סקירת ספרות, כיצד נכות גופנית בבני נוער משפיעה על דימויים העצמי

 

מבוא
סקירת ספרות זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות בתחום הדימוי העצמי – בהשפעתה של נכות פיזית בקרב אוכלוסיית בני נוער על דימויים העצמי. במסגרת זו בחרתי לבחון את השפעת לקויות למידה, לקות המוכרת בספרות כנכות פיזית, על הדימוי העצמי של ילדים ומתבגרים. בהמשך, אנו נגדיר מושגים כגון ליקוי למידה ונבחן כיצד הלקות משפיעה על הדימוי העצמי של המתבגר על פי הספרות המקצועית העומדת לרשותנו.
עינת (2000 ; בתוך : טריגר, אגוזי, דורון ואלחרר, 2003 ; בנדוב ורייטר, 1997) מגדירה לקות למידה כאוסף הפרעות המתבטאות בקשיים מהותיים של שימוש ביכולות כגון קשב, דיבור, קריאה וכתיבה, זאת כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. לעתים, נלווים ללקות זו בעיות התנהגות כגון בעיות בשליטה עצמית, תפיסה חברתית ואינטראקציה חברתית. חלק מבעלי לקות זו אף מפגינים קשיים כגון היפראקטיביות, אימפולסיביות בדידות חברתית ודימוי עצמי נמוך.
עצמתם של מאפייני הלקות לסוגיה משתנה בין מקרה למקרה, החל מעצמה קלה ועד לחמורה.
על פי סקירתם של ריגר, אגוזי, דורון ואלחרר (2003), אוכלוסיית בעלי לקות למידה הנה אוכלוסיית בעלי הלקות (או, לחלופין, הנכות) הגדולה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית ומהווה 10% עד 15% מכלל האוכלוסייה.
–