תוכן עניינים מבוא 2 חלק 1 – גירושין בחברה הישראלית 3 חלק 2 – סוגי הסתגלות המתחייבים מן הגירושין
· הערכות רגשית
· הערכות משפטית
· הערכות נפשית
· הערכות קהילתית
· הערכות כלכלית
· שינוי דפוסי הורות 6 חלק 3 – CASE STUDY 7 סיכום 8 ביבליוגרפיה 9
מבוא "לדבוק ולהחזיק מיום זה והלאה בטוב וברע, בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות, לאהוב ולהוקיר עד יפריד בינינו המוות" – ספר התפילה הנוצרי (1549)
הנישואין בחברה הישראלית הנם נורמה חברתית מקובלת, וכאשר קיים פער בין זהותו של הפרט וציפיותיה של החברה, נעשה הפרט יוצא דופן, חריג, ועלול אף להרגיש דחוי מבחינה חברתית. בתחילת המערכת הזוגית, לכל אחד מבני הזוג ישנם ציפיות ממערכת הנישואין ומהמשפחה אשר עתידה להיות. לעתים, נוצר מצב שבו הציפיות לחוד והמציאות לחוד. דוגמא לכך הנה, כי במהלך ההריון, האישה משמינה וכן, לרוב, מתבטאים סמפטומים כגון עייפות ושינויים במצבי – הרוח. הבעל לא מסתגל לתופעות הללו בקלות. לכן, הוא ממעט להיות בבית. גם לאחר שהתינוק נולד, הוא חש כי התינוק תופס את מקומו, כאשר האישה מקדישה את רוב זמנה לתינוק. כך נוצרים ויכוחים וחיכוכים רבים. לעתים, הדבר מגיע לגירושין. הגירושין הנו תוצאה של התרופפות חיי המשפחה ושבירת דפוסי חיים מסורתיים. תופעת הגירושין התגברה בעיקר בעידן המודרני, כיוון שהחברה המודרנית הופכת למסגרת פתוחה ומתירנית. קיימים שני סוגי מערכות הוריות – משפחתיות : משפחה דו – הורית הנה מערכת עם זוג הורים, אב ואם אשר דרים יחד, תחת קורת גג אחת, ואשר מגדלים שם את צאצאי המשפחה ; וכן, משפחה חד – הורית : זוהי מערכת משפחתית עם הורה אחד אשר מגדל לבדו את ילדיו. גירושין נחשבים כדרך לפתור בעית חוסר התאמה בין בני זוג, סכסוכים בחיי המשפחה שלא ניתן לשאת עוד – אף כי אין פתרון זה מקובל ומוסכם על כולם. עובדה היא, שמספר הגירושין הולך וגדל והשיעור כיום גבוה יחסית משנים עברו. אמנם שיעור הגירושין משתנה משנה לשנה ואופייניים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, אך – ככלל, ניתן לומר כי שיעורים אלו מגיעים בשנים אחרונות עד לאחד מכל שלושה זוגות נשואים, ואף יותר מכך. אך, עדיין, גירושין נחשב לאחת הטראומות הקשות ביותר שהמשפחה ובני הזוג יכולים לעבור, זאת כיוון שהגירושין מהווה ניתוק פסיכולוגי ורגשי מבן הזוג וגורם לתחושה של כישלון. גירושין נחשבים, ברוב המקרים, לסוף הדרך – סופה של מערכת היחסים ופרוקה של המשפחה. בני זוג מתגרשים חווים חוויות דומות לחוויות שילדים שהופרדו מהוריהם חווים – פחד נורא מפני בדידות, מפני אובדן האהבה, ובעיקר חרדת נטישה. רגשות אלו גורמים להצפה של תחושת חוסר אונים, הרגשת תלות וצורך עז בהגנה ותמיכה. פתרון אשר עשוי לתרום למצבים דומים הנו עזרה בזכות הכנה מוקדמת – אם כבני זוג בפרט ואם כמשפחה בכלל, בטרם שהגיעו למצב זה. מומלץ לשאול אנשים שכבר התנסו, לחוות את ההריון והלידה ביחד, לשתף את הבעל בגידול הילד, בטיפול בו ובהאכלה שלו. בעבודה זו אנסה לסקור את נושא הגירושין. בהמשך, אנסה לפרט את הגורמים העיקריים לגירושין בחברה המודרנית, את תוצאות הגירושין – קרי המצב החדש שנוצר אליו על המשפחה להסתגל וכן אציג קייס סטאדי
המשפחה כגורם סיכון וחוסן לאלימות ולעבריינות - משפחת סימפסון כמקרה בוחן
מטלת ניתוח מקרה 1 . עבודה בזוגות, או שלשות. ניתן להגיש לבד 2 . מועד הגשה אחרון –30/6/18 3 . יש להעלות את העבודה לאתר הקורס. 4. סיכום ייעשה באופן אישי. כל אחד מעלה את העבודה באופן אישי. מבנה העבודה – עד 5 עמודים מבוא גוף העבודה דיון וסיכום – נכתב באופן אישי רפלקסיה – אישי רשימת מקורות הינכם מתבקשים לבחור משפחה ולנתח את התנהלותה לאור המושגים, הרעיונות והנושאים שנלמדו בקורס. הניתוח יכול להתבסס על מקרה אמיתי, סיפור אישי, מקרה המבוסס על ספר, כתבה עיתונאית, סרט וכו’. על סיפור המשפחה שתבחרו להכיל מקסימום אלמנטים שיעזרו לכם בניתוח המשפחה. הרעיון בכתיבת העבודה ובניתוח המקרה הוא לאפשר לכם לבחון הלכה למעשה את הסוגיות שאיתן התמודדנו במהלך הקורס. העבודה אמורה להוות עבורכם סוג של מפגש בין התיאוריה למעשה. במהלך הניתוח יש להשתמש בתיאוריות שנלמדו בכיתה ולנתח את המקרה על פיהן. יש לגבות את הניתוח בחומרים תיאורטיים ולהשתמש במקורות אקדמיים שנמצאים בסילבוס או מקורות אחרים, לאחר אישור המרצה. על העבודה לכלול התייחסות לכל אחד מהסעיפים המפורטים בהנחיות לכתיבת העבודה המצורפות למסמך זה. ניתן להוסיף היבטים אך לא להתעלם או לגרוע מההיבטים המבוקשים. במהלך כתיבת העבודה וניתוח המקרה יש לעבוד לפי ההנחיות הבאות: 1. תיאור כללי של המשפחה– כולל תיאור של סוג הבעיה, הקושי, המשבר שאיתו מתמודדת המשפחה (למשל: אבטלה, מחלה, סמים, אלימות זוגית, אלימות, התעללות והזנחה הורית, אלימות ילדים כלפי הורים, רצח במשפחה ועוד). 2 . כוחות הפועלים במשפחה (למשל: תקשורת, היררכיה, גבולות, סמכות הורית, איזון בין היחד ובין הלחוד, תפקידים במשפחה [במובן המוחשי והרגשי], מערכת סגורה מול פתוחה ועוד)וסוג המשפחה (למשל, מנותקת, שבורה, נרקסיסטית וכו’) -בסעיף זה יש להתייחס לכל אחד מהמרכיבים בנפרד ולכולם יחד בהיבט של דיספונקציונאליות ופונקציונאליות משפחתית. 3. הסבר תיאורטי ביחס למקור הבעיה. יש לבחור מבין התיאוריות שנלמדו בכיתה לפחות תיאוריה אחת שמהווה לדעתך את ההסבר הרלבנטי ביותר ולנסות להסביר את הבעיה בכמה שיותר רמות (אישית, חברתית, תרבותית וכו’*). *סטודנטים שבוחרים לעבוד על פי המודל האקולוגי, יתמקדו באופן מעמיק לפחות בהסבר ברמה אחת ויציגו את הקשר שבין רמה זו ובין הרמות האחרות, תוך התייחסות לשאלה כיצד באה לידי ביטוי כל אחת מהרמות בהתנהגות בפועל. 4. כיצד משפיעה הבעיה המתוארת על המערכת המשפחתית ועל חברי המשפחה? האם היא פוגעת בחוסן המשפחתי? אם כן, כיצד? כיצד מתמודדת המשפחה עם המשבר? האם כל חברי המשפחה מתמודדים באותו אופן? האם הבעיה מהווה גורם של סיכון או גורם של סיכוי עבור המשפחה וחבריה? 5. האם יש מקורות תמיכה חיצוניים למשפחה? אם כן, מהי תרומתם? כדי להקל על ביצוע העבודה, מומלץ לעבור על חומר המצגות וסיכומי השיעור, להוציא את המושגים העיקריים ואז לבחון מה רלבנטי למקרה הספציפי. יש להשתמש בכמה שיותר מושגים ולנתח על פי כמה שיותר היבטים. עם זאת, יש להימנע ממצב של ‘תפסת מרובה לא תפסת’ ולתת עדיפות לניתוח מעמיק על פני התבוננות שטחית במכלול היבטים. יש לצרף לעבודה טופס הצהרת טוהר עבודה (מצוי באתר הקורס). את העבודה ואת הנספחים (מאמרים שלא מצויים בקורס, טופס הצהרה וכו’) יש להעלות לאתר הקורס. ניתן לפנות להתייעצות ולכל שאלה למרצה הקורס במייל.
היום לפני 56 שנה (21.05.1960) - נולד הרוצח הסדרתי "הקניבל ממילווקי".
ג'פרי ליונל דאהמר נולד בעיר מילווקי שבויסקונסין והיה בנם הראשון של ג'ויס אנט וליונל הרבט דאהמר. מגיל צעיר דאהמר גילה התעניינות בבעלי חיים, וחבריו מתקופת בית הספר העידו כי נהג לאסוף חרקים, שפיריות ופרפרים וללכוד אותם בתוך צנצנות. בנוסף נהג לאסוף עם חברים פגרי בעלי חיים מצדדי דרכים, ולאחר מכן לבתר אותם. לדברי חבר אחד, דאהמר היה מאחסן את החלקים בצנצנות במחסן הכלים של המשפחה.
באוגוסט דאהמר נרשם ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת אוהיו, אך נשר אחרי שלושה חודשים בלבד. בינואר 1979, דאהמר התגייס לצבא ארצות הברית, שם הוכשר כפראמדיק והוצב בגרמניה. דאהמר בשנתו הראשונה בצבא היה חייל ממוצע. למרות זאת, ביצועיו התדרדרו עקב שימוש לרעה באלכוהול, ושוחרר מהצבא בשנת 1981. ב-24 במרץ, דאהמר נשלח לדרום קרוליינה, עם כרטיס טיסה לכל מקום בארץ. לאחר מכן הוא סיפר למשטרה כי הרגיש שאינו מסוגל להתמודד עם אביו, אז העדיף לנסוע למיאמי ביץ', פלורידה, בגלל שהיה "עייף מהקור". בפלורידה מצא דאהמר עבודה בחנות כריכים, ושכר חדר במוטל סמוך. כמעט כל ההוצאות שלו היו על אלכוהול, ואחרי כמה חודשים הוא פונה מהמוטל. בספטמבר 1981 הוא התקשר לאביו וביקש ממנו לחזור לאוהיו. עם שובו לאוהיו, עבר דאהמר לגור עם אביו ואמו החורגת. הוא התחיל לחפש עבודה, אך המשיך לשתות בכבדות. כשבועיים לאחר חזרתו נעצר בגלל התנהגות פרועה בציבור. הוא נקנס בשישים דולר, ועשרה ימים על תנאי. אביו של דאהמר ניסה לגמול אותו מאלכוהול ללא הצלחה. בדצמבר 1981 אביו ואמו החורגים שלחו אותו להתגורר עם סבתו במערב אליס. הם קיוו שהמעבר יגרום לדאהמר לנהוג באופן אחראי, למצוא עבודה ולהימנע מאלכוהול. בתחילה חי דאהמר עם סבתו באופן הרמוני, ודאהמר מצא עבודה בתחילת 1982 כלוקח דם. הוא החזיק את העבודה הזאת כעשרה חודשים לפני שפוטר. לאחר מכן נשאר מובטל יותר משנתיים, שבמהלכן חי מכסף שסבתו נתנה לו. בתאריך 7 באוגוסט 1982 נעצר דאהמר על חשיפה מגונה מול קהל של 25 נשים וילדים. הוא הורשע ונקנס בסכום של 50 דולר בתוספת הוצאות בית משפט.
דאהמר ביצע את הרצח הראשון שלו בקיץ 1978, בגיל 18, שלושה שבועות בלבד אחרי שסיים את לימודיו. באותו זמן הוא חי לבד בבית המשפחה. עקב גירושי הוריו, אביו של דאהמר חי באופן זמני במוטל סמוך, ואמו עברה יחד עם אחיו לגור אצל קרובי משפחה. בתאריך 18 ביוני, דאהמר אסף טרמפיסט בן 18 בשם סטיבן מארק היקס. דאהמר פיתה אותו בהצעה שישתו יחד אלכוהול בביתו. סטיבן הסכים, והם הלכו לבית המשפחה. לפי דאהמר, אחרי כמה שעות של שתייה והאזנה למוזיקה, היקס אמר "שהוא רצה לעזוב ואני לא רציתי שיעזוב". בתגובה, דאהמר התחיל לחבוט בו עם משקולת. היקס נפל מחוסר הכרה, ודאהמר חנק אותו למוות. לאחר מכן הפשיט את היקס מבגדיו ואונן מעל לגופה. למחרת דאהמר לקח את הגופה למרתף, שם חתך אותה. לאחר מכן קבר אותה בחצר האחורית שלו.
בינואר 1985 דאהמר בהתקבל לעבודה במפעל שוקולד. זמן קצר לאחר הקבלה לעבודה נער הטריד אותו בספריה ציבורית, שבה זרק עליו כסף בשביל מין אוראלי.רבים הזדעזעו כשהתברר שאחד ממעשי הרצח בוצע לאחר שמשטרת מילווקי החזירה לחזקתו של דאהמר את אחד מקורבנותיו שהצליח להימלט משביו, נער צעיר בן מהגרים מלאוס בשם קונראק סינתסומפון. הנער נמצא בידי המשטרה בשעות הבוקר המוקדמות של יום 27 במאי 1991, כשהוא עירום, מבולבל ומדמם בראשו, אך עדיין בחיים. לאחר שהוביל את השוטרים לביתו של דאהמר, הצליח זה לשכנעם שהנער בן ה-14 הוא מאהבו בן ה-19, וכי מדובר בלא יותר ממריבת אוהבים. מאוחר יותר, בשעות הלילה, חיסל דאהמר את הנער תוך עינויי תופת, קיפד את ראשו ושמר את גולגולתו למזכרת. בצירוף מקרים מצמרר התברר כי הנער היה אחיו הצעיר של הילד שאותו דאהמר הטריד מינית בשנת 1988. שני השוטרים שהחזירו את סינתסומפון לידי דאהמר, ג'וסף גבריש וג'ון בלסרזק (שבמאי 2005 נבחר לנשיא איגוד השוטרים של מילווקי), פוטרו משורות המשטרה לאחר פרסום המחדל, אך לאחר שהגישו השניים ערעור על פיטוריהם הם הוחזרו לשורות המשטרה והוכתרו כשוטרי השנה על ידי איגוד השוטרים.
רוב קורבנותיו של דאהמר היו צעירים הומוסקסואלים ממוצא אפרו אמריקאי או אסייתי. בניגוד למרבית הרוצחים הסדרתיים, דאהמר לא התעלל בקורבנותיו בעודם בחיים, אלא היה נקרופיל: הוא נתן להם סם מרדים, קדח בגולגלתם, שפך חומצה למוחם והתעלל ואנס את גופותיהם. בעת מעצרו נמצאו בביתו גופות מרקיבות בתוך חביות מלאות חומצה, מספר ראשים במקרר, וכן תוכניות לבניית מזבח עשוי מנרות ומגולגלות אדם שנמצאו בארונו. הועלו מיד האשמות באשר לעיסוקו בנקרופיליה ובקניבליזם, ודאהמר אף הודה באכילת שרירי הזרוע של הקורבן השמיני שלו, ארנסט מילר, שגם את השלד שלו שמר, בציינו שבשר אדם לדעתו "טעמו כטעם בשר". יתר על כן, דאהמר ניקב חורים בראשיהם של קורבנותיו ושפך לתוכם כימיקלים שונים, כאשר רוב קורבנותיו ב"ניסויים" אלו מתו תוך דקות ספורות. באחד המקרים, לאחר שניקב את החור בגולגולת של אחד מקורבנותיו הוא שפך לתוכו חומצת מלח, דבר שאמור היה, לשיטתו, לגרום לקורבן להפוך לזומבי מת-חי, מעין דרך לגרום לו להישאר איתו לעולמים.
במהלך קיץ 1991 רצח דאהמר ארבעה בני אדם בקצב של קורבן לשבוע - מאט טרנר נרצח ביום ה-30 ביוני, ג'רמיה ויינברגר נרצח ביום ה-7 ביולי, אוליבר לייסי נרצח ביום ה-15 ביולי, ולבסוף, ג'וזף בריידהולט נרצח ביום ה-19 ביולי, שלושה ימים בטרם נעצר דאהמר.
ביום ה-22 ביולי 1991, הצליח טרייסי אדוארדס להימלט מביתו של דאהמר כשהאזיקים שבהם כבל אותו דאהמר עדיין מחוברים לפרק ידו, ונאסף על ידי ניידת סיור משטרתית. הוא הוביל את השוטרים לדירתו של דאהמר, שם נמצאו שרידיהם של 11 קורבנות. השוטרים מצאו במקרר של דאהמר צילומים של הקורבנות (בטרם מותם, במהלך גסיסתם ואחרי מותם) לרבות גולגולותיהם של הקורבנות.
לאחר שהואשם ב-15 מקרי רצח, כפר דאהמר באישומים בטענת אי-שפיות. ביום 17 בפברואר 1992 דחה בית המשפט את טענתו וגזר עליו 15 תקופות עוקבות של מאסר עולם, שמשמען 936 שנות מאסר. דאהמר ריצה את עונשו בבית הסוהר "קולומביה" שבעיר פורטג' במדינת ויסקונסין.
ביום 28 בנובמבר 1994, שותפו לתא, כריסטופר סקרבר, שהורשע ברצח כפול, הכה אותו למוות בעזרת מוט משקולות שנטל מחדר הכושר של בית הכלא. סקרבר ביצע את הרצח מתוך נקמה, מאחר שרוב קורבנותיו של דאהמר היו שחורים. קורותיו של דהאמר מפורטות גם בסרט התעודה Serial Killers: The Real Life Hannibal Lecters (2001).
לאחר מעצרו של דאהמר, נהרס בניין הדירות "אוקספורד" שבשכונת העוני במילווקי, ואף על פי שהועלו תוכניות להפוך את המקום לגן זיכרון, המגרש עומד כיום שומם לחלוטין ומוקף בגדר תיל גבוהה. עד היום מתמודדות משפחות הקורבנות עם יגונן, אך לאחר שליונל דאהמר הוציא לאור את ספרו "סיפורו של אב", רבים מבני המשפחות הללו גילו כלפיו אמפתיה. הוא תרם חלק מהרווחים ממכירת ספרו לקורבנות ולבני משפחותיהם, ובשאר הרווחים עשה שימוש לכיסוי ההוצאות המשפטיות שמקורן בתביעות מיעוט שהוגשו נגדו, בהן הואשם ברשלנות על היותו אב חסר אחריות. הוא פרש מעבודתו ככימאי אנליטי, והוא גר כיום בעיר מדינה (Medina) שבמדינת אוהיו. מדי פעם הוא מספק שירותי ייעוץ בכל הנוגע לסוגיית ההתפתחות האבולוציונית כנגד תאוריית הבריאתנות, ורעייתו משמשת כחברה במועצת המנהלים של "מועצת הסייסים של מחוז מדינה" שבמדינת אוהיו. שניהם נושאים עדיין את שם משפחתם המקורי "דאהמר", ולטענתם הם עדיין אוהבים את בנם למרות הפשעים שביצע. אמו של ג'פרי, ג'ויס, מתה ממחלת הסרטן מספר שנים לאחר המשפט.
Serial Killers: The Real Life Hannibal Lecters (2001)
