טאבו עם חנוך דאום עונה 2 | מתמודדי נפש

כאן 11 | עונה חדשה לתוכנית שבה צוחקים על דברים שאתם כנראה חושבים שאסור לצחוק עליהם. בפרק פתיחת העונה חנוך דאום יוצא לחופשה עם ארבעה אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, ומנסה להבין את המורכבות עם המחלה המאיימת לחזור

דיון בגורמים תורשתיים מול גורמים סביבתיים - סכיזופרניה ו-ADHD כמקרי בוחן

 

תקציר העבודה

סכיזופרניה ו-ADHD – דיון בגורמים תורשתיים מול גורמים סביבתיים אחת ממטרות הפסיכולוגיה הנה להבין את התנהגות האדם. אחת השאלות השנויות במחלוקת בתחום היא מה משפיע יותר על ההתנהגות, תורשה או סביבה? התורשה בודקת תכונות שעוברות גנטית. והסביבה בודקת השפעות מחוץ לגוף האדם, כמו חינוך. במהלך העבודה, אנו ננסה ליצור דיון בהשפעת התורשה על ההתנהגות לעומת השפעת הסביבה. את הדיון ננסה להמחיש באמצעות הצגת הדיון בין שני התחומים בהפרעות ADHD וסכיזופרניה.

השפעת שיטת הטיפול הקבוצתי (מסוג פסיכודינמי ופסיכודרמה) על חולה הסכיזופרניה

 

עבודה סמינריונית בנושא :
טיפול קבוצתי פסיכו – דינמי וטיפול קבוצתי בשיטת הדרמה תרפיה – השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומו החברתי של חולה סכיזופרניה 

תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1 פסיכותרפיה
3
1 .1.1 טיפול קבוצתי 5

1 .2 טיפול קבוצתי פסיכו דינמי 7

1 .2.1 שלבים לטיפול קבוצתי בשיטה הפסיכואנליטית
8
1 .2.2 חסרונות הטיפול הקבוצתי הדינמי
1 0
1 .3 דרמה תרפיה
1 0
1 .3.1 פסיכודרמה
1 3

1 .3.2 הליך טיפולי
1 8

1 .3.3 חסרונות הטיפול הקבוצתי הפסיכו דרמתי
1 9

1 .4 סכיזופרניה
2 0
1 .4.1 קריטריונים לסיווג סכיזופרניה פרנואידית
2 0
1 .4.2 הגורמים להתפרצות סכיזופרניה
2 2

1 .4.3 שיטות טיפול בסכיזופרניה
2 3
פרק 2 – הצעת מחקר
2 7

2 .1 מטרת המחקר
2 7

2 .2 שאלת המחקר
2 7

2 .3 השערת המחקר
2 7

2 .3.1 משתנה בלתי תלוי
2 7

2 .3.2 משתנה תלוי
2 7
פרק 3 – מתודולוגיה
2 8

3 .1 כללי
2 8

3 .2 מדגם
2 8

3 .3 כלים
2 8

3 .4 הליך
2 9
סיכום ומסקנות
3 0 ביבליוגרפיה
3 2
מבוא
בעבודה זו נדון בסוגיות מתחום שיטות הטיפול בסכיזופרניה. במסגרת דיון זה נעסוק בסוגיה אחת מיני רבות בתחום והיא השפעת סוג הטיפול הקבוצתי על מידת שיקומו של חולה הסכיזופרניה.
סוגיה זו עשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של שיטת הטיפול הקבוצתי לתהליך השיקום החברתי של המטופל והן בהשפעתה על דרכי ההתמודדות של המטופל עם המחלה. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש השכיחות ביותר. היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא ועיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה. בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, אשר מקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי. במקרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיות ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו מתלוות לעתים הזיות ומחשבות שווא. הסכיזופרניה מסווגת למספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד בסכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ובשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות להתמודדות עם המחלה, כגון שיטת הטיפול הקבוצתית. עבודה זו תציג הסבר לתופעת הסכיזופרניה, קריטריונים של מחלה נפשית זו וגורמים למחלה. כמו כן, העבודה תכלול תיאוריות פסיכו – סוציאליות לטיפול במחלה. במהלך העבודה נדון בשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות – הטיפול הקבוצתי הדינמי והדרמה תרפיה. בהמשך, נציג הצעת מחקר שמטרתה לבדוק את השפעותיהן של שיטות טיפול אלו על מידת השתקמותם החברתית של חולי הסכיזופרניה. לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את הטיפול הקבוצתי ונגדיר את הטיפול הקבוצתי הדינמי ואת הדרמה תרפיה. בנוסף, אנו נסקור את מחלת הסכיזופרניה, הגורמים להתפרצות המחלה ושיטות טיפול נפוצות. בסקירה התיאורטית נמצא, כי באמצעות התפקיד המטופל מצליח להתמודד עם קשיי היום יום באופן יעיל יותר.
לכן, אנו משערים כי שיטת הטיפול באמצעות הדרמה תרפיה בעלת השפעה חיובית יותר על המטופל מאשר הטיפול הקבוצתי הדינמי. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות באמצעות יישום שתי שיטות הטיפול על חולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי. על סמך המידע בפרק הראשון ננסה להציג את ההיגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומם החברתי של חולי סכיזופרניה. מטרת העבודה הנה לבדוק מהי השפעת שיטת הטיפול הקבוצתי על מידת השיקום החברתי של חולה הסכיזופרניה. לפיכך, אנו נבנה הצעת מחקר שמטרתה לבחון כיצד משפיע סוג הטיפול הקבוצתי על שיקומו החברתי של המטופל.
מדגם –  האוכלוסייה תורכב מחולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ; המטופלים ישלבו את הטיפול במהלך מסגרת יום. מסגרת הטיפול הקבוצתי תהיה קצרת מועד. גודל המדגם יורכב מקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דינמי וקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דרמתי. כלים – בשאלון לבחינת איכות חיים סובייקטיבית – Quality of Life Mental Health Index (QLMHI) שפותח על ידי בקר, דיאמונד וסיינפורד ישמש להערכת התקדמות המטופל במהלך הטיפול. השימוש בו ייעשה על ידי היועץ. בנוסף, התקדמות המטופל תיבדק באמצעות הערכות הצוות הטיפולי את רמת השתלבות החולים בחברה. הליך – במחקר זה נבדקים שני משתנים – סוג הטיפול הקבוצתי ומידת השיקום החברתי של המטופל. שיטת הטיפול הקבוצתי במטופלים תוגדר מראש – האחת מסוג פסיכו –  דינמי והאחרת מסוג פסיכו –  דרמתי. שימוש מקביל בשיטות טיפול נוספות ייבדקו ויילקחו בחשבון במהלך ניתוח תוצאות המחקר. בטרם תחילת הטיפול הקבוצתי, היועץ יערוך שיחה אישית ראשונית למטרת הערכתו של המיועד להשתתף בקבוצה.
הערכות הצוות הרפואי יבוצעו בטרם יתחיל הטיפול וכל שישה חודשים במהלך השנתיים הקרובות. מטרת הערכות אלו הנה בכדי לעקוב אחר השינוי במידת השתלבותם החברתית של החולים. במהלך הטיפול, מצבם של המטופלים תיבדק באמצעות ה-  QLMH. לבסוף, נציג את המלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום שיטות הטיפול הקבוצתיות והן מתחום חקר הסכיזופרניה. בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, יש להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.

השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומו החברתי של חולה סכיזופרניה

 

עבודה סמינריונית בנושא :
טיפול קבוצתי פסיכו – דינמי וטיפול קבוצתי בשיטת הדרמה תרפיה – השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומו החברתי של חולה סכיזופרניה 

תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1 פסיכותרפיה
3
1 .1.1 טיפול קבוצתי
3
1 .2 טיפול קבוצתי פסיכו דינמי 5

1 .2.1 שלבים לטיפול קבוצתי בשיטה הפסיכואנליטית 7

1 .2.2 חסרונות הטיפול הקבוצתי הדינמי
8
1 .3 דרמה תרפיה 9

1 .3.1 פסיכודרמה
1 1

1 .3.2 הליך טיפולי
1 6

1 .3.3 חסרונות הטיפול הקבוצתי הפסיכו דרמתי
1 7

1 .4 סכיזופרניה
1 7

1 .4.1 קריטריונים לסיווג סכיזופרניה פרנואידית
1 8

1 .4.2 הגורמים להתפרצות סכיזופרניה
2 0
1 .4.3 שיטות טיפול בסכיזופרניה
2 1
פרק 2 – הצעת מחקר
2 4

2 .1 מטרת המחקר
2 4

2 .2 שאלת המחקר
2 4

2 .3 השערת המחקר
2 4

2 .3.1 משתנה בלתי תלוי
2 4

2 .3.2 משתנה תלוי
2 4
פרק 3 – מתודולוגיה
2 5

3 .1 כללי
2 5

3 .2 מדגם
2 5

3 .3 כלים
2 5

3 .4 הליך
2 6
סיכום ומסקנות
2 7
ביבליוגרפיה
3 1
מבוא
בעבודה זו נדון בסוגיות מתחום שיטות הטיפול בסכיזופרניה. במסגרת דיון זה נעסוק בסוגיה אחת מיני רבות בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של שיטת הטיפול לתהליך השיקום החברתי של והן בהשפעת מערכת זו על דרכי ההתמודדות של המטופל עם הסכיזופרניה. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש השכיחות ביותר.
היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא ועיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה.
בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, המקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי. במקרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיות ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו, לעתים מתלוות הזיות ומחשבות שווא. הסכיזופרניה מסווגת למספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד בסכיזופרניה פרנואידית ובשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות להתמודדות עם המחלה. עבודה זו תעסוק בהסבר לתופעת הסכיזופרניה, בקריטריונים של המחלה הנפשית ובגורמים לתופעה. כמו כן, העבודה תכלול תיאוריות פסיכו – סוציאליות לטיפול במחלה.
בהמשך העבודה נדון בשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות – הטיפול הקבוצתי הדינמי והדרמה תרפיה. בנוסף, נציג הצעת מחקר שמטרתה לבדוק את השפעותיהן של שיטות הטיפול השונות על מידת השתקמותם החברתית של חולי הסכיזופרניה.
לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את הטיפול הקבוצתי ונגדיר את הטיפול הקבוצתי הדינמי ואת הדרמה תרפיה. בנוסף, אנו נסקור את מחלת הסכיזופרניה, הגורמים להתפרצות המחלה ושיטות טיפול נפוצות. על סמך המידע בפרק הראשון ננסה להציג את ההיגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומם החברתי של חולי סכיזופרניה. מטרת העבודה הנה לבדוק מהי השפעת שיטת הטיפול הקבוצתי על מידת השיקום החברתי של חולה הסכיזופרניה. בסקירה התיאורטית נמצא, כי באמצעות התפקיד המטופל מצליח להתמודד עם קשיי היום יום באופן יעיל יותר. לכן, אנו משערים כי שיטת הטיפול באמצעות הדרמה תרפיה בעלת השפעה חיובית יותר על המטופל מאשר הטיפול הקבוצתי הדינמי. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות באמצעות יישום שתי שיטות הטיפול על חולי סכיזופרניה .  מדגם –  האוכלוסייה תורכב מחולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ; המטופלים ישלבו את הטיפול במהלך מסגרת יום. מסגרת הטיפול הקבוצתי תהיה קצרת מועד. גודל המדגם יורכב מקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דינמי וקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דרמתי. כלים -סולם למדידת ההתפתחות בפסיכותרפיה – Rutgers Psychotherapy Process Scale (RPPS) שפותח על ידי שפילמן ישמש להערכת התקדמות המטופל במהלך הטיפול. השימוש בו ייעשה על ידי היועץ. בנוסף, התקדמות המטופל תיבדק באמצעות הערכות הצוות הטיפולי את רמת השתלבות החולים בחברה. הליך – במחקר זה נבדקים שני משתנים – סוג הטיפול הקבוצתי ומידת השיקום החברתי של המטופל. שיטת הטיפול הקבוצתי במטופלים תוגדר מראש – האחת מסוג פסיכו –  דינמי והאחרת מסוג פסיכו –  דרמתי. הקבוצות יורכבו מ-8-10 משתתפים בקבוצה.
שימוש מקביל בשיטות טיפול נוספות ייבדקו ויילקחו בחשבון במהלך ניתוח תוצאות המחקר.
בטרם תחילת הטיפול הקבוצתי, היועץ יערוך שיחה אישית ראשונית למטרת הערכתו של המיועד להשתתף בקבוצה. הערכות הצוות הרפואי יבוצעו בטרם יתחיל הטיפול וכל שישה חודשים במהלך השנתיים הקרובות. מטרת הערכות אלו הנה בכדי לעקוב אחר השינוי במידת השתלבותם החברתית של החולים. במהלך הטיפול, התקדמותם של המטופלים תיבדק באמצעות ה- RPPS. לבסוף, נציג את המלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום שיטות הטיפול הקבוצתיות והן מתחום חקר הסכיזופרניה. בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, יש להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.

Turn

הסבר לתופעת הסכיזופרניה, קריטריונים, גרמים ותאוריות

 

תוכן עניינים
מבוא
 
1 פרק א – ההפרעה הנפשית  
2  
1 . קריטריונים לסיווג הסכיזופרניה
2 פרק ב – גורמים לסכיזופרניה  
6   §        הגישה הפסיכו-דינמית
6   §        גורמים נוירולוגים 7
  §        גורמים ביולוגיים וחברתיים 7
  §        הסברת התופעה והתפתחותה
8 פרק ג – הטיפול הפסיכו – סוציאלי לסכיזופרניה 9
סיכום  
1 0 ביבליוגרפיה  
1 1
          מבוא
סכיזופרניה היא אחת מההפרעות השכיחות ביותר. היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא, עיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה. הסכיזופרניה מסווגת לכמה סוגי הפרעות סכיזופרניה – מספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד במחלת סכיזופרניה לא מובחנת, כיוון שלדעתי, סכיזופרניה הנו נושא רחב ומעניין לעסוק בו.
בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, המקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי אך במרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיים ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו, לעתים מתלוות הזיות ומחשבות שונות.
עבודה זו תעסוק בהסבר לתופעת הסכיזופרניה, בקריטריונים של ההפרעה הנפשית ובגורמים לתופעה. כמו כן, העבודה תכלול שתי תיאוריות – האחת להבנת המחלה והאחרת לטיפול בה.
 

הסכיזופרניה - קריטריונים של ההפרעה הנפשית, גורמים וטיפול

 

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא
 
1 פרק א – ההפרעה הנפשית  
2  
1 . קריטריונים לסיווג הסכיזופרניה
2 פרק ב – גורמים לסכיזופרניה  
6   §        הגישה הפסיכו-דינמית
6   §        גורמים נוירולוגים 7
  §        גורמים ביולוגיים וחברתיים 7
  §        הסברת התופעה והתפתחותה
8 פרק ג – הטיפול הפסיכו – סוציאלי לסכיזופרניה 9
סיכום  
1 0 ביבליוגרפיה  
1 1
          מבוא
סכיזופרניה היא אחת מההפרעות השכיחות ביותר. היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא, עיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה. הסכיזופרניה מסווגת לכמה סוגי הפרעות סכיזופרניה – מספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד במחלת סכיזופרניה לא מובחנת, כיוון שלדעתי, סכיזופרניה הנו נושא רחב ומעניין לעסוק בו.
בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, המקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי אך במרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיים ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו, לעתים מתלוות הזיות ומחשבות שונות.
עבודה זו תעסוק בהסבר לתופעת הסכיזופרניה, בקריטריונים של ההפרעה הנפשית ובגורמים לתופעה. כמו כן, העבודה תכלול שתי תיאוריות – האחת להבנת המחלה והאחרת לטיפול בה.
 

האם באמת נכון המשפט מוכר שאומר שקו דק מפריד בין גאונות לבין שיגעון? לא תמיד

יש משפט מוכר שאומר שקו דק מפריד בין גאונות לבין שיגעון.
ויש מתמטיקאי גאון אחד, שמוכיח - שלא תמיד באמצע יש קו...
ג׳ון נאש היה אחד האנשים המרתקים בעולם המתמטי וככל הנראה, היה הזוכה היחיד בפרס נובל שאובחן כחולה נפש (בכל מקרה, לא צוין שום זוכה אחר כזה...). ובנוסף, לפני שהתחיל ללמוד באוניברסיטת פרינסטון, שלח המרצה שלו מכתב ההמלצה ובו משפט אחד: ״האיש הזה הוא גאון״.
בשנת 1951 החל נאש לסבול מהזיות: הוא האמין שקבוצת אנשים שענבו עניבות אדומות הקימו ארגון ורדפו אחריו. הוא יצר איתם קשר וניסה להבין למה ולהפסיק את הרדיפה הזאת. עד שנת 1970 נכנס ויצא מבתי חולים לחולי נפש, שם אובחן כסכיזופרן (ובעברית שסעת כלומר: נפש שסועה).
ג׳ון נאש הוא זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו בתורת המשחקים. מאחר ואי אפשר לקבל נובל אחרי מוות, והפרס לרוב מוענק שנים רבות אחרי התגלית, לכן אריכות ימים היא תנאי הכרחי לזכייה. בסוף הוא נהרג בתאונת דרכים עם אשתו בגיל 86... אבל אכן בזקנתו. עשו עליו סרט - נפלאות התבונה שזכה בארבע פרסי אוסקר.