לא להאמין למילה של ערבי מוסלמי

ת'אקייה באסלאם משמעותו שהמוסלמי יכול לשקר לאוייב שלו כל עוד הוא חלש צבאית. במסגרת זו, הוא רשאי לחתום על הסכמי הפסקת אש ואפילו על הסכמי שלום ובהמשך להפר אותם, כי אין שלום עם ה"כופרים" באסלאם. לאחר שהמוסלמי חזק מספיק מבחינה צבאית הוא מפר את ההסכם ושוחט את אוייבו. הם יכולים לעבוד כתף לכתף עם ישראלים ויהודים, לגור בבית שלנו, לאכול בשולחן שלנו, אנחנו נעזור לילדים שלהם עם שיעורי הבית. ובהזדמנות שתגיע, הם ישחטו לבעל הבית שלהם את הגרון, חספרו לנוחבות איפה מי גר בקיבוץ, אם יש נשק בבית, ילדים, מי חבר כיתת כוננות, מי חייל או קצין ועוד. כך הנוחבות יתכננו את התקיפה והשחיטה בהתאם כפי שקרה ב7.10.23 

אל תאמינו למילה של מוסלמי גם אחרי 50 שנה בקבר. המושג המדובר תקייה (בערבית: تقیة), שמשמעותן הסתרה או זהירות, המאפשרת למאמין מוסלמי (בעיקר בזרם השיעי) להסתיר את אמונתו או להציג מצג שווא בשעת סכנה או מצוקה. ההיתר ההלכתי נועד להגן על חייהם של מוסלמים תחת שלטון עוין, ולא ככלי מוסרי גורף לכל אינטראקציה.

מקור התקייה - מדיניות המקובלת בעיקר באסלאם השיעי, שנאלצו היסטורית להסתיר את אמונתם תחת שלטון סוני. היתר זה חל כאשר המאמין נמצא בסכנת חיים ממשית, ולא מצווה כללית. ההתייחסות הרווחת היא להסתרה כלפי חוץ, אך המאמין צפוי לחזור לאמונתו האמיתית כשהסכנה חולפת ולשחוט את היהודים למרות שהדבר מנוגד לכתוב בקוראן. 

האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו?

 

עבודת סמינריון בנושא – השפעת הפער במידע (אי מימוש חובת הגילוי מצד המבוטח) על חוזה הביטוח : באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי?

האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח ככלי להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו?

שם הקורס:
מספר הקורס:
שם המנחה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 ענף הביטוח
2
1.1.1 הצורך בביטוח כמוצר
2
1.1.2 הביטוח כחוזה
3
1.2 הונאת ביטוח
6
1.3 חובת הגילוי
8

1.3.1 מהי חובת הגילוי
8

1.3.2 מהן ההשלכות לאי קיום חובת הגילוי?
10
1.4 מהם הכלים המשפטיים המצויים בידי חברת הביטוח לצורך התמודדות עם הונאות ביטוח?
12
פרק 2 – שיטת מחקר
14

2.1 משתני מחקר
14

2.2 שיטת מחקר
14

2.3 הליך מחקר
14
פרק 3 – ממצאי המחקר
15

3.1 הצגת הפרשות הנסקרות במסגרת המחקר
15

3.1.1 פסק דין בבית המשפט המחוזי והחלטה בעקבות ערעור במסגרת פרשת מנורה נ’ יובלים ואח’ (פרשה שנדונה בשתי ערכאות משפטיות)
15

3.1.2 פסק הדין במסגרת פרשת הכשרת הישוב חברה לביטוח ואחרים נ’ אלופר מירב ואח’ (פרשה שנדונה בשתי ערכאות משפטיות)
16

3.1.3 פסק הדין במסגרת פרשת כהן נ’ הדר חברה לביטוח
16

3.1.4 פסק הדין במסגרת פרשת חסן חניפס נ’ “סהר” חברה לביטוח בע”מ
17

פסק הדין בפרשת קדם עוזי נ’ הסנה חברה לביטוח בע”מ
17

פסק הדין בפרשת זיו נ’ זמירי
18

פסק הדין בפרשת פיאמנטה נ’ אליהו חברה לביטוח בע”מ והערעור בפרשה לערכאה גבוהה יותר
18

3.2 תוצאות פסקי הדין – האם בית המשפט קיבל או דחה את טענת חברת הביטוח?
20

3.3 ניתוח סטטיסטי של המקרים
22
פרק 4 – דיון ומסקנות
25
סיכום
29
מקורות
30

תקציר
מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגייה אחת מני רבות מתחום הונאות הביטוח, כאשר ההתמקדות הנה בהשפעת הפער במידע על חוזי הביטוח, תוך התמקדות בחובת הגילוי מצד המבוטח. במסגרת זו, עולה השאלה באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי? בחינת סוגייה זו הנה חיונית, מאחר וקיומה של חובת הגילוי על ידי המבוטח הנה הכרחית לקיום או לאי קיום של חוזה הביטוח על ידי החברה המבטחת.
ענף הביטוח התפתח כמענה לרתיעה האנושית מסיכונים. פוליסת הביטוח אינה מבטלת את קיום הסיכון, אך במידה והסיכון יתממש, חברת הביטוח תשלם כסף למבוטח. בתמורה, המבוטח משלם פרמייה תקופתית והשתתפות עצמית. אחת מהעבירות השכיחות בעולם הנה הונאת ביטוח. מאחר ומדובר בפשע סמוי, קשה לקבוע את היקף התופעה ולהעריך את עלות נזקיה. ישנם כלים משפטיים שמטרתם לסייע לחברות הביטוח להתמודד עם הונאות ביטוח, כולל חוק חוזה הביטוח, לפיו המבטח פטור מחובתו לשלם בפיצויים במידה והמבוטח הפר את חובתו או מסר למבטח עובדות כוזבות. מדובר בכלים משפטיים, כגון הזכות לבטל את פוליסת הביטוח, ביטול החוזה עקב מרמה ועוד. תתכן אף הטלת הוצאות על תובע שתביעתו נגועה בכוונת מרמה או ביטול פסק דין שהתקבל במרמה.
חוק חוזה הביטוח הישראלי מעגן את חובת הגילוי של המבוטח. בהתאם לחוק, חובת הגילוי חלה על המבוטח עם ההצטרפות לביטוח והוא מחוייב למסור לחברת הביטוח את הפרטים הדרושים לצורך הערכת הסיכון. חובת הגילוי מאפשרת לגשר על פערי הידע אודות המבוטח ולחשוף עובדות הנדרשות לחברת הביטוח להערכת הסיכון בביטוחו. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, חובת הגילוי ואיסור מצג שווא, חלה על המועמד לביטוח בשלב כריתת חוזה ביטוח. אי קיום חובת הגילוי המוטלת על המבוטח, מעניקה לחברת הביטוח תרופות המוגדרות על ידי חוק חוזה הביטוח, כגון ביטול חוזה הביטוח ואף הימנעות מוחלטת או יחסית מתשלום התגמול.
לפיכך, עולה השאלה, באיזה מידה תנאי הפוליסה מתגברים על בעיות של פער במידע? מבחינה אופרציונלית, אנו נבדוק במחקר זה האם פנייה לערכאות משפטיות הנו כלי יעיל בידי חברות הביטוח ככלי להתגברות על בעיות של פער במידע, כאשר המבוטח אינו מממש את חובת הגילוי המוטלת עליו? בכדי לענות על השאלה, נערוך מחקר במסגרתו נסקור באופן אקראי 10 פסקי דין במסגרת תביעות שהוגשו מאז נכנס חוק חוזה הביטוח לתוקף בשנת 1981. במסגרת הפרשה, על חברת הביטוח להיות מעורבת כצד התובע כנגד מבוטח או כצד הנתבע, כאשר הסוגיה הנדונה הנה הפרת חובת הגילוי. מדובר במקרים בהם חברת הביטוח טענה, כי המבוטח לא מימש את חובת הגילוי או שחברת הביטוח טענה למעשה מרמה, תוך הפרה של חובת הגילוי או בעקבות קיום של פער במידע. במסגרת זו, נבחן האם פסק הדין היה לצד חברת הביטוח או לצד המבוטח.

₪490.00 – קנה עכשיו

זו

בגץ בשרות שרותים משפטיים פוליוודים

עתירה מספר 7718/15 בבג"צ, אתמול אחה"צ.
השופטים: חנן מלצר, ענת ברון, עופר גרוסקופף.

מה היה? מספר ערבים מחמולות באיזור גוש עציון, עתרו ביוזמת ארגון "זכויות האדם", "רבנים למען זכויות אדם" אליו חברה עו"ד קמר מישרקי, העובדת בארגון "חקל", עוד ארגון "זכויות אדם" שמשדל ערבים להגיש עתירות ולהפעיל לחץ בבג"צ ועל הרשויות כדי להשיג עוד ועוד אדמות שבמקרה, נמצאות ממש בתוך או בצמוד לישובים ישראלים.
האדמה שבעתירה הנ"ל, נמצאת בקרבת הישוב שדה בר.

בשעה 16:00 בית המשפט העליון כמעט ריק מאדם. המסדרונות ריקים, האולמות פנויים. נכנסתי לאולם ג' וראיתי 3 ערבים שהגיעו ספיישל ולא בפעם הראשונה, ולצדם 2 עורכות הדין השתולות: קמר מישרקי, ונועה זומר.
מסביב לשולחן יושב גם פרקליט מטעם המדינה, וכן עורכת דין ששכר הישוב שדה-בר כדי להציל את אדמותיו, אותן הוא מעבד מעל 20 שנה. היא עשתה עבודה נפלאה, אגב.

חצי שעה של המתנה להגעת השופטים. לפני שהם נכנסים לאולם, הם מרימים טלפון למזכירת האולם ולאחר מכן כל מי שבחדר עומד לכבוד כניסת השופטים ו"משוחררים" רק כשראש ההרכב מאשר ...

האולם גדול ומרווח. שורות הישיבה ריקות פרט לשתיים הראשונות. מלפנינו על במה עצומה יושבים השופטים על כסאם הרם. יושבים ושופטים. יושבים ומחליטים ופוסקים - האם יתנו לגיטימציה להתנגשות הבאה? יתנו אישור לערבים מכפרים עוינים להיכנס לתוך עומק הישובים הישראלים כדי "לעבד" את האדמה שאינה שלהם?

כדי שתבינו: מדובר בעתירה של חמולות ערביות מאיזור גוש עציון, שבוקר אחד מישהו שכנע אותן להגיש עתירה לבג"צ ולנסות לקחת אדמה שנמצאת ממש בכניסה לישוב שדה בר. להתיישב שם הם לא יוכלו, שכן השטח נמצא בין 3 ישובים ישראלים ובצמוד לבתים ישראלים. גודל השטח: 200 דונם בקושי. הוכחות בעלות על האדמות? אין להם! אפילו "זיקה" לא הוכחה על-ידי המנהל האזרחי.
ולמה אני אומר שהם "שוכנעו"? כי את האדמה הזו מעבדים בישוב "שדה בר" מאז שנת 98'. העתירה הזו הוגשה בשנת 2015. 17 שנים שהעותרים ישבו בשקט ולא נקפו אצבע לנוכח "גניבת" אדמתם, כביכול, עד שמישהו הגיע ושכנע אותם, בהבטחות-סרק או בכסף, שהגיע הזמן להגיש עתירה לבג"צ.
הלוואי שהשופטים היו מתייחסים לזה, אך אלה העדיפו להתייחס למתיישבים היהודים כאל פולשים בפוטנציה שצריכים להוכיח שוב ושוב שעיבדו את השטח, וכלפי העותרים הערבים המגובים בארגוני השמאל הקיצוני המדושנים בכסף אירופאי - בתור "המקומיים", אלה שסביר להניח שנגזלו והפכו למסכנים ורדופים.

אחרי מסע פיתולים בלתי-נתפס של השופטים בניסיון למצוא קצה-חוט משפטי או לא-משפטי, ולמרות שאת האדמה קנו בשדה-בר כבר מזמן בכסף, לאחר 5 דקות הפסקה, חזרו השופטים והכריזו על "תיקו": אמנם אין לעותרים תכלס שום הוכחה, אבל אנחנו נשלח את המדינה לערוך בדיקות חדשות על השטח, מי היה בו ומי עיבד אותו ולעדכן את השופטים. פסק-דין ... בפעם הבאה.
המממנים מאירופה מרוצים.

לו היה מדובר בעתירה הפוכה - העתירה מזמן הייתה נדחית עם חובת תשלום הוצאות לעותרים.
ישראל 2019 ...