האשמת הקורבן על ידי החברה, ובפרט במסגרת החקירה המשטרתית, הנה ייחודית לנפגעות תקיפה מינית ואונס. בניגוד לכל פשע אחר בחברה שלנו, כגון שוד, רצח או אלימות פיזית - רק נפגעות אלימות מינית מואשמות תמיד באלימות שקרתה להן ונשאלות שאלות שמאשימות אותן בגלל מה שהן לבשו, איפה שהלכו, מה שאמרו או עם מי הן היו. אנחנו כחברה רוצים להאמין שאם נשים "ישמרו על עצמן", ישמרו על צניעות, הן לא יפגעו ובדרך שוכחים ללמד ולחנך נערים וגברים לא לפגוע בנשים כלקח במסגרת החינוך המיני הראוי. אם החברה שלנו הייתה מתייחסת למישהו שנשדד כמו שהיא מתייחסת למישהי שנאנסה, זהו תמליל השיחה שהיה נרשם בין השוטר - חוקר לקורבן הנשדד. השמות בשיחה שונו מטעמים תרבותיים.
שוטר: מר כהן, נשדדת באיומי אקדח בפינת יפו והארבעה?
מר כהן: כן.
שוטר: האם נאבקת בשודד?
מר כהן: לא.
שוטר: למה לא?
מר כהן: הוא היה חמוש.
שוטר: אז קיבלת החלטה מודעת להיענות לדרישותיו מאשר להתנגד?
מר כהן: כן.
שוטר: האם צרחת? צעקת בקול רם?
מר כהן: לא, פחדתי.
שוטר: הבנתי. האם נשדדת באיומי אקדח בעבר?
מר כהן: לא.
שוטר: האם אי פעם מסרת כסף?
מר כהן: כן, כמובן—
שוטר: ועשית זאת מרצון?
מר כהן: לאן אתה חותר?
שוטר: ובכן, בוא נאמר ככה, מר כהן. מסרת כסף בעבר– למעשה, יש לך שם של נותן. איך נוכל לדעת בוודאות שלא תכננת שיילקח ממך כסף בכוח?
מר כהן: תקשיב, אם הייתי רוצה -
שוטר: לא משנה. באיזו שעה התרחש השוד הזה, מר כהן?
מר כהן: בערך ב-23:00.
שוטר: היית בחוץ בשעה 23:00? מה עשית?
מר כהן: סתם הסתובבתי.
שוטר: הסתובבת? אתה יודע שמסוכן להיות בחוץ בשעה כל כך מאוחרת. לא היית מודע לכך שיכולת להישדד?
מר כהן: לא חשבתי על זה.
שוטר: מה לבשת באותו זמן, מר כהן?
מר כהן: בוא נראה. חליפה. כן, חליפה.
שוטר: חליפה יקרה?
מר כהן: אממ– כן.
שוטר: במילים אחרות מר כהן, הסתובבת ברחוב מאוחר בלילה בחליפה שפשוט פרסמה את העובדה שאתה יכול להוות מטרה טובה לכסף קל, הלא כן? כלומר, אלמלא ידענו טוב יותר, מר כהן, אולי אפילו היינו חושבים שרצית שזה יקרה, לא?
מר כהן: תראה, לא נוכל פשוט לדבר על עברו של האדם שעשה לי את זה?
שוטר: אני חושש שלא, מר כהן. לא היית רוצה להפר את הזכויות שלו, נכון?
אין אישה שלא עברה הטרדה ואו תקיפה מינית לפחות פעם אחת בחייה - אישה אחת מתוך אחת, הלכה למעשה. אחת מתוך שלוש נאנסה. נשים ונערות שימו לב, דעו לכן שאתן לא אשמות. המטריד, התוקף או האנס שלכן, הוא האשם. מחובתנו להימנע מלדרוש מנערות ונשים איך לא להיאנס. למדו נערים וגברים לא לאנוס. זהו חינוך מיני ראוי. אל תאשימו נערות ונשים במה שקרה להן. תקשיבו. תאמינו. תנו תמיכה. עזרו לנו לשנות את המציאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה