ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר "הברלינאי האחרון" מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו

 

ניתוח הסדר החברתי בגרמניה המודרנית ויחסי גרמניה והיהודים, כפי שמוצג בספר "הברלינאי האחרון" מאת יורם קניוק, על ידי תיאוריות מיקרו ומאקרו 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא
2
פרק 2 – דיון
3   2.1 דורקהיים והחברה כאובייקט
3   2.2 מרקס והחבר כקונפליקט 7
  2.3 זימל והחברה כסובייקט הכרוך באובייקט
8   2.4 וובר והחברה כסובייקט 9
פרק 3 – סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 4
תקציר 

מטרת העבודה הנה לבחון בעזרת תיאוריות המיקרו והמאקרו את הסדר החברתי בחברה הגרמנית, בעיקר ביחסה עם יהודי גרמניה. מתחים בין המיקרו למאקרו באים לידי ביטוי בסדר החברתי, הן במסגרת החברה כאובייקט והן כסובייקט. מתחים אלו באים לידי ביטוי באופנים שונים בהתאם לתיאוריות השונות. במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון את הסדר החברתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו של יורם קניוק "הברלינאי האחרון". את הארועים המוצגים ברומן, אנו ננסה לנתח באמצעות התאורטיקנים השונים, כפי בהתאם למאמרים השונים.
"הברלינאי האחרון" של הסופר יורם קניוק עוסק בהיסטוריית היחסים של העם הגרמני עם יהודי גרמניה בתקופה המודרנית. הדיון נערך בעקבות חוויותיו האישיות של הסופר, דעותיו וחוויות שונות של אחרים.
במהלך העבודה, אנו ננסה לבחון כיצד תאוריות אותם הגו ובר, זימל, מרקס ודורקהיים מציגים את הסדר החברתי, כפי שמוצג ברומן. תאורטיקנים אלו מייצגים את יחסי המיקרו והמאקרו בסדר החברתי. בכך, אנו ננסה לנתח את יחסי המיקרו – מאקרו כפי שבא לידי ביטוי ברומן זה.

"אליס בארץ הפלאות" - יישום התיאוריות של מרקס ודורקהיים על מקרה מחקר

 

ניתוח הסיפור "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קארל כקייס סטאדי, על פי התיאוריות של אמיל דורקהיים וקארל מרקס    

 תוכן עניינים
חלק א – מבוא
1
חלק ב – ניתוח הסיפור לפי דורקהיים
2 חלק ב – ניתוח הסיפור לפי מרקס
4 חלק ד – סיכום
6 ביבליוגרפיה 7
                                חלק א' – מבוא
בעבודה זו, אנו נעסוק בספרו המיתולוגי של לואיס קרול (1997), "אליס בארץ הפלאות". ספר זה הנו יצירת מופת, ומעבר למשמעותו כלקוח מז'אנר ספרות הילדים והפנטזיה, ניתן למצוא מסרים רבי משמעות מהתחום הפסיכולוגיה והחברתי.
הסיפור מתחיל בכך שאליס הקטנה מוצאת עצמה משועממת וללא דבר מעניין לעשות. כאשר היא רואה את השפן הממהר, אץ לו רץ לו, מסתכל בשעון ומדבר לעצמו, היא אינה רואה זאת כתופעה מוזרה. בהמשך, גם כשהיא נפלה אחריו למחילתו הארוכה ונפילתה הייתה איטית בהרבה ממהירות כוח המשיכה, היא לא הבחינה בדבר יוצא דופן והמשיכה לעסוק במחשבות על דברים אחרים. בכך מתחיל סיפור פנטזיה מדהים ובעל מעמד נוסטלגי שייזכר הן לדורות שקדמו והן לדורות שעוד יגיעו.
בהמשך העבודה, אנו ננסה לנתח קטעים מהספר בהתאם לתיאוריות של אמיל דורקהיים וקארל מרקס, כפי שהן מוצגות בספרות שנסקרה. אנו ננסה ליישם בהמשך את התיאוריות שלהם על הסיפור ולמעשה, נשתמש בו כמקרה בוחן ליישום. סביר להניח, כי מפאת קוצר הזמן והתחום המצומצם של העבודה, לא ייעשה לספר זה חסד. לכן, הנקודות שיוצגו בהמשך יהיו על קצה המזלג.