בבתי החולים, המבקרים עלולים הידבק בחיידקים שפתחו עמידות לאנטיביוטיקה. מדובר בחיידקים עמידים שמסוכנים לאנשים חולים ובריאים כאחד וגורמים לזיהומים קשים. שמירה על הגיינה של הצוות הרפואי בין חולה לחולה עשויה למנוע את ההידבקות, אך עד כמה הצוות הרפואי יכול לשמור על הגיינה בשעת עומס? עד כמה המרחב הציבורי בבית החולים יכול לשמור על נקיון המרחב הציבורי מחיידקים עמידים, כמו בשרותים והמסדרונות?
הרפואה בישראל ברמה בינלאומית באופן כזה שקיימת תיירות רפואית לישראל לאור הרמה הגבוהה והזולה של הרפואה האיכותית בישראל. עם זאת, הציבור הישראלי אינו נהנה ממנו כנדרש מאחר והממשלה לא מעבירה תקציב ראוי. לכן, רוב הצוות הרפואי הולך הביתה ב-15:00 ומערכת הרפואה הציבורית נכנסת לכוננות. במצב כזה, הצוות הרפואי חשוף לרמה גבוהה של ביצוע רשלנויות רפואיות, היחס שניתן לחולים לא ראוי וזה עולה בחיי אדם ובפגיעה באיכות חייהם של מי שנזקק לטיפול רפואי מיידי. חולים מאושפזים במסדרונות בגלל חוסר בציוד. מי שיכול להרשות לעצמו לממן טיפול רפואי פרטי שניתן על ידי אותם הרופאים שמסיימים לעבוד ב-15:00, מקבל טיפול רפואי מהיר יותר. בנוסף, מי שקרוביו אינם צועקים בשבילו, הצוות הרפואי לא יזדרז לסייע לו. גם כמות המיטות בבתי החולים ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל נמצא בהרבה מתחת לממוצע של ה-OECD ונחשב לרמה של עולם שלישי.
בנוסף, מחקר ענק שפורסם ב-Journal of American Medical Association, מצא שבין 20% ל-45% מהמתמחים, עמוד השדרה והידיים של בתי החולים, סובלים מדיכאון. תופעה זו מתגברת לאורך שנות ההתמחות. המתמחים הם אותם רופאים "צעירים" (בין 1 ל7-8 שנים בעולם הרפואה, תלוי בסוג ההתמחות) שאותם אתם פוגשים בבתי חולים באירועים מבאסים.
המחקר הוא מטא-אנליזה, סקר 54 מאמרים מ-30 השנים האחרונות וכלל בסה"כ כ-18 אלף רופאים. נמצא שאחוז הדיכאון בין המתמחים הוא מאוד גבוה ושהדיכאון רק מחריף לאורך שנות ההתמחות. הדבר צריך להדאיג את כולם כי רופא מדוכא נותן טיפול פחות טוב, שלא לדבר על הנזק הבריאותי ארוך הטווח לרופא עצמו (מה שאולי פחות מעניין את הציבור).במחקר נוסף, נמצא שלמרות שרופאים יודעים ששינוי באורח חיים לאורח חיים בריא יגרום לתושבי העולם המערבי המפותח להבריא מהמחלות הנפוצות ולמנוע התפתחות מחלות נוספות, הם מלכתחילה נמנעים מלהמליץ למטופליהם לשנות אורח חיים כי הם ויתרו מראש בגלל חוסר האמונה שלהם באנושות.
המחקרים לא בדק רופאים בישראל אבל יש להניח שבמדינתנו, בה הרופאים עובדים יותר שעות ברצף מאשר המקובל בעולם המערבי ובתנאים לא קלים, המצב לא שונה ואולי אף גרוע יותר. על כל מקרה, המחקר עצמו לא מציין את הסיבות לדיכאון, אבל קל להעלות השערות.
אז מה אתם יכולים לעשות?
אם אתם שר הבריאות, אתם יכולים להפחית את אורך התורנויות מ-26 שעות ברצף להרבה-הרבה פחות (זה עובד בשאר העולם).
אם אתם מטופלים, פשוט נסו להיות נחמדים לרופא הצעיר שלכם (סבלנות, חיוכים ופיצות!). אם לא בשביל לעזור לו לעבור את היום אז בשביל לעזור לכם לקבל טיפול טוב יותר.
