הקולנוע ועולם הדוגמנות אוהבים יותר דמויות נשיות עם רזון חולני, ההרואין שיק. אך במציאות, מודל היופי הנשי אותו תופסים הגברים הנו בלונדינית עם מבנה גוף מלא כשל מרלין מונרו. מרלין באופן טבעי הנה אישה מאוד חכמה. הפוטנציאל שלה לא מומש מאחר ומאז ומתמיד, החברה לא סיפקה לה בית יציב - אמא שלה לא הייתה יציבה נפשית ולכן, היא נדדה בין משפחתה המאמצת ובתי אומנה.
לבסוף, מרלין אולצה להתחתן בגיל 16 כדי לא לעבור לפנימייה. בעקבות כך, היא לא קיבלה השכלה מסודרת ולא למדה באופן מאורגן.
מרלין ידועה כששחקה תפקידים של דמויות עם טייפ קאסט של טיפשות, סקסיסטיות, "הבלונדינית". היא ידועה בסרטים בהם שיחקה, כמו גברים מעדיפים בלונדיניות, איך להתחתן עם מליונר, חטא על סף ביתך - במסגרתו הצטלמה עם החצאית המתנופפת ואפילו הצטלמה בעירום לגיליון הראשון של פלייבוי.
מונרו הנה ברונטית במקור והחלה לדגמן כברונטית, אך פרצה לתודעה הציבורית כבלונדינית. בהמשך הייתה ידועה כפילגש של קנדי, נשיא ארצות הברית. היא אף הקימה חברת הפקות משלה בכדי לא להיות מנוצלת על ידי האולפנים הגדולים בהוליווד. ברגע היסטורי אחד, היא אף פגשה בטקס קבלת פנים רשמית את המלכה אליזבת' השניה בשנת 1956. שתי מלכות שעדיין מקפידות על גינוני נימוס
בסופו של דבר, היא נמצאה מתה על ידי הפסיכיאטר שלה. בניתוח שלאחר המוות התברר, כי המוות נגרם כתוצאה ממנת יתר של סמי הרגעה בדם שלה. החברה צריכה להתחיל להעריך אנשים על העשייה שלהם לטובת החברה יותר מאשר המראה החיצוני.
לא חושבת שאפשר לשפוט ביניהן בנוגע ליופי פנימי ואו חיצוני מאחר ושתיהן כבר לא בין החיים. אי אפשר לדעת באמת איזה מין בנאדם הייתה מרלין כדי לטעון שאודרי טובה ממנה. שתיהן שחקניות מוכשרות (ואני אוהבת לראןת סרטים ישנים מאותה התקפה שלהן). לכן, קשה מאוד לתעדף את האחת על פני השנייה, העובדה שאודרי בחרה להקים משפחה ולעזור לקהילה לא הופך אותה בהכרח לבנאדם יותר טוב.
מעבר לכך, אני מעריצה גם את מרלין, העובדה שהיא הפכה מעובדת מפעל לאישיות שמוכרת בכל העולם ועד היום משמשת כסמל מין ובכך הגשימה את החלומות שלה, לא משנה מה הם, את זה צריך להעריך בה. עם זאת, כשבוחנים את השילוב בין הפנימיות לחיצוניות, אודרי יותר יפה ממרלין, מעבר לכך שאודרי היא בין המקרים הבודדים בעולם עם עיניים סגולות.
 כמו שאפשר לראות, שתיהן יפות אבל יש הבדל ביניהן, האחת צנועה וקלאסית והשנייה מתאמצת וזולה כביכול. המראה האופייני להפבורן הנו שיער כהה ואסוף, פוני קצר, שמלה הדוקה וכפפות מדובר בהפך הגמור מהמראה האופייני לבלונדיניות המלאות של הוליווד באותה התקופה. עם זאת, לטעמי אודרי הייתה רזה מדי. נטען שהייתה אנורקסית אך לדברי אחד מבניה, לא הייתה לה הפרעת אכילה. היא אכלה הרבה, אבל הייתה פעילה פיזית מאוד, כולל אימונים רבים בריקוד. 
אודרי, דרך אגב, היא זאת שהכניסה כפריט חובה באופנה את השמלה השחורה הקטנה שיש לכל אחת מאיתנו בארון ועוצבה עבורה כששיחקה בסרט "ארוחת בוקר בטיפני" בשנת 1961. את השמלה הזו, לבשה הפבורן בשילוב משקפי שמש ושרשרת פנינים, מראה שנחשב פופולרי גם היום. אודרי הנה בלרינה שהפכה לאייקון אופנה והתרומה שלה משפיעה עד היום. יותר מזה, היא בחרה לתרום מעצמה לחברה ובמסגרת זו, גם פרשה מהמשחק. יש אנשים וארגונים שתורמים לחברה מתוך אינטרס - בעולם העסקים קוראים לזה "אחריות חברתית". התרומה לקהילה יוצרת שם טוב לארגון, בעיקר כשהתקשורת מפרסמת תמונות של עובדי מונופול צובעים בתים של ניצולי שואה.
אני מאמינה שגם מרלין מונרו תרמה לחברה, גם אם היא ביצעה זאת בדרך שונה. מעבר לכך שמרלין הייתה אישה חזקה בעולם של דברים בהוליווד והקימה חברת הפקות משלה, עד היום היא נחשבת לסמל מין. בניגוד להפבורן, מונרו ממש לא אנורקסית. יכול להיות שההשוואה הזו אינה הוגנת, מאחר ושתיהן שונות בעליל האחת מהשנייה. הרבה אנשים חסרי השכלה הצליחו מבחינה עסקית כך שההבדל ברמת ההשכלה ביניהן לא חייב להיות כאן העניין.
 גם עניין ההבדלים במראה החיצוני בין שתי השחקניות הללו הנו סובייקטיבי, כך שלא ניתן לקבוע בהכרח כי האחת נראית יותר זולה מהשנייה. מעבר לכך, הפבורן היא צאצאית לשושלת המלוכה הבריטית לעומת מונרו שלא ניתן לייחס לה שושלת משפחתית. לפיכך, מונרו השיגה את מעמדה בעשר אצבעות. מונרו ידעה לקדם את עצמה באמצעות יופיה ולהפוך את עצמה לסמל מין, גם אם הדבר בא על חשבון הצנעת חכמתה. החברה מקדמת סקס ומונרו ידעה לנצל זאת למען האינטרסים שלה. עובדה שעד היום מונרו נחשבת לסמל מין. היום כל פרחה מוציאה תכנית ריאליטי ומבטאת בה מיניות באופן וולגרי - אף אחת לא מתקרבת לרמתה של מרלין מונרו כסמל מין.
לפיכך, עם כל הכבוד לאודרי, כשאתה חי בסביבה שונה, אתה נהיה אדם שונה ומרילין חיה חיים דיי קשים. התעללו בה וניצלו אותה כל החיים. הדבר השפיע על איך שאנשים ראו אותה. אולי הם ראו אותה בתור אישה חזקה ובגלל זה זוכרים אותה כל כך. מרילין מונרו הייתה חכמה, אישה מדהימה, אבל ציפו ממנה לשחק דמויות של הבלונדינית המטומטמת ואפילו להיות כזו במציאות. במידה והיא תשנה תדמית היא כבר לא תהיה מרילין מונרו. אני מציעה לראות דוקומנטרי עליה, אישה בעלת עומק, ובגלל הוליווד והקהילה של פעם גרמו לאישיות האמיתית שלה לשקוע, לא נתנו לה להביע את דעתה או להראות עד כמה היא יודעת. אני לא אומרת שאודרי היא פחות טובה, אני פשוט אומרת שלפעמים למרילין גם מגיע קרדיט כי היא לא כזאת טיפשה כמו החותם שהיא השאירה. שתיהן נשים מדהימות ואני מעריצה אותן, דמויות לחיקוי, אני רק אומרת שיש מה לגלות עליה.
אפשר להמחיש זאת על ידי המקרה של הדי אמר כדוגמא. הדי לאמאר,היייתה סוג של בייב וכוכבת קולנוע עולמית אוסטרית שחיה בארצות הברית ,בנוסף היא המציאה מערכת תקשורת חשאית במשותף עם המלחין ג'ורג' אנטהיל, מדובר על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. ששימש עבור טורפדו במהלך מלחמת העולם השנייה. טכנולוגיה זו גם סללה את הבלוטות' ואפילו הפטנט רשום על שמה.
הדרך עבור תקשורת סלולרית , -Wi-Fi ל- GPS. ההמצאה הזו שלה משמשת את הטכנולוגיה של אולי שווה לציין שלא רצו לקבל את הפטנט ממנה בגלל מי שהייתה רק אחרי שנים חשיבות ההמצאה שלה התבררה. כמה עשורים מאוחר יותר, כשרצו לתת לה פרס על ההמצאה היא סירבה להגיע לקבל את הפרס כי סבלה מדימוי גוף נמוך (לא רצתה שאנשים ידעו איך היא נראית כעבור הזמן)
היא נעצרה פעמיים באשמת גניבה מחנויות (ב-1966 וב-1991), אך האישומים נגדה בוטלו.
לאמאר נפטרה בשנת 2000 בביתה בפלורידה. על פי בקשתה, פיזר בנה הצעיר את אפר גופתה ביערות וינה שבמולדתה אוסטריה. אחד מציטוטיה המפורסמים: "כל אחת יכולה להיות כוכבנית בהוליווד. כל מה שאת צריכה לעשות זה לעפעף בעיניים ולהיראות טיפשה"
מצורפת תמונה שלה ושל התכנית של המצאתה.




יום שישי, 18 באפריל 2014

גם אתם קיבלתם אסאמאס על הלוואה מאושרת תוך שעה ותשלום בצ'קים?




זה אולי היה משעשע אם זה לא היה כל כך עצוב.
קיבלתי בשבוע שלפני פסח הודעת טקסט בזו הלשון:

"הלוואה לחגים, מאושרת בשעה, ללא ערבים. עד 10 אלף שח. החזר בשקים". 
מצאו להם למי לשלוח כזה סמס.
כמובן שלא התאפקתי ומיד התקשרתי.
ענתה לי בחורה מקסימה ואדיבה בשם שירן שנתנה לי את כל הפרטים - אם את לוקחת הלוואה של 10,000 את יכולה לשלם ב 16 שקים, כל שיק 1,248 ₪ (החזר של 19,968 שקלים סך הכל).
אני מניחה שזה לא קופץ לכם ישר לעיניים, אבל מדובר בריבית שנתית של 115%.
זה לא שוק אפור, זה שוק שחור משחור.
הייתי כל כך בהלם שהתקשרתי אליה עוד פעם ועוד פעם לוודא ששמעתי טוב את הפרטים.
היא הסבירה לי שאכן הריבית קצת גבוהה (קצת??????) אבל זה מה שמקובל בחברות חוץ בנקאיות ואם אני אקח בפחות תשלומים אני אשלם פחות ריבית. למשל, ב-6 תשלומים זה 2,550 ₪ לחודש (החזר ההלוואה יוצא, בסך הכל, 15,300 שקלים). זאת אומרת 164% ריבית שנתית. 
מדובר בהלוואה בריבית קצוצה. אמנם מדובר בהלוואה חוץ בנקאית. עם זאת, מדובר בשוק שחור, לא שוק אפור כמו הלוואה מכרטיס האשראי שלך. נכון, ישנם לא מעט מקרים בהם הבנקים בעצמם מוציאים מהלקוחות שלהם 300 שקלים על כל 100 שקלים שהלקוחות הלוו. גם זה לא לגיטימי ונובע בעיקר מחוסר המודעות של הלקוחות בנוגע לכך.
אז ברור לי שאני, אתה ואת לא נתקרב גם עם מקל באורך 2 מטר לכזה דבר. אבל יש המון אנשים שחייבים את הכסף כי אין להם כבר שום מוצא אחר ונגמרה להם מסגרת האשראי והבנק כבר לא מאשר להם הלוואות. לכן, הם נאלצים לקחת כזאת הלוואה כדי לשרוד.
האמת היא, שמי שלא עמד בהחזר החובות שלו עד עכשיו, לא יוכל לעמוד בתשלומים גם של הלוואה בריבית קצוצה בשוק השחור. הלוואה במצב כזה משולה לטיפול בחתך שזקוק לתפרים עם פלסטר. אני רק יכולה לדמיין מה יקרה אם הם יתקשו להחזיר.

סיפור עם מוסר השכל למהנדסי תעשייה וניהול, סטודנטים לתע"ונ ותפ"י, מנהל עסקים ומהנדסים בכלל



מנכ"ל מפעל השקיע 8 מליון דולר ושכר צוות מהנדסים כדי לפתור בעיה בפס הייצור, אבל הפתרון הפשוט הפתיע את כולם, מלבד את צוות המהנדסים.

למפעל המייצר משחות שיניים הייתה בעיה - לפעמים נוצר מצב שבמשלוח הייתה משתרבבת קופסה ריקה ללא השפופרות של משחות השיניים בתוכה. הדבר נגרם בגלל האופן בו היה בנוי פס היצור.
אנשי מקצוע מתחום העיצוב והתכנון של פסי ייצור, כמו מהנדסי תעשייה וניהול שמתמחים בתפ"י, יוכלו להעיד על הקושי הרב שבתכנון פס ייצור. הקושי קשור לתזמון ולדיוק התהליך באופן כזה שכל יחידה המיוצרת תצא בדיוק בזמן ברמה של 100%. במידה ויתרחש השינוי הכי קטן בסביבת העבודה (דבר בו לא ניתן לשלוט בסביבה התלויה בעלות מול תועלת), משמעו שיש לבצע בקרת איכות על פס היצור כדי לבחון את השינוי הכמותי לכל אורך פס היצור. בקרת האיכות של פס הייצור הנה חיונית - פגיעה בתהליך הייצור עלולה לפגוע במכירת המוצר, כשהוא מגיע לסופרמרקט ונמצא על המדף. לקוחות פוטנציאלים ואפילו קמעונאים עלולים להימנע מלקנות את המוצר ולפנות למתחרים.
לענייננו - המנכ"ל של המפעל בו מיוצרת משחת השיניים הבין את חשיבות הבעיה שקיימת בפס היצור. לכן, הוא אסף ישיבת הנהלה שמטרתה למצוא פתרון. במהלך הישיבה הוחלט על הקמת פרויקט, במסגרתו המפעל יעסיק אנשי מקצוע מתחום פס הייצור ומהנדסים מומחים בתחום התעשייה והניהול כדי לפתור את בעיית הקופסאות הריקות בפס הייצור של המפעל. במסגרת זו, הוחלט לגייס מהנדסים נוספים לפרוייקט, מאחר ומחלקת ההנדסה של התאגיד לו שייך המפעל לייצור משחות שיניים הייתה עמוסה בעבודה.
הפרוייקט הוקם ונפתח לאחר שבוצע התהליך הסטנדרטי - תכנון תקציב לפרוייקט והקצאת משאבים, גיוס מהנדסי תעשייה וניהול לפרויקט מתחום התפ"י שעמלו במשך חצי שנה, בהמשך הוצאו מכרזים לבחירת ספקים ולאחר חצי שנה, נמצא הפתרון המדהים. הפרוייקט עלה בסך הכל 8 מליון דולר. צוות המהנדסים ניהל את הפרויקט במסגרת הזמן שיועד לו וכן, לא חרג מהתקציב שהוקדש לפרוייקט, איכות קו היצור הגיעה לתקרה האפשרית כתוצאה מהפתרון שהוצע וכל הצדדים היו מרוצים מהפרוייקט, כולל המנכ"ל וההנהלה.
בכדי לפתור את הבעיה, המהנדסים תכננו, עיצבו ובנו משקל אלקטרוני משוכלל. בכל פעם שהמשקל ישקול מארז ריק של משחת שיניים, כלומר כשהקופסא המונחת עליו שוקלת פחות מהמשקל שהיא אמורה לשקול, הוא יפעיל פעמון ויגרום לנורה להבהב. בעקבות כך, קו הייצור ייעצר. בשלב זה, תפקידו של אחד מפועלי הייצור לגשת למשקל ולהסיר ממנו את המוצר הפגום ולאחר מכן, להחזיר את הליך הייצור לפעילות סדירה באמצעות לחיצת כפתור.
לאחר 3 שבועות, מנכ"ל המפעל החליט לבדוק את פס היצור סקר את הדוחות הסטטיסטיים בכדי לבחון כיצד מיושם הכסף שהושקע בפרוייקט - האם הפתרון מיושם והאם הוא מתבצע באופן יעיל? המנכ"ל נדהם מהתוצאות! לאחר התקנת המשקל, לא נשלחו כלל מארזים של משחות שיניים, דבר שצמצם את הבעיה המקורית ב-100%. כמות התלונות שהגיעו לשרות לקוחות של המפעל צומצם באופן משמעותי וכן, משחת השיניים שהמפעל ייצר הגדיל את נתח השוק שלו.

- "הפרוייקט הזה היה השקעה מעולה וממש היה שווה את הכסף".
אמר לעצמו המנכ"ל לפני שהמשיך לבחון את הנתונים הסטטיסטיים המופיעים בדו"ח.
המנכ"ל המשיך לבחון את הנתונים ונעצר כשהגיע לסעיף שבחן את מספר הקופסאות הריקות שאותרו ביום על ידי המשקל. הוא התפלא לראות שמספר הקופסאות הריקות שהמשקל איתר ירד מ-12 יחידות ליום בממוצע בשבוע הראשון ל-0 יחידות החל מהשבוע השני והלאה. המנכ"ל חשד שיש טעות כלשהי בדו"ח. הוא קרא למהנדסים כדי שיבחנו את תוצאות הדו"ח ויאתרו את הטעות.
המהנדסים פעלו כדי לאתר את הטעות וירדו שוב לפס היצור במפעל. לאחר כמה ימים, הגיעו המהנדסים לישיבה עם הבוס הגדול. ראש צוות המהנדסים אמר למנכ"ל כי אין שום טעות בנתונים בדו"ח ואכן, המשקל לא מזהה יותר קופסאות ריקות של משחת שיניים. לפיכך, כל הקופסאות שנמצאות על פס הייצור נמצאו תקינות.
המנכ"ל הסתקרן והחליט לרדת לרצפת הייצור כדי לראות במו עיניו כיצד ייתכן הדבר. הוא ניגש לפס היצור, לאזור בו הותקן המשקל האלקטרוני. להפתעתו, מטר וחצי מהמשקל, הותקן והופעל מאוורר שולחני שעלותו 20$ בלבד. מולו, על הרצפה, נמצא ארגז, אליו עפו מפס היצור הקופסאות הריקות. המנכ"ל שאל את אחד מעובדי היצור לפשר הדבר.

- "אה, זה... אחד מהפועלים התקין את המאוורר. נמאס לו כל הזמן לגשת לפס היצור בכל פעם שהפעמון מצלצל"
השיב לו עובד היצור.



יום שלישי, 15 באפריל 2014

למשה פרץ יש אקס? מה, משה פרץ הומוסקסואל?




האקס של משה פרץ - שם פרובוקוטיבי מדי לראיון עם משה פרץ. את הכותרת הזו בחרו לתת אי שם ברשת, זכיינית ערוץ 2. בסך הכל ראיון. כותרת פרובוקטיבית שמשחקת על השמועות שמשה פרץ הומוסקסואל. זה היה נשמע אחרת אם המרואיינת הייתה שירי מיימון - "האקס של שירי מיימון". בערוץ 2 לא היו יכולים לשנות בהתאם ל"האקסית של שירי מיימון" כדי ליצור את אותה הפרובוקציה. בטח משהו על האקס המיתולוגי  שלה. בתור אחת שלא רואה טלוויזיה, בטח שלא את אקס פקטור, לא קישרתי את האקס לתוכנית אלא כאייטם רכילותי. מה עוד מוכנים לעשות בערוץ ובתקשורת בכלל למען הרייטינג? פרובוקציה כבר אמרנו?
בכל מקרה, משה פרץ זמר עילאי ותותח בפני עצמו. כאן, לצפייה ישירה, הראיון עם משה פרץ כפי ששודר בערוץ 2. בין היתר הוא מתייחס לשמועות שהוא הומוסקסואל - שידברו... מה שמשנה זה מה שהוא יודע על עצמו. [תותח כבר אמרתי?] נו אז מה אם הוא היה ספר? הוא גם היה מסגר בצבא לפני שגילו אותו וקיבלו אותו ללהקה צבאית. הוא נראה טוב ומטופח - יש לו את זה והוא מודע לכך, אז מה הבעיה? זאת העבודה שלו, להראות טוב על הבמה ומחוץ לה. מעבר לכך, גם אייל גולן מטפח את עצמו ויודע להתלבש - מישהו אי פעם טען שהוא הומוסקסואל? בחייאת - תנו לו לחיות. בניגוד לאייל גולן, מבחינת משה פרץ, השד העדתי לא קיים.






יום שבת, 12 באפריל 2014

סטודנטים עובדים על המרצה שלהם באחד באפריל students do an april's fool's day prank on their professor



מתיחה מעולה של סטודנטים על המרצה שלהם - התגובה של המרצה מגניבה...
מהר מאוד, הסרטון נצפה מעל ל-24 מליון צפיות תוך פחות משבוע. שימו לב - בהתחלה יש הרבה מאוד רעש, רצוי להנמיך. ספויילר בהמשך



סטודנטים לכלכלה במכללה בארצות הברית יש מרצה שמחנך אותם לכבות פלאפונים בשיעור. מדובר במרצה למיקרוכלכלה ויש לו נוהל בכיתה - אם סטודנט שכח לכבות את הסמארטפון שלו או להשתיק אותו לפני תחילת השיעור, עליו לשים את השיחה ברמקול בזמן שהוא מרגיש לא נעים כדי להסביר שכרגע הוא בשיעור. כמובן שהמרצה והסטודנטים האחרים שומעים את מהלך השיחה והסטודנט הסורר מרגיש מובך.
הפעם, באחד באפריל, הסטודנטים החליטו למתוח את המרצה. סטודנט אחר התקשר לסטודנטית במהלך השיעור. הסטודנטית, כמובן, לא השתיקה את הסמארטפון בתחילת השיעור, כך שהצלצול נשמע. מהלך השיחה היה אינטימי והביכה את המרצה כל כך ברמה כזו שהמרצה האדים והתנצל בפני הכיתה - במהלך השיחה, דיווח "נציג" של מרפאה לבדיקות להריון לסטודנטית שהוא שמח בשמחתה על ההריון, שהוא מבין שהאבא כבר לא בתמונה ושהם ישמחו לעזור לה במידת האפשר.
כמובן שהסטודנטית מיהרה לספר למרצה שהיא עומדת לקרוא לתינוק אפריל, האחד באפריל. הם בנוסף יידעו אותו שהוא מצולם - סטודנטית אחרת צילמה את הסיטואציה מהצד השני של הכיתה.


Aquinas College students play a prank on their hilarious Macroeconomics professor
the professor featured in the video has a strict policy that if a student’s cell phone rings during class, they have to answer it — on speaker phone. One clever student used the rule to bring a hilarious amount of shame and embarrassment to the professor in what might be 2014′s best April Fools’ prank
Everyone shown in this video gave permission for the video to be posted.
If you're wearing headphones, turn down the volume a bit, it starts loudly. Turn on annotations for closed captions.

אנרכיסטים מהשמאל פוגעים בחיילי צה"ל מאז שנת 1967





בשבוע - שבועיים האחרונים, באו לידי ביטוי מספר ארועים חריגים בהתיישבות יצהר שבשומרון. צה"ל החריב את ביתם של משפחת לזר ביישוב. הצבא החריב את הבית כמו שצריך לעשות לכל מחבל מן השורה עם דם על הידיים - מגיעים לפנות בוקר כדי למנוע התפרעויות מצד יושבי הבית וחבריהם בכפר ומחריבים. הבית הוחרב בניגוד למדיניות ממשלת ישראל, מאחר והוא יושב על עתודת קרקע ציבורית ולא פרטית.
למעשה, לא הייתה דרישה לפנות אותו בעקבות קיומה של טענה שמדובר בקרקע פרטית של ערבי. מילא, אם הקרקע הייתה של מישהו אחר, ההרס היה מוצדק. אבל זהו אינו המקרה ואין הצדקה להרס הבית ולפגיעה בקניינם של בני המשפחה.
מעבר לכך, הבית נהרס לפנות בוקר, ללא אזהרה מטעם המנהל האזרחי, מהמנהל הצבאי או בכלל. השכנים התקשרו לבעלי הבית לפנות בוקר כששוטרי יס"מ הקיפו את הבית. המשפחה לא עשתה אפילו חנוכת בית, לא הספיקו. בישובים ערבים כמו אום אל פאחם, יפו ולוד, רוב הבתים בהם גרים ערבים הנם ללא אישורי בנייה. עם זאת, ממשלת ישראל, המנהל האזרחי וכוחות הבטחון אינם הורסים אותם כמדיניות.
מספר ימים לאחר הרס הבית, נוקבו צמיגי מכוניתו של מח"ט שומרון שהגיע לסיור באזור. בעקבות כך, צה"ל המשיך להחריב בתים ביצהר בניגוד למדיניות הממשלה ובאישורו של מח"ט שומרון. בעקבות מקרי האלימות הללו, צה"ל הציב פלוגת מג"ב במבנה הישיבה ביצהר.
זה לא מוצדק. אני לא מצדיקה את הפגיעה של עבריינים מההתיישבות יצהר ברכושם של חיילי צה"ל שהוצבו במוצב בקרבת מקום. גם אם משווים החרבה מיותרת של בית בשווי 500,000 שקלים למחירם של ארבעה צמיגים של ג'יפ צבאי. פעילים אלו חריגים והם אינם נתמכים על ידי ראשי הישוב ועל ידי המתיישבים ביצהר בפרט וביהודה ושומרון בכלל. הם אינם מייצגים אף אחד מההתיישבות ביהודה ושומרון או מהימין. הם פשעו כנגד עם ישראל, מדינת ישראל וחיילי צה"ל. הרשומה הזו אינה תומכת בחריגים הללו ואינה מצדיקה את מעשיהם. תושבי יצהר וההתנחלויות בכלל מתנגדים גם לפגיעה ברכוש צה"ל וחייליו.
עם זאת, איני מצדיקה גם את מעשיו של מח"ט שומרון היוצא, הידוע בדעותיו השמאלניות. הוא ידוע בקרב חייליו ותושבי יהודה ושומרון כמנצל את סמכותו כדי להורות לחייליו לא להגן על עצמם כשהם נמצאים בסכנת חיים ומותקפים על ידי ערבים ושמאלנים באמצעות בקבוקי תבערה ואבנים. במקביל, הוא אינו הורס את בתיהם של ערבים המיידים אבנים ומציבים את חייליו במצבים מסכני חיים. הדבר מנוגד למדיניותה של ממשלת ישראל ולרוח צה"ל. אשתו אף פעילה במחסום ווטש, שם יורקים על חיילים, תוקפים אותם ואחראים לבימוי אירועים פוליוודיים בהם ישראל הרעה והכובשת נראית לכאורה פוגעת בזכויותיהם של ערבים מסכנים.
יתכן והעליהום שנעשה נגד תושבי יצהר בתקשורת מוצדק. יתכן שגם פעולות צה"ל בתגובה, כגון ההשתלטות על בית הכנסת בישוב הנן מוצדקות, מאחר ויצהר הוגדר כישוב עויין. אני לא פה כדי להצדיק. אני מתנגדת לפגיעה ברכושם של חיילי צה"ל, גם כשהדבר נעשה על ידי מתנחלים, אנשי ימין או כל הגדרה שתיתנו לאנשי ההתיישבות והתומכים בהם.
דווקא כי הפגיעה נעשתה על ידי אנשי ימין. אור לגויים. אתם צריכים להיות אור לגויים. נתתם לאנשי השמאל ולתקשורת סיבה לתקוף אתכם, ממש כמו שקרה כששפכתם חומצה על חיילנו בעת פינוי גוש קטיף. במידה ונכונה הטענה שביצעתם תג מחיר כנגד צה"ל, רכושו ורכוש חייליו, מדובר במעשים בזויים. המעשים האלו ביצהר לא פחות חמורים מפגיעה בחייל צה"ל. הדבר מאוד חמור בעייני. לראשונה הוכחתם שיש תג מחיר. פגעתם ברכוש החיילים.
עם זאת, כרגע זה לא העניין. ברצוני להתייחס לעניין אחר, עניין ההסתה של כלי התעמולה השמאלנים נגד המתנחלים בכלל ונגד תושבי יצהר בפרט. העניין הוא שהתקשורת השמאלנית תוקפת את תושבי יצהר מכל כיוון. יכול להיות שבצדק, אלמלא מאז אמצע שנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, אנשי השמאל תוקפים ללא הרף את פעולות צה"ל ואף תוקפים פיזית את חיילנו וגורמים לנכות לשפיכת דמים. חיילים חוזרים הביתה בארון בגלל אנשי השמאל. לא פעם, חיילנו הופכים לנכים ואף נרצחים על ידי אנשי השמאל. השמאל הישראלי נמצא בשפל מוסרי. הם עוברים על החוק מדי יום ומסכנים את חייהם של בני אדם, אזרחים וחיילים כאחד. הביקורת שלי, למעשה, מופנית אליכם, אתם שם בשמאל.
יש כאן משהו שאני רוצה להבין. במשך עשרות שנים, משנת 67, השמאלנים יורקים על חיילי צה"ל, משפילים אותם, מכים אותם בכל הזדמנות, זורקים עליהם אבנים, מעלילים עליהם עלילות דם. כשמשווים את זה לקבוצה קיצונית של פורעי חוק מהימין שפגעה ברכוש צה"ל. מבלי להפחית מהאשמה החמורה - פתאום נזכרים בתקשורת השמאלנית להיכנס בפורעי החוק רק בגלל שהוונדליזם בוצע על ידי אנשי ימין?
צה"ל החמיר את תגובתו כלפי תושבי יצהר שאנשי שוליים מתוכו פגעו ברכושם האישי של כוחות צה"ל. בניגוד לכך, חיילי צה"ל נאלצים מדי יום לעמוד במחסומים ובהפגנות מול התופת שמציבים בפניהם אנרכיסטים מהשמאל ומחבלים ערבים שזורקים עליהם אבנים, יורקים עליהם, זורקים בקבוקי מולוטוב, מכים בהם באבנים ועוד. עם זאת, נאסר עליהם להגיב אפילו באמצעות גז מדמיע או כדורי גומי, אלא הם קיבלו הוראה לספוג את המכות בשקט, לא להגיב ולכן, רמת ההגנה יורדת והם נפגעים בגוף ובנפש.
שלל כינויים נאמרו באולפני התעמולה התקשורתיים בימים האחרונים בגינוי מתיישבי יהודה ושומרון ובפרט תושבי יצהר. החל מ"פורעים יהודים" ועד "טרוריסטים". זאת בניגוד לשתיקה שבהסכמה הקיימת בתגובה התקשורתית כנגד האנרכיסטים מהשמאל. לפיכך, בואו נשווה לרגע את הארוע בחריג ביצהר לבין האנרכיסטים של השמאל הקיצוני שמתפרעים (יחד עם חבריהם המחבלים הערבים) בכל רחבי יהודה ושומרון:
איך זה שהשמאל תוקף את חיילי צה"ל ומקבל בכנסת תעודת הוקרה? אנשי השמאל הם מחבלים יהודים. ועדיין מחלקת היהודים בשב"כ רודפת אחרי מתנחלים וימניים. הצבא הורס מבנים בהתנחלויות בניגוד למדיניות הממשלה כנגד משפחות שלא פשעו ובלי שקיבלו הוראה מטעם בית המשפט באמצעות צו. בניגוד לערבים, נגדם מופעלת מדיניות הריסת בתים לאחר שרצחו, המתנחלים כקבוצה לא פלשו לאף קרקע פרטית. הם לא פשעו כנגד המדינה או כנגד אף אדם, גם אם יש חריגים ממורמרים בתוכם.
בתמונה שלפניכם 2 מהקורבנות הבולטים של התפרעויות האנרכיסטים. רב"ט מיכאל שוורצמן איבד את עינו השמאלית בהתפרעות אנרכיסטים בבילעין עקב יידוי אבנים של אנרכיסטים וערבים במהלך הפגנה. במקרה אחר, חייל שבר את ידו במהלך הפגנה בבילעין.  לינץ' נעשה בסמ"ר נתן יסאיס, השם יקום דמו, שנרצח במהלך התפרעות שמאלנים אנרכיסטים בסמוך לירושלים. נתן יסאיס ז"ל הי"ד נרצח במהלך מרדף אחרי מידיי אבנים סמוך לירושלים על ידי שמאלנים ישראלים ומחבלים ערבים. נתן מעד בעת המרדף, נפל לתהום מגובה עשרות מטרים ונפצע קשה. האנרכיסטים המשיכו ליידות לעברו אבנים גם אחרי שיסאיס שכב מחוסר הכרה. גם כוחות החילוץ שהגיעו לנסות לפנות את החייל זכו למטר אבנים. השמאלנים והמחבלים עשו בו לינץ'! מדובר ברצח לכל דבר.
מקרים אלו הנם המפורסמים ביותר, בהם לובשי מדים נפגעו כתוצאה ישירה של התפרעות אנרכיסטים ושותפיהם המחבלים הערבים.
הימים הם ימי טרום חורבן גוש קטיף, ומפקדו של יסאיס, נצ"מ אמיתי לי, התראיין למחרת האירוע ל"קול ישראל". נצ"מ לי נשאל במהלך הראיון על ידי המראיינת השמאלנית, ענת דוידוב, האם הוא מצפה לאותה אלימות מצד המתנחלים בגוש קטיף. זוהי תשובתו: "מדובר בחבורת פורעי חוק שלא בוחלים בעשיית לינץ' בשוטר פצוע. האלימות והקללות שאנו סופגים כיום מהשמאלנים היא פי אלף ממה שאנו מדמיינים שיכול להיות בגוש קטיף" .




החיילים מעדיפים להתמודד מול החמאס בעזה ולא להיות מול האנרכיסטים בבילעין, מאחר והם מוגבלים בשימוש באמצעים לפיזור הפגנות, גם כשהם תחת מתקפה ואלימות שמסכנת את חייהם. האנרכיסטים קראו בעבר לרצוח ראשי ממשלה באופן פומבי ועד היום קוראים לרצוח חיילי צה"ל.
עד כה לא ידוע על חייל או שוטר או אפילו אזרח שנהרג או נפצע כתוצאה מפעולות חריגות אלו של קיצוניים מהימין כנגד רכוש, גם אם נצליח להוכיח ש"תג מחיר" נעשה על ידי יהודים ולא רק על ידי ערבים. הרי ידוע שרוב פעולות ה"תג מחיר" הם בכלל מעשים שביצעו הערבים כדי להפליל יהודים, כמו הצתת המסגד בטובא על ידי ערבים.
לעומת זאת, האנרכיסטים היהודים ש"מפגינים" עם מחבלים, פועלים בכוונת תחילה כדי לפגוע בחיי אדם. בכל הפגנה שלהם, המכונה על ידי התועמלנים כ"פעולות מחאה", ישנם ידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה לעבר מתנחלים ולובשי מדים וכן, הם נכנסים לכפרים ערבים בזמן עוצר כדי לתמוך ולחבק מחבלים  עם דם על הידיים שרק רצחו משפחה שלמה.איש שמאל ניסה לדרוס חייל צה"ל. הוא כמעט הצליח. מיהו שמע על האירוע? מי דיבר על זה בתקשורת? באתר מאקו, הדיווח על האירוע תפס מקום מאוד שולי. יש לציין שאנשי ציבור רבים מקרב השמאל (כולל חברי כנסת) משתתפים באופן קבוע בהתפרעויות בבילעין. זה לא נמצא בכותרות. אבל הבושה שהתרחשה ביצהר כנגד רכוש חוגגת.

ובכל זאת, טרור זה כששוחטים צעירה יהודיה שהלכה לראיון עבודה, צעירה בשם שלי דדון זצ"ל, השם יקום דמה, שבוע לפני יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל. טרור זה כשזורקים באופן יומיומי אבנים על מכוניות של יהודים, או כשערבים משליכים לבנים על ילדים חרדים בהר הבית, או כשערבים מעוסאוויה משליכים בקבוקי תבערה לעבר אזרחים באוניברסיטה.
קריאה זו לא מכוונת רק לבוז'י הרצוג כמובן, אלא גם לכל אותם יושבי הכנסת, הממשלה והתקשורת שנזעקים על כל פנצ'ר או גרפיטי כלפי ערבים וממהרים להכתיר אותו כטרור יהודי ללא בדיקה, וממלאים פיהם מים כשמוכיחים שערבים פגעו ברכוש שכניהם וריססו גרפיטי שחור בעברית וציורי צלב קרס, או כשטרור אמיתי ורצחני מופנה כלפי אזרחים יהודים וחיילי צה"ל.
נמאסתם. נמאסתם עם הפקודות הלא הגיוניות שאתם נותנים לחיילנו בשטח. נמאס מהדו פרצופיות, מההתרפסות בפני האויב, נמאס מזה שאזרחים לא יכולים לנסוע חופשי ברחבי המדינה, שאזרחים בדרום צריכים לחיות תחת שגרת טילים, נמאס מהכניעה לתכתיבים של מעצמות זרות. בעוד כמה ימים נחגוג את יום העצמאות, ואני יותר ויותר שואלת את עצמי כמה עצמאות באמת יש לנו פה, במדינת היהודים?
אחרי רצח אביתר בורובסקי הי"ד מיצהר, הרגיש פעיל השמאל האנטי יהודי, יוסי ויסוקר ימ"ש, צורך עז להביע את תסכולו הרב על כך שרק יהודי אחד נרצח ולא יותר.
לאחר שזכה למטווח "ברכות" בעקבות הפוסט שהעלה בפייסבוק הוא קיבל תמיכה מחברו הטוב מיכאל בן יאיר שגם הוא הרגיש צורך עז לספר לנו שאם נחיה במדינה דו לאומית בעלת רוב ערבי זה לא יהיה דבר רע כל כך.
מה שרבים לא יודעים הוא שאותו בן יאיר היה בעברו היועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת רבין (אותה ממשלה שחתמה עם עראפאת על הסכם אוסלו).
השאלה היא למה השמאל (ששולט בכל זרועות השלטון) ממשיך לשקר לאזרחים היהודים בטענה ש"חייבים לחלק את הארץ כדי שלא נגיע למצב של מדינה דו לאומית בתוך הקו הירוק" אם מלכתחילה זו הכוונה?
למישהו יש הסבר אחר לעובדה שמאות אלפי זרים בדרך לקבל תעודות כחולות?

הילה צ'יפמן גלנט [Hila Chipman Galante], אנרכיסטית מהשמאל, מנחמת בפרופיל הפייסבוק שלה באופן נוראי את תמונת בנו הפעוט, הבוכה על גופת אביו, אביתר בורובוסקי זצ"ל, השם יקום דמו, שנרצח על ידי מחבל במהלך פיגוע דקירה בצומת תפוח ליד העיר אריאל.
בחייאת ראבק!! איפה החמלה שלך?
איך בנאדם יכול להגיב ככה על תמונה כזאת...
עד כדי כך את יכולה להיות אנטישמית ולשנוא ילד תמים שאת לא מכירה ולא עשה כל רע, למרות שהוא שייך לעם שלך???!!
איך את רואה תמונה שבה ילד קטן שבוכה על קבר אביו וזה לא נוגע בך ועוצר אותך איפשהוא??
איך גם בסיטואציה כזאת את נגדנו!!??
השמאל יפה הנפש לא באמת מרחם ועוזר ל״מסכנים״, לחפים מפשע ולתמימים..
כנראה שהשמאל פשוט שונא יהודים..!

בתאריך 12.3.2013 החלו שמועות על נפילת מסוק צה"לי בתאונת אימונים. מאוחר יותר הותרו לפרסום שמות שני הטייסים שנפלו - נועם רון וארז פלקסר זיכרונם לברכה.
בזמן שהעם בישראל כואב את מות החיילים יחד עם בני משפחותם, בשמאל הישראלי האנטיציוני היו גילויי שמחה מחליאים. נועה שינדלינגר השמאלנית שמתגוררת בקנדה פרסמה פוסט בו היא כותבת "כנראה שיהיו לנו בשורות טובות הבוקר (רמז: תאונת אימונים עם הרוגים)". היא ממשיכה ומגיבה לגולשים שמתנגדים לדבריה וכותבת : "זה מסוק שמשמש לתקיפה מהאוויר, קולולולולו...
"הם בחרו להיות במדים, הם נהנים להיות במדים. הם מקבלים פריווילגיות כי הם במדים. ואני אדאג לשטויות כמו "צלם האנוש" שלי אחר כך. כשהמאבק יסתיים בהצלחה. עד אז אשמח גם אשמח בנפול אויביי". על עצומה שהתארגנה נגדה ברשת היא כותבת : "אתם באמת חושבים שזה יזיז משהו למישהו ?! מותר לי להגיד מה שאני רוצה - ואני רוצה לראות חיילים ישראלים מתים. נקודה."
שמאלן נוסף בשם שאול חנוכה פרסם פוסט עם תמונה של חייל מג"ב האחוז בלהבות אש כתוצאה מבקבוק תבערה שערבים השליכו. הוא כותב : "שתפו אם אתם אוהבים את המג"בניק שלכם מידיום רר. תעשו לייק אם אתם מעדיפים וול דאן". נועה שינדלינגר מגיבה וכותבת שהיא מעדיפה את חייל מג"ב "וול דאן אבל ממש חרוך". גם המשפחה שלה מתביישת בה.








אני לא מצדיקה חלילה פגיעה ברכוש או בכלל פגיעה בחיילי צה"ל או בצה"ל כארגון. עם זאת, ישראלים, יהודים פוגעים עשרות שנים ואפילו רוצחים חיילי צה"ל. לא רק שהעולם שותק, הישראלים שותקים. היהודים שותקים. התקשורת הישראלית מצנזרת אירועים אלו ולא עושה את עבודתה בשמירה על חופש המידע והעברתו לציבור. התקשורת לא מגיבה, לא תוקפת את הפוגעים או המארגנים וכדומה.
הפעולות שנעשו ביצהר מכוונות כלפי רכוש. התפרעויות האנרכיסטים (המכונות באופן מוטעה "פעולות מחאה") מכוונות לפגוע בחיי אדם, בחייהם של חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים, על ידי ידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה, מכות, תקיפה פיזית באמצעות יריקות כלפי חיילים  ושוטרים, תקיפה באמצעות מקלות וסכינים, מעלילים עלילות דם באמצעות פוליווד, בימוי מצבים ועריכתם באופן מטעה ועוד.
שימו לב לקריאות של המפגינים בהפגנות של מרצ בכיכר רבין - "לא כיפה, לא ברזל, צה"ל לך לעזאזל", "האפרטהייד הוא טרור, הסברה לא תעזור", "הכיבוש הוא טרור, הסברה לא תעזור", "צה"ל הוא טרור, הסברה לא תעזור", "לא יורות לא בוכות, מסרבות להיות רוצחות", "לא נמית ולא נמות בשרות הציונות", "מעזה לבלעין תשוחרר כל פלסטין", "מתל אביב לג'נין תשוחרר פלסטין"



השמאל הקיצוני הנו מיעוט קטן בחברה הישראלית והוא זה ששולט בתקשורת הישראלית בנוסף להשתלטות על האקדמיה, על הפרקליטות וכדומה. לכן, השמאל מיישם את האג'נדה שלו בהתאם בתקשורת ומופעלת צנזורה על כלי התקשורת כשמדובר בפגיעה בחיילי צה"ל ובישראלים על ידי מחבלים ואנרכיסטים מהשמאל במהלך ההפגנות. בניגוד לכך, חיילי צה"ל הימין הישראלי וגם המתנחלים מוצגים כאנשים מעוותים וכעבריינים. כישראלים שעושים מעשים לא לגיטימיים ומתבצעת נגדם דהלגיטימציה בתקשורת הישראלית. לא פלא שמדינת ישראל נמצאת במקום ה-96 מתוך 180 מדינות בעת בחינת חופש המידע והעיתונות בישראל.
כשאייזנברג דחף אנרכיסט, הראו את זה בערוצי הטלוויזיה ללא הפסק ובצדק. נשמעות מצידם קריאות של איטבח איל יאהוד במהלך ההפגנות ההמוניות של האנרכיסטים והמחבלים הערביים. בניגוד לכך, מחבלים עם דם על הידיים מקבלים כבוד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב, הם מוזמנים לנאום בהם והעולם סובב. השמאל הקיצוני גרוע בעשרות מונים מהמפגע הגדול ביותר שיצא מיצהר.

אם כך, תעצרו את העולם הזה!

אין מילים להוסיף על גילויי השנאה החולנית של אנשי השמאל לישראל, לאזרחיה ולחייליה. מחלת השנאה העצמית, האוטו-אנטישמיות , שיבשה עליהם את דעתם. כל שנותר הוא להוקיע אותם ולהקיא אותם מתוכנו.  אני מתביישת בחריגים האלו שפגעו ברכוש צה"ל. אני רוצה להקיא מתוך עמי את האנשים החולים האלו שחוגגים על דמם של חיילי צה"ל, מתנחלים ובני אדם בכלל ומייחלים למותם של חפים מפשע, יהודים וערבים כאחד. הם שומרים עלינו כל הזמן. עכשיו תורנו לשמור עליהם.