תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3   1.1 נורמה וסטייה חברתית
3   1.2 ההיבט הביולוגי של הסטייה החברתית 5
  1.3 ההיבט החברתי והתרבותי של הסטייה החברתית
6 פרק 2 – הגישה הביולוגית מול הגישה החברתית – תרבותית
8   2.1 הגישה הביולוגית
8   2.1.1 תיאוריית התורשה
8   2.1.2 תיאוריית טיפוסי הגוף
1 1
  2.2 הגישה החברתית והתרבותית
1 3
  2.2.1 תיאוריית התיוג
1 3
  2.2.2 תיאוריית תת התרבות הסוטה
1 8
פרק 3 – דיון
2 3
סיכום
2 7
ביבליוגרפיה
2 8
מבוא
בחברה המערבית ניכרת דאגה הגוברת עם השנים אשר נובעת מהעבריינות הגואה ופוגעת באיכות החיים של החברה ושל היחידים החיים בתוכה. הסטייה והעבריינות נתפסות לעיתים קרובות כממלאות תפקיד מהותי מכלל הבעיות החברתיות, יש קושי לראות את תופעת העבריינות בהקשר חברתי כללי מכיוון שאנו מפרידים אותם מהמרקם הכולל ועל ידי כך אנו שוללים ושוכחים את האחריות של החברה לפרטים הנמצאים בתוכה.
נורמה הנה תרגומו של הערך למעשים, קביעה מפורשת של סדר היחסים החברתיים, זאת כתולדה של ערך התנהגותי מסוים. נורמות אלו נלמדות ומועברות במורשת התרבותית. התפיסה הסטטיסטית מגדירה את הנורמה כביטוי מתמטי הנוגע לרצף איכויות, אשר מבוטאות בצורה מספרית ובעלות התפלגות נורמטיבית (המכונה "עקמת פעמון"). לכל נורמה יש מערכת להגדרת נורמה משלה הקשורה לכל מערכת החיים. התנהגות סוטה היא התנהגות החורגת או נמצאת בניגוד לסטנדרטים המקובלים על חברה או על תרבות של קבוצה  או מערכת חברתית. המושג סטייה מציין התנהגות אשר מפרה נורמות של קבוצה או חברה ועל כן, הן פסולות. סטייה הנה תופעה אשר אינה תואמת לנורמה אך אינה נחשבת בגדר מחלה.
תיאוריות רבות מנסות להסביר מהי הסטייה, מה היחס של החברה לעבריין, ממה נובע יחס החברה לעבריין וכדומה. בעבודה זו אנו נתמקד בתיאוריות החברתיות והתרבותיות למול התיאוריות הביולוגיות להסברת הסטייה והעבריינות.
בעבודה זו מתוארות ומוסברות חלק מהתיאוריות החברתיות והתרבותיות ונדון בהיבט בחברתי – תרבותי של הסטייה. תיאוריה אחת המובאת כאן הנה תיאורית התיוג אשר באה לידי ביטוי באמצעות התגובה החברתית לסטייה. לפי התיאוריה, סטייה וקונפורמיות נובעות בעיקר מהאופן שבו אנשים מגיבים להתנהגות שלנו ולא מההתנהגות שלנו עצמה. התיאוריה נוספת הנה תיאורית תת – תרבות סוטה לפיה קבוצה החיה בתוך תרבות מסוימת ולא מסכימה באיזה שהוא אופן עם ערכיה של החברה ובונה ויוצרת לעצמה חברה נפרדת עם ערכים ונורמות משל עצמה. בנוסף, נדון בעבודה זו בסטייה חברתית על פי הגישה הביולוגית. הבסיס של הגישה הביולוגית לסיבות העבריינות הוא שאנשים מתנהגים בצורה שונה בעקבות הבדלים במבנה הפיסיולוגי שלהם. חוקרים בתחום חיפשו התאמה של מאפיינים ביולוגיים בכדי לנבא התנהגות. החוקרים לא ביקשו להוכיח כי נוכחות אותו גורם פיסיולוגי מסוים מהווה קשר ישיר להשפעה התנהגותית, אלא בקשו למצוא מתאם בין המצאות הגורמים האנטומיים – פיסיולוגיים לבין צורות ההתנהגות. בהמשך העבודה, אנו נציג שתי תיאוריות ביולוגיות – התיאוריה התורשתית (הגנטית), והתיאוריה המסווגת את הקורלאציה לעבריינות לפי טיפוסי גוף. לבסוף, אנו נציג דיון אשר משווה בין הגישות – הגישה הביולוגית והגישה החברתית – תרבותית להסברת הסטייה החברתית.