מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

אללה אסלאם: פרק 1 המלא







צבי יחזקאלי יוצא למסע באירופה, במדינות בהן זעם המהגרים המוסלמים כבר התפרץ, ובמקומות בהם החשש מהתלקחות מוביל להתנגשות אמיתית ויומיומית בין ערבים מהגרים ותושבים מקומיים.

ההגירה המוסלמית לאירופה החלה בשנות ה-60 של המאה העשרים, כאשר המהגרים חיפשו עבודה מהמושבות לשעבר של מעצמות אירופה - אלג'יראים היגרו לצרפת, אינדונזים, פקיסטנים והודים היגרו לבריטניה. רובם השתלבו בחברה הקולטת. מהגרים אלה שימשו ככוח עבודה זול עבור אירופה. מעבר לכך האליטה האירופאית קיבלה אליה את המהגרים מתוך רגשות רומנטיים לתרבות המזרחית או רגשות אשם על תוצאות הקולוניאליזם האירופאי. עם זאת, חלקם הגדול נשאר במצב סוציו - אקונומי נמוך.  ישנה תנועת הגירה נכנסת רבה של מוסלמים לאירופה, בעיקר לצרפת. בגרמניה חיים, כיום, כ-3 מליון מוסלמים, בבריטניה כמליון וחצי מוסלמים וכן, על פי הערכות, חיים בצרפת לבדה בין 4 ל-5 מליון מוסלמים, רובם מהגרים. 
המהגרים המוסלמים נוטים להתרכז באירופה בקהילות מאחר וחיי הקהילה מספקים למהגרים תמיכה הדדית, מאפשר אספקת שרותי דת ועוד. לא מעט מהמהגרים בחרו להגר במטרה להתרחק מהחברה המסורתית – דתית ולקיים אורח חיים חילוני. לפיכך, מהגרים אלו שואפים להצניע את זהותם המוסלמים ולהיטמע במדינת היעד. ריכוז מגורים של קבוצה אתנית הנו הדפוס השכיח בערים רבות בעולם. הדבר מאפשר לקבוצה לשרוד במצב של קונפליקט, כיוון שהוא מספק הגנה פסיכולוגית מפני העוינות החברתית של קבוצת הרוב והגנה מפני אלימות פיזית. התבדלות גאוגרפית יכולה לנבוע גם מהשאיפה לשימור מסורתה התרבותית של הקבוצה המתבדלת. ההתקבצות תומכת בארגון מוסדות אתניים, כגון בתי
ספר, מועדונים וכדומה, המאפשרים המשכיות של אורח החיים המסורתי, שימור הזהות האתנית ויחסים סלקטיביים עם חברת הרוב. לאורך זמן מתרחשת יציאת יחידים מן השכונות ההומוגניות של קבוצת מיעוט לעבר שכונות המגורים של קבוצות הרוב. ההגירה אל מחוץ לריכוז המגורים האתני מתרחשת בשל הקושי לענות על צרכי דיור הגדלים או בשל תהליכי פיתוח ובנייה המאלצים את קבוצת המיעוט להעתיק את מקום מגוריה, מאחר והמיעוט האתני מעוניין להמשיך ולשמור על היתרונות שהעניקה לו ההתקבצות בריכוז משלו, הוא מחפש פתרונות דיור בשולי הריכוז הקיים.
הנה דוגמא לשכונה שלמה בהולנד שנכבשה על ידי המוסלמים ומנוהלת לפי חוקי השריעה. המשטרה ההולנדית מפחדת להינס לשכונה.



בהתאם ל"היפותזת המגע" (Contact Hypothesis), למגע בין קבוצות שונות יש השפעה חיובית על היחס הבין קבוצתי והדעות הקדומות ההדדיות המאפשר מגע הדוק כגון שיחות מתמשכות וביקורים הדדיים. .בהתאם ל"היפותזת המגע", נטען כי ביכולתם של אנשים להגיע להכרות ברמה אישית, מאחר והם נוטים להתחבר עם הגרים בקרבתם. מאחר ושכונות מגורים מעורבות מספקות לתושביהן הזדמנויות שונות למגע קרוב ולא פורמלי בין הקבוצות השונות, עשויות הפעילויות הלא-פורמליות להצמיח קשרים חברתיים.
תפנית חלה בגישתם של מדינות מערב אירופה כלפי מהגרים מוסלמים השוכנים בתוכה בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, 2001. בעקבות אירועים אלו, באו לידי ביטוי פעולות אפליה כנגד המוסלמים, ניסיונות להגביל אותם ואת חופש הפולחן שלהם. בעקבות כך, המוסלמים באירופה נתקלו בקשיים בבניית מסגדים ואספקת שירותי דת מתאימים.
קיים חשש האירופאי מפני הגירה מוסלמית קשור לכוח הפוליטי והדמוגרפי שצוברים המהגרים. לפי הסטטיסטיקה חיים במערב ומרכז אירופה כ- 23 מיליון מהגרים מוסלמים חוקיים ועוד מספר לא ידוע של מהגרים לא חוקיים. למעשה, המוסלמים מהווים בין 5% ל-10% מאוכלוסיית האיחוד האירופאי. מספרם הולך וגדל בעקבות המשך ההגירה ורמות ילודה גבוהות מהרמות האירופאיות. על פי הערכותיו של פרופסור לדמוגרפיה מאוניברסיטת אוקפורד, ההרכב הדמוגרפי הלאומי ישתנה בשנים הקרובות לאור שינויי ההגירה באירופה. בריטניה, למשל, תהפוך למוסלמית תוך 20 שנים. המוסלמים מקבלים נפח דמוגרפי לנוכח העובדה, כי שיעורי הילודה הנמוכים של האוכלוסייה המקומית והזדקנותה לעומת המשך ההגירה ורמות הילודה הגבוהות של האוכלוסייה המוסלמית. מגמות אלה הביאו לתחזיות פסימיות לגבי שינויים דמוגרפיים בשנים הבאות באירופה כאשר אחוז המוסלמים מתוך כלל האוכלוסיה ילך ויגדל ויוצר מצב של מדינות מחולקות בין שתי התרבויות.

אין תגובות:

פרסום תגובה