מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם"?

אם פעם תהיתם מאיפה הגיע הביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם", הגעתם למקום הנכון.
כדי לענות על השאלה נצטרך קודם כל לפתוח את ספר בראשית, פרק כ"א. שם אנו קוראים שבהשפעתה של שרה, אברהם נאלץ לגרש את הגר וישמעאל אל המדבר, לכאורה אל מותם הבטוח. אבל אז נעשה להם נס ונגלתה להם באר שהצילה אותם ממוות. לפי המסורת המוסלמית, שמה של הבאר הזאת הוא "זַמְזַם" (زمزم).
על פי אותה מסורת, "באר זמזם" היא אותה הבאר הנמצאת ממש במרחק של כמה עשרות מטרים מזרחית לאבן הכעבה בעיר מכה (בתמונה). עומקה של "באר זמזם" הוא 30 מטרים ורוחבה הוא מטר וחצי בקירוב. המוסלמים מאמינים כי שתייה ממי הבאר נחשבת לסגולה. פרשן המקרא, רבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע), זיהה את "באר זמזם" עם הבאר "לַחַי רֹאִי" הנזכרת גם היא בספר בראשית, פרק ט"ז.
מכיוון שכאמור הבאר קדושה למוסלמים, קיימת לשון שבועה בערבית באותה הבאר: "ווחיאת זַמְזַם" (وحيات زمزم), דהיינו "בחיי (הבאר) זמזם". אבל כאשר הביטוי נקלט בשפה העברית, הוא שובש (תופעה די שכיחה) והפך לביטוי "בִּחְיָאת זוּמְזוּם".
אז בחיאת זומזום, תייגו אנשים שאומרים "בחיאת זומזום".