ברל כצנלסון :
"היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי,
שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים,
וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס
ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות"
"היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי,
שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים,
וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס
ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות"
הפייסן מאכיל את התנין כדי שיאכל אותו אחרון [ווינסטון צ'רצ'יל]
לא היה עוד מקרה דומה בהיסטוריה האנושית, בו מדינה כדוגמת ישראל הגישה סיוע הומניטרי לאוייב שלה בשעת מלחמה בדמות מים חינם, חשמל חינם, אוכל דלק ותרופות, שהזהירה את לוחמיו שעה לפני שמיקומם הופצץ, שבכל זאת משתמשת בפצצות טוק טוק המאפשרות לנמצאים במקום לברוח בכדי לגרום נזק לרכוש בלבד, וידוא שאין חפים מפשע ביעד להפצצה, מבליגה כשערבים פוגעים בשוטרים, חיילים ואזרחים ומשחית רכוש ציבורי, מאפשרת למוסלמים שליטה על מקומות קדושים משותפים להם וליהודים למרות הריבונות הישראלית ועוד. מעשים אלו פוגעים באינטרסים של מדינת ישראל ואינם משרתים את הטקטיקה שלה. אך הדבר תואם את תורת הלחימה של צהל ומייצג את ערכיה של מדינת ישראל.

מוגדרים כפשעי מלחמה, מסתירים טילים בבתי חולים

אורנה בנאי בכבודה ובעצמה יצאה בהצהרה, כי זהו "בושה שזה העם שלי"
הטוקבקיסטים לא היו צריכים יותר ממשפט אחד: "אני שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים" כדי לכסח את אורנה בנאי, לאחל לה מוות בייסורים, לשלוח אותה לעזה ולאיים ברצח עליה ועל ילדיה. "רוב האנשים פה מונעים משנאה וצרות מוח", היא אומרת. "אני נסערת לא מהפחד אלא יותר מהייאוש"

גם אורנה בנאי נגררה לחגיגה אותה מובילה גילה אלמגור, אשר התבטאה באופן דומה שבוע לפני כן ושל גדכון לוי שקרא לטייסים רעים.
אני מתביישת באומנים האלה. זוהי בושה למדינת ישראל שגברת גילה אלמגור היא כלת פרס ישראל. אלו הם כספי המסים שלי שמממנים מליונים בכדי לכסות גרעונות של תאטראות כושלים כמו הבימה והקאמרי, שמממנים משכורות עתק לכשרונות כמו אורנה בנאי, גילה אלמגור ולא מעט שחקנים ובדרנים אחרים המממנים טריפים בכסך זה ומסרבים להופיע ולבדר בהתנחלויות כגון אריאל וירושלים.


יש אמרה נושנה שטוענת שכאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. אני מניחה שהמוזות הרגישות אינן לוחמות קרביות שמורגלות בפיצוצים, קרבות, זעקות פצועים ומראה גוויות חרוכות בכמה חתיכות. המוזות האלה נמצאות אי שם בתרבות השמאל החולני ויורות. עלינו להתאחד להחרים אותם, לא ללכת להצגות שלהם, לא לקרוא עיתונים שלהם.
כאמור, התקשורת מלאה באנשי שמאל שלא יודעים על מה הם מדברים ואף מלבים את שנאת ישראל ואהבת המן. אורית נבון מתייחסת טוב ממני לחכמולוגים של "הארץ" :
" אני תוהה לפעמים מה היה קורה אם מישהו היה לוקח את עיתונאי השמאל ברצינות; אם כל מאמר שלהם היה עובר, חלילה, תחת עיניהם של אנשי מערכת הביטחון אשר היו גוזרים ממנו מסקנות אופרטיביות - האם גם אז הייתה ידם כה קלה על המקלדת?
כמה קל להתפרנס מזיוני שכל, תסלחו לי. וכן, אני מדברת גם עליי: אנחנו, בעלי הטורים, יושבים לנו בחדר העבודה וכותבים מה לדעתנו צריך לעשות, כשברור לנו שאלה רק מילים - לעולם לא נצטרך לתת את הדין, לשאת באחריות כלשהי. אנחנו לא מחויבים לשום דבר ולאף אחד; אנו המבקרים, הצופים מהצד, אלה שמדברים על אלה שעושים. ואתם יודעים מה, לא תמיד זאת חוכמה גדולה; כתבי "הארץ" מוכיחים שלפעמים זו אפילו טיפשות. "
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה