מעמדם של הערבים תושבי מזרח ירושלים תוכן עניינים
מבוא
1 . מעמדם המשפטי של הערבים תושבי מזרח ירושלים
1 .1
תושבות
1 .1.1
חקיקה בתחום
1 .1.2 מעמדם האזרחי של ערביי מזרח ירושלים מ-1967
1 .2
אזרחות
1 .2.1
התנאים לרכישת אזרחות על ידי התאזרחות
1 .2.2 תנאים המקשים על תושבי מזרח ירושלים להגיש בקשה להתאזרחות
2 . חיי השגרה בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים
2 .1 זכויות סוציאליות
2 .2 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד משפחות
2 .3 'ההסדר המדורג'
2 .4 מדיניות 'הגשרים הפתוחים'
2 .5 מעמדו של ילד שנולד בירושלים המזרחית
2 .6 נטל המסים
2 .7 אובדן הזכות לתושבות קבע
2 .8 פסיקה ישראלית
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
הסכסוך היהודי – ערבי המתמשך מושתת על סוגיות רבות ושנויות במחלוקת. סוגייה הנחשבת לקשה ליישוב בתהליך המשא ומתן הנערך בין הניצים הנה העיר ירושלים. במהלך השנים, הועלו תוכניות רבות במטרה להביא לפתרון הסכסוך ולגרום ליהודים ולערבים להגיע לעמק השווה בנוגעה לעתידה של העיר. אך עדיין לא עלתה תוכנית שנתנה מענה בהתאם לשביעות רצון הצדדים ושעשוייה לגרום לסיום המחלוקת. בשנת 1967
נערכה מלחמת ששת הימים וכתוצאה מכך, אוחדה העיר ירושלים תחת שליטתה של מדינת ישראל. בעקבות האיחוד, החליטה כנסת ישראל להחיל את פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 1 1) תשכ"ז – 1967, המגדיר שטח חלים המשפט, השיפוט והמנהל הישראלי. שטח זה כולל, בין היתר, את ירושלים המאוחדת. על בסיס חוק זה, הוציאה ממשלת ישראל צו, לפיו ירושלים, בירת ישראל, הנה עיר אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. הממשלה פרסמה את הצו הנדרש, שהחיל את משפט המדינה, שיפוטה ומנהלה במזרח ירושלים, שגבולותיו נקבעו בתוספת לצו. בנוסף, קיבלה הכנסת חוק תיקון מס' 6 לפקודת העיריות. כוונת הרשויות הישראליות בפעולות אלו הייתה במטרה להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטח המסופח ועל תושביו הערבים, הן במישור הממלכתי והן במישור המקומי לכל דבר ועניין.
מבחינה משפטית, נוצר מהפך אדיר בעל השלכות – בבת אחת התחלפה הריבונות, כל מערכת החוקים השתנתה, כל המוסדות המשפטיים הקודמים בוטלו ובכללם הרשות המוניציפלית מזרח ירושלים בהוראת המושל הצבאי, וכל התאגידים שבתחומי השטח המסופח. עם זאת, תוכניות התכנון והבנייה הפכו לחסרות תוקף ורשיונם של עסקים ושל בעלי מקצועות כגון רופאים ועורכי דין הזקוקים לרישיון הפכו לחסרי ערך. בנוסף לחקיקה דלעיל, זיקתה של מדינת ישראל לירושלים קיבלה תוקף חוקי ב"חוק יסוד ירושלים" (ראה נספח א') שהתקבל בכנסת בשנת תש"מ (1980). בסעיף 1 בחוק, קבע המחוקק כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. בכך, המחוקק העניק לירושלים מעמד של כבוד באמצעות חוק יסוד, זאת מעבר לערכים רוחניים, אידיאולוגיים או מדיניים, אלא גם בזכויות יתר משקיות וכלכליות.
במהלך עבודה זו אנו ננסה לסקור את מעמדם המשפטי, החוקי, של ערביי מזרח ירושלים וכן, ננסה לבחון כיצד הדבר משפיע על חיי היום יום של אוכלוסייה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה