דרוש/ה טכנאי/ת תקשוב באזור המרכז – מתאים גם לחיילים משוחררים

 

🎖️ הזדמנות לחיילים וחיילות משוחררים

🚀 השתחררתם עם ניסיון טכנולוגי? הקריירה הבאה שלכם מתחילה כאן!

דרוש/ה טכנאי/ת תקשוב

לארגון ביטחוני מוביל באזור המרכז

⭐ הניסיון הצבאי שלכם נחשב לניסיון מקצועי!

שירתתם בתקשוב, תקשורת, רשתות או מחשוב? אנחנו מזמינים אתכם להגיש מועמדות.

: משרה מלאה בארגון ביטחוני מוביל באזור המרכז. דרוש/ה טכנאי/ת תקשוב עם שנתיים ניסיון לפחות. ניסיון צבאי רלוונטי נחשב לניסיון מקצועי. להגשת מועמדות: desertstormil@gmail.com.

📩 שליחת קורות חיים

📍 אזור המרכז | 🕘 משרה מלאה

💻 מהשירות הצבאי לקריירה טכנולוגית

טיפלתם במחשבים וברשתות? התקנתם מערכות תקשורת? פתרתם תקלות טכניות במהלך השירות הצבאי?

עכשיו הזמן להפוך את הניסיון שצברתם להזדמנות מקצועית באזרחות!

לארגון ביטחוני מוביל באזור המרכז דרוש/ה טכנאי/ת תקשוב לתפקיד טכני מגוון, הכולל עבודה עם מערכות תקשורת, מחשוב וטלפוניה.

🛠️ מה עושים בתפקיד?

🔹 הקמה, התקנה ותחזוקה של מערכות תקשוב

🔹 איתור וטיפול בתקלות מחשוב ותקשורת

🔹 תפעול ותחזוקת רשתות תקשורת וטלפוניה

🔹 עבודה עם מערכות תקשורת נתונים ורדיו

🔹 טיפול בתקלות מחשב בסביבת Windows

🔹 ביצוע בקרה ותחזוקה שוטפת

🔹 מתן שירות ותמיכה למשתמשים

🔹 תיעוד תקלות ופעולות שבוצעו

🎯 מה אנחנו מחפשים?

✔️ לפחות שנתיים ניסיון בתחום התקשוב

🎖️ גם ניסיון צבאי רלוונטי נחשב!

✔️ היכרות עם תשתיות תקשורת ושירותי רשת

✔️ ניסיון באיתור וטיפול בתקלות בסביבת Windows

✔️ רקע בתפעול ותחזוקת מערכות תקשורת נתונים וטלפוניה

✔️ היכרות עם מערכות תקשורת רדיו

✔️ נכונות לעבודה בשעות לא שגרתיות בהתאם לצורך

⭐ יתרון: השכלה מקצועית טכנית או אלקטרונית בתחום התקשוב.

🎖️ חיילים וחיילות משוחררים – ההזדמנות הזו בשבילכם!

אם שירתתם בתפקיד טכנולוגי בתחומי התקשוב, התקשורת, הרשתות או המחשוב, הניסיון שלכם עשוי להתאים לדרישות התפקיד.

אל תפסלו את עצמכם רק כי עדיין אין לכם ניסיון אזרחי!

ניסיון צבאי רלוונטי מוכר כניסיון מקצועי לצורך המשרה.

📍 פרטי המשרה

מיקום: אזור המרכז

היקף: משרה מלאה

סוג הארגון: ארגון ביטחוני מוביל

🚀 מוכנים לצעד הבא?

שלחו עכשיו קורות חיים וציינו בנושא המייל: מועמדות לטכנאי/ת תקשוב

desertstormil@gmail.com

📩 שליחת קורות חיים במייל 📖 לפרטים נוספים על המשרה

📱 מחפשים עוד משרות?

הצטרפו לקבוצת הדרושים בפייסבוק וקבלו עדכונים על הזדמנויות תעסוקה נוספות.

👥 הצטרפות לקבוצת הדרושים

🎁 בונוס לגולשי הדף

הטבות ומבצעים על מכשירי הסרת שיער.

🛍️ לצפייה בהטבות ובמבצעים

🔥 מכירים מישהו שהשתחרר מתפקיד טכנולוגי?

תייגו אותו או שתפו איתו את המשרה!

אולי השיתוף שלכם יעזור לו למצוא את התפקיד הבא באזרחות.

#דרושים #טכנאי_תקשוב #חיילים_משוחררים #יוצאי_תקשוב #IT #מחשוב #רשתות_תקשורת #עבודה_במרכז #משרות_ביטחוניות

המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד.

מחקר העוסק בחוויות של משרתי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' ובחזרה לשגרה האזרחית

 

שלום, שמי עילי קנת

אני עורך מחקר העוסק בחוויות של משרתי מילואים במלחמת 'חרבות ברזל' ובחזרה לשגרה האזרחית. ההשתתפות כוללת מילוי שאלון מקוון, אנונימי לחלוטין, שאורכו כ- 15-20 דקות.

המחקר מיועד למשרתי/ות מילואים בגילי 21–55 ששירתו במהלך המלחמה.

ההשתתפות בהתנדבות וניתן להפסיק בכל שלב.

עורך המחקר: עילי קנת

בהנחיית: ד"ר אליאן זומרפלד

ליצירת קשר: ilaikenet@gmail.com

לשאלון

נעים מאוד, שמי עילי קנת, במסגרת עבודת תזה כחלק בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית באוניברסיטת אריאל, אני עורך מחקר בנושא מצבם הנפשי של משרתי מילואים.
אנו מזמינים אותך להשתתף במחקר על ידי מתן מענה על שאלון מקוון שאורכו בין 15-20 דקות.
לפני התחלת המענה על השאלון, נבקשך להצהיר/ה בזאת כי ניתן לך מידע באשר למחקר ולמטרותיו וכי מילוי השאלון נעשה מרצונך החופשי, שהנך משתתפ/ת במחקר מתוך הסכמה מלאה, ידוע לך כי אינך חייב/ת להשתתף במחקר וכי בכל שלב את/ה יכול/ה להפסיק לענות על השאלון. השאלון הוא אנונימי ומובטחת לך סודיות באשר לזהותך האישית ולא יעשה כל שימוש בפרטים שמלאת מלבד לצורך מחקר זה. בכל בעיה שקשורה למחקר תוכל/י לפנות אלינו להתייעצות נוספת.
במידה ולאור מילוי השאלון הינך חש/ה מצוקה נפשית ניתן לפנות אל מוקדי הסיוע לרבות:
• אם הנך סטודנט באוניברסיטת אריאל, לפנות למדור הקליני בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטת אריאל (03-9066-319)
• לפנות לער"ן (עזרה ראשונה נפשית) עמותת ער"ן (eran.org.il)
• לפנות לנט"ל (נפגעי טרור לאומי) 1-800-363363
• לכתוב לסה"ר (סיוע ברשת) (https://sahar.org.il/)
• לכתוב לחוקרת הראשית במחקר זה: ד"ר אליאן זומרפלד (sommerfelde@ariel.ac.il) והיא תנסה לעזור לך למצוא כתובת מתאימה.

הקשר בין שירות צבאי ומידת הקליטה החברתית של עולי אתיופיה בישראל

 

מידת קליטתם של עולי אתיופיה בישראל     תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1
רקע על העדה האתיופית
3
1 .2
הליך ההגירה 7

1 .3
הזהות החברתית של העולים
1 .4
הקליטה החברתית בישראל
8 9
פרק 2 – הליך המחקר
1 0
2 .1
השערות המחקר
1 0
2 .2
משתני המחקר
1 0
2 .3
אוכלוסיית המחקר
1 0
2 .4
כלי המחקר
1 1

2 .5
מהלך המחקר
1 2
פרק 3 – ממצאי המחקר
1 3
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 1
ביבליוגרפיה
2 4
מבוא
ניתן לזהות בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוש גלי עלייה מרכזיים – גל העלייה אשר אפיין את קום המדינה בסוף שנות ה – 40 ותחילת ה-50 ; גל העלייה שאפיין את שנות ה – 70 ; וגל העלייה שאפיין את שנות ה – 90. זהותם של עולים אלו העסיקה מחקרים רבים[1], שבדקו נושא זה באמצעות סקרים. אך בדיקות אלו התמקדו בעיקר בגל העלייה של שנות ה-90, באוכלוסיית העולים מברית המועצות. קיימת התחושה שאוכלוסיית העולים מאתיופיה הוזנחה על ידי החוקרים, למרות שהם היוו חלק נכבד מהעולים.
מטרת מחקר זה הנו לבדוק את מידת הסתגלותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית, לבדוק את עמדותיהם כלפי בית הספר, קליטתם החברתית, קשיי קליטה, וסטריאוטיפים.
ישנן מספר השערות נפוצות על הופעת קהילה יהודית באתיופיה, הגורסות כי יהודי קהילת "ביתא ישראל" הנם צאצאים למהגרים יהודים ומקומיים שהתגיירו, ואף משערים שקיים קשר עם עשרת השבטים, בעיקר שבט דן, באילן היוחסין. בני העדה ידועים במחוזותיהם בשם "פלאשים". יסוד המילה "פלש" הנו מן השפה השמית, געז – עבר, גלה. שם זה נתפס כגנאי המכנים את בני העדה הגולים והזרים בקרבם. "ביתא ישראל" מכונים בשמות גנאי וקללה שונים המזהים אותם כמכשפים, בעלי עין הרע, חסרי שורשים וכדומה. מעמד היהודים היה נמוך.
מעמדם הנמוך, אשר לעתים הגיע עד לסכנת נפשות, והחלום לעשות עלייה היו שתי הסיבות העיקרים אשר הניעו את הקהילה לעלות לארץ, זאת בארגון ה"מוסד" ובשיתוף עם ראשי הקהילה שתרו אחר דרכי מילוט עד שהחליטו על סודאן כנתיב בריחה רגלי ומשם לארץ.
לצערנו, נתיב המילוט הרגלי גבה מחיר יקר של קורבנות בנפש. מאבקם של בני "ביתא ישראל", לא הסתיים בהליך העלייה הטראומתי. נקודות חיכוך החלו להופיע, כאשר נוספו המאבקים על זהותם בעקבות ספקות הרבנים בנוגע ליהדותם והרצון לגיירם כהלכה, סטריאוטיפים הנוגעים לצבע עורם והבדלי התרבות וקשיי הסתגלות. כל זאת נוספו לקשיים שכבר קיימים – הפירוד ממשפחתם שנשארה באתיופיה, פער חברתי ותרבותי חריף והזהות הלא ברורה יצרו משבר חריף שהתבטא, בין השאר, על ידי נשירה מבית הספר, שבירה של ההיררכיה המשפחתית ויצירת מצב של "אנומיה" ועבריינות. על סמך המידע שנציג בהמשך, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא קליטת יהודי אתיופיה והשתלבותם בחברה הישראלית.
להלן השערות מחקרנו :
א.    קיים קשר בין שרות צבאי לקליטה חברתית, כאשר  עולה ששרת בצבא נקלט טוב יותר חברתית.
ב.     קיים קשר בין רגשות הקיפוח לקליטה חברתית, בהנחה שמי שמרגיש רגשות קיפוח ייקלט פחות טוב ממי שאינו מרגיש מקופח.
ג.       קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה ותחושת הקיפוח הנובעת מההנחה, כי מי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה הוא גם טוען לקיפוח ומי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה אינו טוען לקיפוח.
ד.     קיים קשר בין העדפה בנישואין עם בן העדה וקליטה, בהנחה שמי שאינו מייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל קליטה הולמת ומי שמייחס חשיבות לנישואין עם בן העדה מאופיין כבעל הקלטות בלתי הולמת.
ה.    קיים קשר בין סוג התיכון לבין עמדת העולה כלפי רמת בית הספר.
ו.       קיים שוני בקושי הלימודי בין לימודים קדם אקדמאים (מכינה) לבין לימודים אקדמאיים (מכללה/אוניברסיטה).
בהמשך, אנו נציג את מחקרנו, שמטרתו לבדוק את ההשערות האלו. את ההשערות נבדוק באמצעות סקר, עלי ידי שאלון כתוב שהופץ בקרב עולים מאתיופיה.₪350.00 – קנה עכשיו

Turn