אז חזרתי לתומי לכיוון ביתי נוהגת ברכבי לאחר משמרת של 12 שעות בבית החולים, מאבטשת בהצלחה חולה דו קוטבי מבלי שנאלצתי לספוג אלימות מצד המטופל או בני משפחתו ולאחר שעברתי בהצלחה שלב נוסף לצורך קבלה לעבודה בה לא נשקפת לי סכנת חיים וכן, השכר טוב יותר ותנאי העבודה טובים יותר ואני שמחה וטובת לב. עוצרת בתמרור עצור עצירה מלאה במטרה לפנות ימינה ומולי תחנת משטרה.
ידוע שמדובר באזור בו שוטרים טומנים מלכודות לרוב וכשמימיני משאית של תנובה חונה בחניה כפולה ופורקת סחורה בנחת. לפתע, קופץ למולי מאחורי המשאית שוטר במדים ותוך ניסיון התאבדות הזוי מנופף בידיו בבהלה. ואני, כשמלכתחילה נוסעת לאט עד 7 קמש לאחר שעצרתי עצירה מלאה ופניתי ימינה.
אני עוצרת 150 מטר ממנו, מחכה שיגיע לצד של הנוסע ומורידה את החלון בצד שלו שהחלון בצד שלי מלכתחילה פתוח כי אני לא אוהבת מזגן ומלכתחילה אלרגית לאבק.
"כן אדוני השוטר, איך אפשר לעזור?"
"תני בבקשה רשיון רכב ונהיגה, אני נותן לך דוח על אי עצירה בתמרור עצור"
"אבל רגע, מה זתומרת? שדה הראייה שלך היה חסום בגלל המשאית. איך החלטת שלא עצרתי?"
"ביקשתי ממך תעודות, נכון?" כשחצי גוף שלו נכנס דרך החלון לרכב שלי
"כמו שאתה רואה התיק שלי לא עליי ומצלמת הרכב שלי פועלת ומקליטה לראווה"
"ומה זה?" מצביע על השטר של ה-200 שקל מציץ מהקייס של הפלאפון שלי שמונח סגור על מושב הנוסע.
"אתה רוצה לקחת? אני לא יכולה למנוע ממך."
"טוב, תני לי תעודה מזהה כלשהיא ואת המפתחות של הרכב"
"מה?!?"
הוא שולף את המפתחות של הרכב ואני שולפת מהקייס את תעודת החובשת שאני שומרת למקרים בהם אצטרך לטפל בתאונות בהם יש שוטרים אידיוטים שימנעו ממני להגיע למטופל גוסס למרות הוסט שלי, נותנת לו את התעודה והוא לוקח והולך לטנדר שלו שהוסלק היטב חצי על המדרכה כשהמשאית מסתירה אותו מנהגים
אני חוזרת אליו ומבקשת ממנו את המפתח כדי להחנות טוב יותר את הרכב. הוא ממשיך להתייחס אליי כאילו אני בסכנת הימלטות כעבריינית עם רקורד מטורף שנפלה תחת ידו ומביא את המפתחות כשהוא חוסם את נתיב הנסיעה שלי. אני מתעלמת מהדפקטיות ומחנה טוב יותר את הרכב במפרץ.
הוא מבקש שאשאיר את הרכב מותנע כדי לערוך בדיקה שבסופה הוא מוריד את הרכב מהכביש בגלל פנסי ערפל לא דולקים, פנסים שבכלל אסור להדליק בישראל ולא ידעתי שיש לי, כשאנחנו בסוף מאי בחום של מעל ל40 מעלות וללא ערפל באופק עד לטסט שיש לרכב ביולי הקרוב. בנוסף, הפגוש הקדמי קצת נתלש כשחניתי בעוונותי פעם אחת נדירה עם הפרונט לעבר שפת מדרכה גבוהה. יתר הדברים שהוא רשם גם כן עוברים טסט במכון רישוי במשך כל השנים שהרכב הזה אצלי ולדבריו, אני צריכה להפסיק לשלם למכון שוחד 200 שקל כדי לעבור טסט בלי לתקן ומאחר ולפני כמה שנים הוא עבר תיקון פחחות וזה שצבע, עבר גם על הנורה של הלוחית רישוי. הוא אפילו בדק אם החלונות חשמל פועלים ואם חגורת הבטיחות של המושב הריק של הנוסע חוזרת אחורה. זה לא שהוא בדק חלילה תקינות צמיגים, ברקסים, וישרים, ינשוף... אתם יודעים, בטיחות אמיתית. הדבר הראשון שהוא ביקש זה שאפעיל אורות ערפל, אותן אף אחד לא מפעיל וסביר שרכבים רבים יפלו בזה.
על התמרור עצור לא קיבלתי דוח בזכות המצלמת רכב אבל השוטר / בוחן תנועה לדבריו חיפש על מה כן לתת דוח
"ותגידי תודה שנתתי לך דוח הורדה מהכביש בלי קנס אלף שקל בגין ההורדה" כל זה רק בגלל שהוא לא הצליח להכניס לי דוח שקרי על אי עצירה מלאה בתמרור עצור
