שרה אהרונסון נולדה במושבה זכרון יעקב למשפחת איכרים בני העליה הראשונה. אחיה האגרונום, אהרון אהרונסון, הקים וניהל תחנת נסיונות חקלאית בזכרון יעקב והיה מגלה של "אם החיטה". בצעירותה, נישאה שרה לחיים אברהם, יהודי אמיד ממוצא תורכי, ויחד עברו להתגורר בקושטא.
אחיה אהרון, הקים את ארגון המחתרת ניל"י, שמטרתו היתה לסייע לבריטים בריגול נגד התורכים. שרה אהרונסון הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. כשנסע אהרון לאירופה, ריכזה שרה בשיתוף עם אבשלום פיינברג את הפעילות המחתרתית של ניל"י ואת ניהול תחנת הנסיונות החקלאית.
היום לפני 98 שנה (09.10.1917) - הלכה לעולמה שרה אהרונסון. שרה אהרונסון הייתה מראשי ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד שליטי ארץ ישראל הטורקים במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל. ארגון ניל"י העביר ידיעות לבריטים באמצעות יוני דואר וכן בעזרת האניה הבריטית "מנגהם" שפקדה בקביעות את נמל עתלית.
בשנת 1917, ניהלה שרה אהרנסון יחד עם יוסף לישנסקי את פעולותיה של רשת הריגול, והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לעתים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם למצרים. המידע הועבר באמצעות אוניית ריגול בריטית קטנה בשם "מנהגם" שהפליגה בין מצרים לבין חוף עתלית והעבירה בחשאי גם אנשים, כסף וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה.
בסתיו שנת 1917, אחת מיוני הדואר ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים נתפסה בביתו של אחמד בק בקיסריה. בעקבות מעצרו של נעמן בלקינד והדלפות שונות, החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. שרה סירבה לברוח מארץ ישראל דרך הים, כפי שיעצו לה הבריטים, ונשארה בזכרון יעקב. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על המושבה. הטורקים תפסו את שרה אהרנסון וכל חברי ניל"י, לרבות אביה ואחיה, מלבד יוסף לישנסקי, שהספיק להימלט. הם עינו את שרה במשך שלושה או ארבעה ימים, אולם היא לא גילתה דבר מסודות הארגון לטורקים.
לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה לנצרת, כנראה במטרה לתלותה בדמשק, ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר בסליק במשקוף הדלת, וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. אהרנסון נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר הלל יפה, שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תיאור נוסף.
במכתבה האחרון, שכתיבתו נקטעה ברגע שהגיעו הטורקים, היא מבקשת שיינקמו את דמה הן מהממשלה הטורקית והן מהיהודים שמסרו אותה לשלטונות. הספר שרה גיבורת ניל"י הוא ספר לילדים ולנוער מאת דבורה עומר המתאר את חייה של שרה אהרנסון. הספר עוסק בהתהוות מחתרת הריגול ניל"י ובפעילותה בזמן מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל העות'מאנית מנקודת מבטה של שרה אהרנסון. הספר משלב בין פעילותה במחתרת לחייה האישיים, למשל היכרותה עם אבשלום פיינברג, יחסיה עם אחותה הצעירה רבקה ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה