מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שני, 7 בפברואר 2011

אגדה אורבנית - תחבורה ציבורית לעומת רכב פרטי





מה נרויח אם נשתמש יותר בתחבורה ציבורית על חשבון השימוש ברכב?
ברכב ממוצע שנוסע על הכביש נמצאים בממוצע 1.2 אנשים - משמע ברוב המקרים, נמצא ברכב רק הנהג. לעתים נדירות בלבד, נוכחים ברכב תפוסת הנוסעים המלאה - עד 5 אנשים. לפיכך, אוטובוס אחד יכול לחסוך שימוש של עד 50 רכבים.
תארו לעצמכם את התרומה לאיכות הסביבה באמצעות החיסכון בפחמן הדו חמצני ואת החסכון לאזרח הקטן באמצעות זמן עמידה בפקקים ורווח כלכלי באמצעות חסכון כספי של הוצאות על תחבורה.




זהו תוכניתם של ניצן הורוביץ וז'ימה לרנר - אגדה אורבנית

איך לבצע נכון את השינוי?

ההתפתחות התעשייתית ותרבות העיור והפרברים של העולם המערבי והעולם השלישי יצרו ערים חולות, עולם שנהרס על ידי האדם עצמו. ניתן לפתור את הבעיה הזו על ידי תכנון עירוני נכון, כפי שביצע בשנות ה-60 לרנר בעיר קוריטיבה הברזילאית, באמצעות פתרון תחבורתי שיביא שינוי בהתאם. קוריטיבה שימשה כדוגמא לתכנון עירוני לערים רבות ברחב העולם, כמו פורטלנד. העיר קוריטיבה גדלה והתרחבה. בכדי למנוע אסון אקולוגי, כפי שבא לידי ביטוי בלוס אנג'לס ובערים רבות בעולם. הרחוב הראשי נסגר לתנועת מכוניות והפך למדרחוב, דבר שאילץ את הנהגים למצוא פתרון חלופי. זוהי תחילתה של מהפכה אורבנית שהתבצעה באמצעות תכנון עירוני נכון. העיר, למעשה, אינה הבעיה אלא הפתרון ויכולה לספק לאוכלוסייה רמת חיים ואיכות חיים גבוהים אם מבצעים תכנון עירוני נכון.


לרנר פעל בהתאם ל-3 כללים מנחים פשוטים שקבע לעצמו:
1. תשתמש פחות ברכב שלך
2. תפריד את האשפה שלך
3. תגור קרוב יותר לעבודה או תביא את העבודה קרוב יותר לבית.

להוציא תכנון עירוני מהכח אל הפועל


תחבורה יעילה הנה חיונית להתפתחותה של עיר ומדינה. להרחיב את העיר כדי שרחובותיה יכילו יותר רכבים אינו הפתרון - אין עיר שיכולה להכיל כמות גדולה של רכבים ולהתבסס על רכבים בלבד כאמצעי לתחבורה. 75 אחוז מפליטת הפחמן קשורות לערים, בעיקר למכוניות. צמצום השימוש ברכבים וניצול נכון של אנרגיה [שימוש בחשמל] מצמצם את יצירת גז החממה. מגורים במרכז העיר מצריך שימוש בתחבורה ציבורית - בחשמלית או באוטובוס ואפילו באופניים בלבד, רק כדי להגיע לעבודה. אין צורך להיכנס לרכב כדי להגיע לעבודה. אין מניעה מלהיות בעלים לרכב, אבל חייבת להיות אלטרנטיבה, חלופה באמצעות תחבורה ציבורית, כמו רכבת ואופניים שאינה באה לידי ביטוי בישראל.

קחו לדוגמא את הרכבת בסין וביפן - כמה רכבים המסיעים נהג בלבד הנסיעה ברכבת בשעת הלחץ חוסכת או אותו אוטובוס מהסרטון העליון... אבל הפתרון האולטימטיבי, על פי לרנר, אמצעי התחבורה הטוב ביותר הוא הרגליים. מדרכות רחבות ורשת שבילי אופניים והולכי רגל יעילים נפרסו על פני העיר והיא מהווה הבסיס. עליו יש לבנות רשת חכמה של תחבורה ציבורית - חשמלית, סוג של אוטובוס שנוסע על חשמל וחוסך זיהום, רעש ותאונות. תראו את המבנה בסרטון של האוטובוס האדום בקורטיבה - מותאם לנוסעים המוגבלים בגלל המדרגות באוטובוסים כמו נכים בכיסא גלגלים ותינוקות בעגלות. החשמלית עוצרת בדיוק בתחנה צמוד למדרכה ומאפשרת לנוסעים בכלל ולמוגבלים בפרט לעלות בקלות.תדירות האוטובוס היא כל דקה.

העליה לאוטובוס מהירה, כאשר התשלום נעשה מראש. התחנות והאוטובוסים עוצבו כדי לאפשר לכל אחד להשתמש בהם, תחנות האוטובוס הן בדיוק בגובה האוטובוס, נכנסים על אותו המשטח והכל קורה תוך שניות. הביצועים הם ממש כמו של המטרו, אם לא טובים יותר. כל אוטובוס יכול להסיע עד 300 איש, העלות לצרכן נמוכה, הזמינות לכולם קיימת מבחינת נגישות, מיקום ולוח זמנים. הדבר אפשרי במידה והתחבורה הציבורית תקבל עדיפות על פני הרכבים. תארו לכם איזה יעילות תהיה למערכת כזו במדינת  תל אביב - אנשים יוותרו על המכונית ויסתדרו מעולה בלי פקקים.

פרוייקט מדהים נוסף שביצע לרנר הוא קנייה של זבל מהתושבים - בתמורה לזבל מופרד, שילמה העירייה בכרטיסי נסיעה ובכך גרמה לחיסול המזבלות, תרמה למיחזור ולאיכות הסביבה, יצרה נורמה בקרב האוכלוסייה ועודדה אותם ליסוע בתחבורה הציבורית ובכך יישמה עקרונות  סביבתיים. השיטה משתלמת כיוון שנוצרו מקומות עבודה הקשורים למיחזור. בקוריטיבה קיים אחוז גבוה של מיחזור אשפה - 70%. הדבר מעלה את איכות החיים בעיר.

ומה קורה בישראל?

בתל אביב בפרט ובישראל בכלל, אפשר ליצור מערכת תחבורה ציבורית חכמה ויעילה תוך פחות משנתיים - פחות מקדנציה של ראש עיר ואולי אפילו של ראש ממשלה. כשנותנים עדיפות למכונית על פני בני אדם, כמו שקורה במדינת תל אביב, מתקבלת הזוועה התל אביבית של יצירת הכנסות לעירייה על חשבון המחסור בחנייה, תכנון עירוני רע, הגדלת כמות הנתיבים לרכב הפרטי על חשבון התחבורה הציבורית, אנשים שנאלצים ללכת בשולי הכביש, חוסר כבוד לזקנים ולנכים,
העלאת מחירי הדלק כשלא קיימת חלופה הולמת, מאבק אלים על הכביש בין נהגי האוטובוס לנהגי מוניות השרות ועוד. הפתרון טמון בתכנון עירוני בסיסי נכון. ניתן  לתקן זאת עם אקופנקוטרה טובה. עם זאת, המדיניות של עיריית תל אביב ושל מדינת ישראל בפרט הנה לקדם את השמוש ברכב פרטי. פיתוח התחבורה הציבורית לא ייעשה על חשבון הרכב הפרטי דווקא בגלל הרווחים הכלכליים שיש למדינה בגין המס על הרכב, מס הבלו, המע"מ על הדלק, מסים שונים שמוטלים על תעשיית הרכב כמו יבוא הרכב וכן, בגין קנסות על עבירות תעבורה ובעיות החנייה. הם עיוורים ליתרונות שממלאת העלאת איכות החיים בערים באמצעות התחבורה הציבורית והפחתת השימוש ברכב הפרטי. מדובר בלא פחות מאינטרס לאומי וגלובלי.

יש לשפר בהקדם את התכנון העירוני בישראל ולהתחיל בתשתית של התחבורה הציבורית בתל - אביב, בחיפה, בחולון, בפתח תקווה ובירושלים. במקביל יש להשקיע בפרוייקט הכרטיס החכם המאפשר לנוסעים להשתמש בכל אמצעי התחבורה בישראל באמצעות כרטיס חכם אחד. בנוסף, יש לקנוס את חברות האוטובוסים שאינן ממלאות את תנאי הזכיינות שלהן.

אין תגובות:

פרסום תגובה