האם המשפחה מהווה גורם להתפתחות התנהגות עבריינית בקרב צאצאיה

 

עבריינות מבית שמקורה בתא המשפחתי – המשפחה כגורם לעבריינות של בני הנוער תוכן עניינים
מבוא

3 חלק 1 – סקירה תיאורטית 5
א. משפחה 5
ב. גיל ההתבגרות 7
חלק 2 – מאפייני התא המשפחתי
8 א. מצב סוציו – אקונומי במשפחה
8 ב. סדר הלידה במשפחה 9
ג. מספר הנפשות במשפחה 9
ד. תא משפחתי חריג
1 0 חלק 3 – מאפייני היחסים בתא המשפחתי – משפחות בהן קיים פוטנציאל גדול יותר לעבריינות נוער
1 1
א.
האווירה המשפחתית
1 1
ב. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות נוקשים וכפייתיים
1 1
ג. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות רופפים עד כדי דחייה וחוסר קשר
1 2
ד. משפחות בעלות פתולוגיה משפחתית
1 3
סיכום
1 5
ביבליוגרפיה
1 7
מבוא
המצווה החשובה מכל ביהדות – כפי שהיא מתבטאת בחג הראשון של עמנו, הנה "והגדת לבנך…". רבותינו ראו בחינוך וביחסי אבות – ובנים את בסיס הקיום היהודי. קשר זה אינו אמור רק לאפיין או אינו אמור רק להטיב לתא המשפחתי בלבד, כיון שזהו הגורם והסיבה לבריאות חברתית ולשימור הקשר בין העם לאלוקיו. אחד מהדוגלים בגישה זו הנה ר' סעדיה גאון, כאשר נשאל מהו הזמן המתאים לחינוך הילד, השיב – "עשרים שנה לפני היוולדו" (קיצור שולחן ערוך , 1973).
ישנו ביטוי השגור בפינו, כי האדם נולד בגדר "טבולה ראסה" – לוח חלק, ובהחלט בכוחה של הסביבה, בעיקר התא המשפחתי, לעצב אותו. למסגרת המשפחתית  יש כר נרחב לפעולה בנושא החינוך למניעת עבריינות, ובכוחו ובאחריותו לטפל בנושא. המשפחה הנה היחידה החברתית הבסיסית והקטנה ביותר והיא זו, אשר קובעת את הרקע הכלכלי והחברתי של הילד, כמו גם את תכונותיו התורשתיות. בנוסף, המשפחה הנה בעלת תפקיד מרכזי בתהליך החברות של הצאצא – קרי, תהליך בו רוכש הילד את הערכים, הנורמות ודפוסי ההתנהגות אשר נהוגים בחברה. הבית והמשפחה, אל תוכם גדל הילד, אינם רק הבסיס ממנו הוא שואב רגשות וגישות לחיים, כי אם גם את רוב חרדותיו וסטיותיו. לכן, ישנה חשיבות רבה לשוני המבני של התא המשפחתי לבין משפחות אחרות .
בהמשך העבודה, ננסה להראות בעזרת התיאוריות, כי מקובל כיום להניח שתופעות האלימות בקרב בני נוער קשורות לא רק לפרט, אלא גם לסביבה החברתית. עוד ב-1897 טען דיורקהיים, כי מערכת חברתית שאינה נותנת דמות מספקת של הנחיות נורמטיביות להתנהגות ולאינטראקציה חברתית, הנה פוטנציאל לגורם פתולוגי. עם פיתוח הנחה זו, החוקרים טוענים כי בכל התמודדות יש מידה מסוימת של תמיכה חברתית, ובכל אינטראקציה יש צורך במידה מסוימת של ניבוי תגובות הזולת. חוסר האונים עלול לנבוע מחוסר היכולת להשיג עזרה על ידי אינטראקציה חברתית, מכיוון שאין הפרט יודע לאן לפנות או אינו יודע למה לצפות. מבנה חברתי לקוי עלול ליצור תת תרבות בעלת תמיכה חברתית נמוכה, אשר תוביל לליקויים ביכולת ההתמודדות של הפרט ותגרום לרגישות יתר, לחרדה. מצב כזה עולה כאשר יש חוסר ודאות בערכים ובנורמות, כפי שמתרחש במהלך תקופות מעבר בחיים, כמו בהתנהגות.
דרכי החינוך הנן ביטוי מעשי של ערכי ההורים ועמדותיהם כלפי החיים בכלל והשקפותיהם על הורות וילדים בפרט. אלא שלמסקנות הנפשיות שאליהן מגיעים הילדים בהשפעת דרכי החינוך אין בהכרח קשר לכוונה המקורית של ההורים והתוצאות, לעתים, אינן ברות תיקון. כאשר אנו עוסקים בחינוכם של ילדים קטנים, על הפיקוח החברתי להיות בידיו של ההורה – הוא אשר מעצב ומלמד את הילד את ההתנהגויות הרצויות, אשר ישמשו את הילד בעצמו בעתיד, לכשיגדל. בעבודתנו ננסה להראות כיצד המשפחה עשויה להשפיע על התנהגותם של החברים בה ונשאל – האם המשפחה מהווה גורם כלשהו בהתפתחותה של התנהגות עבריינית בקרב צאצאיה? בנוסף, ננסה לבדוק כיצד במסגרת, אשר אמורה להיות כה חמה ותומכת, אנו מוצאים בקיעים רבים כל כך ובמקום לשמר את ילדיה, היא דוחפת אותם אל עבר תרבות רעה? בהמשך, אנו נדון במשפחות בעלות מאפיינים שונים – אותם נחלק לגורם החברתי – חיצוני (כלכלי) – ממאפייני התא המשפחתי ולמאפייני היחסים במשפחה. אנו נסביר את תפקידה של המשפחה בתהליכי הסוציאליזציה של המתבגר וכיצד היא "תורמת" לעבריינות של צאצאיה – הן כאשר מדובר ממשפחות בעלות מצב כלכלי ירוד והן כאשר המשפחה היא מהמעמד הסוציו – אקונומי בינוני – גבוה.