כאן 11 | את המאבק סביב נחל האסי לא צריך להציג. נדמה שלכולם יש דעה עליו, לכאן או לכאן. ובכלל - מאבקי גישה למשאבי טבע ציבוריים בישראל, שסגורים בפני הציבור, מעוררים חיכוכים שנים רבות, במיוחד כשמדובר במשאב יפיפה ומיוחד כמו נחל האסי. הסרט קו המים עוקב אחרי קבוצת פעילים הנאבקת על זכות הציבור לגישה לנחל, שעובר בקיבוץ ניר דוד. דרישתם היא אחת: לפתוח את שערי הקיבוץ על מנת שכולם יוכלו להנות ממימי הנחל הזורם דרכו. מהצד השני של השער - חברי הקיבוץ שחוששים משינוי ופגיעה במרקם חייהם מה עושים כשהחוק מתנגש עם המציאות והמשטרה עומדת חסרת אונים ולא יכולה לחייב אף צד לסגת? במאי הסרט מתלווה אל חברי המחאה ומתעד מקרוב התנגשות טעונה פיזית ומשפטית המובילה למצבים אבסורדים ומעלה שאלות על קהילה, שוויון, חוק וצדק שחורגות הרבה מעבר לגבולות העמק בימוי: אלון לוי מפיקים: בלאק שיפ - סער יוגב, נעמי לבארי, גיא הודס
מודעות ברמת הדף
יום שבת, 13 ביוני 2026
יום חמישי, 30 באפריל 2026
עבודת אמצע סמסטר בקורס תיאוריה וסדר חברתי ב- סמסטר ב' תשע"ו
עבודת אמצע סמסטר בקורס תיאוריה וסדר חברתי ב- סמסטר ב' תשע"ו
שאלה א: קראו את הכתבה המצורפת (ענבר, ע. "הקשר בין טראמפ, מירי רגב ושי חי".
YNET,18.3.2016 ).
א. דונו בכתבה זו בעזרת עבוודותיהם של הורקיימר ואדורנו וכן של פייר בורדיה.
ב. מתוך מאמרו של גיא סטנדינג, הסבירו איזה דגם של פרקריאט מגיב באהדה לדפוס התקשורת שמציגים טראמפ ומירי רגב. נמקו את תשובתכם. הקשר בין טראמפ, מירי רגב ושי חי
נערך מתוך: ענבר, ע. "הקשר בין טראמפ, מירי רגב ושי חי".
YNET,18.3.2016
משהו חדש התחיל בשנה האחרונה בארה"ב מאז הפריימריז, המרתקים יש לומר, בעיקר בקרב הרפובליקנים.
בעוד עיני העולם עוקבות אחר הגיבור החדש שיציל את אמריקה ויחזיר את ההילה שאבדה ב-8 שנים האחרונות, נראה כי הרוח החדשה משפיעה גם עלינו, בתוכניות הריאליטי, בוועידות חשובות, בכנסים ובדיונים בכנסת.
טראמפ מתייצב בכל מדינה ומדינה, נואם בפני התושבים ואומר להם בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע, בלי פילטרים. וכמובן, הפוליטקלי קורקט האמריקני המפורסם ממנו והלאה. מנגד, האמריקנים נהנים מהסטנדאפ המוצלח, ושותים בצמא את המופע. ההתלהבות והסערה נותנות תחושה של אנשים סאדיסטיים הנהנים מעלבונות, אך האמת היא, שהם ייחלו לרגע שיקום מישהו מספיק אמיץ שיאמר להם את האמת – אולי כמראה למצבם הכלכלי והחברתי. אך למרות זאת, נאומי טראפ נקלטים יפה ומהר בקרב הקהל, אולי אך ורק בשל העובדה הפשוטה: טראמפ מדבר בגובה העיניים.
שאלה ב: קראו את הכתבה המצורפת: ( כהן, ד: "לאנשים קורים באומן דברים מטלטלים", YNET, 3.9.13)
א. דונו בכתבה זו בעזרת עבוודותיהם של הוכשילד ומושג הפוסט-חילוניות של הברמס.
ב. מה פוקו היה יכול לטעון?
לאנשים קורים באומן דברים מטלטלים נערך מתוך: כהן, ד:
"לאנשים קורים באומן דברים מטלטלים", YNET, 3.9.13.
מה גורם לעשרות אלפי ישראלים לעזוב את משפחותיהם ולטוס בראש השנה לאומן? החוקר ד"ר משה וינשטוק ניסה להסביר את התופעה. מה שמעניין הוא שוינשטוק, 40, הוא מצד אחד לא חסיד ברסלב מובהק, מצד שני הוא גם לא חוקר נטול עניין אישי. וינשטוק עצמו טס כבר פעמיים לאומן בראש השנה.
פוגשים שם את אלוהים "מדובר בתופעה שמאוד עניינה אותי", מספר וינשטוק, חובש הכיפה הסרוגה. "זו תופעה מאוד יוצאת דופן בחברה הישראלית, שמתחברת לתופעות נוספות כמו מירון בל"ג בעומר. האמת היא שבפעם הראשונה נסעתי רק בגלל המחקר. אחרי שהייתי שם, אמרתי 'בוא ננסה להבין מה באמת מתרחש שם'. בשביל להבין תרבות צריך לדבר עם אנשים שחווים את החוויה. בגדול רציתי לברר מה חווה היהודי, החילוני, החרדי, החסידי, המסורתי, הסרוג, כשהם מגיעים לאומן".
מה הכי מרתק? "עצם ההתקהלות מרתק. אין התקהלות כזו שכוללת אנשים כל כך שונים – מהקיצונים ביותר ממאה שערים, ועד לחילונים-מסורתיים. שנית, התחושות שאנשים חווים שם מיוחדות מאוד, גם בהארת הפנים של איש לרעהו וגם בחוויות רוחניות בעוצמות שלא חשים בשום מקום אחר. אנשים עוזבים את המשפחה מאחורה, והולכים לפגוש את אלוהים, את רבי נחמן, ומדווחים שהם חוזרים אחרת, יותר מוארים, עם תחושות עמוקות. אין ספק שהאירוע הזה הוא אירוע מכונן עבור יהודים רבים".
ואולי זה סוג של טרנד? "יכול להיות שזה טרנד, אבל טרנד זו לא מילה גסה בעיניי. בוודאי שיש השפעה לטיסה, אבל יש שם משהו ייחודי יותר – ההשפעה של רבי נחמן. גם אנשים חילוניים מתחילים לדבר שם בשפה של חיפוש ושל תפילה.
הנחיות לכתיבת הדיון (הנחיות אלו הן חלק מהפרמטרים לשיפוט בחינה וככאלו הן נושאות ציון):
ü יש להתבסס הן על המאמרים והן על הרצאות הקורס.
ü הקפידו על התייחסות לרעיונות מרכזיים מהטקסט והסבירו אותו ודונו בהם בעזרת המאמרים
ü הקפידו על כללי ציטוט ביבליוגרפים בגוף העבודה, ועל רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה (יש לרשום מראה מקום ביבליוגרפי לכל טיעון שתציגו במסגרת הדיון).
ü הקפידו על ניסוח, פיסוק, שפה ומבנה תקין של פסקאות וטיעונים.
ü הקפידו על מבנה דיון אקדמי [פתיחה, גוף הדיון (ובו חלוקה לפסקאות משנה) וסיכום] באופן הבא: הפתיחה:
תכלול טיעון קצר וממוקד, אותו תציגו במסגרת הדיון: (לדוגמא: מה היו החוקרים חושבים על הכתבה? יסכימו? יבקרו?). בפתיחה יוצג בקצרה הטיעון שלכם, כך שהקורא יבין בדיוק מה אתם מתכוונים לטעון בדיון שיבוא. גוף הדיון: יציג את הטיעונים שלכם, יפרט אותם, דרך יישום המאמרים על הכתבה, ויכלול מסקנות ביניים קצרות בסוף כל פסקה. בגוף הדיון המחולק לפסקאות תבססו ותאוששו את הטיעון שלכם בפתיחה. כל פסקה בדיון תתמוך את הטיעון המרכזי שלכם, שהוצג במסגרת הפתיחה. מסקנות הביניים בסוף כל פסקה הן "השורה התחתונה" של כל פסקה. הסיכום:
יסכם רק את מסקנות הביניים שהצגתם לאורך הדיון בסוף הפסקאות. הסיכום אינו מחדש מעבר למה שכבר נטען בגוף הדיון, אלא רק אוסף ומרכז את מסקנות הביניים שהצגתם לאורך הדיון בצורה מתומצתת. ü ניתן להגיש את הבחינה ביחידים בלבד. ü את הבחינה יש להדפיס בפונט David גודל 12 מרווח כפול בין שורות. ü שוליים עליונים/תחתונים- 3.00 ס"מ; שוליים שמאליים/ימניים- 2.50 ס"מ.
ü אורך העבודה – עד 3 עמודים שזה כולל ביבילוגרפיה (לפי כללי ה- APA). אין לחרוג ממספר העמודים המוקצב. ü הקפידו על עבודה עצמאית. מותר לקיים דיון מפרה במשותף, אך כתיבת העבודות תיעשה בצורה יחידנית.
יום ראשון, 5 באפריל 2026
עבודת סמסטר בקורס תיאוריה וסדר חברתי ב
עבודת סמסטר בקורס תיאוריה וסדר חברתי
YNET,18.3.2016 ). א. דונו בכתבה זו בעזרת עבוודותיהם של הורקיימר ואדורנו וכן של פייר בורדיה. ב. מתוך מאמרו של גיא סטנדינג, הסבירו איזה דגם של פרקריאט מגיב באהדה לדפוס התקשורת שמציגים טראמפ ומירי רגב. נמקו את תשובתכם. הקשר בין טראמפ, מירי רגב ושי חי נערך מתוך: ענבר, ע. "הקשר בין טראמפ, מירי רגב ושי חי".
YNET,18.3.2016
לאנשים קורים באומן דברים מטלטלים נערך מתוך: כהן, ד:
"לאנשים קורים באומן דברים מטלטלים", YNET, 3.9.13.
מה גורם לעשרות אלפי ישראלים לעזוב את משפחותיהם ולטוס בראש השנה לאומן?
ü יש להתבסס הן על המאמרים והן על הרצאות הקורס. ü הקפידו על התייחסות לרעיונות מרכזיים מהטקסט והסבירו אותו ודונו בהם בעזרת המאמרים ü הקפידו על כללי ציטוט ביבליוגרפים בגוף העבודה, ועל רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה (יש לרשום מראה מקום ביבליוגרפי לכל טיעון שתציגו במסגרת הדיון). ü הקפידו על ניסוח, פיסוק, שפה ומבנה תקין של פסקאות וטיעונים. ü הקפידו על מבנה דיון אקדמי [פתיחה, גוף הדיון (ובו חלוקה לפסקאות משנה) וסיכום] באופן הבא: הפתיחה:
תכלול טיעון קצר וממוקד, אותו תציגו במסגרת הדיון: (לדוגמא: מה היו החוקרים חושבים על הכתבה? יסכימו? יבקרו?). בפתיחה יוצג בקצרה הטיעון שלכם, כך שהקורא יבין בדיוק מה אתם מתכוונים לטעון בדיון שיבוא. גוף הדיון: יציג את הטיעונים שלכם, יפרט אותם, דרך יישום המאמרים על הכתבה, ויכלול מסקנות ביניים קצרות בסוף כל פסקה. בגוף הדיון המחולק לפסקאות תבססו ותאוששו את הטיעון שלכם בפתיחה. כל פסקה בדיון תתמוך את הטיעון המרכזי שלכם, שהוצג במסגרת הפתיחה. מסקנות הביניים בסוף כל פסקה הן "השורה התחתונה" של כל פסקה. הסיכום:
יסכם רק את מסקנות הביניים שהצגתם לאורך הדיון בסוף הפסקאות. הסיכום אינו מחדש מעבר למה שכבר נטען בגוף הדיון, אלא רק אוסף ומרכז את מסקנות הביניים שהצגתם לאורך הדיון בצורה מתומצתת. ü ניתן להגיש את הבחינה ביחידים בלבד. ü את הבחינה יש להדפיס בפונט David גודל 12 מרווח כפול בין שורות. ü שוליים עליונים/תחתונים- 3.00 ס"מ; שוליים שמאליים/ימניים- 2.50 ס"מ.
ü אורך העבודה – עד 3 עמודים שזה כולל ביבילוגרפיה (לפי כללי ה- APA). אין לחרוג ממספר העמודים המוקצב. ü הקפידו על עבודה עצמאית. מותר לקיים דיון מפרה במשותף, אך כתיבת העבודות תיעשה בצורה יחידנית
יום שבת, 11 בנובמבר 2023
ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר "הברלינאי האחרון" מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו
ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר "הברלינאי האחרון" מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא
2
פרק 2 – דיון
3 2.1 דורקהיים והחברה כאובייקט
3 2.2 מרקס והחבר כקונפליקט 7
2.3 זימל והחברה כסובייקט הכרוך באובייקט
8 2.4 וובר והחברה כסובייקט 9
פרק 3 – סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 4
תקציר
מטרת העבודה הנה לבחון בעזרת תיאוריות המיקרו והמאקרו את הסדר החברתי בחברה הגרמנית, בעיקר ביחסה עם יהודי גרמניה. מתחים בין המיקרו למאקרו באים לידי ביטוי בסדר החברתי, הן במסגרת החברה כאובייקט והן כסובייקט. מתחים אלו באים לידי ביטוי באופנים שונים בהתאם לתיאוריות השונות. במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון את הסדר החברתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו של יורם קניוק "הברלינאי האחרון". את הארועים המוצגים ברומן, אנו ננסה לנתח באמצעות התאורטיקנים השונים, כפי בהתאם למאמרים השונים.
"הברלינאי האחרון" של הסופר יורם קניוק עוסק בהיסטוריית היחסים של העם הגרמני עם יהודי גרמניה בתקופה המודרנית. הדיון נערך בעקבות חוויותיו האישיות של הסופר, דעותיו וחוויות שונות של אחרים.
במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון כיצד תאוריות אותם הגו ובר, זימל, מרקס ודורקהיים מציגים את הסדר החברתי, כפי שמוצג ברומן. תאורטיקנים אלו מייצגים את יחסי המיקרו והמאקרו בסדר החברתי. בכך, אנו ננסה לנתח את יחסי המיקרו – מאקרו כפי שבא לידי ביטוי ברומן זה.






