יום שישי, 14 בספטמבר 2018

מקבץ סיפורים מפחידים אמיתיים כיאה ליום שישי ה-14






תמיד נהגתי לגחך לנוכח סרטי אימה, גם אלו שמבוססים על מקרים אמיתיים, חושבת שהם לא נאמנים למציאות ומגזימים בהרבה מהסצנות. בקיצר, לא ממש הפחידו אותי. עדיין אני מחזיקה בדעה זו, אבל כל ההקדמה הזו היא כדי לספר לכם על סרט אימה אמיתי שעברתי לפני כמה שנים, ואולי, גם לכם קרה משהו דומה, אז מוזמנים לשתף.
ערב ראש השנה לפני כ-5 שנים. בת ים, שכונה לא משהו, די מפוקפקת, אבל הדירה הייתה חמודה והתאימה לי. הזמנתי קרובי משפחה וחברים לסעודת ערב ראש השנה. אמא, חברים, אחי ועוד אח שבמקרה היה בביקור בארץ מארגנטינה. אחלה ארוחה, כולנו נהננו, אבל היה חום אימים (לא היה מזגן בסלון-פינת אוכל), ושלא כהרגלי, החלטתי להיכנס להתקלח למרות שהאורחים עדיין נוכחו בבית.
הדירה הייתה בקומת קרקע. נכנסתי למקלחת, צמוד למקלחון היה חלון בגודל בינוני, עם זכוכיות תריס כמו בתמונה למעלה. התחלתי להתקלח, עם הגב לחלון, באמצע חפיפת הראש, הרגשתי צורך פתאומי לסובב את ראשי לעבר החלון.. ואז לזוועתי.. אני רואה כף יד משתלשלת מאחד השלבים!! שתבינו, זו לא הייתה סתם יד, אלא יד מגעילה במיוחד: ענקית, בצבע ורוד כהה, ספוגית ומעוותת, ממש יד דוחה ומפחידה!!
נשארתי מאובנת מהאימה, לא הצלחתי לזוז בהתחלה, אולי עברו כמה שניות, אולי נצח, ככה עם כל השמפו על הראש, ואז כשחלחל לתודעה שלי שזה מציאותי, התחלתי לצרוח, מבועתת שמתי עלי מגבת ויצאתי ככה על יד האורחים שלא הבינו מה קרה וגם אני גמגמתי ובקושי הצלחתי להסביר מה שקרה לפני שניות ספורות. האמת כמעט יצאתי בטיסה ערומה.
האחים שלי יצאו בריצה לאחר שהבינו שמישהו הכניס יד לחלון, חיפשו את המפלצת אבל לא ראו אף אחד! עוד דבר אחד, המפלצת או מה שלא יהיה היצור הזה, היה חייב להיות גבוה, כי החלון היה בגובה כ 2 מטר. ותאמינו לי לא שתיתי אפילו טיפת יין, לא עישנתי כלום ולא היה משהו חריג. לפעמים אני חושבת שזו הייתה הזיה מהחום, לא יודעת, אבל זה היה כל כך מציאותי ומחריד, שזה חייב להיות שקרה באמת. וגם לא חושבת שזו הייתה מתיחה שמישהו הכניס דרך החלון משהו דמוי יד, כי היד הזו הזיזה יפה את האצבעות, היא ניסתה לגעת בי!!! איכס איכס איכס. כל אצבע כמו נקניקיה ורודה ספוגית ועם צפורניים
מאותו יום, לא התקלחתי אפילו פעם אחת לבד במקלחת הזו וכמובן עפתי משם מהר ככל האפשר.
העדפתי להדחיק את הסיפור הזה, אבל משום מה בערב ראש הזה נזכרתי בו שוב. אבל כנראה שזה בתת המודע, כי אפילו היום, שאני גרה עם בנזוגי, (בקומה 3), ובמקלחת יש חלון דומה, תמיד אני דואגת לסגור אותו לגמרי גם אם אחנק מהאדים.תמיד נהגתי לגחך לנוכח סרטי אימה, גם אלו שמבוססים על מקרים אמיתיים, חושבת שהם לא נאמנים למציאות ומגזימים בהרבה מהסצנות.

*****

דירה קומת קרקע ברחובות. ערב קייצי. בסלון היתה יציאה החוצה דרך דלת עם שלבים כאלה כמו בתריסים של.פעם. התריסים היו פתוחים. מהדלת הזו לא באמת היתה יציאה לאנשהו. צופה במשחק כדורסל של מכבי. חושך ורק המסך מפזר אור. להוט, צועק, מתווכח עם הטלויזיה וכאילו משום סיבה מעיף מבט אל עבר הדלת וקולט זוג עיניים בוהות בי. הפחד הראשוני עד שאתה רואה אבל לא קולט ואז קולט מה אתה רואה... עוברות כמה עשיריות השניה. צעקתי והברחתי את מי שעמד שם אבל מאותו יום התריסים בדלת נשארו סגורים.

****

לי יצא לראות בלילה 3 דמויות שחורות ,עד היום לא יודע אם דמיינתי או חלמתי

****

זה היה בחטיבת ביניים, חזרתי מהבית ספר הביתה ולא היה אף אחד בבית. כשהתחלתי לפתוח את הדלת של הבית הרגשתי התנגדות מהצד השני. כאילו משהו שיחק עם הידית של הדלת או משהו. ואחרי כמה שניות זה הפסיק.
כמה ימים אחר כך קרה לי דבר דומה, שמעתי רעש חזק מהחדר, ניסיתי לפתוח את הדלת של החדר והיא לא נפתחה, אני מוריד את הידית ומשהו מתגד לה, דוחף את הדלת ומשהוא דוחף בחזרה. בשלב הזה כבר חשבתי שיש שם איזה משהוא בלתי מוסבר, עד שנזכרתי שלפני שמתי מאחורי הדלת מיטה מתקפלת שנפלה בין השולחן והידית של הדלת

****

קומה שלישית. אני יושבת בסלון ומזוית העין נדמה לי שאני רואה את ידית הדלת יורדת ועולה. הייתי בטוחה שאני מדמיינת בפעם השניה כבר שמתי לב שגם החתולים מסתכלים לכיוון. כל סרטי האימה שראיתי עולים לי לראש. ובכל זאת פתחתי את הדלת. עם שרשרת.. אחד החתולים שאני מאכילה בחוץ ניסה לפתוח את הדלת. אושר.

****

לפני כמה שנים גרתי בירושלים בדירת שותפים ...
 יום אחד אחרי שנכנס שותף לדירה אני ישן שנ"צ מעולף עם החתול בחדר חשוך פתאום אני מרגיש שמישהו צופה בי (אני גם נוהג לישון ערום בנוסף לכל הצרות) ישר פתחתי עיניים ואני רואה את השותף החדש (קריפי AF) עומד משהו כמו 10 סנטימטרים ממני ומתבונן... איך שהוא קלט אותי מתחיל לזוז לצרוח עליו ולזרוק עליו חפצים הוא אמר :"גיל! אתה לא מאמין מה ערפאת אמר עכשיו בCNN" וברח מהחדר...
זו היתה רק יריית הפתיחה אגב הבן אדם העניק לי שנה מלאה בחוויות

****

זה היה בחטיבת ביניים, חזרתי מהבית ספר הביתה ולא היה אף אחד בבית. כשהתחלתי לפתוח את הדלת של הבית הרגשתי התנגדות מהצד השני. כאילו משהו שיחק עם הידית של הדלת או משהו. ואחרי כמה שניות זה הפסיק.
מקרה אחר דומה - דומה, שמעתי רעש חזק מהחדר, ניסיתי לפתוח את הדלת של החדר והיא לא נפתחה, אני מוריד את הידית ומשהו מתנגד לה, דוחף את הדלת ומשהוא דוחף בחזרה. בשלב הזה כבר חשבתי שיש שם איזה משהוא בלתי מוסבר, עד שנזכרתי שלפני שמתי מאחורי הדלת מיטה מתקפלת שנפלה בין השולחן והידית של הדלת

****

אני יושבת בסלון ומזוית העין נדמה לי שאני רואה את ידית הדלת יורדת ועולה. הייתי בטוחה שאני מדמיינת בפעם השניה כבר שמתי לב שגם החתולים מסתכלים לכיוון. כל סרטי האימה שראיתי עולים לי לראש. ובכל זאת פתחתי את הדלת. עם שרשרת.. אחד החתולים שאני מאכילה בחוץ ניסה לפתוח את הדלת. אושר.

****

במרכז החירום הוטרינרי שעבדתי בו, באחת המשמרות לילה, הגיעה בחורה עם החתול שלה. ביקשתי מאותה בחורה לחכות בקבלה ולקחתי את חתול לחדר האשפוז כדי שהוטרינר יבדוק אותו. הבדיקות נמשכו הרבה זמן ובשלב מסויים יצאתי מהחדר אישפוז אל הקבלה כדי להתנצל מול אותה בחורה על שלוקח הרבה זמן ושעוד מעט הוטרינר יבוא לדבר איתה. כשהגעתי לקבלה הבחורה לא הייתה שם, אבל הדלת של שירותי האורחים בצד של החדר הייתה סגורה והיה נראה שהיא משתמשת בהם. חזרתי לחדר האשפוז לטפל בשאר החיות שהיו מאושפזות במקום באותו הלילה. בקבלה מותקן פעמון כדי לקרוא לאחד מאנשי הצוות ואחרי רבעה שעה בערך שמעתי אותו מצלצל ויצאתי שוב לחדר הקבלה, אותה בחורה חיכתה לי ליד הדלפק, יצאתי אליה והתכוונתי להגיד לה שמיד הוטרינר יצא אליה אבל היא הקדימה אותי ושאלה: "תגידי איפה יש כאן שירותים"
הצבעתי מבולבלת על דלת של שירותי האורחים (שהייתי בטוחה שהיא הרגע השתמשה בהם)
"אבל הם נעולים." היא אמרה לי, "עשיתי עכשיו סיבוב בחוץ לחפש שירותים אחרים, אבל לא מצאתי."
ניגשתי סופר מפחדת לדלת של השירותים, לחצתי על הידית והדלת נפתחה מיד. האור בפנים היה סגור והשירותים נראו מסודרים ונקיים.
לא סיפרתי לה שחשבתי ששמעתי מישהו בפנים קודם ואחרי שהיא נכנסה להשתמש בשירותים עשיתי סיבוב מסביב למבנה לראות אם יש עוד מישהו בסביבה חוץ ממנה- לא מצאתי אף אחד.

****

ישנו בקיבוץ יטבתה, גם בבניינים נמוכים כאלה של פעם. חברה שלי התקלחה והסתכלה לרגע לחלון וקלטה נורית אדומה קטנה, מישהו צילם אותה מתקלחת. כוס עמו של הקיבוצניקים החולרות האלה!!

****

לפני כמה שנים כשהייתי בבית של ההורים הלכתי לישון לילה אחד והיה לי חלון פתוח אז על מנת שיהיה משב רוח טוב השארתי את הדלת של החדר פתוחה (אני ישנה בדרך כלל עם דלת סגורה). הראש שלי על המיטה בדיוק מול הדלת. אני הלכתי לישון ופתאום באמצע הלילה אני מתעוררת בבהלה כי מישהו צופה בי. אני פותחת עיניים ובמפתן של הדלת ראיתי דמות שפשוט עמדה והסתכלה עלי. וחושך מוחלט אז גם אינדיקציה מעבר לצללית. הלב שלי פעם כל כך חזק ולא יכולתי לנשום כמעט מרוב איימה
לקח לי רגע להבין שזאת הייתה אחותי הקטנה שפשוט חלמה חלום רע ולא הצליחה להירדם. היא פשוט עמדה בכניסה של החדר וחיכתה שאתעורר...
אין צורך להרחיב ולהגיד שמאז לא משנה מה אני לא ישנה עם דלת פתוחה.

****

הייתי מאושפזת בבית חולים, באותה מחלקה יותר משבוע אני ישנה לתומי ופתאום שומעת מישהו לידי פותחת עיניים וקשישה מפחידה ברמות, לא דוברת עברית עומדת ובוהה בי (עם מטפחת על הראש וקמטים) בנוסף לא מדברת רוסית אלא רק גרוזינית (גיאורגית?) מתחילה לצעוק עליי בגרוזינית, מסתבר שחיפשה את הנכדה שלה שבאה לשמור עליה בתוך הארונות שלי, הלב נפל לתחתונים

****

אני חי בחול ..
יום אחד חברתי באותו הזמן שהיתה די אקטיבית מבחינה פוליטית בעיר נכנסה לוויכוח סוער בעיניין אנטישמי חריף שזרם מאוד לא טוב והפך במהרה לגיבוב של קללות החברה הזדהתה בתור יהודיה היא לא ... אבל ככה החליטה להמשיך להתגרות בחארות האלה עם הפה המלוכלך והאיומים לא איחרו להגיע ...נעשה לך ככה וככה .... והיא בשלה בוא לפה בוא נראה אתכם אם אתם גברים ...
אחרי שהאיומים לא פסקו היא הלכה למשטרה להתלונן ...וגילתה שמישהו עוקב אחרייה ... התקשרה אלי מבוהלת ...אספתי אותה חיוורת הביתה
יומיים מאוחר יותר מישהו כתב לה ... אני רואה את הציפורים בכלוב על החלון שלך וככה הבנו שמישהו באמת מסתכל עלינו ואיתר את הדירה ...מתאר מה בדיוק עומד לייד הדלת ...וככה זה המשיך עוד כמה פעמים ...
יום אחד עמד אותו בחור שעקב אחר החברה מחוץ לדלת הביניין ...היא החלה לצרוח .ותיארה אדם בעל חזות אולי ים תיכונית וכהה עור ..
אני לא הייתי באותו הרגע שם ...דקה אחרי יצאתי בריצה החוצה חמוש בפטיש ...את אותו הפטיש החזקתי צמוד אלי עוד מספר חודשים ... הזמנו משטרה מייד אבל הוא נעלם ...
במשך הימים הבאים חימשתי את חברתי בגז פלפל וגם לי קניתי כמה אזיקוני פלסטיק ועוד נשק שלא אפרט עליו יותר מידי .... המשטרה לא הצליחה לאתר את החור תחת הזה גם בתוך הרשת הוא נעלם ...
במשך שבועות הלכנו לישון בדירה שלי בנתיים נפרדנו אבל הנבוט שליד הדלת בדירת הקרקע נשאר שם עד היום ליתר ביטחון ..
דרך אגב לחברה היו קשרים עם המשטרה החוקרת של העיר במשך 4 שבועות הם העמידו מערבים ברחוב כמובן שברכבים אזרחיים לא מסומנים אבל לא עלו על דבר

****

לפני הרבה שנים שלמדתי באוניברסיטה גרתי במעונות, הייתי באותו יום לבד בלי השותף בחדר, הייתי שפוך והלכתי לישון.
בשלב מסויים התחלתי להרגיש עירני והייתה לי צמרמורת מפחידה כזו והרגשה כאילו יש לי משקל ממש כבד על החזה. אני מנסה לפתוח את העיניים עד הסוף אבל לא מצליח, ניסיתי להזיז את הגוף והבנתי שאני לא מסוגל לזוז.
אני לא יודע, כמה שעות עברו אבל הייתי אחוז פלצות, ראיתי צללית מפחידה ולא אנושית גוחנת מעליי ולא מאפשרת לי לזוז.
זאת הייתה אחת החוויות הכי מפחידות שהיו לי בחיים, מיותר לציין שלא חיכיתי והחלפתי אץ החדר ברגע שזה היה אפשרי.
נשמע כמו שיתוק שינה, קורה לי המון!
היו כמה פעמים שהרגשתי שבן זוגי טיפה עליי בזמן השיתוק, כנראה התגלגל עליי. ניסיתי לזוז כמה שיותר כדי שישים לב ויוציא אותי מהשיתוק... לא הצלחתי
כשזה עבר גיליתי שהוא בכלל לא במיטה!
קרה לי גם עם אחותי בבית מלון פעם, מצמרר

*****

אחת הדירות במעלות שגרנו בהן כשהייתי ילד הייתה דירת קרקע קטנה עם גינה עוד יותר קטנה ודלת הזזה מזכוכית הובילה אליה.
אמא שלי ובעלה יצאו בערב ואחי ואני נשארנו לבד בבית. הייתי בערך בן 9.
באמצע הלילה אני מתעורר מרעשים של אנשים בתוך הבית. קולות של גברים. אני מציץ למסדרון מתוך חרך בשמיכה ודלת פתוחה ורואה צללית כהה של גבר עם חפץ גדול ביד חולף במסדרון.
כנראה לא נעלתי את דלת ההזזה ועשיתי חיים קלים לשודדים שגנבו לנו את הטלויזיה הראשונה שאי פעם הייתה לנו וכנראה עוד כמה דברים פחות חשובים כמו התכשיטים המעטים של אמא. הבני זונות.

****
כשהייתי ילד ביקרנו את סבא-סבתא בארצות הברית ועשינו רוד טריפ למיין ושכרנו שם בית ישן מעץ. הכל שם זה עץ. יערות בלי סוף, עם כבישים מתפתלים
הבית עץ העתיק הזה פתאום הפך להיות ממש ממש ריק, וממש ממש עתיק. והרצפות שלו ממש ממש רעדו כל פעם שהרוח נשבה דרך חלונות פתוחים. והעצים מחוץ לחלון של הקומה השנייה תמיד זזו בדיוק כשסובבתי את הראש ברשרוש. המדרגות הצרות היו מכוסות בשטיח. זה לא עזר. זה רק גרם לצעדים להיות עמומים יותר ולהדהד בקירות העץ.

****

ממש כמה ימים אחרי שהשכן שלנו נפטר התחילו רעשים כאילו מישהו רץ אצלינו בבית. הרצפה היתה עשוי מפרקט ובאמת כל דבר שמעו עליה.. זה היה מפחיד ברמות

****

פעם תפסתי שני פורצים שבאו לפרוץ לבית של ההורים שלי וכתוצאה ממעשיי האמיצים הם הורשעו ואולי אפילו נכלאו. זה לא סיפור דומה בכלל חוץ מזה שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שצילצלתי למשטרה בקטע חיובי, והמשטרה יותר מפחידה מכל אנשי הספוג הורודים.

****

בגיל 16 השמיכה פשוט עפה ממני באמצע השינה. כלפי מעלה.
ההסבר הכי הגיוני הוא שאני העפתי אותה באמצע חלום והמציאות התערבבה עם החלום. רק שהיא נדבקה לתקרה. ברור שההורים שלי עשו לי מתיחה.
הבעיה היא שהם חזרו למחרת מטיול. השמיכה עדיין הייתה דבוקה בתקרה. עד היום אני מאמין שזו הייתה מתיחה. לא יודע מי או איך אבל בהחלט לא על טבעי.
אגב, מחקירת משטרה עלה כי השמיכה נדבקה כתוצאה משימוש בדבק אפוקסי.


****

טוב אז אני גרה בירושלים ובתחילת הרחוב שלנו יש בתים פרטיים ובהמשך זה הופך לבניינים. יש בתים רק בצד אחד של הרחוב, ואני גרה בהתחלה.
מדי יום ביומו אני יוצאת עם הכלבלב המתוק שלי סימבה לטיול. אנחנו ממשיכים במורד הרחוב וחוזרים בחזרה.
הייתה תקופה (לפני שנה, אולי קצת יותר) שבכל פעם שהייתי יוצאת עם סימבה בהמשך הבניינים היה מישהו צופה בי מהחלון, בחור מבוגר ,לא רואים כל כך טוב, אבל רואים אותו בחלון גדול יחסית מביתו. כאילו הוא כבר מכיר את הרוטינה שלנו וצופה בנו.
בהתחלה הייתי מבחינה בו בחשאי, ואז הייתי מסתכלת עליו ממש כל טיול ,עד שהבחנתי לב שהפסיק.
עכשיו פרט מאד מאד חשוב, הבחור הזה היה קריפי בטירוף! הוא היה נראה בדיוק כמו המכשף הזה ממשחקי הכס (תמונה מצורפת), וחברל'ך , לראות את זה זה די מלחיץ ...
מלבד זה הרחוב שלי הופך לרחוב רפאים מלחיץ בלילות בלי קשר...

****

קם בלילה לבדוק את הבנות..
נכנס לבת החמש ,ישנה.
נכנס לחדר של הקטנה יותר,ישנה.מכסה אותה שם מוצץ לידה.מתעכב קצת.
יוצא,יורד לי הלב. הילדה בת החמש עומדת בצד השני של המסדרון,שיער הארוך שלה מכסה לה את הפנים מקדימה,היא עם הראש למטה ומחזיקה את הבובה שלה.
מלחיץ . היא קמה מהרעש שעשיתי ורצתה רק להיות איתי..;) כמעט הרגה אותי.


****

הייתי בת 8, לבד בבית בזמן סערה. רק אני והכלבה הקטנה שלי.
צפינו בטלויזיה, ופתאום האורות כבו בבית. ראיתי צללית גדולה נעה בחלון (קומה שלישית), ואז קול נפץ והצללית (עץ) שבר את חלון המרפסת ונפל אל תוך הבית.
אמא שלי חזרה לאחר כמה שעות הביתה, ומצאה אותי ואת הכלבה מתכרבלות מתחת לספה, בזמן שגשם שוטף את הבית, וענף עץ ענקי בדירה.

****

הכניסו לנו חכה דרך התריס וניסו לדוג כל מיני גודיס כשישבנו לסרט בסלון. היינו מוכנות לביקור כי השכנות הזהירו אותנו מדייג התחתונים.

****

שמעתי נקישות על דלתות המרפסת, הסטתי וילון והדלקתי אור באותו הזמן ועשיתי לעצמי unveil, עם הכותונת והשיער על הפרצוף. לא תכננתי להלחיץ, התגלה פורץ, ששמט את הלום וברח, ממש כאילו ראה שד ؛)

****

מבצר היסטורי כלשהו בקנדה. לא זוכר בדיוק את המיקום (טיילתי שם הרבה). קומת מרתף, אף אחד לא היה שם.
נכנסתי עם אשתי לחדר שבו הוצגו עשרות חליפות ,שריונות של לוחמים ובין השאר שלדים.. פתאום הדלת (מאסיבית כבדה מברזל) נטרקה בעוצמה ובום! חושך מוחלט.
אשתי צרחה את הנשמה שלה וגם אני די נבהלתי. איכשהו הצלחתי לצאת בעזרת התאורה של הנוקיה הישן.
לא שמענו אף אחד בורח וכששאלתי אח"כ עובדים במקום חשבו שהמצאתי.


****


חברה ואני מבלות בתל אביב, הלכנו להתפנות ביחד כיאה לזוג נשים (שירותים מפוקפקים מאוד מאחורי מסעדה) בזמן שהיא מתפנה ואני עם הפנים לדלת, מסתכלת למעלה וקולטת מישהו מציץ עלינו פתחתי את הדלת הכי מהר שיכלתי והמניאק ברח! ניסיתי לרוץ אחריו אבל אני בטטה

****


כשהייתי קטן כבן 4-5 פרצו לדירה שלנו.
מהחדר שלי היה פרוזדור קצרצר של כ-4 מטר שהיה ממשיך לחדר שינה של ההורים ופתוח באמצעו, לתוך הסלון. כלומר בצד אחד קיר מתמשך ומצדו השני הפסקה של כמטר וחצי באמצע.
הייתי מקורר והייתה לי נזלת, ולא היה לי נייר. אבל בחדר של ההורים היה נייר טואלט.
אז אני קם באמצע הלילה והאף נוזל. אני הולך לחדר של ההורים ורואה שבסלון צללים זזים ושומע קולות. אני מפחד. אז אני פשוט דופק ריצה, עד כמה שילד קטן יכול, בקטע הפתוח ועובד מהחדר שלי לחדר של ההורים, ואז חזרה. ככה כמה פעמים. ההורים ישנים. או לפחות לא זוכר שהתעוררו או עשו משהו.
בבוקר למחרת ההורים רואים את הטלוויזיה ועוד דברים עטופים ומבינים שניסו לגנוב אותנו. כניראה שהגנבים, מן הסתם, שמעו וראו את הצל הזה רץ הלוך ושוב במסדרון וניבהלו וברחו. אולי חשבו רוח רפאים. או כלב גדול. אז ילד מפוחד עצר פריצה מלהפוך לגניבה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה