כשפמיניסטיות מהשמאל מגנות או מתעלמות מעברייני מין בהתאם לייחוסם הפוליטי

למה הן שותקות?
חברים, אנא עזרו לחפש לאן נעלמו חברות הכנסת מהשמאל, אבירות הפמיניזם, לוחמות זכויות הנשים במאבק נגד הטרדות ותקיפה מינית.
מאבק ציבורי החל למען ביטול הענקת פרס לנדאו ל"משורר", פעיל השמאל הרדיקלי, כתב בכיר בעיתון הארץ לאנסים שוכבים והאנס יצחק לאור על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. המאבק בחלב עקבות פניות של נשים שפנו למרכז ודיווחו כי נפגעו מינית והותקפו על ידי יצחק לאור. זה הושתק על ידי השמאל, על ידי מי שהאידיאלוגיה שלו מקדמת זכויות אדם, כולל זכויות נשים ומניעת תקיפות והטרדות מיניות.
לאור הנו עבריין מין, משורר וכתב בעיתון "הארץ", עיתון לאנסים שוכבים. הוא זוכה להגנה וקשר שתיקה מקרב חבריו וחברותיו מהשמאל. עמוס שוקן המו"ל של עיתון הארץ ואבי "חופש הביטוי" ביטל את האפשרות לפרסם תגובות (טוקבקים) לכתביו של לאור באתר ה"הארץ" עקב ריבוי של תגובות של נשים וגברים שמבקשים להוקיע את לאור בשל מעשיו. להלן תחקיר המקור שנעשה על התקיפות וההטרדות המיניות שביצע בנשים שעובדות איתו או לומדות אצלו.

נכון, לכל אדם יש את זכות החפות עד אשר הוכח אחרת בבית המשפט. עם זאת, באורח פלא, שמדובר במטרות נוחות כמו אייל גולן המזרחי או ינון מגל הימני, שמענו את קולן הנחרץ של חברות הכנסת מיד עם פרסום השמועות. שימו לב כיצד בסרטון למעלה, שלי יחימוביץ' מתענגת על פסטיבל השיימינג כנגד ינון מגל שאפילו לא זומן ולא יזומן לחקירה במשטרה.
ועוד משהו קטן על שלי יחימוביץ והסירוב שלה, כשליחת ציבור, לגנות מטרידים מינית ותוקפים מינית מהשמאל ובני הדת המוסלמית. השבוע, בעקבות פרשות עבירות המין של רוני ריטמן וינון מגל, דיברה שלי יחימוביץ על נפגעות עבירות המין ועל אומץ ליבן .שלי יחימוביץ דיברה בעד מי שעשתה שיימינג ותומכת בשמאלנית ההזויה שסרבה להגיש תלונה במשטרה. עם זאת, כאשר  שלי יחימוביץ התבקשה על יד רפי רותם לקבל קלטת וידאו על מושחת ברשות המסים, יואב גיספן, שביצע פשעי מין בנחקרת , בתיק חקירת מס ענק, שלי יחימוביץ סירבה.

 



שימו לב לתגובתה של מירב מיכאלי לפסטיבל השיימינג כנגד מי שהתלוננה על משה קצב בגין אונס - היא חשפה את דדיה בפריים טיים. היא גם חוגגת על כל הפסטיבל ההטרדות המיניות המתרחש על ידי איש ציבור מהמרכז ימינה. עדיין, קולה לא נשמע כשהמטרידן או האנס הנו שמאלני או ערבי או מסתנן עבודה.
כשעבריין המין, האנס, התוקף, הנו ערבי, ארתיראי, "פליט" או מסתנן עבודה, הפמיניסטיות בכנסת והשמאל בכלל אינם משתתפים בפסטיבל הגינוי והשיימינג. הם שותקים. כי למשה דיין מותר לאנוס את הפקידות שלו. או כשיעקב אגמון הטריד מינית את המזכירה שלו - אף אחת מהן לא צייצה, גם כשהתיק נסגר. במקרים נדירים, הן אף נותנות לכך לגיטימציה, מאחר והערבי אונס יהודיה או מטריד אותה מינית בהפגנות כי "כיבוש". כי כשעבריין המין הנו שמאלני או ערבי, הוא מוגן מפני החוק.
כך גם לגבי האידאולוגיה - כשהעבריין מפר את החוק ומונע זכויות עובד מעובדיו, זה לגיטימי כל עוד הוא לא פותח סניף של מקדונלדס באריאל ותורם אחוז כלשהוא מהכנסותיו לחמאס. מדובר בשחיתות פוליטית. התוקפים שבוגדים באידאולוגיה השמאלנית - פמיניסטית פשוט נמצאים בצד ה"נכון" של המפה הפוליטית. הן צבועות!! שמדובר במישהו מה"המחנה שלכן" אתן שותקות, ממש כמו שאתן עושות עכשיו.
אתן, שנשבעתן להגן על נפגעות תקיפה מינית עומדות מהצד ושותקות?! אם ידעתן ושתקתן, שיתפתן פעולה.
בשלב מסוים, כשהסיפור יתפוס תאוצה, לא תהיה לכן ברירה אלה להגיב בנושא הזה. האם תסתרו את גישתכן המתנגדת להטרדה ותקיפה מינית? זה כבר קרה בעבר - בעבר הצדקתן תקיפה מינית של יהודיות מאחר והתוקף הנו ערבי בזכות ה"כיבוש". הדבר מעיד על צביעותכן.
אני מצפה מכן להתייחס לנושא כבר עכשיו, מאחר ובכל דקה שאתן ממשיכות לשתוק אינכן ראויות לנופף עוד ב"דגל הפמניזם והצדק החברתי".
לידיעתן ותשומת ליבן של מיכל רוזין
זהבה גלאון Zehava Galon
שלי יחימוביץ
Merav Michaeli מרב מיכאלי
Tamar Zandberg תמר זנדברג
עדויות נשים שהותקפו מינית על ידי יצחק לאור נמצאות בתחקיר המקור המוצג לעיל. מעבר לכך, ינון מגל לא עשה לי שום דבר רע ואני לא שמחה לאידו. ההיפך, עצוב לי שהוא לא בכנסת. לכן הפוסט הזה הוא לא עליו, אלא על כל המקרים שבהם אדם נבחר לתפקיד ציבורי ולאחר זמן מה גורש לביתו בבושת פנים (גל הירש, יואב גלנט, פואד בן אליעזר, משה קצב וכו').
חשוב להדגיש שיצחק לאור אינו השמאלני היחידי שמקבל הגנה מצד השמאל, למרות שמדובר בעבריין מין סדרתי שתוקף מינית נשים ואו ילדים. מי שמעורה במתרחש ביהודה ושומרון ובידיעות המופצות בעסקי הפוליווד מודע לפועלו של עזרא נאווי, שמאלני קיצוני ועבריין מין מורשע שאונס ילדים ערבים. עזרא נאווי הנו טרוריסט שדורס חיילי צה"ל. מדובר במחבל לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, הוא גם אונס ילדים. השמאל בישראל התגייס להגנתו בכל הכח וגייס קמפיין בינלאומי, במסגרתו ביקשו לא פחות מ-20,000 איש את שחרורו מהכלא. השמאל הפמיניסטי יוצא להגנתם של עברייני מין נוספים ממוצא מוסלמי, ערבים, מסתנני עבודה ועוד שאונסים יהודיות כי כיבוש.
זה יכול לקרות בכל מקום בעולם. אבל באמריקה ההסתברות יותר נמוכה בזכות פרוצדורה שנקראת vetting (בדיקת רקע) - שנעשית כאשר רוצים למנות או להציג מועמדות של אדם כלשהו לתפקיד ציבורי. בדרך כלל לא מדובר בהליך שהחוק מחייב לעשות, אלא בצעד וולונטארי שתכליתו למנוע מבוכה עד כדי סקנדל מן המועמד ומאלה שחפצים בבחירתו או במינויו. בבדיקה כזו מבררים אם יש בעברו של המועמד התבטאויות, פעולות, החלטות, או קשרים שעלולים להצביע על חוסר התאמה לתפקיד. ניגוד עניינים, נפוטיזם, שוחד או מעשים שדבק בהם אבק שחיתות, גזענות, מיזוגניה, עמדות לא מקובלות בענייני חברה, כלכלה, דת או מוסר, וכן - גם עבירות בנייה, עסקאות מפוקפקות והטרדה מינית.
כאשר הדבר נעשה בצנעה וביסודיות לפני ההחלטה על המינוי או ההעמדה לבחירה - לא קורים דברים מהסוג שאנו עדים לו בישראל מדי חודש. אם ידוע שאדם אמר או עשה משהו שלא ראוי לאומרו או לעשותו - לא יציגו את מועמדותו מלכתחילה. רק שבישראל זה יהפוך למסנן גורמים שלא "בקונצנזוס" של העיתונות. סטייל ועדת טירקל שנוצלה על ידי העיתונות או גורמים אינטרסנטים דרכה, לסכל את מועמדותם של שני מועמדים ראויים לתפקיד נגיד בנק ישראל. וטינג אינה מילת קסם. יש להליך הזה חולשות ובעיות, וצריך להשקיע מחשבה בבניית מודל ראוי שלא מסנן יותר מידי ולא מרתיע מועמדים טובים. אבל נקודת המוצא צריכה להיות שלפני שבוחרים מישהו לתפקיד חשוב - מתבצעת בדיקת רקע. יש עוד חסרונות לוטינג. למשל, יכול להיות שיבחנו עמדותיו של אדם ביחס לסוגיות שמשסעות את החברה ובכך ישתיקו קול חשוב (חשוב על סוגיית ההפלות). אבל בסך הכל וטינג לא משתיק אנשים צבעוניים אלא מסנן אנשים שהם באמת בעייתיים.
תרבות פוליטית בריאה היא כזו שיש בה וטינג. הנני סבורה, כי הגיעה השעה להבין זאת גם בישראל.