הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות על ידי גברים מול נשים

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
מהו מגדר?
2
     1.1.1 מעמד האישה בחברה ובמשפט
2
1 .2
דיני משפחה והדין האישי 5

1 .3
גירושין 7
    1.3.1 הגירושין ביהדות
8     1.3.2 התפתחות יחסי הממון ודיני המזונות בישראל 9
פרק 2 – הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות
1 4

2 .1 קשיים, אתגרים ושינויים בגירושין היהודיים
1 4

2 .2 ההבדל בין אמהות לאבות בעת תשלום המזונות
1 6
פרק 3 – משפט משווה
2 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 3
סיכום
2 8
מקורות
2 9
תקציר 

פרוש המונח מגדר הנו ייצוגו של האדם כגבר או כאישה. בחינת ההבדלים החברתיים והתרבותיים בין המינים מתבצעת באמצעות שימוש במונח מגדר. בהתאם לגישות פמיניסטיות ביקורתיות, החברה אינה אורגניזם לכיד אלא מעמדות ביניהן בא לידי ביטוי מאבק כוחות. על פי גישות אלו, המעמד השולט כופה את ערכיו על יתר המעמדות בעקבות כוחו ושליטתו על מנגנונים שונים כגון הממשל והמשפט המסדירים סוגיות המטרידות גברים בהתאם לאינטרס שלהם. בהתאם לכך, חלוקת התפקידים המגדרית מוסברת על ידי שעבוד הנשים לגברים. תפקידים שהגברים לא היו מוכנים לבצע, יועדו לנשים. הדיון הציבורי, החקיקה וההלכה המשפטית עוסקים בעיקר בתיקון ביטויי אפלייתה לרעה של האישה. נשים בחברה המערבית נאלצות לשלב בין תפקידן המסורתי בתחום הבייתי ובין תפקידן מחוץ לתא המשפחתי. לאור שוויון הזכויות והקידום במעמדה של האישה, יותר ויותר נשים נמצאות במעגל העבודה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מיני רבות מתחום ההבדלים המגדריים הבאים לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל ובחינת יישומו של עקרון השוויון בדיני המשפחה – הדין הרצוי והדין המצוי בזכויותיהם וחובותיהם של אמהות ואבות כלפי ילדיהם, תוך התמקדות בתשלום המזונות. מאחר ובישראל מיושם עקרון הדין האישי, נבחן כיצד תשלום המזונות מיושם על זוג יהודי במסגרת הדין העברי. מאחר ומדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית, המשלבת בין ערכיה של היהדות כדת בעלת מסורת של אלפי שנים עם החדשנות המיושמת במסגרת שיטת המשפט הדמוקרטית, ניתן להניח, כי (1) הדין המצוי בתחום המזונות בשיטת המשפט בישראל הנו מתקדם באופן יחסי, מאחר וקיים שייויון מסוים בחלוקת הרכוש בעת הגירושין ודיני מזונות בין הבעל והאישה. עם זאת (2) לאור השפעות היהדות והדין העברי על שיטת המשפט בישראל, ניתן להניח כי יש מקום לעדכן את החקיקה בתחום ולהתאים אותה למציאות החברתית בישראל כיום.