קרה לכם פעם שהלכתם איפשהו ברחוב ופתאום הרחתם ריח של קנאביס, ותהיתם איפה הסטלן שמעשן בקרבתכם, הסתכלתם סביב ולא מצאתם? ייתכן שעברתם ליד צמח הנקרא "פלקטרנתוס" (Plectranthus). הפלקטרנתוס הוא פרח סגול אשר מכיל חומר שמרחיק יתושים, ולזה הוא משמש בדרך כלל - הצמח מכיל חומר הנקרא 'צינטרונלה' שידוע כשמן ארומטי חזק הדוחה יתושים. לצמח זה יש ריח שמזכיר מאוד ריח של קנאביס, ומטעה אנשים רבים. בשנים האחרונות ניתן להבחין בצמח בגינות ציבוריות בערים בכל רחבי הארץ, כגון כפר סבא ובאר שבע, זאת מאחר והצמח יעיל מאוד בהרחקת יתושים ומזיקים כאמור. ולא, לא כדאי לעשן אותו…
שמו העברי של הצמח הוא "קיסוס שבדי". זהו צמח מטפס, ירוק עד, עמיד יחסית לרוק וכן, דורש יחסית הרבה מים. הוא פורח בקיץ ודורש צל חלקי.
יש גם צמחים שנראים כמו קנאביס אבל הם לא, כמו אדר (מייפל) יפני, הבאשן, קינף ועוד.
בשנת 2015 צלם טבע ממדינת וושינגטון עסק בצילום עופות דורסים כאשר לפתע הבחין בעורב המתקרב מאחור אל עבר עיט.
בתחילה נראה היה כאילו העורב מנסה לגרש את העיט, אבל אז התברר שלעורב כנראה נמאס לעוף, והוא החליט ברוב חוצפתו לתפוס טרמפ בחינם על הגב של העיט. העיט מצידו המשיך בדאייה איטית אל עבר הקרקע בלי שהיה לו אכפת מהנוסע הלא צפוי על גבו.
בלינק הבא אפשר לראות את כל הקטע כפי שהוא נתפס בעדשת המצלמה
"Cheeky crow takes a rest on the back of a bald eagle – who doesn’t even flinch and just keeps flying." It's not just birds of a feather that flock together.
Incredible captures! Looks to me like crow and eagle are pals - splendid! Critters have far more "humanity" than all too many humans!
אפקט קולידג' שקרא על שמו של נשיא ארצות הברית ה-30, קלווין קולידג'. האפקט מתאר דפוס התנהגות מיני של בעלי חיים. ככלל, אצל רבים ממלכת החיות כאשר הזכר מסיים לקיים יחסי מין עם הנקבה הוא נכנס ל"תקופת צינון", בה יתנזר הזכר מיחסי מין עם הנקבה שעימה הזדווג. אולם, כאשר מגיעה נקבה חדשה לסביבה תקופת ההתנזרות תתקצר משמעותית והזכר יחזור לייחום מיני וזהו אפקט קולידג'.
מה הקשר אם כך לנשיא ארה"ב?
ובכן, באחד מהטיולים שלהם קולידג' ורעייתו גרייס ביקרו בחווה בה היה לול להטלת ביצים. אשת הנשיא התפעלה מכמות הביצים הרבה יחסית למספר התרנגולים הזכרים, ושאלה את החוואי לפשר התופעה. החוואי ענה בגאווה שהתרנגולים שלו מבצעים את חובתם עשרות פעמים ביום.
"שמא תוכל להפנות את תשומת לבו של מר קולידג'?" אמרה אשת הנשיא.
הנשיא שמע את השיחה ופנה לחוואי: "האם בכל פעם התרנגול משרת את אותה התרנגולת?" "מה פתאום? בכל פעם עם נקבה אחרת!"
השיב החוואי. "שמא תוכל להפנות את תשומת לבה של הגב' קולידג'?" סיים הנשיא.
האקדמיה הישראלית לקולנוע מזמן פשטה את הרגל. פשיטת הרגל נובעת הן מאחר ומירי רגב, שרת התרבות הישראלית, שמשרדה מתקצב את הקולנוע הישראלי, לא הוזמנה לטקס והן משום שהאקדמיה הזו משמשת באופן קבוע שופר להבעת דעות פוליטיות באמצעות ״האומנות״ ששמה קולנוע.
כאשר נוחת על ראשי המנגנון יוצר שחקן ובמאי מוכשר כדוגמת מייק בורנשטיין נוחת באופן לא צפוי על האקדמיה הישראלית לקולנוע באמצעות סרטו ״ אזימוט״. הסרט אזימוט צולם כאן, בישראל, במצפה רמון בפברואר השנה. הסרט עוסק במלחמת ששת הימים. לפתע הם נזכרים שם באקדמיה לעיין בתקנון ולציין שמייק בורשטיין לא יכול להיות מועמד לפרס התסריטאי והבמאי בטקס פרסי אופיר בגלל בעיה שקשורה בנושא ״תושבות הקבע״ בישראל. לפתע, העובדה שמייק חי ומתפרנס בלוס אנג'לס, היא קריטית.
מגבלה זו,כמובן, לא הפריעה, לראשי האקדמיה לקדם סרטים של עמוס גיתאי שחי ומתגורר בפריז. או למנוע מיוצרים שקיבלו כסף מקרנות ישראליות אבל מסרבים לכלול את שם מדינת ישראל בקרדיטים של הסרט שמומן מכספי משלם המסים הישראלי בפסטיבלים בינלאומיים , להופיע בטקס האקדמיה.
המסקנה שלי מכל העניין היא פשוטה מאוד - יש להקים אקדמיה חדשה לקולנוע וטלוויזיה ישראלים, שתקדם ערכים ישראליים יהודיים וציונים, ולאו דווקא את ערכי ה BDS ועיתון ״ הארץ״
מה שמזכיר לי שהטקס מיועד רק לסרטים ה"נכונים" מהסגנון הבא:
בצפון קוריאה, הדיקטטורה והמדינה המסוגרת ביות בעולם קיים מחנה ריכוז בשם "מחנה 14". מדובר באחד ממחנות הריכוז הגדולים ביותר בצפון קוריאה והקשים ביותר. מוחזקים 15 אלף אסירים, רובם פוליטים . שין אין גאון נולד במחנה זה והוא גם היחידי שהצליח לברוח ממנו וגם מגבולות המדינה, הוא מספר על כל הזוועות שמתרחשות שם בספר "הבריחה ממחנה 14" ובסרט "CAMP 14".
כילד הוא חונך על ידי החיילים והמורים הצפון קוריאנים במחנה קודם כל להלשין ולכן כאשר הוא גדול והפך להיות נער, הוא שמע את אמו ואחיו מתכננים בריחה ודבר הראשון שעשה זה להלשין על כך. את אמו הוציאו להורג תוך כדי שהוא צפה בכך, הוא גם מספר שאינו ידע מה זה יחסים בין האמא לבן.
כל חייו הוא אכל כרוב ותירס טחון מכיוון שרק באוכל זה האכילו את אסירי המחנה, הוא מעולם לא אכל בשר או כל דבר. את האסירים במחנה לימדו שאם רעבים צריך להקיא את האוכל ולאכול אותו שוב, כך הם מתמודדים עם הרעב.
באחד הימים הוא פגש אסיר צפון קוריאני שסיפר לו על חייו בסין, על כך שהוא הצליח לברוח מצפון קוריאה לסין ועל כל המאכלים שאכל ועל החיים המתקדמים בסין וכאשר הוא חזר לצפון קוריאה תפסו אותו וזרקו אותו למחנה הריכוז. הסיפורים העירו את שין הצעיר וגרמו לו לרצות לברוח ממחנה הריכוז. הם תכננו "בריחה" ביחד וביום הבריחה שין הצליח לברוח אך חברו התחשמל מהגדר החשמלית ומת. לאחר מסע ארוך ברחבי המדינה הוא גם הצליח לעבור את הגבול לסין ששם פגש עיתונאי שהצליח להעביר אותו לדרום קוריאה.
שין אין גאון מתגורר כיום בארצות הברית ופועל לחשיפת האמת על מחנות המוות בצפון קוריאה. כדי באמת להבין מה קורה באמת במדינה "המטורפת" הזאת אני ממליץ לקרוא את הספר שהוא כתב "הבריחה ממחנה 14" ולראות את הסרט "Camp 14.
2012 German/South Korean documentary film directed by Marc Wiese. It features interviews with Shin Dong-hyuk who was born in the Kaechon internment camp, known as "Camp 14", in North Korea. The film details abuses inflicted on him and witnessed by him as prisoner there.
לבני היקר וגם לדבר הזה שאיתה הוא התחתן.
שנה טובה מאימא שלך, אני בסדר גמור ואל תדאג לי, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום.
מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאד.
אני מצרפת את 10 השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי או לאוכל. אני יודעת שאימא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד. הילדים נראים בתמונות כל-כך רזים המסכנים.
תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. שמתי אותם בפריזר כדי שהם יישארו טריים כשתצטרך לשים אותם על הקבר שלי.
ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את המקל הליכה שלי כשרדפתי אחרי הג'וקים.
אבל אל תדאג לי גם כשאמרו לי ללכת בלי כובע התרגלתי לקור. והמיטה הקפואה בבית האבות כל-כך קרה שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.
אל תחשוב אפילו לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות האלו אליהן אתה נוסע כל שנה.
תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לאיך שלא יקראו לה, הזאת עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר.
שנה טובה , אמא
כולנו מכירים את השיר ״בשנה הבאה״ של אהוד מנור ז״ל, על פניו, זהו שיר אופטימי עם לחן קליל ונחמד.
מה שרובנו לא יודעים הוא שהשיר נכתב אחרי שאחיו הצעיר יהודה כבר נפל וגם אמו הלכה לעולמה. השיר נכתב על סיטואציה שכבר לא תתגשם כי כבר לא יוכלו לשבת יחד במרפסת ולספור ציפורים נודדות.
כשנורית הירש העבירה את הלחן האופטימי והקליל לאהוד הוא הופתע אך הסכים לקבלו.
לנורית הייתה בקשה נוספת.. במקור, מילות השיר היו: ״אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים והשמש תשקע לתוכן״ היא אמרה שכיוון שהשיר אופטימי כל-כך, אי אפשר לסיימו בכזו צורה ועל כן המילום שונו ל״והשמש תזרח לתוכן
אילן ואילנית - בשנה הבאה
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש
בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.
עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה.
ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן.
ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.
עוד תראה, עוד תראה...
בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.
קונאן אובריין מצחיק, את זה כולם יודעים. לא הרבה יודעים כמה הוא ניזון מזה כבר מגיל מאוד צעיר.
בשנת 2004, בעודו לומד באוניברסיטת הרווארד, קונאן וכמה מחבריו התחפשו לפועלי בניין ויצאו לרחובות בוסטון. מצויידים בפטיש אוויר ושאר מקדחות, הם והתחילו להרוס לחלוטין את אחד מרחובות העיר, תוך כדי סימון השטח וגידורו.
תוך כדי "עבודה", התקשר קונאן למשטרת בוסטון כדי לדווח על הפשע. הוא הודה ואמר שהוא ועוד כמה תלמידים התחפשו לפועלים והם באמצע השמדת קטע רחוב. מיד לאחר מכן, הוא התקשר למשטרת מדינת מסצ'וסטס בשם עיריית העיר בוסטון ודיווח להם על כך שמספר סטודנטים מהרווארד התחפשו באופן מרשים ומאוד אמין לשוטרים, ושהם מטרידים ומפריעים את פועלי הבניין העסוקים בעבודות תשתית באחת השכונות.
לאחר כמה שעות של ויכוחים בין השוטרים האלה לשוטרים האלה, ומספר לא מבוטל של טלפונים, נעצרו קונאן וחבריו ובילו את הלילה בבית מעצר.
מתוך המגזין של עיתון האוניברסיטה
לפי האגדה העירונית הזו בכל אופן.
ב1998 הוזמן נסיך סעודיה לביקור באחוזת בלמורל בסקוטלנד לפגישה עם משפחת המלוכה, המלכה הציעה לו לסייר באחוזה וכאשר הוא התיישב במושב ליד הנהג, (בציפייה שיעלה אחד מנהגיה של המלכה) להפתעתו הוא ראה שהוד רוממותה נכנסת בכבודה ובעצמה למושב הנהג, מתניעה את הלנד רובר ומסיעה אותו ברחבי האחוזה.
המלכה עשתה זאת בכוונה ובידיעה ברורה שבסעודיה לא מונפקים רשיונות נהיגה לנשים, ואף האיצה את הרכב כדי להלחיץ את הנסיך, שבאמצעות המתורגמן שלו ביקש שוב ושוב מהמלכה להאט ולהיזהר.
מה שהוא לא ידע, זה שלמעשה למלכה אין (טכנית) רשיון נהיגה, בגלל שאין לה צורך בו, מכיוון שכל רשיונות הנהיגה בבריטניה מוצאים בשמה, כמו גם הדרכונים (שגם אחד כזה אין לה).
מה שכן, יכולתה לנהוג ברכב אינה מוטלת בספק, מכיוון שבמלחמת העולם השניה היא היתה נהגת ומכונאית רכבים צבאיים.
עד כמה אתם מכירים את queen?
אני לא מדברת על We will rock you, אלא על השירים הכי נידחים שלהם.
ידעתם שיש להם שיר בערבית - ג'יבריש?
וואלה יש.
לשיר (מהאלבום jazz, שממנו אנחנו מכירים בעיקר את bicycle race, fat bottomed girls ואת dont stop me now) קוראים מוסטפא, הוא מתחיל במין קריאת מואזין מסתלסלת "איייייברהיהיהיהים × 3" ואז "אללה אללה אללה we will pray for you."
בסוף אחד הבתים פרדי שר "סאלם עליכום", ובסוף הבית האחרון "עליכום הסאלם".
רוב המילים הלא אנגליות בשיר בעלות גוון אוריינטלי ערבי, אבל הן מורכבות מכל מיני ניבים, כמו פרסית (איראן, מוצאו של פרדי מרקיורי - פארוק בולסרה בשמו המקורי). לחלק מהמילים אין בכלל משמעות והן ג'יבריש טהור.
שיר הזוי ומגניב. מי שחשב שסיסטם אוף אה דאון המציאו את הרוק והמטאל האוריינטלי שיקשיבו לשיר הזה.
