בהתחשב בכל הפעמים שעשיתי משמרות לילה וכוננויות, יצא לי להתחבט בשאלה איך קוראים לי בעברית? האם אני כוננית לילה ואחרי פז"מ מסויים מקבלת קידום לארונית על הכתף? אז הנה רגע של עברית - האם תורנות כלשהי שמבצעת אישה - לא משנה אם במשמרת לילה או שבת, אם בשמירה או בשרותי רפואה דחופה, הופך אותה לכוננית?
אז התשובה היא, בין היתר, כן! אישה שעושה תורנות כלשהי היא כוננית.
למעשה, מאחר והאקדמיה ללשון עברית לא נדרשה להחלטה בעניין מהי צורת הנקבה של המונח כּוֹנָןף הצשובה מבוססת בין היתר בהתאם על הדקדוק שלמדנו. מבחינה עקרונית צורת הנקבה בעברית יכולה לבוא בשלוש צורות: סופית ־ָה (כגון מַנְהִיג–מַנְהִיגָה, רַוָּק–רַוָּקָה), סופית ־ִית (כגון רַקְדָן–רַקְדָנִית, סַפָּר–סַפָּרִית), או צורה על דרך המשקלים הסגוליים בסיומת ת (זַמָּר–זַמֶּרֶת, שׁוֹטֵר–שׁוֹטֶרֶת). מכאן שהצורות האפשריות הן: כּוֹנָנָה, כּוֹנֶנֶת, כּוֹנָנִית. כל הצורות כשרות מבחינת הדקדוק, והבחירה נתונה לדוברים.
יש המעדיפים את הצורה הסגולית כי היא שכיחה יותר במקורות, ולכן לשיטתם 'רופאה כּוֹנֶנֶת', 'אחות כּוֹנֶנֶת', ; וברבים: 'רופאות כּוֹנָנוֹת', 'אחיות כּוֹנָנוֹת'. בצורת הנקבה זו משתמשים במילון אבן־שושן והיא גם החביבה עליי. במילון ההווה ובמילון רב־מילים מצאנו את הצורה כּוֹנָנִית – על דרך תּוֹרָנִית ונוצר הרושם שהיא הצורה הרווחת בציבור: 'רופאה כּוֹנָנִית', וברבים 'רופאות כּוֹנָנִיּוֹת' וכדומה. אף על פי שהצורה כּוֹנָנִית תפוסה למשמעות אחרת – ארון מדפים קטן – נראה שההקשרים הרחוקים מונעים את הבלבול.
ולכן, כונניות יקרות, כשמקפיצים אתכן במהלך הכוננות, הנה דוגמא למשפט פתיחה "לילה טוב, שמי ____ ואני השידה שלכם הלילה".
