עבודת סמסטר: ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - אוגוסט 2015

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר

שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה

מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

עבודת ביניים: ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - אוגוסט 2015

ניתוח סכסוך עבודה קיבוצי בחברת פלאפון - מטלה זו תעסוק בסכסוך העבודה הקיבוצי, אשר התרחש בין ועד עובדי חברת פלאפון בישראל לחברת פלאפון בע"מ במהלך חודש אוגוסט שנת 2015. חברת פלאפון העסיקה בזמן החתימה על ההסכם הקיבוצי, נכון לדצמבר 2013, כ-4,000 עובדים. רוב העובדים במדינת ישראל חתומים בחוזים אישיים. עד אז, גם עובדי החברה היו חתומים בחוזי עבודה אישיים. הסכם קיבוצי נחתם בין נציגי ועד העובדים בחברת פלאפון להנהלת החברה בדצמבר
2 013. בהמשך, בעקבות תהליכי התייעלות של החברה שנערכו בשיתוף פעולה עם ועד עובדי החברה, מצבת כח האדם בחברת פלאפון הצטמצמה ל-3,000 עובדים. ההסכם הקיבוצי עליו חתומים הצדדים מוגדר בהתאם לסעיף 2 (1) לחוק ההסכמים הקיבוציים כהסכם קיבוצי מיוחד לעובדי חברת פלאפון, כאשר הארגון המייצג את הועד על פי סעיף 3
לחוק זה, הנו הסתדרות העובדים הכללית החדשה. הסכם קיבוצי מיוחד הנו ייחודי לעובדי החברה, זאת לעומת הסכם קיבוצי כללי, התקף לכלל עובדי ענף התקשורת, לצורך העניין.
מאחר והחלק הגדול יותר מעובדי החברה הנם חברי הסתדרות העובדים הכללית, מדובר ביחידת מיקוח, מאחר ומספרם עולה על שליש ממספר עובדי חברת פלאפון החברים בו.
ההסכם הקיבוצי בין הצדדים נחתם לאחר שהחברה המעסיקה התנגדה לזכות ההתאגדות של העובדים בחברת פלאפון בניגוד לדעת בית המשפט. עד לחתימת ההסכם, העובדים בחברת פלאפון היו מועסקים במקום עבודה באופן שאינו מאורגן בועד עובדים. הנהלת חברת פלאפון הפעילה לחצים על העובדים במטרה למנוע את התאגדות, באופן שגרר ביקורת כלפיה מצד בית המשפט. בסופו של 

🔹 232686 | דרוש/ה נציג/ת שירות לקוחות | מוקד משפחתי בכפר סבא 🔹

 

למוקד שירות איכותי באזור התעשייה כפר סבא דרושים/ות נציגי/ות שירות לקוחות לסביבה צעירה, דינמית ומשפחתית (כ-30 נציגים).

📞 מה כולל התפקיד?

✔ מענה לשיחות נכנסות מלקוחות החברה
✔ תיאום התקנות ללקוחות שרכשו מוצר
✔ מתן תפעול ראשוני במקרה של תקלה
✔ תיאום טכנאי במידת הצורך
✔ ביצוע מעקבים וחזרה ללקוחות

🕓 המוקד פעיל לשיחות נכנסות בין 08:00–16:00
בשעה 16:00–17:00 סוגרים מעקבים ומשימות יומיות (מי שמסיים – יוצא 😊)
נדרשת הגעה לפני 08:00 כדי להיערך לפתיחת הקווים.

🗓 היקף משרה:

א’-ה’ 08:00–17:00
שישי לסירוגין + שעות נוספות לפי צורך

---

💰 שכר ותנאים:

💵 40 ₪ לשעה בשנה הראשונה
⬆ לאחר שנה – 43 ₪ לשעה
💸 עמלות עד 850 ₪ בחודש
🛡 הגנת שכר 300 ₪ ל-3 חודשים
🏢 עובדי חברה מהיום הראשון
📜 הסכם קיבוצי – הסתדרות לאומית
🎁 הייטקזון, מתנות בחגים, ימי הולדת
🌴 יום בחירה נוסף מעבר לימי חופשה
🎉 ערבי גיבוש, חמישי שמח ואווירה נעימה

📊 מדדים: התאמת טכנאי לתקלה, סקרי שביעות רצון וזמינות שיחות (ממוצע חודשי).

📩 לשליחת קו"ח: desertstormil@gmail.com
📱 לקבוצת הדרושים: 

🎁 בונוס לגולשי הדף: הכל במקום אחד 👉 

המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד.

יוליה קופאית במגה רק בת 30 וכבר מרגישה זקנה

יוליה, כמו יתר הקופאיות בישראל ובמגה בפרט, היא כח עבודה זול ולכן, יעדיפו לא לתת לה קביעות כדי שההנהלה הבכירה תוכל לקבל דיבידנדים שמנים. הם יוותרו על יוליה וחברותיה לעבודה, לא יעלו לה את השכר, לא יתנו לה משרה מלאה ואת התנאים הראויים לה כדי לא לפגוע בהכנסות של בעלי המניות, בדיבידנדים שלהם ובבונוסים של נציגי ההנהלה.
המחירים ברשת מגה, בפועל, הנם בין היקרים בשוק. ובכל זאת, הרשת לא יכולה להרשות לעצמה לתת לקופאיות שכר מינימום ופוגעים להן בזכויות העובד - מצפים מהעובדות להיות זמינות למשרה מלאה ואפילו לטחון 12 שעות ביום משמרת אבל כשאין לחץ בקופות, משחררים אותן הביתה באמצע המשמרת. כך הן מקבלו שכר של 2,500 שקל בחודש כששכר המינימום עומד על 4,500. יום חופש נתפס בעיני הקופאיות ומנהליהם כעונש, סנקציה שה נוקטים נגדה.
זה לא שהן לא רוצות לעבוד, הן רוצות מאוד. המעסיק שלהן במגה שאמור להיות מחוייב להן, רואה בהן ככח אדם זול ובר החלפה ויעדיף לוותר עליהן לפני שיוותר על המזגן. קביעות הן לא יקבלו, גם לא שעות עבודה ברמה של משרה מלאה ולמרות שהוא יצפה מהן להיות זמינות לפי דרישה גם ל12 שעות רצופות.

מבט חטוף על הדו"ח העסקי של רשת אלון לשנת 2011 מגלה: הרווח הנקי של רשת אלון החזקות היה 94 מיליון ש"ח בלבד (לא רק הסופרים). בשנה זו הם שילמו מיסים בסך 47 מיליון ש"ח בלבד. מדובר ברשת שמוכרת ב 12 מיליארד (!!) ש"ח בשנה. הכיצד? איך זה שחברה כל כך מונפוליסטית בחלקה, שמגלגלת חלק ניכר משוק המזון בישראל נותרת עם רווח כל כך זעום? ועוד משלמת למדינה כל כך מעט מיסים? האם אלו הקופאיות שגוזלות את הרווחים? כנראה שלא.
הרווח הגולמי בשנה זו היה 1.8 מיליארד ש"ח ממגזר הסופרמקטים, כאשר הרווח התפעולי היה 177 מיליון ש"ח בלבד. הפער בינהם הוא בעיקר משכורות לעובדים. אבל ככל הנראה, לא הקופאיות הן המרוויחות הגדולות. מעניין לראות את התפלגות השכר בחברה, את הבונוסים השמנים של המנהלים שגרפו את הפער הזה. את הפטנט הזה כולנו מכירים. וכך גם משלמים פחות מס למדינה. אילו המנהלים היו מסתפקים בפחות - היה ניתן גם להעסיק את הקופאיות במשרה מלאה. לו אני שר התמ"ת (סליחה, כלכלה) הייתי מורה על חשיפה מלאה של דו"חות השכר בחברה.

במקביל שכר העובדים בנמל אשדוד למשל גבוה פי 3 מהשכר הממוצע במשק. בשנתיים האחרונות, עובדי נמל אילת ונמל אשדוד השביתו את המשק בגלל סטייקים למשל ושוברים לארוחות. זה לא סוד שההסתדרות גובה תשלום בהתאם לגובה שכרו של העובד. במקרה כזה, שכרן של הקופאיות מממן את הנייר טואלט בשרותים של יו"ר ההסתדרות. לעומת זאת, שכרם של עובדי הנמלים וחברת החשמל מממן לו את הלימוזינה, את ה-40,000 שקלים שהוא מקבל בחודש ואת הבונוס השנתי בשווי 150,000 שקלים שהוא מקבל. ההסתדרות, כמובן, תומכת בעובדי הנמלים כי לקחו מהם את הסטייק אבל נציג ההסתדרות מתפתל כשהוא צריך להגן על עובדים כגון עובדות הניקיון, השומרים או הקופאיות כמו במקרה הזה. על פי אהרון בר-דוד, יו"ר הסתדרות מנהל עובדי משק ופקידים מקבל את המצב בהכנעה ובהשלמה:

"אתה צריך להבין שלעובדות האלה יש ועד והוועד הזה הוא ועד מצוין. יש להן הרבה. יש להן קרן השתלמות, יש להן קרנות פנסיה, יש להן ימי השתלמות, גיבושים. אני פניתי למגה והם נענו לבקשתי. אנחנו נתחיל לבחון את היקף העבודה ואת תנאי השכר על מנת שאפשר לראות אם נוכל להעביר חלק מהן למשרה מלאה, ואז אני מניח שהמצב של חלקן ישתפר".

עובדי הנמל יכולים למשל להשבית את המשק רק כי הם לא רוצים למלא את הוראות הממונים. למה? כי הם יכולים להרשות זאת לעצמם... תארו לכם מה יקרה אם יוליה לא תמלא את הוראותיו של הממונה עליה.... הקופאיות הן רק ענף אחד ששבוי בידי המעסיקים וארגוני העובדים. מעל ל-200 אלף עובדים נחותים שעובדים בקופה, בניקיון ובשמירה שבויים בידיהם של ארגוני  עובדים עוכרים שמשתפים פעולה עם המעסיקים. מדי שנה, עובדים אלו מעבירים מאות מליוני שקלים לארגוני העובדים בדמות דמי חבר. אמנם מדובר בעלות של עשרות שקלים מדי חודש לכל עובד, אך בהתחשב בכך ששכרם גם כך זעום ומעמדם נחות, מדובר בסכום משמעותי. ארגונים אלו נותנים להם דבר בתמורה. יוליה היא רק דוגמא לכך.
איפה ההשבתה של המשק? אני רוצה לראות את עובדי נמל אשדוד משביתים בשביל הקופאיות את המשק! יותר מזה, תמונה ששווה 1,000 מילים, להלן הלימוזינה המפוארת של עופר עייני מנהיג חונטת הועדים החזיריים של המונופולים העושקים.