כל שירי אלבומם המשותף של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, 'אפר ואבק', שיצא ב-1988 ונחשב בעיני רבים (ובצדק) לאלבום הישראלי החשוב ביותר (ולטעמי, בוודאי שהמרגש ביותר). האלבום "אפר ואבק" הנו אלבום מופת. 'אפר ואבק' הנוסדר השירים (בפלייליסט ובאלבום המקורי):
1. אפר ואבק 2. חלון לים התיכון 3. כשתגדל 4. שיר אחרי הגשם 5. פרחים ברוח 6. התחנה הקטנה טרבלינקה 7. ילל 8. רדיו רמאללה 9. אהבה הורגת 10. מכאן ועד בכלל 11. קול מארץ הרוח 12. בגלל
***
השיר 'אפר ואבק' הנו שיר הנושא של האלבום. השיר נכתב על ידי יעקב גלעד. גם יעקב גלעד הנו דור שני לניצולי שואה - זהו בנה של הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור אל האדמה בה הושמדו מיליוני יהודים. השיר נכתב על הפעם הראשונה בה נסעה בירנבאום לפולין. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, והתנגד נחרצות לנסיעתה, כתב לה את השיר שמילותיו: "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק".
אפר ואבק / מלים לשיר
יום אביב ריחות לילך / בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר / בתוכי הלב נשבר
שם הייתה ואינה / ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר / אין אפילו בית שיזכיר
ואם את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר / כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים / הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש / אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה / איש לא יחכה בתחנה.
ואם את נוסעת...
מי ימתיק לילותייך / מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת / שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר.
****
השיר חלון לים התיכון הנו מעין מכתב של ניצול שואה בארץ ליקיריו שנשארו בגולה ומספר את סיפורם של הניצולים שהקימו משפחות חדשות לאחר שמשפחתם נספתה בשואה ומסוגלים לחלום מחדש על עתיד מבטיח.
חלון לים התיכון / מלים לשיר
הבטחתי לכתוב כשנסעתי / ולא כתבתי מזמן
עכשיו את כל כך חסרה לי / חבל, חבל שאת לא כאן.
אחרי שהגעתי ליפו /תקוות נולדו מתוך יאוש
מצאתי לי חדר וחצי / על גג של בית נטוש.
יש פה מיטה מתקפלת / אם נרצה שלושתנו לישון
את אני והילד / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
שנת חמישים סוף דצמבר / בחוץ מלחמת רוחות
השלג צנח כאן לפתע / לבן מזכיר לי נשכחות.
עוד הפצע פתוח / לו רק היית איתי עכשיו
הייתי ודאי מספר לך / את מה שלא יגיד מכתב.
כאן אם תרצי יש לך בית / ואותי יהיה לך המון
צחוק ילדים בין הערביים / מול חלון משקיף לים התיכון.
ואולי מרחוק יש סיכוי אחד למיליון / ואולי מרחוק איזה אושר מתגנב אל החלון.
***
כשתגדל / מלים לשיר
חכה שתגדל, אמרו לך לא פעם / איש אחד גבוה ואשה נמוכה
אם לא תאכל לא תגדל אף פעם / ילד טוב משאיר צלחת ריקה
תגדל, תגדל ותהיה גנרל / תהיה אסטרונאוט ותעוף לחלל
אתה לא רצית להיות אפילו חייל / או סתם להיות כמו כולם כשתגדל
אבל, אותך אף אחד לא שאל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
לך הביתה, עזוב את בית הספר / אמרו שממך כבר לא יצמח שום דבר
אשה גדולה ואיש במשקפיים / ימשיכו לרדוף עד הסוף עד עפר
תגדל, אל תתערבב בקהל / תשקיף מן הצד תתנדנד בערסל
אתה לא רצית להיות שם בכלל / אז מה, אותך אף אחד לא שאל
אתה נשארת גוזל שנפל.
כשתגדל ותראה איזה ילד / אז תגיד לגוזל לא צריך שתגדל
כשתגדל ויהיה לך ילד / שיבוא וישאל מה יהיה כשאגדל
אז תגיד לו עזוב, אל תשאל.
***
שיר אחרי הגשם / מלים לשיר
השיר נכתב בעקבות חזרת אביו של פוליקר לסלוניקי מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. בעת השיבה, שהייתה טעונה ברגשות קשים, הגיע למספרה שהייתה בבעלותו, שם התעמת עם המקומיים שאמרו לו: "חבל שלא עשו ממך סבון".
רכבות אחרי הגשם בדרכן מעיר לעיר יש בדרך תחנה קטנה
אני יורד בשביל שהכרתי ושוב אני שומע ליד בתי האבן
פרה גועה ברפת עזים בדשא ועכשיו אחרי שנים בגשם
איש לא יזהה אותי צ'אפוזו ביישן וכל ילדי הכפר בדרך מהגן
מצחקקים בקול תמיד כשבא אורח לא מוכר
מי יזכור את בנו של הספר אני יוצא מחוץ לשיירה
מזמזם כל הדרך חזרה.
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם / שיר ישן שאמא לימדה אותי לשיר
שיר אחרי הגשם, שיר אחרי הגשם q שיר ישן מסתלסל ועולה בחלונות
ואורג לי זכרונות
ברחובות אחרי הגשם החיים כתמול שלשום
הספק עוד מלווה אותי אני חופשי ללכת הביתה
\זכרתי שיר שמח עכשיו אני שוכח
אולי אני בורח מפני הגשם בכיכר ליד חנות היין
מישהו פתאום צועק צ'פחו חזר יושבי בתי קפה זוגות ליד הבר
מנופפים ידם כאילו כלום אף פעם לא קרה כאן תמיד זורמת השגרה
אני יוצא מחוץ לשיירה ובוכה כל הדרך חזרה
שיר אחרי הגשם...
***
רדיו רמאללה / מלים לשיר
יעקב גלעד, שהיה חניך בתנועת הנוער בנק"י חיבר את השיר לזכרו של מדריך בתנועה, אברהם ג'ורי, חייל בגרעין הנח"ל של בנק"י, שנהרג בתקרית גבול ב-8 בדצמבר 1964 בשדות קיבוץ יד חנה על ידי חיילים ירדניים. השיר מתאר זכרונות משותפים מהלילות שבהם היו מקשיבים לקולה המלחשש של הקריינית ברדיו רמאללה, תחנת רדיו ירדנית, שפעלה עד כיבוש העיר רמאללה בידי צה"ל. לדבריו של גלעד, "הרדיו שידר שירים פופולריים [וגם שידורי תעמולה], ולאחר כיבושו במלחמת ששת הימים, נאלצו בני הנוער להאזין לשירי הלהקות הצבאיות"
עכשיו בין יד חנה לבין טולכרם השכנה / מואזין בוכה בראש מסגד גבוה לילה לבדה מאחורי זכוכית כבדה / משוטט אבל אי אפשר לשמוע
לילה ברדיו! אולי היא קוראת לי / אני רק זוכר שדה בוער ותופת מלמעלה
חום בעיניים, פתאום אני כאן בלי אף חבר / חדר לבן עלי סוגר, חושך הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.
רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי
רדיו רמאללה לילה ולילה / יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש
איך היה ב 65', לילה, לילה
וככה אני מבזבז אפשרויות / מדמיין את מה שהיה ואת מה שהיה יכול להיות.
זיכרונות מתערבבים בגעגועים / ושורפים, כמו מלח על הפצעים
רעש מכונה בין שדה מוקשים לשדה כותנה / מפלח את הקשר שביננו
לילה לא עונה, אבל עוד יש בי אמונה / אלוהים גדול הוא בטח לצידנו
לילה ברדיו, אולי רק נדמה לי / אני מחפש אותה ואין כלום על הסקאלה
לילה שותקת, רדיו טרנזיסטור מנגן / לו רק יכולתי לטלפן אל לילה הלילה
לילה, לילה, לילה, לילה, לילה, לילה.
רדיו רמאללה לילה ולילה / זה קולה המלחשש מקשקש וכובש 1965
מטשטש אותי / רדיו רמאללה לילה ולילה
יום יבוא נפגש, ניזכר נתרגש / איך היה ב 65' , לילה, לילה
על האלבום בוויקיפידיה:
ואם אהבתם ואין לכם את זה עדיין בדיסק מקורי או בפורמט חוקי אחר, כנסו לכאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה