מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 27 ביולי 2016

גלי עטרי - השיר שיביא לך אהבה








לא תפסיקי לקוות
איך תצליחי לשנות
את עצמך, לכסות בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה
שיחקת אחת
שלא צריכה ולא אכפת לה
מאף אחד
מאף אחד

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך שנדחקה
הזה מאז וזה עכשיו

את יודעת מה חסר
ותגלי איך
להביא את זה עכשיו
בשבילך
בשבילך

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך נדחקה
כאילו אין איזה דבר שאת רוצה

את רוצה לשיר את השיר...




גלי עטרי - חזקה מהרוח












היא היתה חזקה מהחורף
היא היתה חזקה מסופה
לצמוח מכלום שהיה לה
זה סוד הכח שלה
את ליבה היא שמרה בכספת
את גופה היא שמרה לעצמה
היא רואה או אולי מתעלמת
ממה שקורה בגללה

מתוך עולמות שבורים
היא צומחת, היא צומחת
לילות שלמים
היא רוקמת
כל מה שיקרה לה

ופתאום יום אחד הוא הגיע
כמו אל שעלה מן הים
את כל כוחותיה נתנה לו
ליבה התעורר מאי שם
אבל אהובה כמו המים
נגע בחופים וחזר
עכשיו אהבה היא יודעת
כאב שאיננו נגמר

מתוך עולמות שבורים...





יום חמישי, 21 ביולי 2016

שוטרים במוקד משטרת ישראל מתעללים באזרחית ששוטרים מסוכסכים איתה







סכסוך שכנים זה דבר נפוץ ויכול לקרות לכולם. לפעמים זה נגמר מהר ובשלום. אבל מה קורה כששכנה מסתכסכת עם שכניה השוטרים? צרות צרורות. יכול להיות שהשכנה לא הייתה צריכה לערב את המשטרה. אולי בגלל שלא בהכרח התרחשה עבירה. אבל ההגיון אומר שאין טעם לערב את המשטרה מאחר ואוטומטית הם יתעללו בשכנה כתמיכה בשוטרים עמם היא מסוכסכת. שימו לב שלא רק שעולה שם שמה של שוטרת מסויימת שכנראה מעורבת אישית בסכסוך השכנים, אלא ההתעללות שנשמעת בכתבה נעשית בתמיכתה של קצינת החמ"ל ועל ידי מוקדנים נוספים במשטרה, שוטרים. מאחר וההתרחשות נפרסת על פני 8 שנים, הדבר פוסל את מעורבותם של שוטרי שח"מ, חיילים בשרות המשטרה ששרותם מוגבל לשנתיים עד שלוש שנים.
זוהי אינה הפעם הראשונה שתפקודה של משטרת ישראל בעייתי, ובפרט תפקודו של מוקד 100 המשטרתי ובטח ובטח של המוקד במחוז ש"י. המוקד שהיה מעורב ברשלנותה של משטרת ישראל בעת חטיפת שלושת הנערים היהודים היה מוקד 100 במחוז ש"י, המוקד המדובר במקרה הנ"ל. במוקד התקבלה החלטה להתעלם משיחת הטלפון שביצע אחד הנערים שדיווח על החטיפה, כאשר ברקע נשמעו יריות. הדבר מנע את המשך הטיפול של המשטרה. משאבים מופנים למקומות הלא נכונים ולא נגד עבריינים כפי שההגיון אומר. למשטרה יש סדר עדיפויות הזוי בשליחת כוחות.
אכן, זה נמשך עוד מהתקופה של המפכ"ל דנינו ועד היום, תחת השגחתו של מפכ"ל המשטרה החדש, רוני אלשיך. לא מספיק שהשוטרים בתחנה שכנים שלה ומטרידים אותה, במוקד צוחקים על השכנה בחסות קצינת החמ"ל של המוקד המשטרתי. 8 שנים ודבר לא השתנה - המוקד של המשטרה לא מתפקד ולא מספק שרות לאזרחים. עם התנהגות כזו לא פלא שילדים נחטפים ויש פיגועים. אין בטחון לאזרחים. למשטרת ישראל תדמית מחורבנת עוד לפני כהונתו של המפכ"ל דנינו. חוסר יעילותו של המוקד המשטרתי הנו סימפטום בלבד. גם אם לדעתם השכנה מטרידה את המוקד, יש למוקדנים אמצעי נורמטיבי להתמודד עם הטרדות. יחד עם זאת, המוקדנים לא ביצעו את עבודתם נאמנה וביזו את שמה של המשטרה ואת מעמדם כשוטרים. כך, נפגע האמון של האזרחים בשוטרים.
מה זה משנה כבר פעמים היא התקשרה?! את מי זה מעניין?? למשטרה יש תפקיד ותפקיד חשוב!!! אין אפשרות ואי אפשר לקבל יחס כזה מזלזל של מוקדנים לאזרחים. פשוט עצוב !! ואם אדם עם מוגבלות היה מתקשר והיה נראה להם שהקול שלו מצחיק אז הם היו עושים קולות של חיות?? גועל נפש השוטרים צריכים להיות הכי עדינים ומבינים את הציבור בוא לכל מדינה נורמלית ותראו איך מוקד המשטרה עונה , גועל נפש של שוטרים. צריך להעיף את המוקדנים מהשרות ולא להעלות ותה למשפט. דווקא השוטרים צריכים להיות הדוגמאות לכל העם. הגיע הזמן שמישהו שם בצמרת המדים הכחולים יתעורר על החיים שלו ויפה שעה קודם. ב ז י ו ן !!


הרגע הזה שתקופת המבחנים נגמרת







ציון! הציון הגיע! המלחמה נגמרה!
מכירים את זה שמגיע הציון העובר האחרון במבחן האחרון לתקופת המבחנים? זהו, המלחמה נגמרה. זה אומר שהגיע זמן כתיבת העבודות.
כנסו לדף הפייסבוק המספק שרותי סיוע אקדמיים לסטודנטים - סטודנטים יכולים להגיש עבודות אקדמיות וסמינריונים בעזרת הסיוע שמספקת מייקי - מייקי מספקת שרותי סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים במגוון תחומים ; ייעוץ והנחייה בעיצוב מתודולוגיות מחקר לפי כללי ה-APA; בניית שאלוני מחקר וניתוח נתונים סטטיסטיים. שרות מיוחד לסטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה תוך התמקדות בכתיבת ממ"נים, פרו סמינריונים (פרו"ס), סמינריונים, איסוף מקורות, התנסחות מול רכזת הקורס ועוד. ביצוע סקירות ספרות ברמה אקדמית ואיתור מקורות. לפרטים נוספים צרו קשר עם מייקי בדף הפייסבוק, בטלפון 0547790549 ולשלוח מידע למייל desertstormil@gmail.com עם מידע כגון שם, טלפון, סוג העבודה הנדרש וכדומה.
כנסו לדף הפייסבוק של מיקי שנותן לנו מענה ומנוהל על ידי המומחית בתחום.
בנוסף, סיוע בהכנת עבודות אקדמיות וסמינריונים - מייקי מספקת:
|V| סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים במגוון תחומים ; ייעוץ והנחייה בעיצוב מתודולוגיות מחקר; בניית שאלוני מחקר.
|V| הכנת מצגות באופן מקצועי ובאיכות גבוהה.
|V| עריכה מדעית, לשונית וצורנית.
|V| ביצוע סקירות ספרות ברמה אקדמית ואיתור מקורות.
|V| עיבודים סטטיסטיים במחקרים כמותיים וניתוח ממצאים.
|V| תרגום מסמכים עברית/אנגלית
השרות ניתן על ידי בעלת ניסיון רב תוך עמידה בזמנים ודיסקרטיות.
לפרטים נוספים צרו קשר עם מייקי בטלפון 0547790549 מייל desertstormil@gmail.com












יום ראשון, 17 ביולי 2016

כשצריך לצוד פוקימונים מי זוכר שיש סמינריון שצריך לכתוב?








לפעמים אנחנו הולכים קצת לאיבוד בים של מאמרים, כמות מוגזמת של חומר לסקירת הספרות שיש למיין בהתאם לרלוונטיות לנושא העבודה או המחקר או אפילו כשאנחנו פשוט מתקשים לאתר מאמרים וחומר אקדמי רלוונטי. יותר מזה, לא פעם אנחנו לא מספיקים להתמודד עם עבודה אקדמית כזאת או אחרת או מעדיפים לצוד פוקימונים ברחבי חוף הים או האוניברסיטה.
בדיוק בשביל מצבים כאלה אני כאן.
שמי מייקי, אני עוסקת בכתיבת עבודות אקדמיות, סטטיסטיקה ואיתור מקורות אקדמיים מזה 16 שנים. במסגרת זו, אני מסייעת לסטודנטים בכתיבה של עבודות אקדמיות, הכנת תרגילים, ממ"נים, הצעות מחקר, תכנון מחקר, בניית ראשי פרקים ואיתור מקורות.
במסגרת שירות זה, הנחיות מצד המרצה ואו המנחה יטופלו במקצועיות הראויה, בעמידה בזמנים ובסופו של דבר ביצירה מקורית ואיכותית ברמה אקדמית גבוהה.
השרות ניתן באופן דיסקרטי, תוך עמידה בזמנים ומקוריות העבודה ובאיכות גבוהה.
אשמח לעזור לך להתמודד עם תרגיל, עבודה, סמינריון, ממ"ן, פרוסמינריון, הצעת מחקר או כל מטלה אחרת שמעייפת אותך או שמפריעה לך לצוד פוקימונים.
גם אם סיימת הרגע את התואר,
אני בטוחה שיש במעגל החברים שלך מישהו שאולי זקוק לי - אעריך אם תעבירו את הרשומה קדימה.

אל תהססו, פשוט דברו איתי


מייקי :)
טלפון 0558847962

מייל shechmonis@gmail.com
סיוע והנחייה בכתיבת ממנים, עבודות אקדמיות וסמינריונים סיוע בכתיבת עבודות אקדמיות וסמינריונים במגוון תחומים ; ייעוץ והנחייה בעיצוב מתודולוגיות מחקר לפי כללי ה-APA; בניית שאלוני מחקר וניתוח נתונים סטטיסטיים. שרות מיוחד לסטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה תוך התמקדות בכתיבת ממ"נים, פרו סמינריונים (פרו"ס), סמינריונים, איסוף מקורות, התנסחות מול רכזת הקורס ועוד. ביצוע סקירות ספרות ברמה אקדמית ואיתור מקורות. לפרטים נוספים צרו קשר עם מייקי בטלפון 0558847962 ולשלוח מידע למייל shechmonis@gmail.com עם מידע כגון שם, טלפון, סוג העבודה הנדרש וכדומה.








יום שישי, 15 ביולי 2016

חסידת גור לשעבר מתאבדת בעקבות המשך התעללותו של חסיד גור ממנו התגרשה




שבועיים עברו מאז נמצאה גופתה של אסתי ויינשטיין. גופתה נמצאה לאחר שניסיונות לאתרה נפרסו למשך שבוע. היא ניסתה להתאבד בעבר, ניסיון שבעקבותיו החליטה להתגרש מהחסיד מקהילת גור עמו התחתנה בלי שהכירה בגיל 18.5. בנותיה החרדיות שעדיין שייכות לקהילה קראו לה באמצעות התקשורת לחזור הביתה, שהם יסלחו לה על כך שחזרה בשאלה כדי לעזוב את החסידות. הן לא הבינו. היא היום, עד להתאבדות, הייתה במקום אחר, התחילה חיים חדשים, התחתנה. אבל בהתאם למנהגי החסידות, הילדים לא הולכים עם האמא כשהיא חוזרת בשאלה או בכלל מחליטה להתגרש. היא גם נאלצה לוותר על חלקה ברכוש הרב שצברה עם הגרוש במהלך נישואיהם רק כדי לקבל את הגט המיוחל ולא להיות עגונה.
בכלל, חסידות גור הנה החסידות היהודית הגדולה בישראל, אך הנוקשה מבין כל זרמי היהדות. במסגרת החסידות, מתייחסים לכל הלכה ותקנה קלה כחומרה. חלק לא קטן מבני החסידות מרגיש אנוס לקיים תקנות אלו, אחרת יתנתקו ממנו קרוביו, חבריו, בני משפחתו והוא אף יאבד את מקום פרנסתו, רכושו וילדיו. בבלוג זה כבר נכתב בעבר כיצד יחסי מין בליל הכלולות של זוג מבני החסידות מרגיש כמו אונס גם לכלה וגם לחתן.
ויינשטיין נישאה בגיל 19 לחסיד גור שלמה ויינשטיין והביאה עימו לעולם 7 בנות. היא עבדה עם בעלה בחנות הדגים המשגשגת בשכונת גאולה החרדית בירושלים והייתה ידועה כאם ורעייה למופת. בוקר אחד קמה אסתי, עזבה את בנותיה האהובות, את ביתה ואת החסידות ונסעה לתל אביב.
שנים לאחר שהתחילה את חייה החדשים, אסתי, אישה מהממת ביופיה, בת 50+, נמצאה מתה ברכבה שחנה על אחד מהחופים באשדוד. מייד עם עזיבתה את הבית, 7 מתוך 8 בנותיה בחרו כבוגרות לנתק עימה קשר בעקבות הגרושים בטענה שהיא זו שנטשה אותן בכך שחזרה בשאלה. הן לא יכלו לראות והיא בחרה לא לחשוף ביניהן את ההתעללות המינית שעברה מצד הגרוש. הגרוש לא היווה איום על הבנות. אבל הוא היווה איום על האם והתעלל בה מינית במשך שנים במהלך נישואיהם. הוא היה מפעיל עליה לחץ לקיים מגע מיני עם גברים זרים שלא הכירה, כמו עיסוי בעירום מלא על ידי מעסה שהפשיט אותה ונגע בגופה, דבר שהוביל לניסיון ההתאבדות הראשון, בסופו של דבר.
אסתי אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות ניסיון ההתאבדות וכבר אז, הגרוש לעתיד הבטיח לה שכשזה יקרה והיא תחליט להתגרש ממנו, הוא ימשיך את ההתעללות בה, ינתק ממנה את ילדיה האהובים וכמובן, רכושם המשותף ייוותר אצלו רק כדי שהיא תראה את הגט המיוחל. הבטיח וקיים. היא יצאה מהנישואין האלו ללא החלק שלה ברכוש המשותף וכש-7 מתוך שמונת בנותיה - כולן נשואות, בחרו לנתק עימה קשר בעקבות הלחץ מצד החסידות וקרוביהן. עם זאת, הרבנים פסקו לה פיצויים של בסך הכל מליון שקלים, כסף קטן מרכושם המשותף כפיצוי על ההתעללות המינית שעברה.
במכתב ההתאבדות שנמצא, היא כתבה:


"משפחה אהובה שלי,
לאחרונה הבנתי שאני חולה ותלותית. אם הייתי נפגעת בתאונת דרכים והופכת לנכה בכל גופי, הייתם מבינים אם לא הייתי רוצה לחיות, זה בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו, חולה בכל הגוף ולא מוצאת מרגוע לנפשי".
לגרוש שלה היא לא סלחה עד יומה האחרון וכתבה עליו בצוואה:
״אני רוצה שתמסרו לשלמה שלעולם לא אסלח לו , על שהרס את חיי תחילה מבפנים, לאחר שחיפיתי עליו ולקחתי את כל האשמה בסטייה שלו ואחר כך שאפשר לבנותיי להאמין שאני אשמה. במשפט שלמה אני נהגתי כמו אימא אמיתית, אני שלחתי אליו את ילדיי שלמים, והוא גזר אותן לשתיים". 
בצוואתה היא גם ציינה את האופן בו היא מעוניינת להיקבר - בטקס קבורה חילוני עם אהוביה וחבריה הקרובים, בו יוקראו שירים, דבר שאסור בטקס ההלוויה מטעם חסידות גור. על כך הגרוש שלה נלחם ועתר לבגץ. טקס ההלוויה לא נערך עד שההחלטה התקבלה - אסתי תיקבר בטקס חילוני כפי שביקשה בצוואתה ולאחר מכן בטקס מטעם חסידות גור. היא הותירה מכתב התאבדות ארוך יותר בדמות ספרה, לו נתנה את השם עושה כרצונו. למרות שכבר הייתה נשואה לגבר אחר, היא עדיין בחרה לכתוב אותו תחת השם מנישואיה הראשונים - אסתי ויינשטיין.





יום חמישי, 14 ביולי 2016

המוסלמים נאבקים כנגד תפילת יהודים בהר הבית



זאת עובדה. המוסלמים נאבקים כדי למנוע חופש דת ופולחן בהר הבית, את חופש התנועה של ישראלים ויהודים בהר הבית ואף את זכותם הטריטוריאלית והשלטונית של יהודים וישראלים בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט. לא ניתן להכחיש את זכותם של היהודים על ירושלים עיר הקודש מזה אלפי שנים. אבל, גם כאשר ירושלים הייתה תחת הכיבוש של ממלכת ירדן וגם כיום, כשהר הבית נמצא תחת שלטון ישראלי - יהודי, מוסלמים בישראל, בירדן וברחבי העולם פועלים כדי למנוע את החופש של יהודים וישראלים בהר הבית. אנשי האויב מבצעים פעולות כגון פיגועים, אמצעים דיפלומטיים, הפגנות אלימות, מבצעים פיגועי אונס ועוד.
מוחמד יצר את האיסלאם כדי לכבוש את העולם ולהפוך את הדתות הקיימות ללא רלוונטיות. המטרה שלו זה להחריב את היהדות והנצרות. לכן, הוא גם גנב את ההיסטוריה הנוצרית והיהודית והפך את הנביאים שלנו לנביאיו - פתאום שלמה המלך הפך לנביא מוסלמי וגם אדם הפך לנביא המוסלמי הראשון. הערבים מתנגדים לקיומה של מדינת ישראל בכלל וכמדינה יהודית ולכך שיהודים יתפללו בירושלים, בירת מדינת היהודים מחשש שהיהדות תקבל לגיטימציה לקיומה לאחר 2000 שנות גלות ו1,400 שנות קיומה של האיסלאם והכיבוש הערבי בישראל ובמזרח התיכון. לכן, יש להזכיר למוסלמים שכשאבות אבותיהם התפללו לאללה ושלושת בנותיו, קברו את בנותיהם בחיים ושתו אלכוהול, היהודים התפללו בירושלים וחיו במדינת ישראל.
ועדיין, התרחשו ומספר תאונות במהלך המחצית השניה של המאה ה-20 - הקמת מדינת ישראל כמדינת היהודים בה היהודים ניצחו לכל מדינות ערב במלחמת העצמאות, מלחמת ששת הימים בשנת 1967 בה היהודים ניצחו את כל שכנותיה הערביות תוך פחות משבוע ותפסו את השלטון על ירושלים, שחררו אותה מהכיבוש הערבי. עצם קיומה של מדינת היהודים ונוכחותם בירושלים והר הבית, זה פוגע בפעילות הדהלגיטימציה שהמוסלמים מבצעים ביהודים ובערבים. לכן, הם מתנגדים בכל כוחותיהם לקיומם של היהודים בהר הבית ובירושלים בלל. לא מדובר בבעיה פוליטית או טריטוריאלית, אלא בבעיה תאולוגית. זו בעיה קיומית מבחינת המוסלמים.
מושתלים בשלטון ובמשטרה בישראל משתפים עמם פעולה ואוסרים על תנועת יהודים וישראלים בהר הבית. תנועת יהודים אסורה בהר הבית ולא רק בחודש הרמדאן. כך נפגעת הריבונות היהודית - ישראלית בהר הבית. הדבר הזה שהטרוריסטים הערבים נקרא כיבוש לכל דבר ועניין. מעשיהם של המושתלים מעודדים פעולות טרור כנגד יהודים. ככה לא מונעים הסלמה, בהר הבית, בירושלים, בישראל או במזרח התיכון. מדובר בג'יהאד בחסות השלטון הישראלי שנעשה גם מתוך הכנסת על ידי מרצ והמפלגות הערביות. לכך נדרשת תגובה פרופרציונלית, להניף את דגל ישראל בגאון, ללכת בראש זקוף להר הבית ולאסור את חופש הביטוי לאנטיציונים התומכים ברצח.



יום רביעי, 13 ביולי 2016

האם הרב הצבאי הראשי מתיר אונס בהתבסס על היהדות?





זוהי הכותרת שהתפרסמה בידיעות כשהתברר, כי הרב התמנה לרב הצבאי הראשי בצה"ל. על פי הנאמר, הרב מתיר לאנוס גויות טובות מראה בזמן מלחמה. בהתבסס על איזה דת אונס מותר? האם הדברים אכן נאמרו? האם היהדות תומכת באונס נשות האויב?
מתברר שכהרגלם, בידיעות דווחו על הנאמר באופן כוזב במטרה לעורר חרדופוביה. מתברר שהכל הוא ספין של ידיעות אשר חיבר כמה משפטים יחד ובכלל ציטוט של מישהו אחר. נדלקנו, זה אומר שיש מי שעומד על המשמר וזה נהדר. אבל צריך לשמור על מבט ביקורתי ולחפש עדויות נוספות למה שנגדו אנחנו מתקוממות/ים. במקרה ספציפי זה, הוליכו אותנו שולל. כאן הקישור הטוען כי הדברים לא נאמרו על ידי הרב. מי שיקרא את התשובה המקורית של קרים יוכל להתרשם כי צמד המלים "בניגוד לרצונן" נלקח בכלל מהפרסום ב-mako – וכך גם המלים "גויות טובות מראה", שב"ידיעות אחרונות" הוצגו כמילותיו של הרב. במונח "אונס" (שמופיע בשאלה שהופנתה אליו) הוא כלל אינו עושה שימוש. התקשורת ממש מציגה אותו כאילו הרב הוציא פאתווה דעאשית וזה לא נכון.
מעבר לכך, היהדות אינה מצדיקה אונס ואף אוסרת על אונס במפורש, יהודיות כגויות, בטח בשעת מלחמה. מעבר לכך, אני לא מהנשים שמסנגרות על טיפוסים כאלו בדרך כלל, אבל הייתה כאן הוצאה מההקשר וחשוב לציין אותה. התשובה שלו הייתה מתן פרשנות לדבר מה הכתוב בתורה לגבי אונס נשים בזמן מלחמה, ולא מתן לגיטימציה לדבר כזה. כן, יש כאן ניסיון לעורר סערה באמצעים זולים של ניפוח האמת וסילוף דברים וזה משהו שמאוד מציק לי בעין. הכעס אמור להיות מופנה למקרים אמיתיים, כמו עידוד השמאל הפמינסטי של אונס יהודיות וישראליות, עידוד באופן סביל באמצעות הסכמה שבשתיקה ובאופן פעיל כי, מתברר, שהן מסוגלות להגן על עצמן [ע"ע דבריה של ח"כית יפעת קריב] יש להפנות את הכעס למקרים אמיתיים ולא לאמירה אומללה שהוצאה לגמרי מהקשרה. מדובר באמירה ישנה שנכתבה באתר אינטרנט בו אנשים יכולים לשאול שאלות הלכתיות ולקבל תשובות רלוונטיות.
מקרה שקרה כך היה - חייל שאל באתר כיפה על זה שאלה כלשהי ונענה. אמנם הדבר כתוב בתורה, אך לא מעיד על כך שמקיימים את ההלכה או שצריך לקיים את זה היום וגם חרדים מכירים בזה שלא כל מה שכתוב בתורה רלוונטי לימינו לכן היהדות נשענת יותר על הלכות מאוחרות יותר ופרשנויות ופחות על התורה כלשונה. וכן, זה כתוב בתורה ובני ישראל לקחו גויות בשבי בזמן מלחמה, נתנו להן זמן להתאבל על השינוי ואחרי כמה חודשים, אם הן הסתגלו והשתלבו בחברה היהודית, מותר היה לגייר אותן בהסכמה, להתחתן איתן ולשכב איתן. קרי עד שהן לא מסתגלות ולא מסכימות, נאסר על פי התורה לאנוס אותן או לשכב איתן. כן.. גם כתוב שאם אתה רוצה להינשא להן צריך לגלח את שיערן להוריד את הציפורניים שלהן וכל דבר שעושה אותן יפות ולתת להם להתאבל איזה מספר מסויים של ימים ולאחר מכן הוא יכול להינשא לה אם הוא באמת עדיין אוהב אותה. במלים אחרות, אני ממליצה לקרוא מה התורה אומרת ואז לחוות דעה..
מדובר על זמן מלחמה, אם יש שבוייה יפה שהחייל חושק בה ורוצה להנשא לה. לפני שהוא נושא אותה לאישה הוא לוקח אותה הביתה ומגלח את ראשה היא מגדלת צפורניה ולא מטפחת אותם. אם עדיין חושק בה הוא חייב לתת לה להתאבל 30 יום על משפחתה ולהסתגל למצב החדש. כל זה נועד כדי להמאיס אותה על החייל! שתתבזה בעיניו! אם לא רוצה בה חייב לשחרר אותה היא הופכת לחופשיה. אם עדיין חושק בה הוא חייב לשאת אותה לאישה אך ורק אם תסכים להתגייר. אם מסרבת להתגייר מחכים 12 חודשים שאסור לפגוע בה ואחר כך משחררים אותה. זה מה שכתוב. וזה מה שהרב התכוון בדבריו. הלוואי שכל צבא בעולם היה מתנהל ככה. אם כך היה לא היו מקרי סחר בנשים ואונס שקורים על ידי דעאש ודומיו. אז התנ״ך טיפה יותר הומני אם אפשר לקרוא לזה ככה אבל בשורה התחתונה הרב לא ממציא יש מאין. יתר העמים הכובשים האחרים אנסו נשים יהודיות ונשותיהם של עמים אחרים כחלק מאקט כיבוש. המוסלמים ממשיכים לאנוס עמים נכבשים עד היום, הן במסגרת דעאש והן כפיגועי אונס כנגד יהודיות. הוא לא המציא כלום, הדבר מאוד נפוץ, אך התקשורת עוותה את דבריו.
שימו לב שהשאלה המקורית לא הייתה הלכתית בנוגע לעבר אלא העלתה תהיות אמיתיות בנוגע לצה"ל. והיא הסתיימה במשפט הבא: "והאם מותר במינו לחייל צה"ל, לדוגמא, לאנוס בחורות בזמן לוחמה, או שדבר זה אסור?" כלומר אין כאן אפילו את התירוץ של דיון תאורטי. יחד עם זאת, אונס במלחמה זאת תופעה אמיתית, זאת הפרת זכויות אדם מזעזעת שיש למחוק מהעולם, לא נושא להתפלפלויות תיאורטיות ודילמות פרשניות. אני לא מקבלת דיון תיאורטי על מתי ואיך מותר לאנוס. במקביל, לא היהדות ולא הרב התירו אונס, בניגוד לנטען על ידי התקשורת. ועדיין השמאל עושה כאן עליהום חרדופובי לא מבוסס. מאפיין מעניין נוסף שהשמאל הפמיניסטי אינו מגנה הנו עבירות אונס שנעשה על ידי האוייב כנגד יהודיות, גם אם הדבר נעשה במסגרת פעילות של השמאל הישראלי ביהודה ושומרון או כפיגוע אונס כנגד ילדות יהודיות בנות 14. הדבר נעשה כדי לפגוע במעמדו של הרב ואכן, הוא זומן לבירור אצל סגן הרמטכ"ל אותו סגן שטוען שהישראלים הם נאצים לכל דבר. בעולם מקביל הרב הצבאי הראשי אייל קרים הוא זה שמזמן את סגן הרמטכ"ל לשיחה על ההתבטאויות שלו.
מה שמדכדך אותי ב"סערת" הרב קרים הוא הקלות הבלתי נסבלת של מחיקת אישיותו ופועלו של אדם ברגע אחד.
אתה יכול להיות אב וסב בן 59, מפקד סיירת צנחנים ומפקד פלגה בסיירת מטכ"ל, לעשות את מלאכתך במסירות והרחק מהכותרות במשך עשרות שנים והנה, בבת אחת, כתב רשלן ועורך שנרדם בשמירה יהפכו אותך לדאע"ש יהודי על סמך חיפוש חובבני בגוגל, בורות וליקוי בהבנת הנקרא.
הרי הדברים שנמרחו על כותרת ראשית הבוקר ("משכב עם גויות טובות מראה בניגוד לרצונן") והופצו בכל ישראל, גם בכל העולם, לא הוצאו מהקשרם. הם לא הוצאו מהקשרם כי הם מעולם לא נכתבו! כלומר הם נכתבו, אבל לא על ידי הרב קרים, אלא על ידי מישהו שביקש לשים ללעג את דבריו של הרב.
מי שלא מעודכן, שיבדוק את הטקסט המקורי (שבהחלט היה יכול להיכתב בצורה טובה יותר, כמו כמעט כל טקסט במדיום השטחי של שו"תים באינטרנט) וישווה למה שפורסם בשמו של הרב קרים, עם גרשיים, כאילו זו ציטטה. ובמקום שכל המערכות (התקשורתית והפוליטית) יעסקו בהוצאת הדיבה כנגד קצין בכיר עתיר זכויות, מריצים אותו לשיחות בירור ודורשים ממנו להבהיר שבסוף הוא לא בעד אונס בזמן מלחמה, באמת תודה, כי בדיוק התלבטנו מה לעשות במלחמה הבאה.
ומה עם התנצלות, אמיתית כזאת, שייאמר בה במפורש שהדברים מעולם לא נאמרו על ידי הרב וכו'?
אין סיכוי, לא במחוזותינו. התנצלות גם לא תעזור, אות הקין הוטבע, מעכשיו האיש הצנוע, המסור והשקט הזה יהיה "ההוא מהסיפור של האונס", "הרב השנוי במחלוקת" וכו'.
ואולי כל זה נעשה רק כדי להכין אותנו לימי בין המצרים, לזכור לאן שנאת חינם יכולה להביא, לראות איך נראית חברה שמתפוררת מבפנים.
חרדופוביה.

יום שני, 4 ביולי 2016

יום השנה ה-70 לפוגרום שנערך בעיר קיילצה בניצולי שואה יהודים





היום לפני 70 שנה (04.07.1946): פוגרום קיילצה בניצולי שואה יהודים.
אחרי מלחמת העולם השניה חזרו כמאתיים יהודים לעיר קיילצה בפולין. מאחר ובתיהם היו תפוסים על ידי שכניהם שפלשו אליהם בעת המלחמה, הוועד היהודי המקומי שיכן את רובם בבניין אחד שהועמד לרשותו. ילד פולני נעלם ב-1 ביולי 1946 וחזר למשפחתו רק לאחר יומיים. אז סיפר כי יהודים חטפו אותו וכלאו אותו ב"בניין היהודי"; הוריו התלוננו במשטרה, ובעיר פשטה שמועה כי היהודים חטפו ילד כדי להשתמש בדמו וכי בבניין היהודי כלואים עוד ילדים. המשטרה יצאה לערוך חיפוש, מצאה בבית כלי נשק ואסרה כמה יהודים.
לאחר מכן יצאו הדברים מכלל שליטה: המונים פשטו על הבית, התגברו על השוטרים, השליכו יהודים מבעד לחלונות, רצחו אותם באכזריות והשליכו את גופותיהם לרחוב. בתחנת הרכבת נרצחו יהודים שבאו לעיר, המהומות התפשטו לאזורים סמוכים, ויהודים אף הושלכו מרכבות נוסעות. גם כוחות משטרה הותקפו, והמשטרה היתה חסרת אונים ורצון להתעמת עם הרוצחים.
העיר ידועה בגישתה כלפי יהודים עוד מהמאה ה-16. בשנת 1535 נתן המלך פריבילגיה לתושבי העיר למנוע ישיבת יהודים בה, דבר שאיפשר את היהודים מקיילצה. האיסור חודש בשנת 1761 על ידי הבישוף של קרקוב, ורק בעקבות המרד הפולני השני בשנת 1863, הותרה ישיבתם במקום. כך, על אף שבעיירות סמוכות כמו פינטשוב וחמילנסקי היו קהילות יהודיות, קיילצה נותרה ריקה מיהודים. היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר היו בעלי זכויות מיוחדות, כגון חיילי הצאר שזכו בזיכיונות. אליהם הצטרפו יהודים תושבי הערים הסמוכות. תנופה במספר המשפחות נרשמה בעקבות בניית מסילת הרכבת בין ורשה לווינה. בשנת 1905, בעקבות שריפה בעיר חנטשין, עברו רבים מתושביה היהודים לקיילצה והקהילה גדלה.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה כ-24,000 יהודים, ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939 החלו פעולות כנגד היהודים בה – החרמת רכוש, הטלת קנסות, חטיפה לעבודות כפייה וכדומה. באפריל 1941 הוקם גטו קיילצה, שהכיל בשיאו כ-27,000 יהודים, לאחר שגם יהודים מהסביבה ואפילו מווינה הועברו אליו. מרבית היהודים בגטו הועסקו בעבודות כפייה. באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו, שנמשך 5 ימים: למעט כ-2,000 יהודים, שהועברו למחנות עבודה, נשלחו מרבית היהודים לטרבלינקה בשלושה משלוחים, ונרצחו שם, וקרוב ל-2,000 יהודים, בעיקר ילדים, קשישים ונשים הרות, נרצחו עוד בשטח הגטו.
הפעם בפוגרום נרצחו 42 מתוך 163 היהודים ניצולי השואה ששהו בעיר, וכ-80 נפצעו. פוגרום זה היה אחד הגורמים להתפכחות ניצולי השואה מהחלום להשתלב שוב בחברה הפולנית, ובעקבותיו טפטוף היציאה מהמדינה הפך לזרם הנקרא בשם "הבריחה". מעריכים את מספר היהודים שעזבו את פולין בין הפוגרום לבין סוף שנת 1946 בכ-150,000. רובם עברו למחנות עקורים באוסטריה ובגרמניה עצמה, ומשם עלו רובם לארץ ישראל.