מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 28 במאי 2011

Tracy Chapman - fast car







 

You got a fast car
I want a ticket to anywhere
Maybe we make a deal
Maybe together we can get somewhere

Any place is better
Starting from zero got nothing to lose
Maybe we'll make something
Me myself I got nothing to prove

You got a fast car
I got a plan to get us out of here
I've been working at the convenience store
Managed to save just a little bit of money
Won't have to drive too far
Just cross the border and into the city
You and I can both get jobs
And fin'lly see what it means to be living

See my old man's got a problem
He lives with the bottle that's the way it is
He says his bodys too old for working
I say his bodys too young to look like his
My mama went off and left him
She wanted more from life than he could give
I said somebodys got to take care of him
So I quit school and that's what I did

You got a fast car
Is it fast enough so we can fly away
We gotta make a decision
We leave tonight or live and die this way

I remember when we were driving driving in your car
Speed so fast I felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

You got a fast car
We go cruising to entertain ourselves
You still ain't got a job
And I work in the market as a checkout girl
I know things will get better
You'll find work and I'll get promoted
We'll move out of the shelter
Buy a bigger house and live in the suburbs

I remember we were driving driving in your car
Speed so fast I felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

You got a fast car
I got a job that pays all our bills
You stay out drinking late at the bar
See more of your friends than you do of your kids
I'd always hoped for better
Thought maybe together you and me'd find it
I got no plans I ain't going nowhere
So take your fast car and keep on driving

I remember when we were driving driving in your car
Speed so fast I felt like I was drunk
City lights lay out before us
And your arm felt nice wrapped round my shoulder
And I had a feeling that I belonged
And I had a feeling I could be someone, be someone, be someone

You got a fast car
But is it fast enough so you can fly away
You gotta make a decision
You leave tonight or live and die this way


יום שישי, 27 במאי 2011

חולדה! יש לי חולדה בבית! חולדה!







אם הייתם בסביבה אתמול אחה"צ, זו הייתה הצרחה ששמעתם מהדירה שלי. "חולדה! יש לי חולדה בבית! חולדה!" מעומק הראות.
אתמול, סוף כל סוף היה לי זמן להפעיל סבב אחד של מכונת כביסה, ללכת להשתלמות של שעתיים ולחזור חצי שעה אחרי שהסבב הושלם. נכנסתי הבייתה, הכנתי מגבת נקיה למקלחת כדי שאוכל להתקלח בזריזות וכשאחזור אוכל לחפוף כמו שצריך. את מה שצריך, התחלתי להעיף לסל הכביסה, כולל גרב אחת או שתיים וחולצה שמצאתי מתחת למיטה. התכופפתי כדי לוודא שאין שם עוד גרב סוררת ולפליאתי מצאתי שם כיסוי מנומר, שמיכת טלויזיה שהייתי מניחה על הפוך בחורף ואיכשהוא שכחתי מקיומה. משכתי אותה כדי לזרוק גם אותה לכביסה. השמיכה נמשכה אבל גוש בשר חי אליו מחוברים איזה שניים שלוש זנבות נשאר מאחור ונע באיטיות. יכולתי לזהות שהזנבות מחוברים לאיזה גוף אליפטי אבל לא ממש יכולתי לזהות מה זה.
בלי לחשוב התחלתי לצרוח מעומק הראות "חולדה! יש לי חולדה בבית! חולדה!". כמובן שאף אחד מהשכנים לא הגיב לצרחה שלי, גם לא בעל הבית שלי שגר בשכנות, שיזכה לחיים ארוכים.
במקביל לצרחה, הגוף שלי היה דרוך. רציתי לבדוק מה גוש הבשר הזה יעשה ולאן יברח. הוא אפילו לא נע, סתם התפנק ונמתח באיטיות כאילו הפריעו לו לשינה ארוכה ומפנקת ורטן 'מיאו'. לא האמנתי למשמע אוזניי. יש לי מוטציה בבית, חולדה שעושה קולות של חתול ומצאה דרך לעבוד עליו. הסתכלתי יותר מקרוב והצלחתי לזהות גור חתולים בן לא יותר משבוע שלא אהב שלקחתי ממנו את השמיכה. כנראה שהוא לא קרא את החוזה, כיוון שלצערי אסור לי לגדל בעלי חיים.
יצאתי לאט ובשקט מהדירה כדי לחשוב ברגוע. כמובן שלא הפנתי להם את הגב עד שכבר הייתי בחוץ. לא ענו בתנו לחיות לחיות ברחובות, כנראה בגלל שעת אחה"צ המאוחרת [17:20]. הרמתי טלפון לאחותי הקטנה כדי שתיכנס לאינטרנט ותבדוק מה עושים - תשאל בפורום חתולים באינטרנט או תמצא לי איזה מקלט או בית אומנה שיהיה מוכן לקחת את הגורים ולטפל בהם או להדריך אותי מה לעשות. היא לא הייתה בבית. התקשרתי לאורון הוטרינר של ילדתי האהובה, תהיה נשמתה עדן. תסלחו לי אבל חתולים לא אוהבים אותי. מעבר לכך, אני בנאדם של כלבים. הוא היה בחו"ל אבל עוזרת הוטרינר שלו ענתה. השתדלתי להיות כמה שפחות היסטרית, היסטריה שנבעה לא רק מכך שלפני כמה דקות היו לי חולדות בבית, אלא גם מהעובדה שיש לי גורי חתולים מתחת למיטה, אני לא יודעת איך לתפעל אותם או בכלל איך הם הגיעו לשם. היא העבירה אותי לוטרינרית התורנית שקיבלה את ההיסטריה שלי בחיוך, בסבלנות ובהבנה.
איכשהו הוטרינרית הבינה את הפאניקה שהייתי בה בגלל החולדות. היא התחילה להדריך אותי מה לעשות - קודם כל לא לגעת בחתולים ישירות [בוצע] להשתמש בבד כלשהו כדי להעביר אותם לקרטון [השתמשתי במטאטא כדי להוציא אותם מתחת למיטה ובחולצה הדורשת כביסה שהייתה זמינה לי באותו הרגע כדי להעביר אותם לקרטון ארכיון. העברתי פנס כדי לוודא שלא מתחבאים עוד חתולים נוספים מתחת למיטה וכונניות הספרים, כולל איזה אמא חתולה] ולהעביר את הקרטון בחוץ למקום מוצל ובטוח [בוצע].

[אני] אני יכולה לתת להם מים, אוכל, משהו?
[היא] לא, הם יכולים לשפוך את המים על עצמם ולהיכנס להיפותרמיה. אבל, אם אפשר, להגיש לאמא חתולה איזה מנחה, היא בכל זאת מניקה וצריכה את זה.
- [אני] אבל רגע, אני בנאדם של כלבים, אני לא יודעת מה חתולים אוכלים.
- [היא] יפה, את האוכל של הכלבה שלך.
- [אני] הכלבה שלי כבר לא איתנו לצערי.
- [היא] אז גבינה, נקניק.
- [אני] רגע, המקרר שלי ריק. אני בקושי בבית והתכוונתי למלא אותו קצת בדרך הבייתה. שניה, אגיד לך מה יש לי בבית ותגידי לי אם זה מתאים. (פותחת את המקרר). יש לי רק יחידת מולר אחת שקניתי אתמול וחלב שתוקפו פג לפני חודש (ככה זה שבאים הבייתה רק כדי להתקלח ולישון איזה שעתיים - שלוש ועובדים 20 שעות רצוף).
- [היא] מה זה מולר?
- [אני] כמו דנונה. זה בסדר?
- [היא] זה בסדר .עכשיו תניחי מחוץ לקרטון אבל לידו כמו שהנחתי אותך.

הנחתי את הקרטון מתחת לחבלי הכביסה - הקיר פונה לכיוון מזרח כך שהשמש לא הייתה ישירה. הגורים התפנקו אחד על השני בנינוחות. טוב, לא נורא, אתרחץ כמו שצריך כשאחזור ב-9 בערב. קיוויתי שכשאחזור, אמא שלהם תחזור עד אז ותיקח אותם איתה. ב-9.5 בערב כבר הייתי בחניה. נשמתי לרווחה כשמצאתי את הקרטון ריק אבל אמא חתולה לא נגעה במנחה שהשארתי לה. בדאגה רבה נכנסתי לדירה כדי לוודא שאמא חתולה בטעות לא נשארה נעולה אצלי בדירה. בשלב הזה גיליתי בודאות מאיפה נכנסה האם - יש שיח צמוד לחלון, דרכו היא טפסה, כנראה שמצאה שם את החור ברשת שלא שמתי לב אליו. היא עברה בין הסורגים וכך הכניסה את הגורים - נושאת אותם בפה דרך החלון הפתוח. בטוח שהיא לא ילדה אותם אצלי. התקשרתי לעוזרת וטרינר ושאלתי מה הסיכוי שמשהו קרה לאמא? היא השיבה שקודם כל, אם תרגיש שמישהו נגע בחתולים היא לא תתקרב אליהם.
- רגע, אז מי לקח אותם אבל השאיר את הקרטון?
- אה, הם לא שם? זה טוב.
- אז למה היא לא אכלה את המולר? חתולים לא אוכלים את זה? ואם קרה לה משהו?
- אני לא שם ולא יכולה לדעת מה קרה.

באותו רגע שמעתי קולות מאבק בחוץ, משהו נופל ונהמת איום-גרגור חתולית. חיכיתי דקה או שתיים ופתחתי חריץ בדלת. הבחנתי בחתולה באותם הצבעים של הגורים אוכלת את המולר בהנאה פרו-ביוטית. תהני מאמי, את אוכלת את ארוחת הצהריים שלי שתכננתי למחר. אני מקווה שהיא אכלה גם את החולדה שגרמה לי לצרוח 4 שעות קודם לכן.

*** עדכון מיום שישי בשעה 23:13. אני מתעוררת בצרחות לקול מיאו דקיק ודורשני ממתחת למיטה מתוך חשש שנמצא שם עוד גור מעולף מרעב. באמת שלא יודעת מה קורה כאן ואיך הם הצליחו לעבור את ניקיון יום שישי בלי שעליתי עליהם ואני די בטוחה שהפעם החלון היה סגור והדלת לא נשארה פתוחה בלי השגחה. ברור שהרמתי טלפון לאורון ולפי איך שתיארתי אותם לוטרינר שלי, הם בני 3 שבועות. הפעם הוא הציע לי לאמץ אותם או להפגין יותר נוכחות בבית כדי שהאם תבין את הרמז. יתכן שהיא אפילו ילדה אותם אצלי והשמידה את הסימנים ואני לא ידעתי על זה כי אני כל הזמן בחוץ ומגיעה הבייתה לישון ולהתרחץ. עד 2-3 לפנות בוקר ניסיתי לחפש להם בית אומנה כשוטרינרית אחת אמרה לי שזה אכזרי לקחת גורים מאם קיימת שבסה"כ מנסה להתנחל אצלי. שוב שמתי אותם בקרטון בחוץ עד שסיימתי עם סבב הטלפונים שיחכו לאמא שלהם וכשהחלטתי שאין לי פתרון בבית אומנה בשישי בלילה [הם ייללו מתחת למיטה, דבר שגרם לי לקפוץ מתוך שינה] יצאתי לחפש תחנת דלק שיש לה ביצים ומוצרים אחרים שהוטרינר אמר לי כדי להכין להם תערובת [ביצה אחת, חלב 3%, כף שמנת וכפית דבש בצלחת שטוחה - לערבב ולדחוף את הפה של הגור לצלחת כדי לגרום לו ללקק את השפתיים ולהבין שזה אוכל. מקסימום, יש לי מזרק בתיק חובש ואני יכולה לדחוף לו לגרון]. עם זאת, כשיצאתי לרכב הם כבר לא היו בקרטון.
הוטרינר שלי אמר שאליי הם לא חזרו לבד הם קטנים מדי לזה - משמע אמא שלהם קלטה אותם בחמישי בלילה ואני בטוחה שהיא קלטה אותם שוב גם בשישי בלילה. לא השארתי אותם בחוץ ליותר משעתיים ושמתי להם שם את השמיכה הישנה שהם כל כך אהבו .מעבר לכך, אם אמא שלהם לא הייתה לוקחת אותם אני הייתי מטפלת בהם עד שהיו מקבלים סידור קבוע.

אבל היום ראיתי דבר מדהים - אמא וגורה [לדעתי מעל חודש] הולכותם על חומה גבוה - כ-2 מ', עליה נמצאת גדר. הגורה רוצה לקפוץ מהחומה האמא מסמלת לה עם האף שאסור ומצמידה אותה לגדר. כשהגורה לא מבינה את הרמז האמא מכניסה אותה לחיקה ונעמדת מעליה. כשהגורה מתחמקת, המא מתעצבנת, תופסת את הסוררת בעורף וגוררת אותה ליתר הגורים שנמצאים בקצה החומה והסוררת מביעה את מורת רוחה ביללות עצבניות

אז עכשיו אתם יודעים מה לעשות כשאתם מוצאים גורי חתולים?




  • מוודאים שמספר הטלפון של הוטרינר שלי נמצא אצלכם בחיוג מקוצר - אורון, 097446606 בהוד השרון, סלולרי 0522562625 ובאשדוד - 088544040. תצמיחו טאקט ותתקשרו לנייד במקרי חרום בלבד. מדובר בוטרינר מקצוען במלוא מובן המילה שאוהב את המקצוע ואוהב בעלי חיים. אני לא מדברת אפילו על כך שבניגוד לוטרינרים קודמים, הוא מעולם לא ניסה להרים יד על הכלבה שלי [ומדובר באמסטפית]. כשהיא הייתה גורה, היה לנו וטרינר שנאלצנו ללכת אליו כי היה היחיד באזור והיא פחדה ממנו כי היה מרביץ לה. היינו צריכים להלחם בה בתקופה של החיסונים. לשמחתנו, אורון הגיע כשהיא עוד לא הייתה בת שנה ומעבר לחשש הראשוני כי זיהתה שמדובר במרפאה וטרינרית היא הרגישה שם כמו בבית - היא הייתה נכנסת אליו בשמחה לבדיקות שגרתיות, חיסונים וכדומה, מטיילת במרפאה, משחקת עם החברים שלה שעובדים שם. אני נזכרת בזה עם דמעות בעינים, היא נפטרה והורדמה אצלו בסביבה שאהבה אותה, כל כך רגועה, היא ידעה עוד לפנינו שהגיע זמנה להחזיר ציוד וחיכתה שגם אנחנו נבין את זה. היא הייתה עייפה והיא עשתה את התיקון לשמו היא נשלחה לעולם. היה לי קשה להיפרד ממנה ולא הייתי מסוגלת להיות איתה שם, לא הייתי חזקה מספיק. אחי סיפר לי שגם אורן רעד והיה עם דמעות בעיניים. היה לה סרטן בגזע המח ואני מאמינה שאם אורון אמר שהגיע הזמן, זו ההחלטה הנכונה. היא הייתה חלשה מאוד ולא נלחמה כהרגלה כשהניחו אותה על מיטת הטיפולים, לא נלחמה כדי לתלוש את האינפוזיה מהיד שלה [היא נלחמה תמיד כשבעבר נפגעה באגן מרכב זדוני כשעברה עם אמא שלי במעבר חצייה וכשנאלצה לעבור כריתת רחם וזה לא הגוש הראשון שלה ובבר נותחה להסרת הגושים הסרטניים (היו ממאירים). אורון בכל פעם נחלץ לעזרתה, לא משנה באיזה שעה והביא אותה למרפאה גם אם דיממה לו על הספסל האחורי כשאחותי מחבקת אותה]
  • אל תגעו בגורים באופן ישיר כדי שהאם לא תדחה אותם וכדי שלא תישרטו - תרימו אותם עם מגבת ושימו בקרטון. את הקרטון תניחו במקום מוגן משמש ולא הומה מדי כדי שאנשים זרים או בעלי חיים אחרים לא יגעו בקרטון וכמובן תתרחקו משם בעצמכם. אל תשימו מים בקרטון כי הגורים ישפכו אותו על עצמם וגם כך הם לא מסוגלים לגעת רק בחלב אם אבל שימו אוכל ומים לאמא כשתבוא לקחת אותם.
  • תתפנו מהאזור. תנו לה לקחת אותם בשקט בלי הפרעה מצידכם. תחזרו אחרי זמן סביר כדי לוודא שהיא לקחה אותם. אם לא - כנסו לאינטרנט כדי למצוא להם בתי אומנה לשיכון חרום או תתקשרו לאורון כדי לבדוק איך ניתן להיות בעצמכם בית אומנה לחתולים.
  • יום רביעי, 25 במאי 2011

    בר רפאלי והעולם התחתון




    הכותרת היא דו משמעית - יכולתי להציג תמונה של בר רפאלי בהלבשה תחתונה.
    לא שחסר תמונות שלה בבקיני. נכון שזה היה מדוגם?
    אבל לא - מתברר שיש לה קשרים עם העולם התחתון. כנראה, לאור הניסיון שלה עם הפפראצים בישראל ותגובתה המוגזמת, לבר רפאלי אין אלוהים ואין מחר. היא מעסיקה מאבטחים עם "קשרים בעולם התחתון" כדי להגן עליה מאנשי פפראצי כמו ברק פכטר. שימו לב לאלימות שהמאבטח מבטא כלפי הצלם אחרי שהדוגמנית מבקשת שיפסיק לצלם אותה.
    הדיוה עצמה חיה בטלנובלה - כפי שניתן להבחין, מדובר בצילום קמפיין לרשת פוקס חורף 2012 בו השתתפו בר רפאלי ונועם טור ואליו הוזמנו צלמים לצורך סיקור למדורי הרכילות. הדיוה הציבה תנאי, לפיו במידה ושלושה צלמים יגיעו ליום הצילומים, היא תפוצץ את הצילומים - ביניהם ברק פכטר. ברור שפכטר הגיע לעשות את העבודה שלו וכמו שאפשר לראות, העלמה רפאלי סרבה לשתף פעולה, ביקשה שהוא לא יצלם אותה והסתירה את פניה, למרות שעבודתם של צלמים אחרים לא נמנעה.
    יתרה מכך, אפשר לראות את המאבטח האישי שלה בא לצלם בגישה מאיימת, מצהיר על קשריו עם העולם התחתון, צועק עליו ורומז שאם לא יחדול ממעשיו, זה לא יגמר טוב. במקום לאפשר למפיקה להעיף את הצלם בדרכים דיפלומטיות, הוא התפרץ ונכנס בו. בתגובה, ברק פכטר הזמין את השוטרים.
    גם לשוטרים בסוף המאבטח לא דפק חשבון והתגאה בקשרים שיש לו עם העולם התחתון. מאבטח צעצוע. איך לקחו אותו לאבטח עם כושר גופני כזה? אם מישהו היה באמת מטריד את בר ולא סתם מצלם אותה כשהיא ביום צילומים, מה הוא כבר יכול היה לעשות? להגיד "היי, גבר, עוד תקתוק אחד של המצלמה והפנים שלך מגיעות לידיעת זאב רוזנשטיין". ממש מאפייה. מישהו אכל בורקס אחד יותר מדי.





    מקרה זה מייצג היסטוריה רבת שנים בין הניצים - בשנת 2007, ברק פכטר תבע את רפאלי בסך 100 אלף שקלים בגלל שצעקה לעברו באמצע מסעדת הפריים בתל אביב ובמסגרת תוכנית הרדיו של ג'ודי ניר מוזס שהוא הורשע בעברות מין. מאז ובמשך שנים, פכטר דאג להחרים את בר רפאלי ולא לצלם אותה. במקביל, במשך 3 שנים, רק תמונה אחת של בר רפאלי צולמה והתפרסמה בפנאי פלוס, מעסיקתו של פכטר, תמונה שצולמה על ידי עמיתו לעבודה. ובכלל, בר רפאלי משחקת אותה פרינססה ולא משתפת פעולה עם הפפראצי בישראל, כפי שבא לידי ביטוי ב-2007, כאשר הגיעה עם בן זוגה דאז, ליאונרדו די קרפיו.






    Beyonce & Shakira - Beautiful Liar





















    Ay, Ay, Ay
    Nobody likes being played
    Beyonce, Beyonce
    Shakira, Shakira (hey)

    [Beyonce] He said I'm worth it, his one desire
    [Shakira] I know things about 'em that you wouldn't wanna read about
    [Beyonce] He kissed me, his one and only, (yes) beautiful Liar
    [Shakira] Tell me how you tolerate the things that you just found out about

    [Shakira] You never know
    [Beyonce] Why are we the ones who suffer
    [Shakira] I have to let go
    [Beyonce] He won't be the one to cry

    [Beyonce] (Ay) Let's not kill the karma
    (Ay) Let's not start a fight
    (Ay) It's not worth the drama
    For a beautiful liar
    [Shakira] Can't we laugh about it (Ha Ha Ha)
    (Oh) It's not worth our time
    (Oh) We can live without 'em
    Just a beautiful liar

    [Shakira] I trusted him, but when I followed you, I saw you together
    [Beyonce] I didn't know about you then 'till I saw you with him again
    [Shakira] I walked in on your love scene, slow dancing
    [Beyonce] You stole everything, how can you say I did you wrong

    [Shakira] You never know
    [Beyonce] When the pain and heartbreak's over
    [Shakira] I have to let go
    [Beyonce] The innocence is gone

    [Beyonce] (Ay) Let's not kill the karma
    (Ay) Let's not start a fight
    (Ay) It's not worth the drama
    For a beautiful liar
    [Shakira] Can't we laugh about it (Ha Ha Ha)
    (Oh) It's not worth our time
    (Oh) We can live without 'em
    Just a beautiful liar

    [Shakira] Tell me how to forgive you
    When it's me who's ashamed
    [Beyonce] And I wish could free you
    Of the hurt and the pain
    (Both) But the answer is simple
    He's the one to blame

    Beyonce Beyonce
    Shakira Shakira
    Beyonce Beyonce
    Shakira Shakira
    (Hey)

    [Beyonce] (Ay) Let's not kill the karma
    (Ay) Let's not start a fight
    (Ay) It's not worth the drama
    For a beautiful liar
    [Shakira] Can't we laugh about it (Ha Ha Ha)
    (Oh) It's not worth our time
    (Oh) We can live without 'em
    Just a beautiful liar








    Beautiful Liar, Beyonce, BEYONCE KNOWLES, Shakira, ארוטיקה, ביונסה,Lesbian, ביונסה נולס, בלונדינית, סקס, סקסית, ריקודי בטן, שאקירה,עינטוז,כוסית, שקרים,שקרן,בגידה,Erotica,לסביות, גאווה נשית, אמזונות, עצמה נשית, SEX

    יום שני, 23 במאי 2011

    בהריון לא מתוכנן? נמצאת במצוקה? תתקשרי






    הפעם אני מבטאת את התנגדותי לאנוכיות שמאפיינת את העידן הפוסט מודרני, בעיקר כאשר האנוכיות הזו באה על חשבון המוסר והערכים. העלמות המוסר והערכים באה לידי ביטוי, למשל, בכך שבעבר, מוצרי מזון נקראו קרפ-לך, רוגל-לך. לא הייתה את הרכושנות הזו שמתבטאת היום - ביס-לי, כיפ-לי, משפחה עם 5 ילדים יכולה הייתה להסתדר עם זוג אופני רכיבה אחד, עם מחשב אחד, גיימבוי אחד וכן הלאה.
    היום הכל אנוכי, רכושני. לכל ילד יש מחשב שלו ואוי ואבוי אם יגעו לו או יכנסו לחדר שלו, לממלכה שלו. לכל ילד יש טלויזיה בחדר, יש אופניים, אייפון, MP3 וגאדג'טים יקרים נוספים והוא לא מתחלק באף אחד מה'צעצועים' היקרים עם אחיו. הכל במימון ההורים. הכל שלי, אני וזכותי. פעם, ילדים היו בגן הילדים עד 13:00 וחוזרים הבייתה עם אחד ההורים כדי לישון כולם צהריים. היום, אין גנון שנסגר לפני 16:00-17:00. יש בכל עיר לפחות גן אחד שמספק שרותי שמרטפות נטו אפילו עד 19:00-20:00. ומי לא נמצא היום בצהרון? ובשביל מה כל המרדף הזה? כי הילדים שלכם לא יודעים לעשות תורות על מחשב אחד ונמצאים כל היום מול הטלויזיה - הבייביסיטר האולטימטיבי, במקום להכין שיעורים או לשחק בחוץ עם חברים ולכן משמינים יותר ולא רוכשים השכלה.
    בנות אני חייבת לשתף במשהו ממש עצוב שנתקלתי בו באינטרנט - ממש בא לי לבכות ממה שרואים בתמונה. כמובן שהמילים מיותרות, ואני לא פונה בשום אופן לאמהות שנאלצו לעשות זאת בלית ברירה, אבל מי שפשוט לא רוצה את הילד למרות שהרתה, שתראה את התמונות הללו לפני שהיא הולכת לעשות מעשה.... ממש קשה ועצוב לי לראות שזה מה שקורה למיליוני עוברים.
    אז עכשיו, נשואה91 מתלוננת על כך שאגודת 'אפרת' מידעת את הנזקקות לשרותיה בכך שהיא פה לרשותם. האגודה פונה לבנות 15 ומעלה שנכנסו להריון ומוצאות את עצמן בדילמה, כאשר הן עלולות לבחור בהפלה כחלופה אולטימטיבית לאור קשיים כלכליים העומדים בפניהן. אותה אישה נשואה קוראת לאותן מתלבטות בהריון של להתלבט ולהפיל, לא להתקשר ל'אפרת' אלא להיות אנוכיות ולסיים את ההריון. למה? בגלל ההורמונים, בגלל שתתמקדי בבגדים שהתינוק צריך ללבוש במקום הבגדים שהיא צריכה ללבוש, בגלל הבנים שבלעדיהם ובלעדי המתירנות וקלות הדעת בכלל לא הייתה נכנסת להריון. ומה עם הבגדים והבילויים שהיא עלולה להפסיד אם תמשיך את ההריון, והבקיני שהיא לא תמדוד - שימו לב שהכל רכושני ואפסי, נעלם לעומת הקריאה שלה לסיים חיים, להפיל את העובר, דבר שאף עלול לגרום לאם לנזק בלתי הפיך ברמה הנפשית והגופנית.
    עשית הפלה? תפצי את עצמך בשמלת תחרה בשווי עשרות אלפי שקלים וזה יעבור. לא נורא אם תלבשי אותה רק פעם אחת. העיקר לא לקום במהלך הלילה להאכיל את התינוק, לא להתחתן בגיל צעיר כדי לא להתגרש. ומה? חתונה מאוחרת מבטיחה חיי זוגיות לנצח? ואם תקומי באמצע הלילה כדי לעשות פיפי, לא תרדמי שוב? גיל זה רק מספר ולא מעיד על בגרות נפשית או היעדרה - אפשר להיות בוגרת בת 15 שמגדלת 6 אחים קטנים יותר ונהנית מכל רגע ואישה בת 40, היסטרית, שלא מסוגלת להתמודד עם סתימה במקלחת בלי להיכנס להיסטריה. הריונית יכולה להראות מדהים בבקיני, נשים רבות  שאינן הריוניות בכלל לא לובשות בקיני ולא יקרה כלום אם עונת רחצה אחת לא תלבשי בקיני.
    במקום לעודד שימוש בפוסטינור, מה דעתך לעודד אחריות של הצדדים ולקדם שימוש באמצעי מניעה? או אפילו לעודד סקס במסגרת מערכת זוגית בלבד ולא במסגרת סטוצים או יזיזות כדי למנוע הדבקות במחלות מין וכניסה להריון לא מתוכנן מבלי שתהיה תמיכה כלכלית לפחות של בן הזוג? למה הפלה צריכה להיות הפתרון האולטימטיבי? גם אם מדובר בנערה, אפשר למסור את הילד לאימוץ. מדובר בטראומה לגופה ולנפשה של המפילה. לא חסר משפחות שמעוניינות לאמץ ילד ובגלל ריבוי ההפלות ומיעוט התינוקות והילדים שנמסרים לאימוץ, פונים למדינות עולם שלישי כמו רוסיה ודרום אמריקה. את לא מוכנה נפשית להיות אמא אבל את בהריון? תמסרי את הילד לאימוץ. הפלה זה לא הפתרון האולטימטיבי.
    אין לך יכולת כלכלית להתמודד עם גידול ילד? תסייע לך ברמה הסוציאלית, הפסיכולוגית והכלכלית. מדובר במצוקה חולפת ותקבלי את הסיוע עד שתעמדי על הרגליים. אני לא קוראת למנוע הפלה בכל מקרה - כאשר העובר מסכן את חייה של האם, אין ספק שיש להפיל אותו. אבל לסיים חיים בגלל כסף? איפה הערכים? איפה המוסר? זה שקול לרצח, זו הריגה לכל דבר. אפשר לשנות מצב כלכלי, אבל הפסקת הריון זה צעד בלתי הפיך. אף אחד לא מבטיח לך גן של שושנים. אין הבטחה שהחיים שלך יהיו קלים יותר או עשירים מבחינה חומרית גם אם לא תלדי את הילד. את לא מסוגלת להתמודד עם תינוק או להפוך לאמא? תמסרי אותו לאימוץ. יש פתרונות נוספים מלבד הפלה.

    יום שבת, 21 במאי 2011

    אפליה מגדרית והשפלה בקווי המהדרין של המגזר החרדי



    קווי המהדרין כביטוי להפרדה המגדרית בחברה החרדית -   ההפרדה בין גברים ונשים היא חלק מאורח החיים בחברה החרדית. הפרדה זו באה לידי ביטוי בהפרדה בין נשים וגברים בבתי הכנסת, נערך ניסיון להפריד בהליכה על מדרכותיה של מאה שערים, בחתונות וארועים, בהופעות ובקווי האוטובוסים המהדרין או, לחלופין, הקו הכשר. לא פעם, הפרדה זו מיושמת באופן כפוי על הנשים ולא פעם מופעלת נגדן אלימות מילולית ופיזית ואף ישנו מרדף של משמר הצניעות המוודא שזוג צעיר, חלילה, לא נפגש ללא השגחה ואוחז ידיים. מערכי היסעים המיועדים לציבור החרדי הופעלו בעבר באופן פרטי, פיראטי וברמה המקומית במהלך שנות ה-90 של המאה העשרים בהעדר רישיון להפעלת תחבורה ציבורית. במסגרת מערך היסעים זה הופעל הסדר הפרדה מגדרי תחת השם "קווי מהדרין". קווי מהדרין הופעלו בקווים בינעירוניים ששימשו בעיקר נוסעים חרדים ומספר קווים עירוניים בירושלים. בכדי למשוך את קהל הצרכנים החרדי, נקבעו תעריפי נסיעה נמוכים יחסית לקווים עם מסלולים המקבילים שאינם מיועדים לקהל החרדי. במסגרת קווים אלו הונהגו כללי תרבות חרדיים, שבמוקד ניצבה הפרדה על פי מגדר, כאשר הגברים יושבים בקדמת האוטובוס ואילו הנשים במחציתו האחורית. ברוב המקרים שבהם ישנה הפרדה, הנשים עולות ויורדות מהאוטובוס דרך הדלת האחורית והגברים - דרך הדלת הקדמית. במידה ולגבר אין מקום בקידמת האוטובוס, הוא לא ימנע מעצמו לשבת בחלק האחורי. עם זאת, במידה והחלק האחורי עמוס לעייפה או שאישה מעוניינת לשבת עם בעלה, הדבר אינו אפשרי. גם בהריון מתקדם או מבוגרת מאוד, היא תאלץ לעמוד ולא לשבת בחלק הקדמי של האוטובוס מחשש פן תבוזה.
    לא מפתיע אם לא שמעתם על הקו הזה, מכיוון שאף אחד באגד לא יספר לכם עליו. הוא מיועד לאוכלוסיה דתית מסויימת בלבד, הוא זול יותר בחמישים אחוז מנסיעה רגילה ועליו נאכפת הפרדה מגדרית על אפם וחמתם של חוקי ישראל, למרות כבודו של האדם, והאישה בפרט ובניגוד לערכי היהדות - שתפו הלאה, כדי שכולם ידעו מה שאגד מנסה להחביא
    החלטה זו נובעת לאור דיווחים רבים של מקרי אלימות רבים - הן אלימות פיזית והן אלימות מילולית. בפועל, נוסעי האוטובוס המהדרין והנהג כן כופים על נוסעים שאינם מהדרין את הכללים שיצרו לעצמם. פסק הדין מתעד מקרים רבים בהם אויימו נוסעות בשל מקום הישיבה שלהן או לבושן, ואף מקרה של בת שירות לאומי בדרכה לאופקים בשעת לילה מאוחרת אשר כמעט והורדה מהאוטובוס באמצע הדרך בשעת לילה מאוחרת בשל לבוש לא צנוע מספיק (שאגב, היה חולצה עם שרוולים ארוכים וחצאית שהגיעה עד הברכיים!!) . לכך, מתווסף פסק של מרן הגרי"ש אלישיב, הנותן לגיטימציה לביזוי נשים שהפרו את הפרדת המהדרין באוטובוסים בכוונה תחילה ולא נענו לבקשות לעבור לחלקו האחורי של האוטובוס.
    במסגרת פסק הדין בבג"ץ, כתב השופט רובינשטיין - "כדי להבהיר את הדבר למי שהדברים אינם ברורים לו נאמר: מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה. כמובן הוא הדין גם לגברים, אלא שמטעמים שניתן בלא קושי לעמוד עליהם, התלונות כולן מתייחסות ליחס פוגעני כלפי נשים. כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס (Rosa Parks - האשה האפרו-אמריקאית שגרמה לשבירת ההפרדה הגזעית באוטובוסים באלבמה, ארצות הברית, בשנת 1955) חזרנו?"
    באחד התצהירים שהוגשו לבג"ץ התייחסו למקרה שהתרחש בשנת 2006 ובו נכתב:
    "האוטובוס היה ריק לחלוטין מנוסעים. בחרתי לשבת על מושב יחיד בקדמת האוטובוס. בעת שהאוטובוס החל להתמלא, ניגשו אלי לפתע מספר גברים חרדים ודרשו בתקיפות שאקום ממושבי ואעבור לחלק האחורי של האוטובוס. נחרדתי לחלוטין. השבתי להם שלא ראיתי בשום מקום כללים לגבי הסדר שכזה באוטובוס... הייתי נתונה להתקפה בלתי פוסקת של עלבונות מילוליים ואיומים פיזיים, כאשר גבר חרדי בעל מימדים גדולים גחן מעלי וגער בי בקולי קולות במשך כל הנסיעה. במשך כל הזמן הזה הנהג לא התערב..."
    במסגרת פסק הדין בבג"ץ, כתב השופט רובינשטיין -
    "כדי להבהיר את הדבר למי שהדברים אינם ברורים לו נאמר: מפעיל תחבורה ציבורית (כמו כל אדם אחר) אינו רשאי לומר, לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לישב בכל מקום שתרצינה. כמובן הוא הדין גם לגברים, אלא שמטעמים שניתן בלא קושי לעמוד עליהם, התלונות כולן מתייחסות ליחס פוגעני כלפי נשים. כשאני חוזר וקורא את השורות שהודגשו זה עתה אני תמה על עצמי, כיצד בישראל של שנת 2010 היה צורך לכתבן. האם לימי רוזה פארקס (Rosa Parks - האשה האפרו-אמריקאית שגרמה לשבירת ההפרדה הגזעית באוטובוסים באלבמה, ארצות הברית, בשנת 1955) חזרנו?"
    בתצהיר נוסף שהוגש לבג"ץ מתארת בת שירות לאומי כיצד בנסיעה בשעת לילה מאוחרת מאוד (האוטובוס יצא לדרכו מירושלים לאופקים אחרי השעה 23:00), לא התנגדה להיפרד מבן זוגה לנסיעה ולשבת בשורות האחרונות, ואולם:
    "ממקום מושבי מאחור, שמתי לב שאחד הנוסעים פנה לנהג ולאחר מכן החלה המולה ליד הנהג... הבנתי שאסור לי כאשה לגשת בעצמי לחלק הקדמי של האוטובוס, התקשרתי בטלפון הנייד לבן זוגי, שישב בחלק הקדמי... בן זוגי הסביר לי שנוסעים פנו לנהג והעירו לו על לבושי. יש לציין שלבשתי חולצה ארוכת שרוולים וחצאית שהסתיימה מעט מעל הברכיים. ההמולה לא נרגעה והנהג פנה אל בן זוגי ודרש שנרד מהאוטובוס באמצע הדרך באישון ליל 'על מנת למנוע בעיות', לדבריו. רק לאחר שבן זוגי העביר לי חולצה ארוכה, בה נאלצתי לכסות את רגליי, נרגעה ההמולה... הנהג השיב, שמדובר במדיניות מוצהרת של אגד ושאין לעלות לקווי מהדרין בלבוש לא צנוע"
    בתצהיר אחר נאמר, כי גם הצעתה של הנוסעת לכסות את כתפיה החשופות בבגדים נוספים לא התקבלה על הנוסעים והנהג, והיא לא הורשתה לעלות לאוטובוס.

    "פעם היה הרב צמא, והלך לשתות סודה בקיוסק. האישה שמכרה סודה בקיוסק לא היתה לבושה כל צרכה (בלשון הרב: היא היתה ענייה ולא היה לה מספיק כסף לקנות בגדים). רצה הרב לשתות, וכדי לברך הסתובב - שלא לברך מול האישה הלא-צנועה. אמרה לו המוכרת: אם אתה לא רוצה לראות נשים לא צנועות, אל תסתובב. שם יש נשים יותר לא צנועות ממני"

    . הסיפור מובא בלקט "אביהם של ישראל", אודות הרב מרדכי אליהו זצ"ל. זה מה שעושים אנשים גדולים: מחנכים לצניעות בשקט; ואם יש בסביבה 'אירוע לא צנוע' מעמיקים את המבט בתוך הספר שלפניהם או מפנים את המבט לכיוון אחר.
    ומה עושים אנשים קטנים? הם עושים צל גדול ומפרסמים תקנון צניעות פולשני. כה דורש הרב אבינר: כיסוי הצוואר (!), איסור על לבישת גווני צהוב וכתום, איסוף השיער גם לרווקות, הימנעות מבד טריקו (!!) 'המבליט את צורת הגוף', ו'מה טוב ומה נעים לכסות את הזרוע עד כף היד'. האם צניעות זו הנה פנימה? איך הוא יודע מה מחמיא לנשים? מדוע הוא מסתכל עליהן? כך מתייחסים לבת מלך? זה הולך וסוגר עלינו. השלב הבא, כולם כבר מבינים, יהיה 'מה טוב ומה נעים שאל'. כבר ראיתי צעירות מהציונות הדתית עם פשמינות-ענק באמצע הקיץ.
    כללים נוספים הנהוגים בקווים מסוג זה הם הקפדה על לבוש צנוע והימנעות מהשמעת רדיו או מוזיקה באוטובוס, מלבד מוזיקה יהודית ושירים חסידיים. קווים אלו קיבלו תמיכה ממנהיגים חרדים רבים, חסידים וליטאים כאחד.



    קו 555 מירושלים לערד של אגד הוא קו תח"צ שמוכיח חד וחלק - המדינה לא רק שלא נלחמת בקווי ההפרדה המבזים, היא גם מסבסדת אותם.




    ישנה התנגדות לקיומם של קווי המהדרין במסגרת התחבורה הציבורית, כיוון שפעילותה של אגד מסובסדת מכספי ציבור. באמצעות קווים אלו ישנה העדפה לפלח שוק מסוים, דבר המתבטא בתעריף הנסיעה הנמוך בחלק מהקווים באופן משמעותי מקווים מקבילים רגילים. בנוסף, מדובר בקווים של תחבורה ציבורית ולכן, אסור שיוכתבו בהם כללי התנהגות חרדיים. וכן, חרדים משתמשים גם בקווים רגילים. הם אינם נפגעים מחוסר ההפרדה בין נשים וגברים, ועל כן אין צורך להנהיג קווי מהדרין.
    בעייתיות ההפרדה המגדרית בתחבורה הציבורית ומערכת המשפט בישראל

    בינואר 2011, נקבע במסגרת בג"ץ 746/07 שהפרדה מגדרית באוטובוס מותרת רק כאשר היא נעשית מרצון הנוסע. במלים אחרות, מותר לאגד ודן להגדיר קווי אוטובוס שיוכרזו כקווי "מהדרין" ובהם מומלץ לנשים לעלות מהדלת האחורית, להתלבש בצניעות בגרסתה החרדית ולא להתערבב עם גברים. עם זאת, ישראל הנה מדינה דמוקרטית ולכן, מותר לכל אדם לעלות לאוטובוס מהדלת הקדמית, ובכלל זה גם לנשים, זכותה להיות לבושה לא בצניעות ולשבת בכל מקום הנראה לה – ואסור לאף נוסע או לנהג לכפות עליה את ההמלצה של "מהדרין".
    הרגשתי כמו הייתי נתונה ל'סקילה פסיכולוגית', על לא עוול בכפי".



    המוסר והערכים עליהם מתבססת ההפרדה המגדרית בחברה החרדית בכלל ובתחבורה הציבורית בפרט

     פסיקתו של הגרי"ש אלישיב נקבע לאחר שתואר לו מקרה, בו אברך ניגש לאישה שישבה בחלק הקדמי וביקש ש"תכבד את רגשות הנוסעים" ותעבור אל החלק האחורי, אך היא סרבה. בתגובה, האברך פתח בצעקות רמות, תוך שהוא מבזה אותה לעיני כל הנוסעים ומשתמש בביטויים קשים נגדה. הגרי"ש השיב לאברך שהוא אינו צריך לבקש מחילה, זאת מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין.
    הגרי"ש אלישיב אף ציטט מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, ראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה. לבסוף התברר כי מדובר בגויה. מכאן, הגרי"ש אלישיב לומד שמותר לבזות את כל מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות.
    במעשים אלו של אותם "צדיקים חרדים" באים לידי ביטוי כל כך הרבה מעשים וערכים הנוגדים את רוח היהדות. בלא כבוד הבריות והסובלנות לא תיכון חברה ראויה.
    מעבר לכך, מעמדה הרוחני של האישה ביהדות גבוה בהרבה מזה של הגבר, דבר שמתבטא במקומות רבים ביהדות, החל מסיפור בראשית, בו חווה חזרה בתשובה ולכן, נשים הן אלו שמדליקות נרות שבת, גברים הן אלו שצריכים ללמוד וכן הלאה. אישה פטורה ממצוות התלויות בזמן, אך הן לא אסורות עליה וכמו הבנות של רש"י, גם היא יכולה להתפלל שחרית, מנחה וערבית, לשים תפילין וכדומה, אך היא לא חייבת בגלל רמתה הרוחנית הגבוהה ולא כי היא נחותה. עובדה היא שבנות מגיעות לגיל מצוות שנה קודם לבנים - גיל 12 לעומת 13.
    למעשה, על פי היהדות, האישה באומרה "ברוך שעשני כדברו" היא מברכת את עצמה ואילו הגבר מקלל את עצמו באומרו "ברוך שלא עשני אישה". בנוסף, על הפסוק "חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מ"ט, י"ב) אמר רבי יוחנן "טוב המלבין שינים לחבירו [מחייך - א"ר] יותר ממשקהו חלב" (בבלי כתובות קיא ע"ב); "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" (קהלת ט', י"ז).
    עם זאת, פרוש מוטעה של ההלכה היהודית, ממש כפי שבא לידי ביטוי אצל הגר"יש אלישיב, הוא זה שמטעה ויוצר הטעייה בקרב הציבור הבור בנוגע לתפיסתו את היהדות, דבר שבא לידי ביטוי בפגיעה ובזלזול במעמדה של האישה. נראה, כי לא שוררת בקרב אותם תלמידי חכמים נשמה יתרה, אלא יצר הרע השתלט עליהם, נשמתו של השטן. הדבר מקביל לציבור המאמין באיסלם, שמאמין כי הקוראן תומך בג'יהאד כנגד ישראל וכנגד המערב. למעשה, אותו הציבור לא פתח מימיו את הקוראן, אלא האמין למה שקובעים אנשי הדת שמעוותים דברים בכדי להתאימם לאג'נדה שלהם. האיסלאם היא דת התומכת בשלום והקוראן קובע בכמה מקומות כי ישראל שייכת ליהודים, ירושלים בירתם ואין לפגוע בהם.
    מי שנוקט בדרכו של הגר"יש אלישיב מתעלם במופגן משלושת הלאווים שעליהם יהרג ואל יעבור - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. צא ולמד - "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים" הגמרא בבא מציעא ( נח).
    בנוסף, לדברי רבי שמעון בר יוחאי , שם בב"מ (נט) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". הדבר נלמד מתמר שהעדיפה שלא לבזות את יהודה דווקא בנושא צניעות. למרות שיהודה פעל שלא בדרך הצניעות, העדיפה תמר שלא לבזות אותו וליפול לכבשן האש. נראה, כי כבודו לא בקיא כל כך בדברי חז"ל, כאשר רבא שם קובע שהלבנת פני אדם ברבים גרועה מבא על אשת איש, "דדרש רבא, וכו' אומרים לי דוד, הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב, אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב " חשוב מדי פעם להזכיר שדרכה של תורה אמורה להיות "ודרכה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
    "סיפר לי בן דוד, איש שערי חסד, שפעם הוא ישב ליד הרב באוטובוס. עלתה אשה לאוטובוס ולא היה לה מקום לשבת. הרב אמר לבן דוד שלי, או שבן הדוד יתן לאשה את מקומו לשבת, או שהוא [הרב - א"ר] יתן לה את מקומו. בן הדוד עמד, והאשה ישבה ליד הרב" (נ' סטפנסקי, ועלהו לא יבול (כרך שני, תשנ"ט) קפ"ב; בנו של הרב [הרב א"ד אויערבאך] תהה שמא היתה האשה מעוברת או ישישה).
    פעם נסע הרב מרדכי אליהו זצ"ל באוטובוס, והתיישבה לידו אישה. הרב לא רצה לפגוע בה ולקום, ואולי הוא כלל לא שם לב שאישה ישבה לידו. בכל מקרה, הוא המשיך לשבת ולעסוק בלימודו. כשהאוטובוס הגיע לתחנה שבה היה הרב צריך לרדת, נגעה האישה קלות בכתפו ואמרה לו, "מרדכי, הגענו, צריך לרדת". לפתע גילה הרב כי הייתה זו אשתו".





    יש לציין, כי עובדה היא שנוהג קווי המהדרין לא התחילו בימי העליה הראשונה, לא עם תום מלחמת העולם השנייה ולא עם קום המדינה. נוהג זה החל לפני פחות מ-20 שנים. דורות רבים של חרדים בני חרדים הסתדרו יפה מאוד גם בירושלים ובני ברק עם נסיעה מעורבת מגדרית בתחבורה ציבורית והם עדיין מסתדרים כיוון שקווי אוטובוס בודדים מוגדרים כקווי מהדרין ובל נשכח את השימוש ברכבת ישראל, כשבלחץ חרדי הוקמה תחנת רכבת בכפר חב"ד. מדובר בהקצנה, במרדף אחר אופק הצניעות.
    בהתאם להשקפה זו, נשים חייבות להיות יצורים מיניים, מפתים וזמינים תמיד. גברים אמורים להיות רודפי מין, אלא אם כן יש להם בעיה. נאסר על ילדה בת 12 לשיר בטקס בת המצווה שלה כי קולה של אישה בערוותה והסוטים האלו מסתכלים עליה ומתחרמנים - להזכירכם, מדובר בילדה בת 12 שעוד לא סיימה את כיתה ו' ושבקושי התחילה להתפתח מינית.
    האוטובוסים המופרדים מטילים טרור מיני מול נשים, באמצעות טרור פיזי וחברתי. הנשים מוצגות כאובייקטים מיניים מובהקים, חרדיות וצנועות ככל שתהיינה, ואילו הגברים בכלל ובחורים מתבגרים בפרט נדרשים לראות את עצמם כעברייני מין פוטנציאלים או לחוש שדווקא נוכחותן של נשים היא זו המרחיקה אותם מן האל.
    צריך לעקור את הבעיה מהשורש, כלומר לדרוש מגברים לתקן את התנהגותם ולשמור על החוק היהודי ועל החוק במדינ היהודים שמגן על הזכות הבסיסית של נשים לביטחון. כשאת מסכימה לשבת מאחור בכדי שלא יתקפו אותך, את מסכימה לוותר על הזכויות שלך ולהיות אזרחית סוג ב', שגבר יכול להורות לה איפה מותר לה לשבת ואיפה לא. תחשבי טוב-טוב על מה את מסכימה לוותר כאן, כי זה יתחיל בהפרדה באוטובוסים ומשם זה ימשיך במדרון החלקלק עד שנגיע למצב של סעודיה ואיראן. תני לו שישב מאחור.
    אסור שאת תיענשי כי הוא החלש. אם הוא תוקף זו אשמתו בלבד ולא אשמתך. זו אשמתו שהוא אונס. מי שזקוק לקו למהדרין הנו  טיפש, נבער שלא מסוגל לשלוט ביצריו. להכפיש/לבזות/להכות אישה ואז לקרוא לזה "מהדרין" זה כבר חילול ה' בפני עצמו.
    על החרדים להבין שהקיצוניות החולנית הזו, גורמת לאנשים להתרחק מהדת לפני שהם מתדפקים על דלתי ומבקשים שאחזור בתשובה. הדבר גורם לעוול לקדושתה של היהדות ומעוות אותה.
    אני קוראת לכל הנשים באשר הן להגן על עצמן כנשים - עלינו להתאגד בקבוצות קטנות, להצטייד בשוקרים ובגז מדמיע ולעלות לקווי המהדרין מתוך מטרה ברורה לשבת בחלק הקדמי באוטובוס. כל אחת תשב על ספסל בנפרד מרעותה. במידה והאחת תותקף בדרך זו או אחרת, טלפון ראשון למשטרה - אחריות של אחת הבנות, והיתר מסייעות למותקפת ומגנות עליה - זוהי עזרת נשים במלוא מובן המילה. בנוסף, אם רב רוצה לפרסם תקנון צניעות, שיציב דרישות למגדר שלו (אין לברך מול אישה לא צנועה; בנסיעה בתחבורה ציבורית עדיף ללמוד מתוך ספר כדי שהמבט לא ינדוד; אין להשהות מבט על אישה זרה, ואם יש צורך - יש להביט בפניה בלבד). אני מוכנה לשמוע דיונים על הלכות צניעות מנשים בלבד. מטעמי צניעות.

    יום שישי, 20 במאי 2011

    אביב גפן - לכבוד מיליארד טועים










    לכבוד מיליארד מיליארד טועים
    שאת דרכם עוד מחפשים
    אם לא מצאתם זה אולי סימן שאין
    לכבוד מיליארד מיליארד טועים

    לכבוד אלפי אלפי צמחים
    שאת שירי לא ישמעו
    עד מתי תצופו על פני מים מלוחים
    לכבוד מיליארד מיליארד טועים

    חיכינו לך כל כך אך את לא באת
    למה את לא שלי כמו שאני שלך

    לכבוד אדם אחד עייף
    שלא עשה אף פעם כייף
    זה לא חובה לחיות זה זכות להיות חיים
    לכבוד מיליארד מיליארד טועים

    חיכינו לך כל כך אך את לא באת
    למה את לא שלי כמו שאני שלך לעד

    יום רביעי, 18 במאי 2011

    דוגמנית אנורקסית? מכוער, דוחה ועכשיו גם לא חוקי





    גורמים ברחבי העולם פועלים, לא מהיום, במטרה להלחם באנורקסיה בעולם האופנה. באיטליה, למשל, המכה של עולם האופנה, זה התחיל במותה של דוגמנית אנורקסית מברזיל, בשנת 2006, קרולינה רסטון, בעקבותיו יצרו תו תקן לדוגמניות מסלול. שלושה חודשים לפני כן, מתה גם היא מאנורקסיה דוגמנית נוספת בשם לוסיל רמוס, בת 19. היא מתה מתת תזונה על המסלול בספרד. תת התזונה גרם לכשל כללי במערכות החיוניות של גופה. שמות אלו מצטרפים לשמות רבים המתנוססים על גל עד האנורקסיה של דוגמניות, כגון הדוגמנית איזבל קארושמתה ב-2010 בעקבות כשל של מערכת הנשימה, מותה של קרולינה לא היה הראשון, אך הוא עורר שוב גל מחאה כנגד הרזון בעולם הדוגמנות - בתצוגות האופנה המובילות ושבועות האופנה המרכזיים. ארמני בעצמו הצהיר שמעולם לא אהב את המראה והוא לא רוצה דוגמניות רזות על המסלול.


    קארו מתה מרעב. 25 עד 32 ק"ג על 1.65 מ'



    מנפלאות האנורקסיה - מזעזע. ממש גטו יהודי מה שהולך שם. תראו איך שהצלעות בולטות להן מהחזה. והן עדיין רואות את עצמן כשמנות. וזהו אותו עולם האופנה בו בר רפאלי נחשבת לדוגמנית של מידות גדולות וכשמעצב מעלה דוגמנית במידה 42 זה נחשב לשערוריה ברמה כזו שהסטייליסטית שלו התפטרה יום לפני התצוגה.
    בישראל, עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק בתחום, לפיה דוגמניות בתת משקל - שה-BMI שלהן מתחת ל-18.5, יסרו עליה לעסוק בדוגמנות וכן,ייאסר שימוש בפוטושופ בכדי להצר את היקפיה. עדי ברקן, צלם וסוכן דוגמניות תומך בהצעת החוק הזו והוא פעיל במשך שנים בתחום בארץ. לדבריו תעשיית הדוגמניות האנורקסיות הנה "תעשייה חולה. רוב הדוגמניות צורכות 500 קלוריות ביום. בואו נשים לזה גבול. בואו לא נייצא את אלה שרוצות להתאבד". זוהי תגובתו להתנגדותה לחוק של זיווה מיכאל, מנכ"ל סוכנות הדוגמנות "יולי", ואשר ציינה דוגמניות כמו שירלי בוגנים, עדי נוימן ויאנה גור שהן דוגמניות בינלאומיות אבל ה-BMI שלהן נמוך מ-18.5, אך הן בריאות ו"אוכלות מצוין". ח"כ הכנסת רחל אדטו הגיבה בציניות לבזיון שפלטה הנ"ל: "והן הולכות להקיא אחר כך בשירותים".
    באיטליה נערך בעבר ניסיון ליישם קוד אתי- כגון איסור על לקחת דוגמנית לעבודה שה-BMI שלה מתחת ל-18.5 נקודות, איסור על מאפרות לאפר סטייל ההרואין שיק כמו עיגולים מסביב לעיניים וטריקים נוספים כדי שתראה יותר רזה, איסור על דוגמניות מתחת לגיל 16 לעבוד כיוון שאין לה כלים קוגנטיביים להתמודד עם העולם ועוד. עם זאת, הוא כשל, כיוון שמעצבים שונים התייחסו לכך כאל היסטריה מיותרת. בניגוד לארמני, לדברי שאנל, אנורקסיה היא חלק מהמציאות בחברה בכללותה ולא של עולם האופנה בלבד, זוהי בעיה חברתית ולא בעיה אופנתית. מעניין אם שאנל ניסה לקנות בגדים ב-TNT או בקסטרו לאישה האמיתית, המדהימה והשופעת, עם היקף מותניים של אישה מן השורה כמו נועה התשבי ולא לאנורקסית עם היקף מותניים של ילדה בת 12 שתהליך ההתבגרות עדיין לא החל אצלה. כמעט בלתי אפשרי למצוא מכנסים יפים במידות 38 - 40 ואפילו 42 ו-44. לא רק שנשים נכנסות להריון, אלא גם שהעולם לא רעב והכי חשוב, גברים באופן טבעי רואים בנשים מלאות כפוריות ומושכות. גברים אוהבים נשים מלאות שיש מה לתפוס בהן, כשהגוף אצלן רוטט.
    בנוסף, עולם האופנה לא רשאי להתעלם מההשפעה שלו על דימוי הגוף וההערכתן העצמית של ילדות ונערות, כיוון שהשימוש בדוגמניות במידה אפס ואפילו פחות מזה מעודד אצלן הפרעות אכילה - אנורקסיה נברוזה ובולימיה. ולראיה - גל התמיכה באנורקסיה [פרו אנה] ובבלומיה [פרו מיה] באינטרנט - כי "את הכי יפה כשאת רעבה" ו"כשיש את אנה, אני לא צריכה אף אחד" [נאמר כהתנגדות לפרו מיה על ידי פרו אנה].







    בארץ, קיימת גם התנגדות משפטית מצד היועץ המשפטי לממשלה בעקבות פגיעה בחופש עיסוקן של הדוגמניות. עם זאת, אני מסכימה עם הצעת החוק משתי סיבות - לא רק שהרזון המוגזם הזה מכוער ודוחה [אני אוהבת את המראה של נועה תשבי, טיירה בנקס וביונסה וכך גם נשים נורמליות], באחריות המעסיק לדאוג לבריאות ולבטיחות של העובדים במהלך העבודה כדי שאף אחד לא ימות בדרך כפי שקרה לא פעם בעולם האופנה בקרב דוגמניות אנורקסיות. למעצבים וליתר הגורמים שמעסיקים את הדוגמניות אין זכות לדרוש מהן להגיע לתת משקל ואנורקסיה מאותה הסיבה שאת העבדות ביטלו, מאותה הסיבה שאנשים נלחמו וקיפחו את חייהם כדי לשחרר את היהודים מהגטאות וממחנות העבודה וההשמדה ובעיקר מאותה הסיבה שישנם חוקים שאוכפים כללי בטיחות בעבודה, כמו שאנשי רפואה יעבדו עם כפפות [אותם על המעסיק לספק], שנהגי טרקוטרים מחוייבים לשים אטמי אוזנים כדי לא להתחרש [כמובן, אותם על המעסיק לספק] - כדי שהעובדים לא יפגעו ולא יקבלו סרטן בגלל שהמעסיק אילץ אותם לצלול בקישון או כדי שהמח שלהם לא ייהפך לעיסה כי נשמו אדי צבע.
    בכל מקום עבודה תקין, באחריותו של המעסיק להימנע מפגיעה אפשרית בעובדים ולכן, צריך לשמור על כללי בטיחות מסוימים. לכן, אסור לו לדרוש מהדוגמניות [והדוגמנים] להגיע ל-BMI מתחת ל-18.5 ברמה כזו שפוגעת בבריאותן. לא מתאים לו איך שהן נראות כשהמשקל שלהן תקין? בשביל זה יש פוטושופ וכמו שכיום עובדים קשה כדי לטשטש למשל את מראה השלד - הצלעות הבולטות, עצמות הבריח וכדומה, שיטשטשו לה את הבטן ואת האגן.... [אם כי המראה המלא יותר יפה לעומת המראה השילדי/קולבי שנושא עליו עור, עצמות וחוטיני].
    דימוי הגוף של הנשים מוטעה. נשים חושבות שגברים מעוניינים בנשים רזות, ממש עור ועצמות. זה לא נכון. עובדה שמרילין מונרו היא סמל מין עד לעצמם היום הזה והיא אישה מלאה. גברים מחפשים נשים מלאות. תראו בעצמכן מה יותר יפה ונראה בריא:






    יום שני, 16 במאי 2011

    Jordin Sparks ft Chris Brown - No Air












    [Jordin]Tell me how I'm supposed to breathe with no air

    If I should die before I wake
    It's 'cause you took my breath away
    Losing you is like living in a world with no air
    Oh

    [Chris Brown]
    I'm here alone, didn't wanna leave
    My heart won't move, it's incomplete
    Wish there was a way that I can make you understand

    [Jordin]
    But how do you expect me
    to live alone with just me
    'Cause my world revolves around you
    It's so hard for me to breathe

    [Chorus:]
    Tell me how I'm supposed to breathe with no air
    Can't live, can't breathe with no air
    It's how I feel whenever you ain't there
    It's no air, no air
    Got me out here in the water so deep
    Tell me how you gonna be without me
    If you ain't here, I just can't breathe
    It's no air, no air

    No air, air
    No air, air
    No air, air
    No air, air

    [Chris Brown]
    I walked, I ran, I jumped, I flew
    Right off the ground to float to you
    There's no gravity to hold me down for real

    [Jordin]
    But somehow I'm still alive inside
    You took my breath, but I survived
    I don't know how, but I don't even care

    [Both:]
    So how do you expect me
    to live alone with just me
    'Cause my world revolves around you
    It's so hard for me to breathe

    [Chorus]

    No air, air
    No air, air
    No air, air
    No air, air
    No more
    It's no air, no air

    [Chorus]

    No air, air
    No air, air
    No air, air
    No air, air

    Tell me how I'm supposed to breathe with no air
    Can't live, can't breathe with no air
    It's how I feel whenever you ain't there
    It's no air, no air

    Got me out here in the water so deep
    Tell me how you gonna be without me
    If you ain't here, I just can't breathe
    It's no air, no air

    No air, air
    No air, air
    No air, air
    No air

    יום ראשון, 15 במאי 2011

    עיט שולה נחש מים ארסי מהים














    תיעוד נדיר ובו מצולם נשר שולה נחש מים ארסי מהים לארוחת הצהריים


    sea eagle vs snake : this sea eagle catches a poisonous snake for food


    George Michael - Amazing









    I was mixed up when you came to me
    Too broke to fix
    Said 'daddy get you gone, I'm missing my baby'
    Still missing my baby

    I was stitched up by the hands of fate
    Said how you gonna make it on your own
    If luck is a lady?
    Maybe luck is a lady

    I was going down for the third time
    My heart was broken, I was not open to your suggestions
    I had so many questions
    That you just kissed away

    Tell me, I guess that cupid was in disguise
    The day you walked in and changed my life
    I think it's amazing,
    The way that love can set you free

    So now I walk in the midday sun
    I never thought that my saviour would come
    I think it's amazing
    I think it's amazing

    I think you are amazing

    You tried to save me from myself
    Said 'Darling, kiss as many as you want!
    My love's still available
    And I know you're insatiable'

    We're like victims of the same disease
    Look at your Big Bad Daddy, and your mom
    And your mom...was always acting crazy

    I was going down for the third time
    My heart was broken, I thought that
    loving you was out of the question
    Then I saw my reflection
    Saying please don't let this go

    Tell me, I guess that cupid was in disguise
    The day you walked in and changed my life
    I think it's amazing,
    The way that love can set you free

    So now I walk in the midday sun
    I never thought that my saviour would come
    I think it's amazing
    I think you're amazing

    Celebrate the love of the one you're with

    Celebrate, this life with you baby
    I think you should celebrate yeah
    Don't put your love in chains baby
    No no, walk in the midday sun
    I thought I was dreaming
    I think it's amazing
    I think you're amazing

    I said celebrate the loce of the one you're with

    As this life gets colder
    And the devil inside
    Tells you to give up



    י. א, הפוסט הזה יכול היה להיות מוקדש לך. אם רק היית מוכן לקבל על עצמך את העול, בהחלט היית ראוי לזה. בכל אופן, תודה על מה שנתת לי. אני בהחלט מעריכה את זה. תודה שגרמת לי להבין איזה טוב אני מונעת מעצמי. תודה שהוכחת לי שיש מלאכים בסדום.


    אני מצטערת אם המאמץ שלך יהיה לחינם בסופו של דבר. אני לא חושבת שיש לי את הכוחות...

    יום שישי, 13 במאי 2011

    שיר בעפרון - בית הבובות מלים ושיר













    אל תשכח לשמוח גם בחלקי
    ואל תמנע מלבכות כשעצוב
    תנצל עד תום כל עוד אתה תמים
    תלמד לוותר ואל תוותר על החיים.

    כי בחיים הכל עובר
    מטעויות למד והשתפר
    מה שקולך הפנימי אומר, זו האמת שלך
    לא, לסלוח זו לא חולשה
    נצור אהבה בדרכך
    ודע, את כל הסובב אותך.

    אל תלך בדרכו של אחר
    ואל תיכנע לחולשות שבגוף
    שא בעול בכתפיים איתנות
    ותאמין ותאמין, רק תאמין.

    שבחיים הכל עובר...


    יום רביעי, 11 במאי 2011

    לא בלי אחי - מחאתו של יואל שליט






    יואל שליט, אחיו של החייל החטוף
    יגאל שליט, שובר נימוס. יואל שליט וחברתו לחיים - יערה, התפרצו לטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות ה-63 שנערך ברחבת הטקסים בהר הרצל נושאים שלט ובו כתוב "אבא שלי אח שכול. אני לא רוצה להיות גם". בטקס נכחו מכובדים מהצבא ומהממשלה, כגון יושב ראש הכנסת, והקהל מורכב ממשפחות שכולות מרחבי הארץ.
    אין טקס מנוגד יותר מטקס פתיחת חגיגות יום העצמאות - הוא מסמל את המעבר מהעצב והאבל שמרכיב את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובין חגיגות יום הולדתה ה-63 של מדינת ישראל - מדינה שלשמה נפלו לא מעט חללים במלחמות ונפצעו רבים נוספים. אין משפחה בישראל שהדבר לא נוגע לה. יש משפחות בקהל שלא יכולות לעבור מתחושות מנוגדות אלו של אבל ואובדן אל שמחה.
    ואיפה משפחת שליט נמצאת? האם הי צריכה להודות על כך שגלעד עדיין חי? הוא לא נמצא בידיים טובות. הוא חטוף ושבוי בידי האוייב. "תדע כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה לידי המפקדים הראויים לכך". דברים אלו של דוד בן גוריון נשמעים כחלום רחוק בכל פעם שאני חושבת על גלעד שליט. אני לא יודעת אם יכולתי להגיע להחלטה טובה יותר ממקבלי ההחלטות בנוגע לדרכי הפעולה הקשורות לגלעד שליט. בכל זאת, גלעד אינו חטוף, הוא שבוי, אסיר בידי ארגון המייצג את רצועת עזה כטריטוריה. הבעיה היא שהארגון בידיו נמצא החייל לא פועל בדרכים מוסריות. מצד שני, אני לא רוצה להיות במקום משפחת שליט וליבי נמצא עם גלעד. אין לי זכות לשפוט לרעה את מעשיו של יואל שליט להשאיר את אחיו, גלעד, במודעות הציבורית ולקדם את עניינו.

    לא, אני לא אמורה לגדל אותך, זה לא מוגדר בדרישות התפקיד שלי





    אני אוהבת לעשות דברים שעושים לי טוב, דווקא כי אני אוהבת שטוב לי. אחד מהדברים זה לארגן לעצמי עבודה בחוף הים כדי שאגיע לחוף כל יום ועוד ישלמו לי על זה. כמדי עונה, אני אחראית על מרפאה מרכזית בחוף הים באחת מערי החוף הגדולות בארץ. כיף לי לקום כל בוקר, לעבוד שעות ארוכות בים, להיות מוכנה לכל דבר שלא יבוא ולהודות על כל יום שבו נאלצתי להעביר את היום באבטלה סמויה. לא מדובר בסתם אחת מערי החוף - מדובר בעיר אחת מהגדולות בארץ עם חופי רחצה מוסדרים והמרפאה המרכזית, כשמה כן היא, נגישה ואחראית על כולם.
    אני כל כך מעריצה את מנהל אגף החוף בעיר, דווקא כי בצעירותי עבדתי במרפאות בערים אחרות והייתי אחראית על שרותי הרפואה באותם החופים ואני יודעת להעריך את הביצועים שלו. למה? כי המקום מתפקד! יש סינרגיה בין גורמים שונים בחוף - בין ההצלה לפיקוח, בין הרפואה למוקד וכדומה ; יש לי גיבוי מכל הבחינות, כולל ממנהל האגף, כל עוד אני עושה את התפקיד שלי כראוי ודואגת שהציוד אצלי במרפאה תקין ועומד בתקן ; המרפאה מצויידת ומאובזרת כראוי וזה כולל מרחב [הייתי במרפאות שה"מרפאה" הייתה בגודל של בוטקה ש.ג, אליו הוכנסה מיטה מהחור של התחת ולא היה מקום לשבת, שלא לדבר על חשמל, מים זורמים או מסעדה באופק אבל מה? העיקר שהם יודעים לגבות כסף עבור החניה בכניסה לחוף] וכן הלאה. אני נדהמת כל יום מחדש מאיך שהמקום מתפקד. עצוב להודות שחופים אחרים בכלל לא משתווים ברמת השרות שלהם.
    עונת הרחצה 2011 נפתחה השנה ביום חמישי האחרון, בתאריך החמישי למאי. אתמול, ביום העצמאות, היה אמור להצטרף אליי לסיוע במרכזית חובש ועוד שני חובשים נוספים בעמדות המשניות לאורך החוף. הגיע אליי חובש צבאי בן 21, שהשרות הסדיר שלו עומד להסתיים בעוד 3 חודשים. הוא סבל מאוביסיטי ברמה כזו, שלא התפלאתי כשאמר שהוא מפחד לשבת על כיסאות הפלסטיק המכובדים של כתר או על מיטת הטיפולים, כיוון שיצא לו בעבר לשבור כמה עם המפגש הראשון בין ישבנו עם הכיסא.
    בכל מקרה, הוא לפחות הגיע יחד איתי, מספר דקות לפני תחילת המשמרת. חבל שהגיע. לאורך כל המשמרת הוא פשוט הכביד והעמיס עליי - לא רצה לעבוד, העמיס עליי בכך שביקש ממני את תשומת הלב שלי ורצה שאאכיל אותו ואאעסיק אותו כדי שיהיה לו מעניין. לבצע פעולות הנוגעות לתפקיד שלו ולעבודה הוא לא רצה לעשות. בקיצור, נצנץ בטלן במלוא מובן המילה.
    כשנכנסו למרפאה, התחלתי בהליך פתיחת המרפאה - שטיפת הריצפה. מלכתחילה הוא חיכה מחוץ למרפאה וכשניסה להתקרב, טען שהריח של חומר הניקוי עושה לו סחרחורת ושהוא לא מרגיש טוב. הגיוני שהטיפול שהוא יתן לעצמו זה סיגריה או שלוש אותן יעשן בקרבת מקום בטיילת. למרות שהחלון והדלת פתוחים, הדלקתי מזגן [וואו! מזגן] כדי לסייע באיוורור והתחלתי לעבור עם סמרטוט ולהכניס את הציוד פנימה [הוא כמובן המשיך לעשות לעצמו טיפול אינהלציה של ניקוטין]. הוא נכנס למרפאה כשהתחלתי בבדיקת הציוד. אני עשיתי את רוב הבדיקה ובלחץ הוא הסכים להזיז את התחת שלו כדי לטעון שעשה משהו וסייע בבדיקה. בדרך, הוא איכשהו הצליח לגרום לי לחטוף נזיפות כשעלה בקשר בלי לדבר איתי קודם מול אחת מהמרפאות המשניות אם יש להם ערכת עירוי מיותרת כי אמור להיות בתקן 3 אבל בפועל יש 2. אם היה מדבר איתי קודם או קורא את התקן כראוי היה מבין שמדובר בחומר שאמור להיות בערכה ולא אמפולה נפרדת של סיילין.
    ולמה אני צריכה לחטוף נזיפות? כי אני לא "משתלטת" עליו. הבנאדם מעל גיל 18 ואמור לדעת איך לעבוד, במיוחד כשמדובר בחובש מרפאה צבאית שנמצא 3 חודשים לפני השחרור. אם זה היום הראשון שלו, שיחשוב לפני שהוא עושה. אני לא צריכה לגדל אותו או לחנך אותו. זה לא מוגדר בדרישות התפקיד שלי. אני אמורה לכוון אותו כדי שיתגלש לתפקיד. הוא הרי אמור לסייע לי, כיוון שאני אחראית על המרפאה ועל תפקודה וזה כולל על מי שמסייע לי - על התפקוד שלו ועל המקצועיות. ואם כבר מדברים על מקצועיות, איך זה שחובש צבאי לא עודכן בכך שנוהל ההחייאה שונה לפני כשנה מ-ABC ל-CAB?
    בכל אופן, כל המשמרת הוא רק דרש ודרש ודרש - הוא תפס בעלות על הכיסא המשרדי ולמען שלום העבודה במרפאה איפשרתי לו לשבת מאחורי השולחן [אני הפזמניקית ובכל זאת - זו המרפאה שלי וחסר רק שהוא יתחיל להשתין לכל עבר כדי לסמן את הטריטוריה שלו]. הוא אף התבקש להוריד את רגליו מהכיסא הנוסף. לבקשה הוא נענה רק כשלקחתי את הכיסא והתיישבתי עליו. מהר מאוד הוא התחיל להתבכיין שמשעמם לו והתחיל לחפש מה לאכול במרפאה. את כל מה שמצא אכל ואפילו ניגשתי למרפאות אחרות ברגל במרחק של קילומטר לכל כיוון כדי לארגן לו אספקת מזון [כל כך רציתי שאחד מאיתנו יעוף משם ולפחות לי הייתה סיבה טובה - לארגן קפה לאחת מהן ולעשות השלמות ציוד]. לחלק מהמאכלים היה לי ספק בנוגע לתאריך התוקף שלהם וגם הם נבלעו על ידו בלי למצמץ. חלק מהדברים נרכשו מכספי והיו צריכים לספק אותי לכמה ימים לפחות.
    איך בן אדם שיודע שהוא אמור להעביר משמרת של 11 שעות לא מארגן לעצמו אוכל מראש? כשאבא שלו הגיע לחוף, למה לא דאג להביא לו? למה שלא יקנה לעצמו מהמסעדה הקרובה - יש לו מבחר מסעדות במרחק 500 מטר האחת מהשניה ומסעדה מול המרפאה ממש, יש לו 170 שקל בכיס, למה שלא ילך לקנות? אני אמורה לגדל אותו ולהאכיל אותו בנוסף לכל? למה שלא יזמין מישלוח? כשהצעתי לו את כל אלו, הוא מצא סיבה למה לא להוציא אותן לפועל [למשל - הוא לא מוכן לשים 10 שקל על פחית אקסאל (כי הוא הרי עומד להרדם, אז למה אתה רוצה לערבב עם וודקה? נראה לך שאטפל בך אם יהיה לך דום לב? אתה שוקל 180 ק"ג!!! אני שוקלת פחות משליש - לעיסוי שלי  לא יהיה אפקט יעיל!!!), 15 שקל על שליש בירה (מה בירה עכשיו!!! בקושי בוקר, רק התעוררת ואתה בעבודה!!! אתה חולם אם לדעתך תבוא ביום שבת עם בקבוק נסטי מלא בבירה!!! מעבר לכך אמרת שאתה רעב... הנה, קח כוהל רפואי, זה יעשה לך טוב. להגיש לך? אני מפחדת שתאכל לי את היד].
    בקיצור, כשסיים לראות את שני הסרטים שהוריד באייפון שלו, החליט שהוא רוצה להשתמש בלפטופ שלי כי שלו לא מצליח להתחבר לאינטרנט והוא רוצה לשחק פוקר בפייסבוק. הסיבה היחידה שהוא הסכים להתנתק מהמחשב כשהסכמתי לשחק איתו 'מלחמה' בקלפים שהבאתי. ברור שהילד המגודל לא ניקה אחריו את שאריות האוכל והאריזות והכל נפרס על השולחן והריצפה. הייתי צריכה את המחשב הנייד שלי, שהבאתי מהבית וקניתי ממיטב כספי, כדי לעבוד עליו והיתה לו חוצפה לסרב לתת לי ואפילו לבקש שאכניס את טביעת האצבע שלו למערכת האבטחה במחשב. מה עוד? הוא רצה לבקש ממנהל החוף אישור להשתחרר אחרי 7 שעות עבודה. לא רק זה - הוא רצה לעלות מולו בקשר ולבקש לסגור את המרפאה כי אני זו שמשעמת. בשלב הזה, הראש שלי צעק הצילו והרגשתי התכווצות שרירים באזור מסויים בקורטקס.

    לקראת סוף היום ביקשתי ממנו שישטוף שתי כוסות שהיו בכיור:

    - אבל אני לא לכלכתי אותם
    - אז מה?
    - מה אז מה? שמי שהשתמש בהם ינקה..
    - זה בסה"כ שתי כוסות, אני השתמשתי בהם וביקשתי ממך לנקות כי זה חלק מהעבודה שלנו, לשמור על המרפאה נקיה.
    - אז למה לא השתמשת בכוסות חד פעמיים?
    - יש כוסות זכוכית כדי להשתמש בהם ואני ביקשתי ממך לשטוף אותם.
    - אז בואי לא נשטוף את הכוס, נזרוק אותם לפח.
    - אתה שמעת אותי מתלוננת כשאני שטפתי את המרפאה לבד בבוקר?
    - אז למה לא דאגת לשטוף גם את הכוסות בבוקר?
    - אם הייתי מבקשת ממך לשטוף את הכוסות בבוקר, היית שוטף?

    שתיקה

    - טוב, קום לשטוף את הכוסות, זה חלק מהתפקיד
    אמרתי ויצאתי להביא סוכר מהפיקוח.

    כמובן ש-20 דקות לפני הסגירה אני בסוף שטפתי את הכוסות והוא עוד התלונן שהוא צריך לחכות לי כי הוא לא רוצה ללכת להחתים כרטיס בלעדיי. בסוף הוא הלך והחתים גם את הכרטיס שלי - רבע שעה לפני הזמן. כשראיתי את זה, פניתי למנהל החוף ווידאתי שלחוף הזה הוא לא יחזור יותר. והוא אכן לא יחזור.

    זה מה שאני אוהבת בו, במנהל אגף החוף. הוא באמת יודע לעבוד. הוא זה שגורם למקום לתפקד. לא הייתי צריכה אפילו להסביר לו, כי הוא נותן לי גב ומגבה את העבודה שלי. לפני כן הוא בא לבקר לקראת סוף היום, הבחין בכך שאני מתוחה ושאל אם הכל בסדר. שיקרתי ואמרתי שהכל בסדר. הצרות שלי לא אמורות לעניין אותו ותכל'ס, דברים במרפאה היו יחסית תחת שליטה במצב שאמור להחזיק יום עבודה שוטף ויתפקד גם במקרה חרום בעת הצורך. מדובר בכח אדם זמני וגם אם לא יתפקד בארוע אמת [והוא הודה שהוא לא יידע לתפקד ולכן מעדיף לא לעשות דברים כמו החייאה] זה לא מבטיח שאחרים עם גישה טובה יותר לחיים, עם יחסי אנוש טובים, מקצועיים יותר ועם כישורי חיים יתפקדו טוב יותר. הסבירות גבוהה יותר אבל זה לא מבטיח. קיויתי שהשיחה הזו תוכל לחכות לסוף היום, למקרה שהוא יצליח לשנות את הרושם. בנוסף, כח האדם היה צריך לעמוד בתקן, כך שלא רצוי היה לשחרר אותו במצע היום. תפילתי נענתה בכך שלא נזקקו לשרותיו וקיויתי שאדע לנצל נכון את הנוכחות שלי ואת של שתי המרפאות המשניות. למזלי, זה התאפשר.