כולנו מכירים את הסיפור מעורר ההשראה שאיינשטיין הגאון כשל במתמטיקה בבית הספר, ולמרות זאת הפך להיות אחד הפיזיקאים החשובים של המאה העשרים, ושל ההיסטוריה האנושית כולה. רובנו גם יודעים שהסיפור הזה לא נכון, ושאיינשטיין מאז ומעולם הצטיין במתמטיקה.
מה שמעט מאוד אנשים יודעים זה את הסיפור של סר ד"ר ג'ון ברטרנד גורדון. הוא למד ביולוגיה בתיכון אטון קולג' באנגליה, והיה הגרוע בשכבה שלו, מקום אחרון מתוך 250 תלמידים. הוא גם היה באחוזונים התחתונים בכל המקצועות המדעיים שלו.
מנהל התיכון שלו כתב בתעודה שלו (תרגום חופשי):
"אני מאמין שהוא מתכנן להיות מדען. במצבו הנוכחי אני חושב שזה מגוחך".
למרות כל זה, הוא המשיך לתארים מתקדמים בביולוגיה, ונהיה מדען חשוב בתחום. הוא גם זכה בפרסים רבים בביולוגיה על מחקרים שלו, ביניהם פרס נובל ברפואה על כך שגילה שניתן "לתכנת מחדש" תאים סומטיים ולהפכם לתאים פלוריפוטנטים (שיכולים להתמיין לסוגי תאים שונים). כמו שניתן לראות בשם שלו, הוא גם קיבל תואר אבירות.
הוא מסגר את התעודה שהוזכרה לעיל, בה כתובה ההערה של המנהל, ומשתמש בה להזכיר לעצמו ש(תרגום חופשי):
"אולי המנהל צדק, ואני באמת לא כל כך טוב בעבודה הזאת".
מסקנה: מי שיכול - עושה, ומי שלא - מלמד (ולא יותר).
אזהרה: התוכן עלול להיות מטריד ומפחיד.
ליצנים נועדו להצחיק, בעיקר ילדים. אז למה בכל זאת הם מפחידים את חלקנו?
הפחד נובע בעיקר מעיוות תפיסת המציאות שנוצרת מהליצנים. בשביל שמשהו יפחיד אותנו, הוא צריך להיות קצת נורמטיבי וקצת חריג.
ליצנים דומים לבני אדם, אבל גם לא.
יש במוח שלנו אזור שמפרש פרצופים, וברגע שמשהו נראה חריג או שונה, זה מעורר אצלנו תחושה של סכנה ואי נוחות.
אחד הדברים החריגים הבולטים בפנים של ליצן הוא החיוך התמידי שלא תלוי בסיטואציות.
המוח מקבל את זה כמשהו לא טבעי, ולכן אנו מפרשים את זה כמשהו מפחיד.
המונח המדעי של הפחד מליצנים (ומתחפושות בכללי) נקרא "קולרופוביה".
ליצנים זה הדבר הכי מפחיד בעולם.
אנחנו נולדים עם שני פחדים בלבד שמתוארים בתור רפלקס אחד ששמו הוא רפלקס מורו. הרפלקס מופיע בתגובה לרעש חזק או בלתי צפוי או כשהתינוק חש שהוא נופל. הרפלקס מופיע לראשונה בצורתו החלקית לאחר השבוע ה-28 להיריון ובצורתו המלא בשבוע ה-34. הרפלקס בדרך כלל נעלם בגיל שישה חודשים. זה הוא ככל הנראה פחד היחיד שאינו נלמד וקיים אצל תינוקות אדם כבר מזמן לידתם.
שאר הפחדים כמו נחשים עכבישים חושך מקומות סגורים או ליצנים למשל.. הם פחדים שאנחנו 'רוכשים' מהסביבה שלנו ומהתרבות בה אנחנו חיים.
בנושא נעשו כמה וכמה מחקרים המוכיחים את העובדה הזו ומוזכרים בקישור.
בשוויץ ניתן לשכור "ליצן מרושע" לכבוד יום ההולדת של הילד. הליצן עוקב במשך שבוע אחרי ילד היום הולדת, מפחיד אותו וגם אומר לו שהוא יותקף בקרוב. כשמגיע יום ההולדת של הילד, הליצן דוחף לו עוגה לפרצוף.
באוגוסט 2016 , בסאות' קארוליינה, התקבל דיווח מאמו המודאגת של ילד, שסיפר לה כי ראה שני גברים לבושים כליצנים מרושעים שקראו לעברו מתוך היער. זו הייתה התקרית הראשונה בשורה של דיווחים על ליצנים שנצפו בסביבת בתי ספר, יערות ודרכי עפר, שלעיתים אף תקפו עוברי אורח. עד לאמצע אוקטובר 2016 התקבלו כבר מאות דיווחים כאלה, והתופעה התפשטה בכל רחבי ארצות הברית, קנדה, אירופה, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור ואמריקה הלטינית.
בפלורידה דיווחה אישה על שני ליצנים שעומדים ובוהים בה. עוד בפלורידה דיווחה אישה שיצאה עם כלבה לטיול על ליצן שהתנפל עליה מתוך עץ. בפארק בקולוראדו שבר ליצן בקבוק זכוכית על ראשו של איש, שביקש ממנו להזדהות והכה בו באגרוף. בדטרויט נצפה ב-3 בלילה ליצן עומד במרכז לשטיפת רכב. בניו ג'רזי דיווח ילד שליצן עם חרב רדף אחריו וצעק “I’m gonna get cha”. ועוד ועוד ועוד... בעקבות גל המקרים הוטל עוצר על בתי ספר מסויימים בפלורידה, בלונדון פורסמה אזהרה רשמית על ידי שגרירות רוסיה מפני ה-“clown scare”, רשת חנויות Target הסירה ממדפיה מסכות ליצן, והרשתות החברתיות געשו.
הסבר אפשרי שהוצע לתופעה היה שמדובר בטריק שיווקי מוצלח במיוחד לסרט "31" או לגרסא המחודשת לסרט "It" - בספר האימה "זה" (It) שנכתב על ידי סטיבן קינג. המפלצת המוכרת בדמות הליצן חוזרת לעיירה דרי כל 27 שנים. הסרט המקורי שמתבסס על הספר יצא בשנת 1990. רימייק לסרט המקורי יצא השנה, בהבדל של 27 שנה מהסרט הראשון.
הסבר אחר הציע שהתקריות האלה הן פשוט דוגמא טובה לכדור שלג שמתגלגל במורד ההר.
אל תשלחו את הפוסט לחבר שמפחד מליצנים.
עם כל הליצנים המפחידים שמסתובבים ברחובות, נזכרתי בליצן המפחיד האמיתי- רונלד מקדונלד!
אז הנה עובדה לא חשובה עליו - הבחור שגילם את רונלד מקדונלד המקורי, וילארד סקוט, פוטר בגלל שהוא היה שמן מדי ומקדונלדס לא רצו להעביר מסר שאולי זה בגלל האוכל שלהם.
בתמונה- רונלד מקדונלד המקורי ורונלד מקדונלד המשופר.
ולסיום, היזהרו מהליצן הזה שנראה מסתובב באזור תל אביב.
סימני זיהוי: איפור כבד, לבוש בשמלה, ממלמל לעצמו צה"ל צבא כיבוש ומדינת אפרטהייד ואז בהפתעה צועק אנחנו דור מזוין. הוא ליצן עצוב ופחדן ואם תקרא לו 0מאלן ותאיים לפטר אותו, הוא ירוץ לשיר לחיילים ולחבק את מירי רגב. הוא מאוד מסוכן!
מהסיבה שבגלל שהוא מוכשר ויש לו שירים יפים, אנשים מקבלים בהבנה ואהבה ותמיכה את זה שהוא מפיץ שנאה בעולם לארץ ישראל, לצבא ולימין. הוא קרוב משפחה של משה דיין, אשר אפשר את פרוץ מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973, כשהסתיר מגולדה מאיר את העובדה שצבאות ארצות ערב ממתינים בגבולות מדינת ישראל.
מי שנתקל בו שלא יזרוק עליו ביצים או יקלל אותו כי אז נשמע על זה בכל מהדורת חדשות במשך שנים..
עובד מקדונלדס לשעבר ששמו שמור במערכת החליט לרכז כמה עובדות על הרשת:
על פי הנוהל עובדי מקדונלדס חייבים לפזר את המלח על הציפס בצורת m (ולא בגלל הסימן המסחרי של הרשת אלא בגלל הפיזור האחיד. כמו כן, המלח יפוזר מכיון השמן לכיון השני כדי שלא ייכנס מלח לשמן הרותח.
אומנם החוק לא כתוב אבל לפי הנוהל אם לקוח מבקש לקבל חצי ציפס וחצי פוטטו בארוחה ניתן להסכים לתת לו.
כשעובד מקדונלדס מחזיר עודף ללקוח הוא חייב לציין בפניו את הסכום שהחזיר לו.
ניתן לקנות רק סירופ קרמל/שוקולד/תות (של גלידת סנדיי) תמורת חצי שקל.
ניתן לקנות לחמניות ריקות (עד גבול מסויים)
ניתן לקנות המבורגר ולבקש להוריד את קציצת הבשר (המחיר גם כן יורד). יש לקוחות שמרכיבים לעצמם כך סנדוויץ עם גבינה צהובה.
בהמבורגר הקטן (של ארוחת הילדים, מבצע עשר) הרוטב הוא קטשופ מעורבב עם חרדל.
נאגטס, קריספי ציקן ומקלוני תירס נמצאים אותו הזמן בשמן.
במקדונלדס ארבעה גדלי כוסות: קטן, רגיל, גדול וענק. המילקשייקים הנמכרים במצבע 10 מגיעים בכוסות קטנות ששוות ביחד לגודל של כוס גדולה. בעוד המילקשייק הגדול שמחירו
באזור 10 שקלים נמכר בכוס רגילה. - שווה לקנות מבצע עשר של שני מילקשייקים.
יש לא מעט לקוחות שמבקשים לערבב בכוס השתייה שלהם כמה משקאות שונים.
לפי הנוהל על ציפס קטן ורגיל מקבלים 2 שקיות קטשופ ובציפס גדול וענק 3.
משקל הציפס והפוטטו שווה בהתאמה לגודל המנה - זה רק נראה מעט.
סדר הגשת המוצרים הנכון לפי נהלי מקדונלדס העולמית: שתייה, סנדוויץ, ציפס וגלידה. זאת בגלל שהגלידה והציפס רגישים לטמפרטורה.
לכל דבר ברשת מקדונלדס יש פג תוקף (כן, כולל עטים שהרשת נותנת)
כדי לקבל כוכבים (אפשר לראות על תגי השמות של העובדים) יש לעבור מבחנים בעל פה ע”פ חוברת שהעובדים מקבלים וצריכים ללמוד. חשוב לציין שזה נתון לרצון חופשי של העובדים. במידה וישיגו את כל הכוכבים יקבלו “שדרוג” לדרגת “מדריך” (שרשאי בין השאר לבחון אחרים) ותוספת שכר חודשית.
על קציצות הבשר הקטנות (ארוחת ילדים, מבצע עשר, ביג מק) שמים מלח. על הקציצות הגדולות יותר שמים תערובת של מלח ופלפל.
המכונה שמטגנת את הציפס מצפצפת אחרי חצי דקה כדי לנער את הציפס לשמירה על טיגון אחיד.
יש בכל סניף כפפה מגניבה שמאפשרת הכנסה של היד לתוך השמן הרותח.
ניתן לרכוש רק את הצעצועים של ארוחת הילדים.
ברשת חובה לעבוד עם נעליים שחורות לחלוטין.
אסור לצלם באפחד מסניפי הרשת.
רשת מקדונלדס היא זו שהמציאה את המזגן התקרתי שכולנו מכירים במטרה לחסוך מקום בסניפים.
ריי קרוק שהיה מייסד הרשת היה מסתובב במשך שנים בסניפים ובודק את פחי הזבל במטרה להבין מה אנשים לא אוהבים. כך למשל הוא הוריד בחלק מהמנות בארה"ב את המלפפונים החמוצים.
מקדונלדס ישראל, בניגוד לרב הרשתות, אינה עובדת בשיטת הזכיינים אלא יש זכיין אחד בארץ שמחזיק את הרשת. הוא ואשתו באים מידי פעם לסניפים לקנות אוכל לילדים.
אסור לעובדים לארוז את ארוחת העובד שלהם הביתה. במקרים מיוחדים (שהמשמרת מתארכת מאד) ניתן לבקש אישור ממנהל המשמרת לארוז את הארוחה.
עובדים לא יכולים לתת את ארוחת העובד שלהם למישהו אחר (עובד אחר/משפחה/חברים) וגם לא להחליף את הארוחה עם עובד של מסעדה אחרת.
עובדים מוגבלים לארבעה רטבים בארוחת העובד שלהם (מיונז וקטשופ)
הציפס מיוצר מזן מאד מסויים של תפוחי אדמה שמגודל במיוחד בשביל הרשת.
דלתות המקרר והמקפיא במקדונלדס ניתנות לפתיחה מבפנים, גם אם הן נעולות מבחוץ. כמו כן, ניתן לכבות את מערכות הקרור מתוך המקרר/מקפיא למקרה חירום.
רשת מקדונלדס בהונג קונג מספקת שירותי חתונות מאז שנת 2011. לאור הביקוש השירות ניתן ב15 מסניפי הרשת ומחיר החבילות נע בין כ1500 ל5000 שקלים.
החבילות כוללות את השכרת האולם לשעתיים, הזמנות, אוכל, קישוטים, סאונד ומתנות
תארו לכם שיכולתם להיכנס לסניף מקונדלד'ס, להזמין כמה שתרצו, לשלוף כרטיס מיוחד ולא תצטרכו לשלם על כלום?
למקדונלד'ס יש כרטיס מיוחד שנקרא מק-גולד (McGold), ברי המזל שמחזיקים בו יכולים להגיע לכל סניף שיחפצו ולהזמין מה שהם רוצים מבלי לשלם! חלק מהכרטיסים מוגבלים בזמן וישנם כאלו נדירים שתקפים לכל החיים!
איך ומי מקבלים כרטיס כזה? אנשי עסקים, מפורסמים, מיליונרים ואנשים שעשו מעשי גבורה !! מעשי גבורה? בחור אחד בשם צ'ארלס רמזי זרק את הביג מק שלו בשביל להציל בחורה מחטיפה - וקיבל כרטיס לכל החיים
מי עוד מחזיק בכרטיס כזה ? לשחקן רוב לאו, לפוליטיקאי מיט רומני ולאנשי העסקים וורן באפט וביל גייטס יש כרטיס כזה. רוב לאו השוויץ בכרטיס בתכנית של ג'ימי קימל.
הכרטיס של רוב לאו
אם שרדתם את קריאת כל הפוסט הזה ויש לכם להוסיף או לשאול את מוזמנים...
רוב לאו משוויץ בכרטיס מקדונלדס חינם שלו בתוכנית של ג'ימי קימל
לרגל יום הולדתה ה-89 של חנה יפה ז"ל, נוצר הפוסט שמטרתו להזכר שגם נשים נלחמו והקימו את ארצנו היפה. זהו סיפור מופת, סיפורה המדהים, של חנה, אישה ענקית, יהי זיכרה ברוך.. יש להצטער שאינו ידוע כראוי
סיפורה של חנה יפה מעורר השראה. היא הצטרפה ב-1945 למחתרת, כשהייתה בת 17, ושנה מאוחר יותר פעלה בפלמ"ח וייצרה נשק. מהר מאד עברה קורס חובשים ושירתה בפלי"ם. תפקידיה של חנה היו חיוניים לארגונים בהם שירתה, והיא אף השתתפה במבצעים חשאיים של העפלה לארץ. היא קורצה מחומר של קצינים, וסיימה את הקורס כאשר הפכה לקצינת החובשים בגדודה – טיפלה בפצועים של מבצעי הגדוד, פינתה נפגעים מזירות רבות והפגינה תושייה רבה בין היתר במבצע נחשון והראל המפורסמים. בהמשך הקריירה הצבאית שלה היא מונתה לקצינת השלישות של חטיבת הראל.
כשהגיעה העת של חנה להשתחרר מהצבא, היא למדה סיעוד והפכה לאחות מוסמכת; אך האהבה לצבא הייתה בדמה, ובלחץ חיובי של אחיה היא חזרה למדים, ולא כחיילת רגילה, אלא כמקימת יחידת החר"פ 537, שהיוותה את הבסיס לבית החולים המוצנח של צה"ל. בפיקודה עבר הסגל כולו קורס צניחה, מה שמביא אותנו לסיפור המעניין של חנה יפה.
באוקטובר 1956, בתחילתו של מבצע קדש, אריאל שרון (דאז מפקד חטיבת הצנחנים), הורה על הכנת מבצע חילוץ מוטס, כאשר לוחמים רבים מגדוד 890 נפגעו. על הפינוי המוטס הייתה אחראית חנה יפה. מספר ימים מאוחר יותר התבקשה חנה להצטרף כקצינת ארגון הרפואה לצניחה בא-טור. היא לוותה בצניחתה בלוחמי סיירת הצנחנים ואף טיפלה בשטח במפקד הכוח, מוטה גור, שנפצע. על פעילותה זו זכתה חנה יפה בכנפי צניחה המעוטרות ברקע אדום – והייתה האישה היחידה שעשתה זאת בצה"ל מאז ומעולם.
בטור המשוריין של אריק שרון שחצה בכונתילה את הגבול ועד למיתלה הייתה חנה האשה היחידה בין כל הלוחמים. כשהלוחמים חלפו עם פלוגת הטנקים, היו שתי דמויות עומדות וסוקרות את הטור, אחת הייתה אריק שרון והשנייה חנה יפה. אף אחד לא זעק לשמים שאישה בתוך קבוצת לוחמים תפגע במוסריות או במוטיבציה שלהם להילחם. כמה יש לנו ללמוד מהעבר שלנו ולהשתפר
כשהרפתקת השירות הסתיימה, חזרה חנה יפה לעבודתה כאחות, והפכה לימים לאחות הראשית במחלקה פנימית ד' בבית החולים בלינסון, תפקיד שליווה אותה כל חייה כשהפכה ל"אחות המיתולוגית". היא אף שמשה כאחות אחראית במחלקה זו בזמן שפרופ' דה פריז היה מנהל המחלקה. חנה הלכה לעולמה בשנת 2006, והייתה בת 78 במותה. מספרים עליה שהייתה אישה טובה וצנועה, חברה למופת, אמיצת לב ומעוררת הערצה.
קרה לכם פעם שנסעתם ברכבת רפאים? אם אתם קוראים את העובדה הזו בעודכם נוסעים ברכבת, כדאי שתרימו את העיניים מהסמארטפון מדי פעם כדי שזה לא יקרה גם לכם.
ניב מרינברג מתל אביב רק רצה להגיע הביתה בשלום. הוא עלה על הרכבת בחיפה ב-22:25 והחל להיות שקוע בסמארטפון, בשלב מסוים הוא שם לב שכבר די הרבה זמן הרכבת עומדת ולא זזה, אחרי דקות נוספות של המתנה התמיהה הפכה לדאגה, ניב ראה שהרכבת עומדת בתחנת עתלית וניסה לצאת, אך אף אחת מהדלתות לאורך קרונות הרכבת לא נפתחה.
אז שינתה הרכבת כיוון והחלה לנוע חזרה לכיוון צפון תוך שהוא לא מאתר כל פקח שלא לדבר על נפש חיה לאורך הרכבת, למזלו (או שלא) נותרו לו 9% סוללה באייפון ללא דרך להטעין, עוד קצת צעקות לחלל הרכבת ומשחק עם לוח הבקרה של הרכבת בתקווה שמישהו ישים לב... אף אחד לא שם לב אליו.
שיחה למוקד החירום של הרכבת מיד זכתה למענה, לקח לו קצת זמן להסביר את המצב האבסורדי אליו נקלע ושאפילו לקרון הקטר הוא לא יכול להגיע, אחרי כמה דקות שמע את המוקדנית משוחחת עם נהגי קטר שונים לאורך המסילה ומבקשת מהם לעצור תוך שהיא מבקשת מניב פידבק: האם הרכבת עצרה או לא. דמיינו לכם את הסיטואציה הסוריאליסטית כמו במשחק מחשב בה מוקדנית פוקדת על רכבות לעצור לפתע ולהמשיך בדרכם ברחבי הארץ (מומלץ לקרוא את הפירוט המשעשע במקור).
לבסוף הבינו שהרכבת נמצאת בדרכה למוסך, איתרו את נהג הקטר הרלוונטי וניב ירד מהרכבת באותה תחנה בה עלה שעה וחצי לפני כן תוך שנהג הקטר נוזף בו. בסופו של דבר, לאחר תחנונים ולאור התלאות שעבר, שלחה רכבת ישראל מונית לאסוף את ניב מהתחנה בחיפה לביתו בתל אביב.
בתקווה שלא פספסתם את התחנה בזמן שקראתם את העובדה הזו.
בתאריך ה-17 לאוקטובר 1995, במרכז הרפואי במסצ'וסטס הגיחו לעולם זוג תאומות פגות - האחיות בריאל וקיירי ג'קסון.
בעקבות הלידה המוקדמת (נולדו בחודש ה-6 להיריון) נדרש טיפול זהיר בבנות. בכדי להקטין את הסיכוי לזיהום - הופרדו הפגות, והונחו באינקובטורים שונים.
מצב בריאותה של קיירי, יחסית, היה ונשאר יציב. אך מצבה של בריאל הקטנה, התדרדר, והפך בכי רע - שינויי טמפרטורות קיצוניים, בעיות נשימה, ובעיות בתפקוד הלב הובילו הצוות למחשבה אחת, ובלתי נמנעת - התינוקת לא תשרוד.
על אף המצב, האחות המטפלת ניסתה בכל כוחה ויכולתיה לייצב את מצבה של בריאל - אך ללא ההצלחה. בצעד אחרון של ייאוש, וכנגד מדיניות הבית חולים, החליטה האחות להניח באינקובטור של בריאל השברירית את קיירי, אחותה הבריאה. כשסגרה את דלת האינקובוטור, התקרבה קיירי אל אחותה, כרכה סביבה את יד שמאל ופשוט חיבקה אותה - לפתע, קצב ליבה של בריאל התייצב, הטמפרטורה שבה למצב תקין, ואופן נשימתה חזר לסדרו.
בתמונה הראשונה ניתן לראות את מה שכונה - "The rescuing Hug"
כולנו מכירים את הסיפור מעורר ההשראה שאיינשטיין הגאון כשל במתמטיקה בבית הספר, ולמרות זאת הפך להיות אחד הפיזיקאים החשובים של המאה העשרים, ושל ההיסטוריה האנושית כולה. רובנו גם יודעים שהסיפור הזה לא נכון, ושאיינשטיין מאז ומעולם הצטיין במתמטיקה.
