יום שני, 21 בדצמבר 2015

לפיד מנסה לתפוס גל על הדהלגיטימציה של שוברים שתיקה





אתמול, יום ראשון, כינס יאיר לפיד מסיבת עיתונאים. הוא נאם כשהוא מוקף במדגם לוחמי צה"ל בלבוש אזרחי המשרתים עם דרגות על הכתפיים, כקצינים בתפקידי שטח ברמת מ"פ ומג"ד. הסובבים מייצגים מעל ל-80 לוחמים - קצינים בתפקידי פיקוד. הם משרתים כמפקדי גדוד [מג"דים] ומפקדי פלוגה [מ"פים]. מטרת כינוס מסיבת העיתונאים הנה לתקוף את שוברים שתיקה, אשר עברו את הגבול. לכן, הצהיר שהוא יוביל חקיקה בישראל שתפעל כנגד ארגוני החרם [BDS] המממנים ארגונים המכפישים את ישראל ושארגונים אלו אינם מייצגים את ישראל ומעשיה והכפשותיהם אינן מייצגות את צה"ל ומעשיו. הקצינים שאיתו מגנים על ערכי צה"ל. לכן, ארגוני ה-BDS והארגונים הממומנים על ידם עוברים את הגבול.
הקצין שנאם הצהיר שהם מייצגים את הקול השפוי מימין ומשמאל, ממפאים ומגדים לא מאורגנים המגנים את ההסתה המכוערת ללא קשר לפוליטיקה, כולל כנגד ארגון שוברים שתיקה. הוא הצהיר שצה"ל פועל באופן מוסרי מול מחבלים שפועלים באופן שאינו אתי ובניגוד למוסר תוך סיכון חפים מפשע וביצוע פשעי מלחמה. אך שוברים שתיקה פועלים באופן שאינו מוסרי ותוקף את צה"ל ולוחמיו, למרות מעשיהם המוסרים, שלא בצדק ובלי ביסוס. בכך, ארגונים אלו נותנים לגיטימציה להמשך פעילותם של מחבלים פושעי מלמחמה. איפה שוברים שתיקה, כשהמחבלים רוצחים ומבצעים פשעי מלחמה? אין הוכחות וראיות לפשעים שהארגון טוען ומייחס לצה"ל ולחייליו.




מאחר והלוחמה בטרור ומימונו זקוקה לכל עזרה שהיא מקבלת, הבטחתו של יאיר לפיד להלחם במימון טרור זה הנה מבורכת. עם זאת, נשאלת השאלה האם יש דברים בגו? יאיר לפיד הצהיר בעבר שהוא מוכן להיות ראש ממשלה. ליועציו של לפיד ברור, כי הדרך לראשות הממשלה עוברת דרך הציונות, הימין והיהודים הדתיים. הוא גילה זו לאחר שהתברר לו שלרכב על גל המחאה לא נוחל לו הצלחה והפועל, הוא נכשל בתפקידו כשר אוצר.
יאיר לפיד הוא אתאיסט גמור שאוכל חזיר, אך הוא הצטלם עם טלית בכותל כדי להתקבל ברחובות בני ברק. אביו של יאיר לפיד, טומי לפיד, היה נציגה של מרצ בכנסת ודעותיו היו מוכרות כאנטיהודיות ואוטואנטישמיות בכך שהתנגד לכל סממן יהודי דתי. בנו, יאיר, הלך בדרכי אביו תקופה ארוכה. הוא מעולם לא ביטא את היותו ציוני או את הקשר שלו לארץ ישראל, לתנ"ך, ליהדות ולהיסטוריה של עם ישראל. ההיפך מכך. הוא יילך בעקבות ריח הכסף, המעמד, הויסקי והסיגרים. זה לא משנה אם בארץ ישראל או באוגנדה. הוא אינו יותר מחיקוי זול של ביבי נתניהו, אשר גדל על ברכיו של בנציון נתניהו הרביזיוניסט, איש גדול ואשר ביבי חונך על ערכיו. אינני מאמינה לניסיונותיו של לפיד לשנות את תדמיתו כאחד המתיימר להתקרב ליהדות ולציונות, בניגוד לדרכו של אביו ולדרכו שלו בטרם נכנס לפוליטיקה.
בנוסף, הפוסט של זהבה גלאון בעקבות מסיבת העיתונאים של לפיד הזכיר לי את מעלליהם של חברי מפלגתו, אשר אינם עומדים בקנה אחד עם הצהרתו של יאיר לפיד. ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, עושה צחוק מראש סיעתו, יאיר לפיד. פרי השתתף בסרט הפוליוודי "שומרי הסף" של דרור מורה והתראיין לסרט "דוקומנטרי" זר במימון אירופאי שהוצג בעשרות פסטיבלים בחו"ל ואף היה מועמד לאוסקר. שומרי הסף פשוט לא סרט. אפילו לא ממש דוקומנטרי. למעשה מדובר בכתבה טלוויזיונית, מן הסוג המוכר: ראיונות... אין בסרט שום חדש. אין מילה אחת היוצאת מפי ראשי השב"כ שהם לא ביטאו אותה בתקשורת עשרות פעמים.... אנחנו שומעים בלי סוף על הפאשלות שלנו בתחום של חתירה להסדר עם הערבים, ומעט מאוד, אם בכלל, על הצד השני. הסרט חסר לחלוטין את הניסיונות של ישראל להציע תוכנית שלום - ברק בקמפ דייויד ואחר כך אולמרט, מהנסיגה החד־צדדית מעזה ואת ירי הטילים על מדינת ישראל. מי שצופה בסרט ולא מכיר את הרקע, יכול לצאת בתחושה שישראל אשמה ולא עשתה כלום.
 בסרט נשקפים אווירת "יורים ובוכים" ובריחה מאחריות. יחד עם זאת, לרוב, ראשי השב"כ לא מפנים את האצבע המאשימה אל עצמם, אלא אל הדרג הפוליטי. בהתייחסות לאירועים שנתפשו לאורך השנים כהתנהלות בעייתית של השב"כ, הם מציירים את עצמם כגוף מבצע בלבד ומדגישים שאינם מקבלי ההחלטות, באופן שעשוי להצטייר כהתנערות מאחריות. הסרט הנו חד צדדי והעולם מוצג בו בשחור לבן. במאי הסרט מעוניין בסיפור הפוליטי שבמסגרתו שימשו ראשי השב"כ סטטיסטים לאישוש גירסת השמאל לכישלון הסכמי אוסלו והסרט אף מנציח טענות שקריות כלפי הימין בקשר לרצח יצחק רבין, כמו תמונה במדי נאצי וארון המתים בהפגנה.
מן הראוי לגנות את דבריהם של הדוברים בסרט, אשר שניים מראשי השב"כ בסרט, שלום ואיילון, השוו את מעשי ישראל למעשי גרמניה הנאצית. אחד מהם (כרמי גילון) אומר שישראל גורמת סבל יום-יומי למיליוני פלסטינים. ואז בא ראש שב"כ אחר לשעבר (אברהם שלום), שמשווה את ישראל לגרמניה הנאצית, לא בדיוק, אבל בערך. מדובר בפשיטת רגל מוסרית ואינטלקטואלית טהורה של האליטה הישראלית הוותיקה. יעקב פרי אף מכיר בכך ששומרי הסף מוציא את דיבתה של ישראל. בסופו של דבר, הסרט מחזק את הנראטיב האנטי-ישראלי בעולם המערבי וסיקור הסרט בתקשורת העולמית מציג את מדינת ישראל באור שלילי ולא מכובד. יותר מכך, כדי להוסיף חטא על פשע, במאים ישראלים עוסקים בנושא הפלסטיני רק כדי לקבל פרסים ותקציבים בחו"ל. ואז באה זהבה גלאון ומכנה את מוציאי דיבתם של מדינת ישראל וכוחות הבטחון המגנים עליה כגיבורים שעשו יותר ממה שעשו בשוברים שתיקה.
בהמשך, נטפלת זהבה גלאון לעופר שלח, ראש סיעת יש עתיד, פרשן לענייני בטחון ופרשן ספורט, אשר הציג לאחר מבצע עופרת יצוקה "תכנית תחקירים" בת שעה, ובה "עדויות" אנונימיות. מדובר בשערוריה - פרסום דברי החיילים בוגרי המכינה על שם רבין. בכתבה שפורסמה בערוץ 10, סיפרו קולות מפוברקים בתיאטרליות שמזכירה את השיר 'גבעת התחמושת' כיצד ירו באזרחים חפים מפשע. זוהי עבודה עיתונאית אלמנטארית, שכוללת תשאול רציני של העדים ובדיקת עדויותיהם מול מקורות אחרים, לא נעשתה. אחרי עופרת יצוקה התנצל בשם המנצחים: חברה מוכת שינאה ותאבת דם ברמה ההולכת ומתקרבת לזו של אויביה, שפעם רצתה להיות אור לגויים והיום מתגאה בכך שאימצה את סולם הערכים של ולדימיר פוטין. אם זהו ניצחון, אוי למנצחים.
שלח הכין את הקורא לכך שהוא צודק גם אם העדויות תיסתרנה, וכשזה אכן קרה החליט שזה רק מוכיח שצדק. בשורה אחת ניתן לומר שעופר שלח רואה בצה"ל צבא בלתי מוסרי בהגדרה, צבא כיבוש שמבצע פשעים, כל עוד לא הוכח אחרת, וגם כשהוכח אחרת. לראשי מערכת הביטחון מתייחס שלח בעיקר כבהמות חסרות שכל ומוסר. כך ניסה להוכיח בכתבה שפרסם, ובה הוצגה הנטייה של ישראלים להצביע לאלופים במיל. כסוג של פתולוגיה. לא כך הדבר כשמדובר על חברים
לאידיאולוגיה כמו אל"מ במיל שאול אריאלי, מי שהיה מראשי הסכם ז'נבה וסייע לשלח בכתיבת ספרו "המגש והכסף". כפועל יוצא מראייתו את ישראל ככובשת, עופר הפרגמטי שלח מעדיף שלא לראות במחבלים כברגותי ומקאדמה חלאות שצריכות לבוא על עונשם. "שלום הרי עושים עם אויבים" - משפט אווילי שיצא מהאופנה כשהתברר שוב שאותו אויב נהיה יותר ויותר אויב ככל שהוא קיבל יותר "שלום". אולם, לא אדם משיחי כשלח ייתן לעובדות לבלבל אותו. עופר שלח הוא הומאניסט בכל רמ"ח אבריו. גם כשמדובר באנשים שדעתם לא חופפת ב- 100% לשלו הוא מתנגד לצעדים שלתפישתו אינם דמוקרטיים. זו בדיוק הסיבה שהוא התנגד לגירוש. לא, לא של תושבי גוש קטיף, עם זה לא היתה לו בעיה למרות המניעים הזרים מאחוריה, הוא התנגד לגירוש משפחות מחבלים.
ולמרות שדבריו של עופר שלח אינם מבוססים, זה לא מנע מזהבה גלאון להלל אותו בפוסט שלה קבל עם ופייסבוק וזה לא מנע מיאיר לפיד לגייס אותו לסיעת יש עתיד ולאפשר לו לשמש כיו"ר המפלגה בזמן שלפיד מצהיר שאנשים כמותו בארגון שוברים שתיקה אינם ראויים. זה גם לא מנע מזהבה גלאון להלל את השקרנים האנונימיים בשוברים שתיקה, לכנות אותם גיבורים ופטריוטים. היא גם הספיקה לכנות את יאיר לפיד כצבוע ושקרן ולקבוע כי בנט, לפיד ונתניהו מובילים הסתה.







אני חייבת להוריד את הכובע בפני יאיר לפיד, שכינס עכשיו מסיבת עיתונאים נגד "שוברים שתיקה". לא כל יום קם פוליטיקאי ומצהיר ש...
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Saturday, December 19, 2015



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה