הנושא במקרה עלה אצלי בפיד בפייסבוק כפי שפורסם בקבוצות "מדוע אין מרשם עבריינים בישראל" ובקבוצת הפייסבוק "נתפסו על חם".במשך שנים, ידוע לציבור על תפועת עבירות המין במד"א כחלק מתרבות ארגונית שהארגון לא פועל כדי להכחיד אותו. עבירות המין מופעלות בעיקר כלפי עובדות ועובדים במד"א והם כלפי מתנדבים ומתנדבות במד"א בכל הדרגים - חובשים, מע"רים, פרמדיקים, בנות שירות, עובדי מוקד, נהגות אמבולנס, נהגי אמבולנס, מע"ריות ועוד. למרות שמד"א מצהירה על מלחמת חורמה בתופעה, עבירות המין כנגד מתנדבות ועובדות במגן דוד אדום עדיין נמשכת.
רק בשנה האחרונה נחשפו שלוש פרשיות הנוגעות לחשדות לפגיעות מיניות בידי אנשי מד”א — חלקן כלפי מתנדבים ומתנדבות צעירים בארגון עצמו:
אלירן בקאלו — הפרשה הכי חמורה: אלירן בקאלו, חובש מתנדב בן 40 מחולון, מואשם באונס ובעבירות מין בארבע קטינות בנות 15 ו-16, שלוש מהן מתנדבות. הוא מכחיש, המשפט מתנהל. נהג וחובש בכיר במד”א חולון, נגדו הוגש כתב אישום בגין עבירות מין חמורות בארבע מתנדבות בנות 15-16 שהכיר במסגרת ההתנדבות. לפי האישום, אף איים על אחת מהן שלא תתלונן.
שני מתנדבים מבית שמש — נעצרו לאחרונה בחשד שסיממו ואנסו צעירה, מתנדבת בארגון בעצמה. השניים מכחישים. אברהם ריימונד — חובש מד”א בן 25 מבני ברק, נעצר לפני ימים בחשד לעבירות מין חמורות בנער בן 15 שהכיר באינסטגרם. המשטרה פרסמה את פרטיו מחשש לנפגעים נוספים. חובש מד”א נעצר בחשד לעבירות מין בקטין. בלשי הנוער של תחנת שפט במחוז ירושלים עצרו את אברהם ריימונד, חובש מד”א כבן 25 מבני ברק, בחשד לביצוע עבירות מין חמורות בנער כבן 15 על פי החשד, הקשר בין השניים נוצר באינסטגרם, ולאחר היכרות קצרה הם נפגשו. בהמשך החזיר החשוד את הנער ברכבו לסמוך לביתו, ושם, בחניה, ביצע בו לכאורה את העבירות. בלשי נוער שפעלו באזור זיהו את ההתרחשות ועיכבו אותו במקום . על פי אחד הדיווחים, החשוד הגיע לפגישות ברכב של מד”א, ומעצרו הוארך
- תחקירים מרכזיים: חשיפות בולטות על ידי כאן 11 הצביעו על תלונות חוזרות ונשנות, וכן נחשפו עדויות על כך שמתנדבים בוגרים ונהגים ניצלו את מעמדם. בעקבות הדיווחים התקיימו אף דיונים מיוחדים בכנסת בנושא טיפול הארגון בתלונות.
- מקרים פליליים חמורים: הוגשו מספר כתבי אישום חמורים נגד עובדים ומתנדבים בגין מעשים מגונים ואונס של קטינות מתנדבות בארגון. מקרי פגיעה נוספים תועדו סביב פעילות האמבולנסים והקשר הבלתי הוגן שנוצר עקב פערי הגילים ויחסי המרות. יחד עם זאת, רוב המקרים הושתקו. במספר מקרים, בכירים בתחנה הציעו סכום גדול לנאנסת כדי שתטען שמדובר בתלונת שווא
- תגובת מד"א: ממד"א נמסר לאורך השנים כי הארגון נוקט במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי הטרדות מיניות, ומחויב להפסקת פעילותם של עובדים ומתנדבים במקרים המוכחים, זאת לצד הפעלת נוהל מניעת הטרדה מינית רשמי.
הלכה למעשה, לאורך שנים מתפרסמים תחקירים ועדויות על הטרדות מיניות בNסגרת הפעילות של מד"א כארגון, כאשר במקביל, הארגון מצהיר שהוא פועל בנושא לצורך מניעת הישנות המקרים וטיפול במקרים מדווחים, חשוב להבחין בין הטענות, הראיות והמסקנות שניתן להסיק.
את המסקנות יש לנסח בזהירות, על בסיס המתואר, והן:
- אם לאורך שנים ממשיכים להתפרסם מקרים דומים של הטרדות מיניות ותקיפות מיניות, ייתכן שהצעדים שננקטו עד כה אינם מספיקים כדי למנוע את הישנות התופעה.
- קיומה של מדיניות כתובה אינו מבטיח יישום אפקטיבי. השאלה היא האם המדיניות מיושמת בפועל, האם תלונות נחקרות באופן עצמאי, והאם יש סנקציות כאשר נמצא שהייתה הפרה.
- למנהלים יש תפקיד מרכזי בתרבות הארגונית. אם מנהלים אינם מגיבים כראוי לתלונות, או אם עובדים ומתנדבים חוששים להתלונן, הדבר עלול לפגוע באמון במנגנוני הדיווח ולהקשות על מניעת הטרדות.
- ריבוי פרסומים לאורך זמן אינו מוכיח שהארגון כולו מאפשר עבירות מין, אך הוא בהחלט עשוי להצביע על צורך בבחינה מעמיקה של מנגנוני המניעה, הדיווח, החקירה והאכיפה.
אם נבקש לנסח מסקנה כללית, ניתן לטעון, כי ככל שלאורך שנים ממשיכים להתפרסם דיווחים על הטרדות מיניות ואף תקיפות מיניות בארגון מצד עובדי מדא ומתנדבים, למרות הצהרות חוזרות על פעולות שננקטו לצורך טיפול בתופעה ומניעתה, אם בכלל, ניתן לשער שהצעדים שננקטו אינם מספקים כדי להביא לשינוי ארגוני משמעותי. מצב כזה עשוי להעיד על פער בין המדיניות המוצהרת לבין יישומה בפועל, ומצדיק בחינה בלתי תלויה של תרבות הארגון, מנגנוני הדיווח, ההגנה על מתלוננים ואחריות הדרג הניהולי ברמת מנהלי התחנה.
יש להימנע מהקביעה המתבקשת ברמה נחרצת, לפיה התרבות הארגונית במד"א מאפשרת עבירות מין או שהדבר מחוזק ברמת מנהלי התחנה שנקטו בפעולות כגון מתן שוחד למתלוננת כדי שתחזור בה מהתלונה ואף לפי עדויות התעמרו במתלוננים במקרים שונים על פי עדויות, אלא אם קיימות ראיות מבוססות המאפשרות לייחס אחריות כזו באופן גורף. ניסוח זהיר ומבוסס ראיות יהיה מדויק יותר מבחינה עובדתית ומשפטית. אמנם מי שיטען זאת, עומדת להגנתו טענת האמת דיבר על פי דיווחים רשמיים ולא רשמיים. אך מאבק משפטי שיגרר בעקבות כך לא שווה את ההישגים
