מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מסגור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מסגור. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 בפברואר 2025

עבודה במסגור (Framing) בעיתונות של ידיעות העוסקות בנושא ההצעה ליצור רצועת ביטחון בחלקו המזרחי של הגבול הישראלי עם סוריה


 


תקציר העבודה

בס"ד עבודה במסגור (Framing) צריך לבחור נושא ספציפי לא גדול מדי ולבדוק איך מסגרו אותו בשני כלי תקשורת בצורה שונה בצורה משמעותית. אפשר גם נושאים כמו בידור ובכלל נושאים אחרים מפוליטיקה. עדיף לבחור נושא בו יש פערי מסגור גדולים.
זאת מטלה שדורשת הבעת דעה, אין תשובה אחת נכונה.
לקחת ידיעות מאפריל מרץ פברואר. לא מספיק לבחור אייטמים שממוסגרים אחרת אלא חשוב לספק סיבות.
חלק א': האתגר הוא לאתר את עמדת הכותב בכל אחד משלושת המאמרים. לדוגמה, אצל דניאל דור – "תעמולה". לקרוא בין השורות.
צריך לכתוב באיזה עמוד מצאנו את ההגדרה מתוך המאמר. לחלק את חלק א' לשלושה חלקים ואיך כל כותב מאמר מגדיר את המסגור. כמו כן, צריך למצוא מאמר אחר שעוסק במסגור שמביע דעה שונה על מסגור. צריך לשים לב שלא בכל מקום יש שימוש במילה "מסגור" ((framing.  לסיום, צריך להשוות בקצרה בין כל הגישות ולדבר על הבדלים מרכזיים. לדוגמה, "ההגדרה של דניאל לוי היא קיצונית יותר מאחרים".
חלק ב': לבחור שתי טכניקות שמתאימות לנושא מתוך כל מאמר (סך הכול שש) ועוד טכניקה ממאמר אחר. אין צורך בהגדרות, פשוט לנתח.
להשוות בין שני כלי התקשורת. לדוגמה, סמנטיקה. לחלק לשבעה סעיפים ולכתוב מהיכן נלקחו הטכניקות. אצל דניאל לוי הכול פוליטי – כלומר צריך לשים לב לאפיון הזה כשבוחרים טכניקות. רק מתארים את ההבדלים, ללא פרשנות.
חלק ג': הסיבות והמשמעויות למסגור. מדברים באופן כללי, אין צורך לעבור על כל טכניקה. עם זאת, לתת דוגמאות. כמו כן, צריך לדבר על הקשר בין הממצאים שלנו על המסגור בידיעות לבין ההגדרות שניתנו בחלק א'. בכמה שורות בלבד.
…


יום רביעי, 12 בפברואר 2025

הצעת מחקר בנושא קשר בין זיכרון שקרי לרמת ביטחון עצמי


 



מילות מפתח, , , , , 
שנת הגשה2013
מספר מילים1570
מספר מקורות4

תקציר העבודה

פסיכולוגיה ניסויית הצעת מחקר נושא המחקר קשר בין זיכרון שקרי לרמת ביטחון עצמי מבוא
המאמר שלהלן מדבר על הקשר בין זיכרון שיקרי לבין ביטחון עצמי.
תחילה נציג את המשתנים השונים ולאחר מכן את הקשר ביניהן בעזרת המחקרים שמצאנו.[H1]  זיכרון שקרי, בא לידי ביטוי בכך שאנשים נזכרים בצורה שקרית במילים שלא נחשפו אליהן, אשליה זו נחקרה רבות. זיכרון שקרי משפיע על הקונפורמיות ועל קבלת ההחלטות של האדם ועל נושאים נוספים ((Gallo,2010.בניגוד לתפיסת הזיכרון כעותק של האירועים כמו שהם נתפסו, הזיכרון הרבה יותר מסובך, מובנה ומושפע מאירועים הקורים אחר כך. נושא הזיכרון שקרי נחקר כ 80 שנים. ביטחון עצמי, אינו דבר מוחשי. למרות זאת אדם יכול לדעת יש לו ביטחון עצמי או לא. ביטחון עצמי היא תכונה מתכונות האדם. כמו כן, תכונה זו באה לידי ביטוי בדרך שבה אדם מתבטא בחברה, בצורה בה שהוא פועל ביום יום שלו ובתחומים נוספים.(Bellhouse, Binke,Mckdougall, Porter,Weilson, 2010).[H2]  מתוך[H3]  הספרות הקיימת נמצאה השפעה של עד ראייה אחד על אחר , כלומר שזיכרון של אחד הופך לזיכרון של האחר. מושג זה נקרא MEMORY CORFORMITY  .
תופעה זו משתקפת במידע הנמסר ע"י עד אחד  מחליף את המידע  האמתי  שהעד האחר נחשף אליו. מושג נוסף שקשור לתחום מטה – METAMEMORY  מושג זה קשור לידע ולאמונה לגבי זיכרון של הפרט [H4] , ואיך אלו משפיעים על איכות הניתוח .
מחברי המאמר (הפניה?) משערים יש לתאר את השאלה בה עסק המחקר לפני תיאור ההשערות כי איכות קידוד המידע תשפיע על יוזמה בדיון משותף וגם על מידת הקונפורמיות .שיטת הביצוע של המחקר:
נלקחו שתי קבוצות: קבוצה ראשונה- ראתה תמונות במשך זמן מסיום. קבוצה שנייה- ראתה תמונות במשך מחצית מזמן הקבוצה הראשונה .
בנוסף לכך היו מספר הבדלים בין התמונות השונות , והמשתתפים התבקשו ליזכור את הפרטים הקריטיים  ( הפרטיים אשר שונים מתמונה לתמונה ) .
במחקר זה נמצא שקבוצת הזמן הכפול דווחו על מספר גדול יותר של מספר פרטיים קריטיים נכונים מאשר הקבוצה השנייה שהיה לה מחצית מהזמן . כמו כן , נמצא השפעה מובהקת על השונות בזכירת הפרטיים על הנטייה לקונפורמיות לזיכרון שקרי (Gabbert, Memon, Wright, 2007 ). [H5]  מחקר זה קשור למאמר שלנו בכך הוא מדבר על זיכרון שיקרי ועל השפעותיו השונות על האדם.[H6]  מאמר נוסף שנמצא מדבר על הקשר בין אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה או נמוך ובין היכולת שלהם לקבל החלטות כאשר קבלת ההחלטה היא פונקציה של מסגור .
מסגור משמעותו –התייחסות  לבעיה מתוארת וקבלת החלטה בנוגע אליה. זה יבוא  לידי ביטוי בדרכים שונות: רווח לעומת הפסד, איום לעומת הזדמנות, תוצאות טובות לעומת תוצאות רעות.
נעשה ניסוי שבו השתתפו משפטים4 ( 79 נשים 75 גברים ) שסוננו לפי מידת ביטחון עצמי שלהם, כלומר,                 לפי המידה שבהם הם לוקחים או לא לוקחים סיכונים . הניסוי נעשה בעזרת מטלות ממוחשבות שיוצרות הדמיה של מטלות המבוצעות ע"י טייסים בעת טיסה , ומחלק את צג המחשב לארבעה חלונות נפרדים: מטלת ניטור, מטלת התקשרות, מטלת מעקב המערכת, מטלת ניהול הדלק. קבלת ההחלטות בא לידי ביטוי בדרך שבה המשתתפים יבצעו את המטלות בין בדרך של שימוש באופן אוטומטי (כלומר פחות זמן לביצוע הפעולה ויותר נטילת סיכון) במטלות השונות או שימוש באופן ידני ( כלומר פעולה  אשר לוקחת יותר זמן  וכך יש פחות סיכון ) . המשתתפים התבקשו לבצע את המטלות במרווח זמן של 6 דקות , כך שניתן לקחת בחשבון את גורם הזמן , לאחר שהנבדקים קבלו הנחיות תפעול וצפייה בהדגמה קצרה של המטלות הם ביצעו תרגיל של
6 דקות כדי ללמוד את המערכת .
לאחר מכן מילאו טופס בין 20 סעיפים המדבר על נטילת סיכונים מתוך טופס חקר האישיות של (1974 , Jackson) .
בהנחיות היו הבדלים במצבי המסגור החיוביים או השליליים .
כלומר, במסגור החיובי: נאמר למשתתפים שביצוע טוב יזכה אותם בתגמול של צבירת נקודות לקרת הפרס הכספי. במסגור השלילי:  נאמר להם שמתחילים עם מספר נתון של נקודות ועליהם לבחור באסטרטגיות דכי להימנע מאובדן נקודות …
***הצעת מחקר בלבד!!!  [H1]אין צורך לכלול במבוא

1 .        [H2]כדאי להתייחס לבטחון עצמי בשלב בו אתן עוברות לדון בו. 2. במידה ומדובר במשתנה בעל הגדרה ברורה, יש לתת אותה. אם אין הגדרה מקובלת, עדיף לא לספק הגדרה ולפרט באלו היבטים של בטחון עצמי תתמקדו במחקר הנוכחי.  [H3]יש לקשר בין הפסקאות. במקרה ספציפי זה, יש לקשר פסקה זו לפסקה הקודמת שעסקה בזכרון שקרי.  [H4]לא ברור, יש להסביר  [H5]זה שייך לאותה הפסקה (אין לעבור שורה בין משפטים באותה הפסקה)  [H6]מיותר



יום ראשון, 19 בינואר 2025

עבודה במסגור (Framing) בעיתונות של ידיעות העוסקות בנושא ההצעה ליצור רצועת ביטחון בחלקו המזרחי של הגבול הישראלי עם סוריה

 





תקציר העבודה

בס"ד עבודה במסגור (Framing) צריך לבחור נושא ספציפי לא גדול מדי ולבדוק איך מסגרו אותו בשני כלי תקשורת בצורה שונה בצורה משמעותית. אפשר גם נושאים כמו בידור ובכלל נושאים אחרים מפוליטיקה. עדיף לבחור נושא בו יש פערי מסגור גדולים.
זאת מטלה שדורשת הבעת דעה, אין תשובה אחת נכונה.
לקחת ידיעות מאפרילמרץפברואר. לא מספיק לבחור אייטמים שממוסגרים אחרת אלא חשוב לספק סיבות.
חלק א': האתגר הוא לאתר את עמדת הכותב בכל אחד משלושת המאמרים. לדוגמה, אצל דניאל דור – "תעמולה". לקרוא בין השורות.
צריך לכתוב באיזה עמוד מצאנו את ההגדרה מתוך המאמר. לחלק את חלק א' לשלושה חלקים ואיך כל כותב מאמר מגדיר את המסגור. כמו כן, צריך למצוא מאמר אחר שעוסק במסגור שמביע דעה שונה על מסגור. צריך לשים לב שלא בכל מקום יש שימוש במילה "מסגור" ((framing.  לסיום, צריך להשוות בקצרה בין כל הגישות ולדבר על הבדלים מרכזיים. לדוגמה, "ההגדרה של דניאל לוי היא קיצונית יותר מאחרים".
חלק ב': לבחור שתי טכניקות שמתאימות לנושא מתוך כל מאמר (סך הכול שש) ועוד טכניקה ממאמר אחר. אין צורך בהגדרות, פשוט לנתח.
להשוות בין שני כלי התקשורת. לדוגמה, סמנטיקה. לחלק לשבעה סעיפים ולכתוב מהיכן נלקחו הטכניקות. אצל דניאל לוי הכול פוליטי – כלומר צריך לשים לב לאפיון הזה כשבוחרים טכניקות. רק מתארים את ההבדלים, ללא פרשנות.
חלק ג': הסיבות והמשמעויות למסגור. מדברים באופן כללי, אין צורך לעבור על כל טכניקה. עם זאת, לתת דוגמאות. כמו כן, צריך לדבר על הקשר בין הממצאים שלנו על המסגור בידיעות לבין ההגדרות שניתנו בחלק א'. בכמה שורות בלבד.
…