מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 14 ביוני 2014

בערות התקשורת השמאלנית בעקבות חטיפת הנערים היהודים


אם אומרים שכשנחזור לגבולות 67 לא תהיה מלחמה, אז למה הייתה מלחמה ב-67'? גולדה מאיר


עקבותיהם של שלושה נערים יהודים בני 17 - 19, תלמידי ישיבה, נעלמו בגוש עציון כשתפסו טרמפים ביום חמישי בלילה - אייל יפרח, גיל עד שער ונפתלי פרנקל. מאז, מחפשים אותם, כשהידיעות מוסרות שהם נחטפו וכנראה גם נרצחו על ידי מחבלים ערבים והתעללו בגופותיהם.
השיחה האחרונה שאחד מהם ביצע הייתה למוקד של המשטרה, אך השיחה נותקה. כנראה שיש קשר לרכב שרוף שאותר בסביבה.
ארגון סלפי בחברון, דוולת אל אסלאם, לקח אחריות לחטיפת הנערים לצורך פיגוע מיקוח לשחרור אסירים.
שתי מדינות שני עמים יום אחד - האירועים שהתרחשו ביום שישי למחרת מעיד על ההבדל בין שני העמים. ראשית, כמובן שנפתח במסע נרחב לאיתור מיקומם, כולל שימוש באמצעים טכנולוגיים לאיקון מיקומם ודיבורים על שחרור אסירים כהרגלם של היהודים בקודש לפדיון שבויים וברדיו שודרו פרקי תהילים ברצף לתפילה. בנוסף, התרחש מצעד הגאווה. בנוסף, האחד חוגג אהבה שלום ושיוויון במצעד הגאווה ואילו השני חוגג חטיפת שלושה נערים צעירים ממשפחותיהם במצעד ראווה וחלוקת בקלאווה.
יש לעם ישראל במה להיות גאה - בזמן שהם חוגגים שנאה ומוות אנחנו חוגגים אהבה וחיים וסיוע לזולת, איחוד לאומי.
עם זאת, הדיווחים התקשורתיים בעקבות החטיפה מעידים, כי הקונספציה של אוסלו עדיין שולטת באמצעי התקשורת. שידורי הערוצים המרכזיים בעקבות החטיפה ממחישים את שידענו תמיד על התקשורת - הקורבן הוא האשם וממשלתו היא האשמה היחידה. בשלל פלפולים, שפת גוף והצהרות ריקות מתוכן, הדוברים עשו חיבורים, קשרו קישורים ובלבלו את המוח.
השידור של מיכאל פרל במהלך המשדר מיוחד בערוץ 2 היה אמור להראות כך:
- אודי סגל חושף כיצד איחוד פת״ח וחמאס טרם לאוירה שהובילה לחטיפה.
- אהוד יערי חושף את חופש הפעולה של ארגוני הטרור בחסות עצימת העיניים של אבו-מאזן.
- ניר דבורי מספר על התגברות נסיונות החטיפה ביהודה ושומרון, לאור רצונם לפגוע ביהודים ולשחרר מחבלים.
- אוהד חמו בתחקיר על ההסתה בבתי הספר והמסגדים הפלסטינים שגורמת לעלייה בטרור.
עם זאת, אמור זה שם של דג. המציאות אינה שווה דיווח ולכן, במקום המציאות מדווחים את הדיווחים הבאים:
- אודי סגל מספר לנו שהקיפאון המדיני גורם לתסיסה.
- אהוד יערי מספר לנו שהיעדר אופק מדיני גורם למשפחות האסירים לנקוט בצעדים נואשים.
- ניר דבורי מספר על שיתוף הפעולה המעולה בין צה״ל לשוטרים הפלסטינים [אני מהמרת שהחוטפים עובדים כשוטרים ברש"ע].
- ואוהד חמו מספר לנו על הרגלי הטרמפים המסוכנים של המתנחלים.
בערוץ 2 – רינה מצליח מתבלבלת ומאשימה את אי הקפאת הבניה ביהודה ושומרון כמניע לחטיפה.

עוד מערוץ 2, במהלך המשדר המיוחד - דפנה ליאל, הבת של מנכ"לית הקרן לישראל חדשה, הביאה את כל החברים של אמא שלה לפרשן את אירוע החטיפה ולהסביר מדוע האשמה היא בנו ובכך שלא סיימנו את הסכסוך.
תקשורת שמאלנית במיטבה גם בערוץ 10, כאשר טלי מורנו מתבלבלת וטוענת שהדבר יגרום ליהודים להגביר את פעילותם לפגיעת רכוש של ערבים במסגרת מבצע תג מחיר.
גם ירון לונדון מאשים את החטופים במשבר הנוכחי עם הרשות.
בדומה ללונדון, לגרסתו של גל אוחובסקי, המתנחלים אשמים בחטיפת הנערים. לדבריו, ''מי שאשם בחטיפת שלושה הנערים מגוש עציון הוא מפעל ההתיישבות, המצב הזה שעם אחד כובש עם אחר הרבה שנים הוא מקור לצרות'"

בסרטון ישן, אבי יששכרוף, הכתב לענייני ערבים מצהיר כי החמאס שואב עידוד מהשמאל הישראלי.





גם זהבה גלאון (זועבי ג'לעון, ח"כית בוגדנית ממרצ) התחלקה על שכלה כשהופיעה בתוכנית המטה בערוץ 10 והאשימה את כל הקורבנות בחטיפה, חוץ מהאשמים האמיתיים. היא מאשימה את ראש הממשלה שלא מנסה לתקשר עם רש"ע אלא מטיל עליה את האחריות, היא מאשימה את העובדה שהחטיפה התרחשה ביהודה ושומרון, את המערכת הבטחונית שלא היה לה מודיעין וידיעות בנושא ושלא נערכה נכון בעקבות התסיסה של הערבים, שלא שוחררו אסירים, את הממשלה הישראלית, את הקיפאון המדיני - את כל הקורבנות מלבד המחבלים, ארגוני הטרור והרשות הפלסטינית, האשמים האמיתיים.  ולהלן דבריה:
הלב כבד הערב. אני מקווה מאוד שהנערים הנעדרים אכן בחיים ויחזרו לבתיהם בשלום. כמו שאמרתי הערב בתכנית&המטה בערוץ 10, ראש הממשלה נתניהו היה צריך להרים היום טלפון לראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אך הוא בחר לגלגל את האחריות לחטיפה לפלסטינים. 
חשוב שנזכור שהנערים נחטפו בשטח C שאינו בתחום האחריות הבטחונית של הרשות. יחד עם זאת, המצב הנוכחי הוא גם מבחן עבור אבו מאזן, שאמר שהממשלה החדשה תהיה מחויבת להפסקת האלימות והטרור על פי עקרונות הקוורטט, ואכן מהדיווחים שאנו שומעים מהשטח מנגנוני הביטחון הפלסטיני משתפים פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.
כבר תקופה ארוכה שאנחנו עדים לקריסה מדינית של ממשלת נתניהו ועכשיו גם קריסה בטחונית מודיעינית. ראש הממשלה לא העריך את תגובת האמריקאים והעולם לממשלת הפיוס, הוא יצא נגדה במקום לראות בה הזדמנות. ועכשיו, כפי שאמר שר הבטחון יעלון, החטיפה הזו קרתה "מתחת למכ"מ".
ממשלת נתניהו והגורמים המודיעיניים היו צריכים לקחת בחשבון את התסיסה בשטח בעקבות ההחלטה שלא ליישם את הפעימה הרביעית הכוללת שחרור אסירים, את שביתת הרעב של 250 העצירים המנהליים ואת העובדה שכבר עשרה פלסטינים נהרגו בעימותים מתחילת השנה. הממשלה התעלמה ועברה על כך לסדר היום אבל אצל הפלסטינים, מתחת לפני השטח, החלה תסיסה.
מי שעוצם עיניים נוכח מה שקורה בשטח, מקדש את הקיפאון המדיני ורואה בו פתרון ונכנע לגורמי הימין הקיצוני, מוצא עצמו מול אירועים טרגיים כמו זה שאנחנו עדים לו בסוף השבוע. חוסר תקווה ואופק מדיני עלולים לייצר טרור ואלימות, שראשיתם ידועה וסופם מי ישורנו.
רון קופמן מצטרף לחגיגה ומאשים גם הוא את הקורבן - הרבנים שלא דאגו להסעות ולכן הילדים נסעו בטרמפים. כן, ברור שהילדים נחטפו בגלל תחבורה ציבורית בעייתית, בגלל ששוחררו מהפנימיה בשעה מאוחרת וכדומה. וברור שנאנסת נאנסת בגלל שהלכה ערומה ברחוב או הלכה לבד על עקבים בסמטה חשוכה. בגלל זה 87% ממקרי האונס נעשים על ידי מכר - כי זאת אשמתה ולא מאחר והאנסים ניצלו כאן הזדמנות.
ארגון בצלם מאשים את ישראל בניצול החטיפה כדי לפגוע בזכויות האדם של תושבי חברון. הרי ברור שאנחנו מקבלים זקפה מהפרת זכויות אדם, ובכלל זה זכותו של חוטף ורוצח לחירות. לעונג הוא לנו לשלול מהם את חרותו וישר לכלא על עבירות חמורות שביצעו. כמובן שמההתחלה צריך לאתר אותם, כמו שאיתרו את הרוצחים של משפחת פוגל.
עומר דוסטרי, בלוגר שכותב במספר אתרי חדשות, סקר וניתח את הביקורת התקשורתית כלפי החטופים. בראיון אצל גיא זוהר בתחנת רדיו ללא הפסקה 103 FM, הוא מסר התקשורת לא העבירה ביקורת בגלל החטיפה נגד רש"ע, ארגוני הטרור וכדומה, אלא כנגד הקורבן, החטופים, המתנחלים, הטרמפיסטים וכדומה. בתגובה, רוני שקד, חוקר במכון טרומן שוב ושוב העביר ביקורת על המתנחלים ובכך הצדיק את האשמת הקורבן, תקף את עומר כשקרא לו ילד קטן וטען שהמתנחלים חיים בלה לה לנד.











אז בוא נבהיר משהו קטן למר קופמן ולמר דבורין - התחבורה הציבורית ביהודה ושומרון לא קיימת. גם כשהיא קיימת, היא נדירה ואם אין לך רכב ואו רשיון נהיגה, אתה בבעיית ניידות ולכן חייב לתפוס טרמפים או להגביל את תנועתך. וכדי להמחיש את הדו פרצופיות של השמאל ההזוי, אני מזכירה את הביקורת על מחירי האוטובוסים ביהודה ושומרון. אז מה אם תושבי המרכז מממנים נסיעות בשטחים? המימון אינו משמעותי, אבל העיקר שאתם מנסים להיכנס בהם בכל דרך אפשרית ולא בגלל שזה נכון וראוי. להלן כרוז ביקורת שהשמאל ההזוי הפיץ בנושא.
אתה יודע איך אנחנו תופסים פירומן, מצית בזירת העבירה?" שאל אותי פעם חוקר הצתות. "אתה בא בזמן השריפה ומחפש מישהו בקהל שקידמת מכנסיו רטובה והוא נרגש מאד. זה נכון גם למי שקידמת מכנסיו לחה היום בשל העלמות הנערים. כל אלו שאסון, רצח לאומני ופיגועים הם ריגשתם וזמנם הגדול. המציתים. צפו להופעתם בתקשורת. בחנו קדמת מכנסיהם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה