Drama Movies - The Stoning of Soraya M. (2008)

The Stoning of Soraya M. (Persian: .سنگسار ثريا م‎) is a 2008 American Persian-language drama film adapted from French journalist Freidoune Sahebjam's 1990 book La Femme Lapidée.

סוריאה (שלום לא כורתים עם מטורפים) הסרט "סקילתה של סוראיה" (The Stoning of Soraya M) מטלטל וממלא את הצופה חמת זעם.
מדובר בסרט (ובספר) המבוססים על סיפורה האמיתי של סוראיה מנוצ'הרי שהתרחש באיראן. בעלה של סוראיה, המתאווה לקחת תחתיה נערה בת 14, מעליל עליה כי נאפה וזקני הכפר בראשות המולא (כהן דת) דנים אותה לסקילה על רקע פגיעה בכבוד המשפחה. סצינת הסקילה קשה מנשוא (למרות שמותנה לעומת הזוועה שהתרחשה במציאות). אביה ואף ילדיה של סוראיה מיידים בה את האבנים הראשונות ושאר אנשי הכפר המשולהבים, חבריה משכבר הימים, מצטרפים בטירוף חושים.
מכירים את ההרגשה הזו? של תסכול מהול בחוסר אונים, לנוכח מעשי נבלה (במציאות או על המרקע)? האגרופים נקפצים והנשימה כבדה?
בלילה התקשתי להרדם. חשבתי על סוריאה. ועל חיות האדם הללו, המאבדים כל צלם אנוש, אם בכלל התברכו בכזה. (כן, כן. אני יודעת שמיד יקומו מליצי היושר של ההולכים על ארבע ויהדפו את הדימוי הפוגעני). חיות אדם שרעבונם לדם לא יידע שובע לעולם. מוחם מוכה ג'יהאד והם פועלים בכפייתיות, כנרקומנים, להסניף את ליטרת הדם. דם, דם ועוד דם.
ומה עלינו ללמוד ובעיקר להפנים מכך?
הסכסוך הפאן ערבי – ישראלי/ ציוני/ יהודי אינו פתיר. ככל שנקדים להפנים את המשוואה המצערת, ניטיב להיערך בהתאם. המחלוקת אינה על "גבולות" אלא על עצם נוכחותנו, כאן, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. והערבים לא ישלימו, לעולם ובשום תנאי, עם נוכחות כזו. אין בהם חמלה. הם לא חומלים על אמא שלהם, אח והבן והבת שלהם.. .טובחים ורוצחים גם אותם-אז מובן שאין בהם שום חמלה על יהודי - אלא ההיפך. המצווה הכי משובחת לרצוח יהודי "ומזכה" באורגיה של 72 בתולות.

ברור שזה הנאציזם החדש - ישן עלי אדמות. יש למנוע את השואה הזאת מעלינו על ההנהגה הישראלית להפנים ולקבל את העובדה הזאת ולהפסיק לוותר על שטחים תמורת "שלום" או כל מחווה נחמדה אחרת ופשוט נעמוד על קיומנו כאן ללא ויתורים וללא אפשרות "לעקם את ידינו". האזרח הקטן יכול להבין שאין רצון משום צד לשלום, לא שקיימת אפשרות... וההנהגה שלנו עדיין מנסה לשכנע את עצמה ואת העולם שאולי יום אחד...
גורלה של סוראיה האומללה הוא קדימון (פרומו) לעומת מה שצפוי לנו במקרה והערבים יממשו, חלילה וחס את חלומם/ סיוטינו. והאמינו לי, הם לא יתנו בנו סימנים: דתיים, חילוניים, ימנים או שמאלנים. העולם יעמוד מנגד, ינוד בצער ויחייך אל תוך זקנו, שטופח במצוות חוקי ה"שריעה" (חוק דת האסלאם).
"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר פרק כג, פסוק ט').
אני מבקשת שתחשבו על סוריאה, בפעם הבא שתשמעו הבלים על "שלום".

12 שנים עברו מאז הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה: 21 נרצחים ו-51 נפצעים.

ב-1964, נוסדה מסעדת 'מקסים' בבעלות משותפת של יהודים וערבים. רוח של דו קיום אפיינה את המקום ואת אורחיו.
היום לפני 12 שנים (ביום שבת, ערב יום כיפור, בתאריך 04.10.2003): מחבלת מתאבדת ביצעה פיגוע במסעדת מקסים בחיפה. כתוצאה מכך, השוהים במקום ומדינת ישראל בכלל שילמו מחיר דמים גבוה - נרצחים 21 אנשים חפים מפשע ו-51 נפצעים פיזית, לא כולל נפגעים בנפש, משפחות שלמות שנהרסו ונזק לרכוש. דם יהודי וערבי של אורחי המקום ובעליו התערבבו זה בזה, ללא אבחנה. 
הסייען הערבי - ישראלי שסייע למחבלת לעבור את גדר הביטחון ולהגיע למסעדה, הצליח להימלט מהפיצוץ בהליכה רגועה. המחבלת איפשרה לו לצאת לפני שלחצה על הכפתור לאחר שסיימו את הארוחה. מסיע המחבלת נעצר בלילה שאחרי הפיגוע. הוא נדון ל-10 שנות מאסר על גרימת מוות ברשלנות, לאחר שזוכה מהאשמות של ניסיון לרצח והריגה. בית המשפט קיבל את טענתו שלא ידע שמדובר במחבלת‏ מאחר ולא היה ניתן להוכיח זאת מעבר לכל ספק. עם זאת, המחבלת החליפה מולו בגדים מלבוש החיג'אב המסורתי לג'ינס וטי שירט. הוא עזר לה לחגור את המטען על גופה מסביב לבטן - דבר שגרם לה להראות בהריון. ואכן, הסובבים שנשארו בחיים חיפשו את ההיא שבהריון שעמדה במרכז המסעדה כדי לבדוק אם נשארה בחיים. הוא גם בדק את הרקע שלה - התקשר לכפר שלה לבדוק אם מדובר באישה מליח'ה או באישה שכבודה נפגע ומועמדת לרצח על רקע כבוד המשפחה ולא, דמה מותר לאונס. המכר המשותף התיר את דמה של המחבלת ימח שמה ואישר שניתן לאנוס אותה.
ב-4 באוקטובר 2003, בשעה 14:10, נכנסה למסעדה מחבלת מתאבדת בשם הנאדי ג'רדאת, עורכת דין בת 29 מג'נין, שאחיה ובן דודה, ימח שמם, נהרגו כשירו על לוחמי צה"ל בג'נין כשהם פשטו על ביתם בכדי לבצע מעצר. שניהם, חברי הג'יהאד האיסלאמי, נהרגו כמה חודשים לפני שהיא ביצעה את הפיגוע בפעולה של צה"ל בג'נין.
המחבלת עברה את הקו הירוק בברטעה והוסעה על ידי סייען ערבי ישראלי הנוהג להסיע שוהים בלתי חוקיים ולהעביר אותם את גדר הבטחון בין יהודה ושומרון לישראל. בתחילה, הוא הסיע אותה לבית חולים  בחדרה, אך היא החליטה לא ללחוץ שם על הכפתור ולכן, הם נסעו משם לחיפה. כשהם הגיעו לחוף הדרומי של העיר, עצרו המסיע והמחבלת לאכול במסעדה ולאחר סוף הארוחה המתאבדת פוצצה את עצמה בלב המסעדה. מעוצמת הפיצוץ נהרגו 15 אנשים ונפצעו עשרות סועדים. מאוחר יותר מתו מפצעיהם עוד 6 אנשים, ובכך עלה מניין הנרצחים ל-21.
בפיגוע נרצחו בין השאר שתי משפחות בנות 5 נפשות כל אחת שכללו שלושה דורות, לרבות זקנים, ילדים ופעוטות. גם צוות המסעדה נפגע, 4 מעובדי המסעדה נרצחו, כולל המאבטח ואחד מבעליה, כולם היו ערבים-ישראלים.
בפיגוע נפצעו קל גם שלושה מאנשי קבוצת הכדורגל מכבי חיפה.
בסמוך למקום הפיגוע, ליד המסעדה, הוקמה אנדרטה הצופה אל הים, ועליה חקוקים שמות הנספים.
אגב, שמה של המחבלת ימח שמה שב ועלה זמן קצר לאחר מכן, לאחר שתמהוני ממוצא ישראלי (שוויתר על אזרחותו הישראלית, ונאסר עליו בהמשך להיכנס לישראל) שילב את תמונתה ב"מיצג" אמנותי בשוודיה, דבר שהוביל לתגובה לא דיפלומטית של שגריר ישראל ולבירור במשרד החוץ השוודי. חשוב לציין שהיא בחרה להתאבד על ישראלים על פני רצח על רקע כבוד המשפחה - כך הבטיח לה בן דוד שלה שיקרה אם לא תבצע פיגוע. בדרך היא נאנסה על ידי הסייען הערבי - ישראלי שהסיע אותה למסעדה.
ארוסה נהרג כשהמחבלת הייתה בת 17. חיילי צה"ל הגיעו לעצור אותו מאחר והוא פעיל בג'יהאד האיסלמי. הוא ירה עליהם. חיילי צה"ל הגנו על עצמם והוא נהרג בחילופי האש. עם זאת, המחבלת לא התחתנה שוב מאחר והיא אינה אישה מליח'ה - היא איבדה את בתוליה לארוס המת. מאחר והיא רווקה שמעולם לא התחתנה ואינה בתולה עוד, היא אינה נחשבת לאישה טובה. ולכן דמה מותר לאונס ולרצח על רקע כבוד המשפחה.
3 חודשים לפני שהמחבלת ביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים, בן דוד נוסף שלה, גם הוא טרוריסט בג'יהאד האיסלמי, הציב בפניה אולטימטום - או שהוא רוצח אותה בעקבות פגיעה בחילול כבוד המשפחה [הרי ידוע שהיא רווקה זקנה בת 29 והיא אינה בתולה] או שהיא מבצעת פיגוע התאבדות ביהודים וכך, מחזירה את הכבוד למשפחה. המחבלת בחרה להחזיר את הכבוד למשפחתה ולשלוט במותה על ידי רצח של חפים מפשע נוספים. ארגון בשם "איגוד עורכי הדין הערבים" העביר למשפחתה של ג'רדאת את העיטור הגבוה ביותר על ביצוע הפיגוע, לציון גאוות עורכי הדין הערבים על הצלחתה במשימתה.

ההשקעה של מדינת ישראל במערכת החינוך של המגזר הערבי משתלמת

אוקיי אתם מוכנים לזרום איתי מעט? 

אם לא אז לכו לאכול משהו או לצפות בסרטון של חתול נרדם.
דברים שהתקשורת הישראלית מצנזרת מעיני הציבור ולא מראה לכם - מבצע תג מחיר ערבי הבוקר בתחנת הרכבת הקלה בירושלים - כולל הרס טוטלי של 3 תחנות הרכבת הקלה, שריפתם וריסוס גרפיטי: מוות לישראל | מוות ליהודים | תג מחיר | ציור צלבי קרס. הנזק לתשתית הרכבת הקלה מוערך במליוני שקלים.
אף תגובת גינוי לא התקבלה מציפי, מלפיד, מפרס, מהשר לכביכול ביטחון פנים אהרונוביץ'. שום מילה גם מהמפכ"ל דנינו וכן, שום מילה מהתקשורת. אלו הם גם האשמים העיקריים בתסיסה של ה-24 שעות האחרונות ושלא ינסו לטעון אחרת.
מעבר לכך, כפי שניתן לראות מהתמונה המצורפת של תחנת הרכבת הקלה בשועפט שבירושלים, ערבים כן יודעים לכתוב בעברית. זה כמובן שוק לאנשי התקשורת שכנראה מעולם לא נחשפו למידע הסודי הזה בזמן שהם למדו תקשורת באוניברסיטה לצד סעיד או חמודי (שבאמת מאוד חמוד).

עכשיו, אם הערבים יודעים לכתוב בעברית והם גם בני אדם חושבים (אני יודעת, תקשורת יקרה, מדובר בטענה שנויה במחלוקת...) אז כנראה שהם יצליחו לכתוב "תג מחיר" ללא שגיאות.
זוכרים זרימה? אז קדימה קחו עוד צעד קטן למען האנושות (אנושות זה חשוב והומני מאוד).
עכשיו בואו ניקח עוד צעד מאוווווד גדול ,אך קטן להפליא, ונבדוק כנגד מי מבוצעים תגי מחיר. יש סיכוי שאם זה נעשה כנגד "חמולה" א' המעורבת ב"הובלת רכבים" המסוכסכת עם "חמולה" ב' המתחרה עמה על אותו "פלח" שוק אטרקטיבי. יכול להיות שיצירה של פעולה עוינת בכיסוי של ונדליזם לאומני יוכלו להשיג שתי ציפורים בשיפוד אחד.
התמונה הבאה צולמה ברחובות ירושלים. הדרך אל הכותל רצופה בגרפיטי של צלבי קרס. לא רק בתחנות הרכבת הקלה ועל החומות ברחובות בירושלים צויירו צלבי קרס והושמד רכוש יקר ערך במסגרת מבצע תג מחיר, זאת נוסף לכתובות נאצה, בהן 'מוות ליהודים' ו'חמאס רהט', שרוססו בכניסה לרהט מכביש 264.
בטח ראיתם את התמונות האלו בכל כלי התקשורת. בטח ציפי לבני כבר גינתה. בטח הנשיא פרס כבר הלך לבקר שם בליווי מקהלת העיתונאים הרגילה וערוצי הטלוויזיה הישראלים והבינלאומיים הקימו אולפן נייד כדי לדווח מהמקום. בטח שהשר לבטחון פנים קרא לזה טרור.
אה סליחה זה רק צלב קרס, בקטנה. אופסי. לבינתיים ובמקביל, בנתניה נעצר מתבגר בחשד שריסס את הכיתוב "מוות ליהודים". הוא הובא להארכת מעצר. מתבגר אחר נעצר כי הוא נשא בתיק שלו טושים בעוונותיו, למרות שאת הגרפיטי מציירים עם ספריי.

Post by Yodfat Styl.

צלבי קרס בדרך לכותל המערבי

עכשיו אין הרבה דוגמאות כמו טובא זנגריה (רק אומרת...), אבל יכול להיות שאם נגדיל מעט את הראש ונמתין לסיום חקירת המשטרה, נגלה שילד נשי ועדין עם נטיות מיניות כאלו או אחרות אשר הינן עניין של טאבו בחברה שתרבותה "שווה" שלנו, כמו נטיות הומוסקסואליות [רק אומרת....], אך באותה התרבות מאמינים ברצח בגלל אותן נטיות מיניות מסוימות שפוגעות בכבוד
החמולה.
הדבר עלול להביא אותנו להכרה בכך שהנער המסכן נרצח על ידי בני עוולה שכנראה בעלי אותו מטען "תרבותי" כמו של הנער. הדבר יחזק את הרקע של הסיפור המדבר על תלונות של משפחת הנרצח בפני המשטרה מספר פעמים בעבר עוד טרם החטיפה והרצח.

צלבי קרס קרוב לרהט

בתאריך ד' בתמוז תשע"ד (2 ליולי 2014 למניינם) - יממה לאחר הלוויתם של 3 הנערים שנרצחו, השם יקום דמם, נמצאה גופתו המושחתת של נער ערבי ביער ירושלים. היא הייתה שרופה לאחר ש"נפלה" למדורה כראוי לטקס רצח על רקע פגיעה בכבוד המשפחה בקרב הבני דודים.
כהרגלו, מנגנון התעמולה השמאלני מיהר להאשים את היהודים, ואילו שרת המשפטים ציפורה שפיצר (לבני) עדיין לא הפנימה שכשערבי נהרג, אז רוב הסיכויים שערבי אחר הרג אותו.
וכך ישבה ציפורה מול הפייסבוק והטוויטר שלה וכתבה הודעת גינוי חריפה (כמו שרק היא יכולה).

"רצח הערבי בירושלים. ארוע מזעזע שיש לגנות אותו, לגלות אפס סובלנות כלפיו ולפעול למצוא את הרוצחים ולהעמידם לדין. זה ההבדל בין מדינת ישראל לבין ארגון טרור ויש להעניש ביד קשה את מי שרוצה להפוך אותנו לחברה טרוריסטית. לא יקום ולא יהיה"

אבל למציאות היו תכניות אחרות, וציפורה נאלצה לשנות את ניסוח הגינוי שלה:

מימין לראות את הנער שנרצח בבגדי אישה, חובש פאה ומאופר בצורה נשית. התמונה לא צולמה בפורים. זהו מוחמד, הנער שנרצח על ידי משחתו מרוב בושה, ביום יום. למה עכשיו, כשהתברר האמת, הרצח אינו ראוי לגינוי מצד שרת המשפטים בכבודה ובעצמה? האם זה בסדר לרצוח ערבי רק כי הומוסקסואל? האם זה בסדר לרצוח הומוסקסואלים? במה הילד שנרצח חטא שפגע בכבוד משפחתו? הפעם, כשרוצח הנו אחיו או אביו, הדבר אינו מצדיק להעמיד אותו לדין בכדי להשיג צדק? מה, רצח על רקע כבוד משחה אינו מוגדר טרור? ממתי? זהו מבחן הצואה גבירותיי ורבותיי! איפה קהילת הלהט"ב הגאה שרק לאחרונה ביצעה מצעדי גאווה ברחבי הארץ שתגנה את הרצח?

מוחמד אבו חדיר בזהותו האמיתית - בבגדי אישה, פאה ואיפור

על רצח שלי דדון, התקשורת טענה שאין צורך לקפוץ למסקנות ויש צורך לחכות לממצאי החקירה. בניגוד לכך, התקשורת טענה בנוגע לרצח הנער הערבי כי מדובר ברצח על רקע לאומני, כנקמה ברציחת שלושת הנערים היהודים שגופותיהם נמצאו באותו היום, זאת למרות שאין ממצאי חקירה ומבלי שהשתמשו בהגיון בריא, זאת לאור העובדה שהגופה הושחתה בשריפה - שיטה מקובלת לרצח על רקע כבוד המשפחה.
למעשה, בפועל, מדובר בעלילת דם - "מוחמד א-דורה" במהדורה חד"שה בחסות שרת המשפטים ציפי לבני. מוחמד אבו-חדיר הצעיר נרצח על ידיי ערבים על רקע כבוד המשפחה כי היה הומוסקסואל. הנער נשרף בעודו חי. "נפל" למדורה - שיטת רצח מקובלת כשכבוד המשפחה נפגע. טענה זו מגובה גם על ידי קצין בכיר בדימוס במשטרת ירושלים: "רצח פלילי, משפחה בעייתית".

הנרצח חוגג את הרצחם של שלושת היהודים החטופים

בניגוד לדעתם של אנשי השמאל ההזוי, על פי דיווח בערוץ 2 של משה נוסבאום, אם הנרצח התלוננה שלשום על נסיון חטיפה של אחיו הצעיר בן 9. השוטרים שהגיעו למקום, מצאו את הילד חבול בזרועות אימו. אביהם של הנערים אמר לשוטרים שהיו אלה ערבים שניסו לחטוף את בנו. המשטרה דחקה באם להגיע ולהגיש תלונה בתחנה אך היא סירבה. אבל אתם יודעים "אנחנו הימנים עם הדמיון הפורה ואפס הרגשות שלנו", מה אנחנו כבר מבינים. בניגוד לשמאל, אנחנו לא נאשים את הילד שנרצח כי היה יצא בטעות מהארון בחברה הלא נכונה או מאחר והעז להחזיק בנטייה המינית הלא נכונה.




יש עוד מה לפתח במערכון הזה של ניקוי ראש בנוגע לסכסוך הערבי - יהודי. נכון, הוא קולע פחות או יותר אבל צונזרו מספר משתנים כמו ידו השמאלית של ישראל שעוזרת לאויב הערבי, כמו חברים בדמות סוריה, איראן ואפילו צרפת והאו"ם וכדומה. אבל בואו לא נהיה קטנוניים. מצחיק עד כמה שזה אבסורד. לאטמה יכולים לעשות את זה טוב יותר.

הטיפול של משטרת ישראל בישראלים נעדרים עונה לצפיות של הישראלים

תארו לכם את המצב הבא: אבא, אמא, סבתא או הילד יוצאים יום אחד מהבית ולא חוזרים. האם המשטרה תהפוך עבורכם כל אבן בחיפושים? ממש לא - מכתבה שהתפרסמה בהארץ עולה ש-30 ישראלים נעלמים מדי שנה והמשטרה לא נוקפת אצבע כדי לאתר אותם. המשפחה לבד בחיפושים.כך היה הדבר גם במקרה של נחשון וקסמן, חייל, לוחם בגולני, שעקבותיו נעלמו עד שהתברר שמדובר בארוע פח"ע והלוחם נחטף. עד שהתברר דבר החטיפה, כוחות הבטחון, כולל המשטרה, כלל לא טרחו לחפש אותו. מקרה דומה התרחש גם כשהחיילת המשוחררת ענבל עמרם נעלמה בדרך לאסוף את אחותה ממועדון. בדיעבד מתברר שהיא נחטפה על ידי מחבל, נרצחה והוא השאיר אותה למות ליד צומת גלילות. במידה והמשטרה הייתה עושה את העבודה שלה, היו יכולים להציל אותה.

משטרת ישראל אחראית על איתור נעדרים. בהתאם לנוהל, ברגע שמתקבל דיווח על נער, התחנה המקומית אמורה להוציא כביכול לשטח צוותי סיור וכן, לבדוק את נסיבות האירוע. לכאורה, רווחת ההנחה, לפיה המשטרה תתערב רק אם חלפו 24 שעות מרגע ההיעדרות. בפועל, כל מקרה נבחן לגופו. לפי התקנות, קטינים מתחת לגיל 12 ומבוגרים מעל לגיל 70 מוגדרים כ"נעדר לטיפול מיידי". כנ"ל לגבי חולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי, חולי נפש, אנשי כוחות הביטחון ואנשים שקיימת סכנה לחייהם. נוהל זה סותר את מה שהרחש במקרה החטיפה של נחשון וקסמן. ביתר המקרים הטיפול יתחיל מתישהו במהלך ה- 48 שעות. אם בכלל. גם נוהל זה סותר את מה שהתרחש במקרה של החייל החטוף נחשון וקסמן. צריך גם לדעת איפה לחפש - נשים ערביות, למשל, שמדווחות כנעדרות, סביר להניח שצריך לחפש את מקום קבורתן. במקרים רבים, מדובר ברצח על רקע כבוד המשפחה.

במסגרת הכתבה מרואיין אייל אגם, בעלי משרד החקירות. לדבריו "המשטרה עושה הרבה, זה לא שהיא לא עושה... אבל אחרי 48 או 96 שעות, כשהם רואים שהבדיקה הראשונית לא עוזרת להם, הם נעלמים. הם ממצים את האמצעים הטכנולוגיים הראשוניים שיש להם, כמו איכון סלולרי, ואז נעלמים. אחר כך זה עוד תיק ששוכב להם בערימה, והם לא משקיעים בו מאמצים". אגם אומר כי אחרי פרק הזמן הזה, המשטרה תחכה למידע חדש מהציבור או 
מחוקרים פרטיים."

סבתא שלי עליה השלום הייתה אישה חכמה. היא תמיד אמרה שעדיף שיהיו בשכונה יותר שוטרים שלוקחים שוחד לעומת שוטרים עצלנים - לפחות את אלו שלוקחים שוחד אפשר לדרבן עם אמצעי שלא לוקחים לקבר. אבל אין מה לעשות עם שוטר עצלן - הוא לא יעשה את העבודה שלו לא משנה מה תעשה בכדי להכניס בו מוטיבציה.

אללה אסלאם: פרק 2 המלא

יותר ויותר מוסלמים מאמינים שהשריעה, ההלכות והדינים בדת האסלאמית, היא הדבר הנכון לא רק בעבורם כי אם בעבור אירופה כולה. כיצד מתמודדת יבשת אירופה עם רציחות על רקע חילול המשפחה ועם תופעות כמו אלימות, השפלה ומילת נשים?
ארגונים פועלים למען זכותם של המוסלמים ללכת עם רעלה והזכות להקים בתי ספר מוסלמים, לקיים חופש פולחן איסלמי ולהפלות איסלמים. המוסלמים כקבוצת מיעוט טוענים, כי חופש הדת שלהם נפגע, נפגעת זכותם לשיוויון וזכותם לתרבות מופרת בגין ההגבלה והאיסור על עטיית רעלה בציבור. מועלות האשמות בגין גזענות ושנאת מוסלמים כנגד התומכים באיסורים. מנגד, ארגונים פעלו כנגד הקיצוניות האיסלמית ולמען הזכות לבקר את האיסלם הרדיקלי ומוסדותיו. עטיית הרעלה והבורקה אף נתפסת כאיום תרבותי וקיומי. ביקורת הועברה על האיסלם, בטענה שמדובר כדת מדכאת, שבה אין זכויות לנשים ורווחת תרבות של שידוכים בכפייה ורצח על כבוד המשפחה. 

רוב הרציחות בלוד הן על רקע כבוד המשפחה וחילולו

רוב הרציחות בלוד הנן על רקע של כבוד המשפחה וחילולו - כך טוען אהרנוביץ' השר לבטחון פנים. לוד היא עיר בטוחה ללכת בה והסיכוי הוא שאם יש רצח, הוא על רקע של חילול כבוד המשפחה ושמניעתם יכולה להתבצע לא על ידי אכיפה אלא על ידי חינוך. זהו, אפשר להרגע. משטרת ישראל בפעולה - כאשר יש שתי רציחות יום אחרי יום, ואחת מהקורבנות היא אישה והאחר גבר, אפשר להירגע ולהאשים את הערבים. לא פחות מ-70% ממקרי הרצח בלוד כלל אינם מפוענחים. כשליש מהמקרים הללו מיוחסים לרקע של כבוד המשפחה. שכיחות עבירות האלימות בעיר גבוהה ב-52% מהממוצע הארצי.
הפעם אאלץ להסכים עם דברי החכמה של אחמד טיבי בנושא:

"על המשטרה לקיים את חובתה למנוע את הרצח הבא, ובעיקר רצח נשים. אני אמרתי שהכותרת הזאת שניתנת למה שקרוי "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה" -- אין משפט שהוא יותר קשה וקונטרדיקטיבי מזה. אין כבוד ברצח. גבר רוצח, שרוצח אשה, אין לו כבוד. אין לו כבוד. ולכן השימוש, לפעמים, של דוברי המשטרה או דוברים שמעבירים בביפרים הודעות: נרצחה אשה בלוד, החשש: רצח על רקע חילול כבוד המשפחה --אני תמיד מזכיר ואומר שאצל ערבים התקשורת אומרת "רצח על רקע חילול כבוד המשפחה"; אצל יהודים היא אומרת "רצח על רקע רומנטי". בשני המקרים זה נורא. "רומנטיקה" ו"כבוד" אלה מושגים חיוביים, והם מסמלים מסר של הקלה במניעים. מי שמשדר מסר חיובי עם רצח נשים מגלה הבנה למניע. אסור שהדבר הזה יימשך."