עבודה בנושא – איזה כלים מצויים בידי חברות הביטוח המתמודדות עם אי קיום חובת הגילוי של מידע מהותי למבטח על ידי מבוטח בשלב הטרום חוזי?
תוכן עניינים
תקציר
פרק 1 – ענף הביטוח
1.1 הצורך בביטוח כמוצר
1.2 הביטוח כחוזה
פרק 2 – חובת הגילוי כהונאת ביטוח
2.1 הונאת ביטוח
2.2 חובת הגילוי
2.2.1 מהי חובת הגילוי
2.2.2 מהן ההשלכות לאי קיום חובת הגילוי?
2.3 הכלים המצויים בידי חברת הביטוח לצורך התמודדות עם הונאות ביטוח
פרק 3 – דיון ומסקנות
סיכום
מקורות
תקציר
מטרת עבודה זו הנה לבחון את פער המידע באי קיום חובת הגילוי על ידי מועמד לביטוח כהונאות הביטוח. סוגיית אי קיום חובת הגילוי הנה מהותית, מאחר וקיומה של חובת הגילוי על ידי המבוטח הנה הכרחית לקיום או לאי קיום של חוזה הביטוח על ידי החברה המבטחת. למעשה, נשאלת השאלה, איזה כלים שימושים מצויים בידי חברות הביטוח המתמודדות עם אי קיום חובת הגילוי של מידע מהותי למבטח על ידי מבוטח בשלב הטרום חוזי?
ענף הביטוח התפתח כמענה לרתיעה האנושית מסיכונים. באמצעות פוליסת הביטוח חברת הביטוח מתחיימת לשלם כסף למבוטח במידה והסיכון יתממש. בתמורה, המבוטח משלם פרמייה תקופתית והשתתפות עצמית. אחת מהעבירות השכיחות בעולם הנה הונאת ביטוח. הנאת ביטוח הנה פשע סמוי ולכן, קשה לקבוע את היקף התופעה ולהעריך את עלות נזקיה. ישנם כלים משפטיים שמטרתם לסייע לחברות הביטוח להתמודד עם הונאות ביטוח, כולל חוק חוזה הביטוח, הפוטר את המבטח פטור מלשלם פיצויים במידה והמבוטח ביצע הונאת ביטוח. מדובר בכלי משפטי, המאפשר לחברת הביטוח לבטל את פוליסת הביטוח, ביטול החוזה עקב מרמה ועוד. חוק חוזה הביטוח הישראלי מעגן את חובת הגילוי של המבוטח והמבטח. בקרה של המבוטח, חובת הגילוי חלה עליו עם הצטרפותו לביטוח והוא מחוייב למסור למבטח את הפרטים הדרושים לצורך הערכת הסיכון. חובת הגילוי מאפשרת לגשר על פערי הידע אודות המבוטח ולחשוף עובדות הנדרשות לחברת הביטוח להערכת הסיכון בביטוחו. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח עוסק בחובת הגילוי ואיסור מצג שווא. חובה זו חלה על המועמד לביטוח בשלב כריתת חוזה ביטוח. אי קיומה, מעניק לחברת הביטוח תרופות, כגון ביטול חוזה הביטוח ואף הימנעות מוחלטת או יחסית מתשלום התגמול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה