שיחה של גדי טאוב עם דרור קאפח, מורה לאזרחות. מדובר בשני ימנים אקדמאים עם תארים מאוניברסיטאות שלא קנו את התואר שלהם על הדהלגיטימציה של השמאל על הימין בכלל ובפרט ערוץ 14 - זה בסדר שהשמאל אומר כך אבל ללא הוכחות אך כשהימין מעלה טענות מוכחות זה לא טענה ראוי. כי השכלה זה גן אשכנזי שעובר בירושה והימין מתנצל על קיומו. הסיזון עדיין נמשך.. השמאל רודף את הימין.
אבל כמו שהשמאל "מתגעגע" למנחם בגין, הם יערגו על זכרונו של בנימין נתניהו. היום הימין רטצה רפורמה משפטית. המדינה נותנת לערבים קרקעות במחיר מוםחת בעשרות אחוזים - מדיניות שהותוותה על ידי רשות מקרקעי ישראל. בנוסף, בהתאם למדיניות ישראל השניה. השמאל נאבק על כל מינוי כשהימין נלחם בדים סטייט, כנגד מכונת הרעל ולמען יישום רפורמה המשפטית. זה לא הגיוני שהרכב שופטים חג דוני מבחינת דעה פוליטית ההחלטה השיפוטחת תהיה מבוססת על דעה ולא על החוק. האקדמיה מהלכת איימים ומשתיקה בעלי דעות ימניות - קאפח פוטר מהאוניברסיטה הפתוחה בעקבות דעותיו הפוליטיות. כל מי שמביע דעה במסגרת האקדמיה זה תמיד המרצים בשמאל.
הפרק עוסק בעיקר במאבק פוליטי-אידיאולוגי על אופן ניהול המדינה, מערכת המשפט, השירות הציבורי והיכולת של ציבור שנבחר בבחירות להשפיע בפועל על מדיניות המדינה.
אחת הטענות המרכזיות של קאפח היא שאם הימין יפסיד בבחירות, לדעתו תהיה לכך משמעות רחבה הרבה מעבר להחלפת ממשלה. הוא טוען שהדבר עלול להביא ל־"30 שנה אחורה" מבחינת הכוח הפוליטי והיכולת לשנות את המערכות הקיימות.
⚖️ מערכת המשפט במרכז הדיון
קאפח מציג את בית המשפט העליון ואת מערכות הייעוץ המשפטי כחלק מרכזי במאבק על מוקדי הכוח במדינה. לדבריו, גם כאשר הציבור מצביע בעד מדיניות מסוימת, קיימים מנגנונים מוסדיים שיכולים להגביל את יכולתו של הדרג הנבחר לממש אותה.
הוא משתמש באנלוגיה של משחק כדורגל: לטענתו, במקום להתחרות רק על "השחקנים", המאבק הוא גם על מי קובע את כללי המשחק ומי משמש כשופט.
🏛️ מינויים בשירות המדינה
נושא נוסף הוא שאלת המינויים בשירות הציבורי. קאפח טוען שיש צורך באנשים מקצועיים, אך אינו מסתיר את עמדתו שלפיה גם להשקפת העולם של בעלי התפקידים יש משמעות. הוא מתאר חשש של פוליטיקאים מכך שבעלי תפקידים שאינם מזוהים איתם יפעלו בניגוד למדיניות שנבחרה.
👨🏫 החוויה האישית של קאפח
הפרק אינו עוסק רק בפוליטיקה. קאפח מספר גם על חוויותיו כמורה ועל מאבקים מול המערכת שבה עבד, כולל ניסיון לצמצם את היקף המשרה שלו. הוא מתאר כיצד פעל מול הגורמים הרלוונטיים עד שלדבריו הבין שיש גבולות ליכולת המערכת לפעול נגדו.
הוא מספר גם על אירוע שבו ציוץ שלו ברשת החברתית הוביל, לדבריו, לתלונות נגדו ולזימון לשימוע מצד הרשת שבה עבד.
🎯 המסר המרכזי של הפרק
בסופו של דבר, קאפח מציג עמדה שלפיה המאבק אינו רק בין מפלגות אלא על היכולת של ציבור לבחור מדיניות ולאחר מכן לראות אותה מתממשת בפועל.
לקראת סוף הפרק הוא מבהיר שהמטרה מבחינתו אינה שבית המשפט יהיה "שלו", אלא שיהיו בו, לדבריו, שופטים הוגנים שיפסקו לפי החוק. הוא מגדיר זאת כחלק מהמאבק הרחב יותר על מערכת המשפט, החינוך, הכלכלה והמשאבים במדינה.
"אם נפסיד בבחירות – אנחנו עלולים לעוף 30 שנה אחורה?"
זה אחד המשפטים הבולטים בפרק של גדי טאוב עם דרור קאפח, אבל מאחוריו עומדת שאלה הרבה יותר גדולה:
האם הבחירות באמת מאפשרות לציבור לשנות את המציאות – או שהכוח האמיתי נמצא במערכות שמעל לממשלה הנבחרת?
קאפח מדבר על מערכת המשפט, מינויים בשירות המדינה, חינוך, כלכלה והמאבק על מוקדי הכוח – ומסביר מדוע לדעתו הבחירות הקרובות הן הרבה מעבר להחלפת ממשלה.
פרק שמעלה שאלות לא פשוטות על מי באמת מנהל את המדינה.
מכוכב התקשורת לאויב המדינה: 'ככה רצחו אותי ציבורית' | ינון מגל חושף לראשונה
ינון מגל הוא האיש השנוי במחלוקת בתקשורת הישראלית, הפנים של ערוץ 14, ומגיש תכנית ״הפטריוטים״. מגל מגיע לשיחה חשופה, נדירה ועמוקה על המהפכה שהוא מוביל בתקשורת, על המחיר האישי הכבד ששילם, ועל מה שבאמת קורה בשיחות הסגורות עם בנימין נתניהו.
בפרק הזה ינון מסביר למה ערוץ 14 הוא "תמונת המראה" ההכרחית לשמאל, וחושף את החזון המשיחי שלו למדינת ישראל (כן, כולל בית המקדש). אבל הרגע המטלטל באמת הוא כשמדברים על הלינץ' התקשורתי שעבר והפרשה שגרמה לסוף הקריירה הפוליטית שלו: "הרגו אותי, הייתי כמו בני סלע, המשפחה שלי סבלה".
זה לא עוד ראיון פוליטי – זה מסע לתוך הראש של האיש שמשגע מדינה שלמה, ומסביר למה הוא לא מתכוון להתנצל אף פעם.
🔥 בפרק הזה תגלו:
"ביבי צריך אותי יותר משאני צריך אותו": האמת על יחסי הכוחות בין ינון לראש הממשלה
הווידוי על ה-7 באוקטובר: "המדינה הלכה לאיבוד, גם אני הייתי בתוך הקונספציה"
הלינץ' האישי: ינון מדבר על התקופה החשוכה שבה "הרגו אותו" בתקשורת ואיך קמים מזה
למה ערוץ 14 הוא לא "מכונת רעל" אלא התרופה לתקשורת הממוסדת
החזון המשיחי: למה ינון מתפלל לבית המקדש ואיך זה מסתדר עם חיים תל אביביים?
"הם מתכווצים": התחזית של ינון לעתיד השמאל הישראלי
הסוד של הפטריוטים: איך הופכים חדשות ל"שואו" ובידור?
למה בנט הוא "בדיחה" והאם לינון יש שאיפות לחזור לפוליטיקה?
🎧 חלקי הפרק:
00:00 "אני בא לשנות את המציאות" - מי אתה ינון מגל?
02:29 השקר של התקשורת המרכזית ו"הנדסת התודעה"
06:48 "אני דוס": איך זה מסתדר עם הבליינות התל אביבית?
09:24 למה השמאל שולט במוקדי הכוח (בג"ץ, צבא, תקשורת)?
16:00 החזון: בית המקדש, משיח וגאולה (זה לא מטפורה)
26:15 הוויכוח על "קבלת החלטות משיחית" בזמן מלחמה
28:40 האם אתה "שופר" של נתניהו? התשובה המפתיעה
32:45 "נתניהו הוא אירוע נרדף": למה ינון מגן עליו בחירוף נפש?
40:00 ישמעאל מעיר את ישראל: התיאוריה על האויב הערבי
50:30 הכתבה הראשונה אי פעם: ינון הצעיר מדבר על בית המקדש ב-98'
57:00 "הרגו אותי": ינון פותח הכל על פרשת ההטרדות והלינץ' התקשורתי
01:01:40 הכותרת "בושה": איך זה מרגיש להיות האויב מספר 1 של המדינה?
01:15:00 הווידוי על ה-7 באוקטובר: "הלכנו לאיבוד מתוך יהירות"
01:17:40 היחסים עם ביבי: שיחות הרקע, התדרוכים והתמיכה
01:21:00 הביקורת על בנט: "אין לו עמוד שדרה, זה מביש"
01:28:40 לאן הולכת מדינת ישראל? התחזית האופטימית
01:35:00 מנטליות "קין והבל": למה השנאה לביבי היא פתולוגית?
01:41:00 מסר לצד השני: "אני לא רוצה לשנות אתכם, תירגעו"
כולם גדלו עליה. אבל מאחורי החיוך, היא מדברת על ההשתקה של הימין על ידי השמאל, במיוחד אחרי השבעה באוקטובר. נהיינו שני עמים. כוחנו באחדותנו לא מתקיים הלכה למעשה. כשמי ששרה את "מי אוהב את השבת?" מואשמת בהתדה. על בעלה הראשון ואבי ילדיה שנפטר ממחלת הסכרת כשהוא קטוע שני רגלים.
חברי פאנל הפטריוטים בערוץ 14 מדברים על ההעלמות של אלדד יניב, עושה דברו של אהוד ברק שמאוחר יותר חזר בתשובה וחשף חלק מהשחיתויות של השמאל. על הספר עליו עבד, השמות שעמד לחשוף, הקונספירציה בנוגע לאצבעות השבורות כמה רגעים לפני שנעלם.
ינון מגל, איש התקשורת הימני, כתב בגלצ ועורך אתר וואללה לשעבר, נחת באולפן הפודקאסט של בן בן ברוך היישר מערוץ 14 הם דיברו בין היתר על ״הנדסת התודעה״ של הפטריוטים, על הסמים בהודו ועל פרשת ההטרדות המיניות ועוד. ככה זה כשהמיעוט השמאלני שולט על רוב התקשורת, אים דמוקרטיה.
