First they came for the communists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a communist;
Then they came for the socialists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a socialist;
Then they came for the trade unionists –
and I didn't speak out,
because I wasn't a trade unionist;
Then they came for the Jews –
and I didn't speak out,
because I wasn't a Jew;
Then they came for me –
and there was no one left,
to speak for me.
"לא הרמתי את קולי,
בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים,
אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט,
ואז הם לקחו את היהודים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי,
ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים, ואני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי,
ואז הם לקחו את הקתולים, ואני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי,
ואז הם לקחו אותי, אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני."
שיר מחאה ידוע של נימלר (14 בינואר 1892 - 6 במרץ 1984) כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם. נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם ונשלח למחנה ריכוז.
היום לפני 32 שנה (06.03.1984): הלך לעולמו הכומר הפרוטסטנטי מרטין נימלר והוא בן 92 במותו. נימלר נולד בליפשטט שבגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כמפקד צוללת וזכה על פועלו בצלב הברזל, לאחר המלחמה שירת תקופה בפרייקור. הוא למד תאולוגיה והוסמך לכמורה ב-1931. הוא שימש בכנסייה בדאלם, אחד מפרברי ברלין.
נימלר היה כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם. נימלר ידוע בזכות שירו "לא הרמתי את קולי", שמוחה כנגד שיתוף הפעולה וכנגד השתיקה של הרוב הדומם לנוכח התחזקות הנאציזם.
לאחר דרשה לוחמנית שנשא ביוני 1937 הוא נעצר ונכלא בכלא בברלין. לאחר שמונה חודשים במאסר הועמד נימלר לדין בפני בית משפט מיוחד שהנאצים הקימו לדיון בפשעים נגד המדינה. הוא זוכה בסעיף של חתירה כנגד הממשל, כנראה בגלל לחץ בינלאומי, אולם הורשע בסעיף של ניצול מעמדו ככומר וכן בגניבת תרומות שניתנו לכנסייה. נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר והוא שוחרר מיד כיוון שכבר ריצה את עונשו. מיד לאחר המשפט, בצאתו מאולם הדיונים, נימלר נעצר על ידי הגסטפו והושם במעצר מנהלי במחנות הריכוז דכאו וזקסנהאוזן, בהם שהה עד שחרורו בידי בעלות הברית ב-1945. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ניצל בעור שיניו מהוצאה להורג.
לאחר שיחרורו ב-1945 שימש נימלר כנשיא הכנסייה האוונגלית בהסן-נסאו עד 1961, ולאחר מכן שימש כנשיא מועצת הכנסיות העולמית. לאחר המלחמה הטיף לקבלת אשמה משותפת של העם הגרמני על פשעי הנאצים כדרך לכפרה, ונודע גם כפציפיסט אשר חיפש קשרים עם מזרח אירופה. הוא ביקר במוסקבה ב-1952 ובצפון וייטנאם ב-1967. ב-1967 זכה בפרס לנין לשלום וב-1971 זכה בצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
אל תצםו מהצד כשבעולם עושים דהומניזציה למדינת ישראל כמדינת היהודים ממניעים אנטישמיים באמצעים כגון חרם ופוליווד. תרמו למאמץ ההסברה הלאומי והלחמו למען בטחוננו וזכותנו לקיום ולחיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה