🏥 מאושפז בבית החולים? מי שומר עליו כשאתם לא שם?

תחשבו על חייל שנפצע ומגיע לבית החולים.

הוא כאוב, חלש, לפעמים מבולבל, לפעמים תחת השפעת תרופות – ובמקרים מסוימים פשוט אינו מסוגל לדאוג לעצמו.

ועכשיו תשאלו:

מי נמצא לידו כשאמא, אבא, בן הזוג או החבר לא יכולים להיות שם?

כאן נכנסת לתמונה החשיבות של מלווה או משגיח אישי למאושפז.

⚖️ זו לא "טובה" שבית החולים עושה למשפחה ובפרט למאושפז

למטופל יש זכויות במהלך האשפוז, ובכללן הזכות למלווה בהתאם להוראות חוק זכויות החולה. המשמעות היא שצריך להכיר את הזכות הזו ולא להניח שאם הצוות הרפואי אינו מעוניין בנוכחות בן משפחה או מלווה – הדבר מסתיים בכך. במקביל, החוק מאפשר במצבים מסוימים להגביל את נוכחות המלווה מטעמים רפואיים, טיפוליים או בשל נסיבות מיוחדות. אין לצוות את הזכות למנוע טיפול ממאושפז המלווה במשפחה או במלווה אחר לבחירתו. לכן חשוב להכיר את הזכויות ולדעת מתי מדובר במגבלה מוצדקת ומתי כדאי לברר את הדברים לעומק.

---

🪖 ומה קורה כאשר מדובר בחייל מאושפז?

בשנים האחרונות נחשפנו שוב ושוב לסיפורים על מתחים, אירועים חריגים וחששות של משפחות סביב ביטחונם של חיילים ופצועים במהלך אשפוז. משפחות חיילים שנפצעו בלבנון מאשימות את אנשי הצוות הרפואי הערבים בהתנהגות ברוטאלית כלפי הפצועים. שר הביטחון הורה לחקור את האירוע

אך האם מדובר במקרה בודד?

לאחרונה, מופצת ידיעה, במסגרתה לוחם שנפצע ומאושפז בטיפול נמרץ ברמב"ם דיווח כי הצוות של המחלקה ממוצא ערבי הוציא את המלווה מהמחלקה ולתחושת המאושפז, הוא עבר התעללות פיזית בזמן למשל שינוי התנוחה שהצוות ביצע. הדבר מתווסף למקרים נוספים שהופצו בתקשורת, כגון חשיפה של רופא מתמחה פעיל דאעש, רופא אחר שמחזיק בנשק בלתי חוקי, רופאים יהודים שמפחדים שמא רופאים ערבים יטפלו בלוחם פצוע, רופאים בעזה שממשיכים להגיע מרצועת עזה לצורך התמחות ואף למשמרות בבתי חולים או פשוט רופאה כמעט ללא ידע רפואי

בארגון הקול היהודי עוקבים אחרי התופעה כבר שנים ארוכות. לאורך השנים נאספו מקרים רבים של רופאים ערבים שהורשעו בעבירות טרור, נשק לא חוקי, זיוף הברחות ועוד. ידועים מקרי התעללות גם מצד מטפלים זרים.

לא מדובר בהאשמה של ציבור שלם.

רוב אנשי הצוות הרפואי עושים את עבודתם במסירות ובמקצועיות, ללא קשר למוצאם, דתם או הלאום שלהם.

אבל כאשר מדובר במטופל פגיע במיוחד –
השגחה אישית נוספת יכולה לתת למשפחה שכבת ביטחון ושקט נפשי.  והחוק מעגן את זה ומאפשר מלווה אחד לכל מטופל שאינו מטעם בית החולים. בהתאם לחוק זכויות החולה מכיר בזכות המטופל למלווה במהלך אשפוז,

דווקא במצב כזה עולה שאלה פשוטה:

האם חייל שנמצא במצב פגיע צריך להישאר לבד בחדר רק משום שבני משפחתו אינם יכולים להיות לידו 24 שעות ביממה?

התשובה לא חייבת להיות כן או לא.

אבל למשפחה בהחלט מותר לשאול:

🔹 מי נמצא ליד המטופל?
🔹 מי מבחין אם מצבו משתנה?
🔹 מי יכול להזעיק את הצוות במהירות?
🔹 מי מסייע לו כשהוא אינו מסוגל לקום מהמיטה?
🔹 מי נמצא שם בשעות הלילה?
🔹 ומהן זכויותיו של המטופל לגבי נוכחות מלווה?

---

❤️ השגחה פרטית היא לא תחליף לצוות הרפואי

חשוב להדגיש:

משגיח אינו רופא, אינו אח ואינו מחליף את הצוות הרפואי. גם אם למעשה הוא מוסמך למקצוע רפואי, אין לו סמכות לבצע פרוצדורות רפואיות במסגרת בית החולים. לכן, אין מה להתעקש על נוכחות של אחות פרטית. די בכח עזר, מטפלת או חובש

התפקיד הוא להיות לצד המטופל.

לשים לב.

להקשיב.

לעזור בדברים בסיסיים.

להתריע כאשר משהו אינו כשורה.

ובעיקר – לא להשאיר אדם פגיע לבדו כאשר המשפחה אינה יכולה להיות שם.

זה רלוונטי לא רק לחיילים.

👴 קשישים
🧠 מטופלים לאחר אירוע מוחי
💊 אנשים לאחר ניתוח או תחת השפעת תרופות
🧑‍🦽 מטופלים המתקשים להתנייד
🧠 מטופלים הזקוקים להשגחה מיוחדת
🪖 חיילים ופצועים

---

❗ אל תחכו שמשהו יקרה

כאשר אדם קרוב אליכם מתאשפז, אל תשאלו רק:

"איזה טיפול הוא מקבל?"

שאלו גם:

"מי נמצא לידו כשאנחנו לא יכולים להיות שם?"

בדקו את זכויות המטופל, בררו את מדיניות המחלקה, ואם יש צורך – שקלו מלווה או השגחה פרטית.

כי בבית החולים הצוות הרפואי מטפל.

אבל לפעמים עוד זוג עיניים ליד המיטה יכול לעשות הבדל עצום.

📢 שתפו את הפוסט – ייתכן שהוא יגיע למשפחה שבדיוק עכשיו צריכה לדעת שיש לה אפשרויות ושיש לה זכויות.

#השגחה_על_מאושפזים #זכויות_החולה #חוק_זכויות_החולה #מלווה_בבית_חולים #השגחה_פרטית #חיילים #פצועים #בתי_חולים #רמבם #משפחה #מטופלים

🏥 כשאתה מאושפז – מי שומר עליך כשאתה לא יכול לשמור על עצמך?

תחשבו לרגע על חייל שנפצע.

הוא מגיע לבית החולים אחרי אירוע טראומטי.
הוא חלש, כאוב, מבולבל או תחת השפעת תרופות. לפעמים הוא לא מסוגל לקום מהמיטה.
לפעמים הוא אפילו לא מסוגל להסביר מה בדיוק הוא צריך.

ועכשיו תשאלו את עצמכם:

מי נמצא לידו כשבני המשפחה לא יכולים להיות שם?

זו בדיוק הסיבה שהשגחה פרטית על מאושפזים היא לא מותרות.

היא יכולה להיות ההבדל בין אדם שנמצא לבד במשך שעות ארוכות לבין אדם שיש לידו מישהו שרואה אותו, מקשיב לו ויכול להזעיק את הצוות הרפואי כשמשהו משתנה.

⚠️ לא רק חיילים

הצורך בהשגחה קיים אצל מגוון מאושפזים:

👴 קשישים שעלולים ליפול מהמיטה.
🧠 מטופלים מבולבלים או לאחר אירוע מוחי.
💊 מטופלים תחת השפעת תרופות או לאחר ניתוח.
🧑‍🦽 אנשים שמתקשים להתנייד באופן עצמאי.
🧠 מטופלים פסיכיאטריים הזקוקים לנוכחות והשגחה.
🪖 חיילים ופצועים שמשפחתם אינה יכולה להישאר לצידם 24 שעות ביממה.

בית החולים מספק טיפול רפואי.

אבל הצוות הרפואי לא יכול להיות ליד כל מטופל בכל רגע נתון.

וזה בדיוק הפער שבו נכנסת השגחה פרטית.

---

ומה לגבי הביטחון האישי של המאושפז?

במציאות שבה בתי החולים מטפלים באנשים מרקעים שונים, בתקופות מתוחות ובנסיבות מורכבות, טבעי שמשפחות ירצו לדעת:

מי נמצא ליד האדם היקר להם כשהם לא שם?

בימים האחרונים, מופצת ידיעה, במסגרתה לוחם שנפצע ומאושפז בטיפול נמרץ ברמב"ם דיווח כי הצוות של המחלקה ממוצא ערבי הוציא את המלווה מהמחלקה ולתחושת המאושפז, הוא עבר התעללות פיזית בזמן למשל שינוי התנוחה שהצוות ביצע. ידועים מקרי התעללות גם מצד מטפלים זרים.

לא מדובר בהאשמה של ציבור שלם.

רוב אנשי הצוות הרפואי עושים את עבודתם במסירות ובמקצועיות, ללא קשר למוצאם, דתם או הלאום שלהם.

אבל כאשר מדובר במטופל פגיע במיוחד –
השגחה אישית נוספת יכולה לתת למשפחה שכבת ביטחון ושקט נפשי.  והחוק מעגן את זה ומאפשר מלווה אחד לכל מטופל שאינו מטעם בית החולים. בהתאם לחוק זכויות החולה מכיר בזכות המטופל למלווה במהלך אשפוז,

---

❤️ לפעמים כל מה שהמטופל צריך הוא אדם אחד לידו

מישהו שיביא לו מים.

מישהו שיעזור לו להגיע לשירותים.

מישהו שישים לב שהוא מתנהג אחרת.

מישהו שיקרא לאחות כאשר הוא מתלונן על כאב.

מישהו שיישאר לידו בלילה.

ומעל הכול –
מישהו שלא יתן לו להרגיש שהוא לבד.

---

אם אבא, אמא, בן זוג, ילד או חייל שאתם אוהבים מאושפז בבית החולים – אל תחכו לאירוע חריג כדי לשאול את עצמכם אם הוא זקוק להשגחה.

לפעמים השאלה החשובה ביותר היא לא:

"האם הוא מקבל טיפול?"

אלא:

"מי נמצא לידו כשאני לא יכול להיות שם?"

💬 מה דעתכם – האם לדעתכם לכל מאושפז בסיכון צריכה להיות אפשרות לקבל השגחה פרטית בבית החולים?

שתפו את הפוסט.
יכול להיות שהוא יגיע למשפחה שכרגע צריכה בדיוק את המידע הזה.

להצטרפות לקבוצת הווטאסאפ הסגורה 

#השגחה_על_מאושפזים #השגחה_פרטית #בתי_חולים #רמבם #חיילים #פצועים #קשישים #מטופלים #בריאות #משפחה #השגחה_בבית_חולים

טאבו עם חנוך דאום עונה 3 | קטועי שתי רגליים

 

כאן 11 | חנוך דאום נפגש עם ארבעה נשים וגברים קטועי שתי רגליים עם 2 פרוטזות, שהתמודדו עם אובדן רגליהם בתאונות, במחלות או בפעילות צבאית. הם מדברים על הארוע שהוביל לקטיעת הרגליים, מראים על הפרוטזות ועל ספורט פראלימפי

עבודה מסכמת בקורס פנולוגיה / תורת הענישה – תשפ"ה

 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
https://www.facebook.com/share/15n165bGUa/

תקציר העבודה

העבודה הנה עבודת סוף שנה בקורס פנולוגיה / תורת הענישה ועוסקת בדיון בסוגיות קרימינולוגיות שונות מתחום הפנולוגיה . העבודה נועדה לבחון את יכולות הניתוח של הסטודנט, חשיבה ביקורתית ויישומן של התכנים מתחום הפנולוגיה שנלמדו במהלך הקורס. העבודה מחולקת לארבעה חלקים.
במסגרת החלק הראשון, אעסוק בהגדרת המונח עונש – פרשנות והשוואה. קרי אגדיר את המונח עונש בהתאם לפנולוגיה לעומת הפסיכולוגיה ההתנהגותית, אציג את הדמיון והשוני, את גישתן של התיאוריות הללו לתכלית הענישה, את ההבדלים בין עונש המוטל על ידי הורה ובין עונש המוטל על ידי המדינה, תוך התייחסות למרכיבים כגון כח, מוסכמות, פורמליות וקשר אישי והבעייתיות הקיימת בשימוש בעונש
החלק השני במטלה זו נועד לדון בהתפתחות הענישה והמאסר – הצידוקים לענישה, התמקדות בגישה התועלתנית לעומת הגישה התגמולית – מטרות הענישה : נקם ותגמול, הרתעה, תיקון טיפול ושיקום ומניעה, הגבלה ונטילת כושר. הצגת התפתחות הענישה מהזמן הקדום ועד התקופה המודרנית, תוך דיון בהתפתחות העונשים והתפתחות מוסדות הענישה. בנוסף, אבחן את ההבדלים בין בתי הסוהר בתקופת המנדט הבריטי בישראל ובין מדיניות הכליאה כיום כולל שינוי בתפיסת האסיר שבאה ליד ביטוי בין שתי התקופות.
בחלק השלישי, אבחן את מטרות הענישה ודרכי הביצוע, אבחן את ההבדל בין נקמה לתגמול ואבחן את ההבדלים בין דרכי הענישה מבחינת תכלית, מסר חברתי והשלכות על האדם.
בחלק הרביעי אעסוק בסוגיות עכשוויות מתחום הפנולוגיה וביקורת אישית על סוגיות שונות מהענף – מה הסיבות לתפיסת ההבדלים בין עבריינות נשים לעומת עבריינות גברים, ביקורת כלפי הבחנה מגדרית בענישה וכן דיון בנושא חלופות מאסר בעידן המודרני.
העבודה מבוססת על 13 מקורות אקדמיים.

לחברה בתחום הסיעוד בדרוש/ה פיזיותרפיסט/ית בירושלים (220217)

התפקיד כולל:

לעבודה במחלקת שיקום הנותנת מענה לצרכים של מטופלים בקבוצת הגיל השלישי.

משרה מלאה .

דרישות:

תואר ראשון בפיזיותרפיה

יחסי אנוש טובים

דאגה לבריאותו ובטיחותו של המטופל

המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד

חושבים שמתאימים?

לחצו כאן עכשיו >>

להגשת מועמדות, יש להעביר קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com

- יש לציין ציפיות שכר

/ לחצו >>

נייר עמדה בנושא מתן הזדמנות לילדים בסיכון לעבריינות

 

סוג העבודה	עבודת גמר
מקצוע	חינוך, עבודה סוציאלית
מילות מפתח	בית המשפט לנוער, בני נוער, גיל ההתבגרות, דרכי טיפול, החמרת הענישה, מודל שיקומי, מידת הדין, מידת הרחמים, מכינה קדם צבאית, מניעת עבריינות, מתבגרים, מתבגרים עבריינים, נוער בסיכון, נייר עמדה, סיכון לעבריינות, עבר פלילי, עבריינות, עבריינות נוער, עובד חינוכי טיפולי, ענישה, קידום נוער, רצידיביזים, רצידיוויזם, שיקום, שיקום נוער, שפיטה
ציון	98
שנת הגשה	2024
מספר מילים	1214
מספר מקורות	5

תקציר העבודה

נייר עמדה בנושא מתן הזדמנות לילדים בסיכון לעבריינות
מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"

הנחיות:
במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה.
אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות).
יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה.
מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"

הנחיות:
במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה.
אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות).
יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה.

תרגיל בכתיבה מדעית - הצעת מחקר: כיצד נכות פיזית עקב אירוע מוחי משפיעה על הדימוי הגופני של הנפגע?

 

תקציר העבודה

א. מבוא
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום הנכות הפיזית – מטרת המחקר הנה לבחון כיצד נכות פיזית עקב אירוע מוחי משפיעה על הדימוי הגופני של הנפגע? במסגרת זו, בחרתי לבחון את הנכות הפיזית כגורם אשר משפיע על מידת הדימוי הגופני לאחר התרחשות אירוע מוחי. במהלך פרק זה, אנו נסקור את הנכות הפיזית הנגרמת כתוצאה מאירוע מוחי בהתאם לספרות המקצועית העומדת לרשותנו. דימוי גופני הנו הדימוי המנטלי אותו מחזיק האדם לגבי הגוף שלו. בנוסף, דימוי הגוף מושפע מגורמים כגון מידות הגוף, ערכים אסתטיים, אמונות לגבי אידאל היופי ואידאל היכולת הפיזית. לרוב, דימוי גוף פגוע הוא תוצר סביבתי – חברתי המדגיש ערכים כמו כושר ותפקוד גופני. במקרים בהם נגרמת נכות כתוצאה מאירוע מוחי או קטיעה, הדבר עלול להיתפס ככישלון. מאחר שדימוי הגוף, לפחות בחלקו, מבוסס על ההופעה הפיזית בפועל, הרי שהנכה צריך לשלב את הנכות בתוך הדימוי הכללי שלו. אירוע מוחי הנו גורם עיקרי לנכות בגיל המבוגר – כמחצית מהלוקים יישאו בנכות משמעותית כתוצאה מהאירוע המוחי. על פי טאוב, יוסוואט ופידיקיטי (Taub, Uswatte, & Pidikiti, 1999), אירוע מוחי הנו גורם מוביל לנכות בארצות הברית. האירוע המוחי גורם למוגבלות בניידות או להפרעות משמעותיות בתפקוד היום – יומי (גוטליב, קפניס, סיסטר, לפקין, מדבדב ובריל, 1997). גילם הממוצע של הנבדקים במחקרו של צור (2004) הנו 70.6 וכן, על פי גוטליב, קפניס, סיסטר, לפקין, מדבדב, בריל (1997) הוקמה אף מחלקה מיוחדת בבית חולים לגריאטריה המתמחה בטיפול לאחר ארוע מוחי. מדובר בשכבת גיל בו מתרחש מספר מקרים  לא קטן של אירועים מוחיים. קיים קושי לאדם הבוגר, ובעיקר לאדם מבוגר, להסתגל למוגבלות בתנועה ולחוסר התפקוד של גופו.
מבחינתם של גוטליב, קפניס, סיסטר, לפקין, מדבדב ובריל (1997) עולה, כי  73% מהנבדקים היו בעלי מגבלות בניידות, קרוב לרבע מהחולים, עם קבלתם לאשפוז במחלקה, לא יכלו לשמור על שיווי משקל בישיבה ו-71% לא הצליחו לשמור על שיווי משקל בעמידה.
נפגעי אירוע מוחי אופיינו בפגיעות נוספות, כגון הפרעות בבליעה, פגיעה בתפקודי התקשורת המילולית, בהמשך התפתחו דלקות בדרכי השתן בקרב שליש מהחולים, חמישית מהם פיתחו דיכאון שהצדיק טיפול תרופתי, כאבים בכתף המשותקת. 89% מהחולים נזקקו לסיוע או להשגחה במקלחת, כמחצית מהנבדקים נזקקו לעזרה בלבוש, 75% נזקקו לסיוע בשרותים ועוד. על פי צור (2004), ייעודו העיקרי של שיקום החולה הנכה הנו בכך שעם בסיום הטיפול ועם שחרורו של הנכה לביתו, הוא יהיה מסוגל להגיע לכושר הליכה חופשי או בעזרתו של אביזר סיוע לניידות ובמטרה להימנע מריתוק הנכה לכיסא גלגלים.
ממחקרו של צור (2004) עולה, כי גם לאחר שחולים נפגעי ארוע מוחי שעברו שיקום סבלו מבעיות כגון חוסר קואורדינציה בין שתי הרגליים, הפרעות בארגון החזותי – מוטורי, כפל ראייה (דיפלופיה) או חוסר יכולת להשתמש בהליכון רגיל בגלל שיתוק באחת מהגפיים העליונות. בנוסף, טונוס שרירים לקוי שנוצר ברגל המשותקת אינו מאפשר לנכה לשאת עליה את משקל גופו ולכן, הוא יהיה מוגבל לכיסא גלגלים. מוגבלות זו פוגעת ביכולת הניידות של הנכה בלבד, אלא גם פוגע בדימוי הגופני שלו. מסקירתם של טאוב, יוסוואט ופידיקיטי (Taub, Uswatte, & Pidikiti, 1999) את הספרות המקצועית עולה, כי מקור הטיפול בנפגעי אירוע מוחי נובעות ממחקר התנהגותי – ניורולוגי. ממחקרים הקיימים בספרות ובוצעו במהלך המאה ה-20 עולה, כי טכניקות טיפול התנהגותיות שיפרו באופן משמעותי קשיים בתפקוד המוטורי שנגרם כתוצאה מנזק ניורולוגי. על פי מחקרם של מוטין, קרן, ורינג (2001) עולה, כי לא הייתה משמעות סטטיסטית במחקר אותו ביצעו לסך הטיפולים שקיבל כל מטופל. עם זאת, נמצא קשר ישיר בין כמות הטיפולים בריפוי בעיסוק לבין השיפור בתפקודם של חולים שנפגעו כתוצאה מאירוע מוחי. למעשה, על פי מחקר זה, מטרת הטיפול השיקומי היא לאפשר לנפגע לתפקד באופן עצמאי במידה המרבית, זאת בשאיפה לשפר את איכות חייו של הנפגע עד לרמה המקסימלית. בכדי להגשים מטרה זו, יש לספק טיפול כוללני באמצעות צוות רב תחומי, להתאים את סוג ואופי הטיפול בהתאם לשיפור שחל בקרב החולה. על הצוות הרפואי להיות מורכב מרופאים ואחיות, קלינאיות תקשורת, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק ועוד. לג (Legg, 2004) בוחן במחקרו את השפעת שרות הטיפול השיקומי למטופלים נפגעי אירוע מוחי הנמצאים בקהילה. במסגרת הטיפול, נתנו שרותי פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק ושילוב של מטפלים מתחומים שונים. מהממצאים עולה, כי הטיפולים שיפרו את מיומנויותיו של המטופל בפעילויות היום יומיות.
מחקרים רבים אשר בחנו את הפגיעה הפיזית בחולים שעברו אירוע מוחי ושיקומם של חולים אלו לא בדקו מהו השפעתו של האירוע המוחי על הדימוי הגופני של החולה או מהו חלקו של הדימוי הגופני בהצלחת הליך שיקומו, זאת למרות שנסקרו לא מעט מחקרים שבדקו את הצלחת הליך השיקום בקרב נפגעי אירוע מוחי. מסקירת הטיפולים המרכיבים את הליך שיקומו של חולה שנפגע כתוצאה מאירוע מוחי עולה, כי מקובל לשלב גם פסיכולוגים וטיפול פסיכותרפי, אך לא צוינו פגיעות ספציפיות המאפיינות מטופלים אלו ובהם יש להתמקד. כפי שנאמר, טיפול משולב מכמה תחומים, כולל טיפול פסיכולוגי, עשוי לסייע לשיקום המטופל. יתכן, כי לבחינת תפיסת הגוף של מטופל שנגרמה לו נכות בעקבות אירוע מוחי השפעה רבה בהליך שיקומו וכן, הרחבת הידע הקיים בספרות בתחום עשוי להשפיע רבות ולתרום להליך השיקומי בטיפול וכן לתרום לייעול עבודתו של הטיפול הפסיכותרפי וצוות הפסיכולוגים. וכן, מאפיינים כגון גיל החולה, הנכות והמוגבלות בתנועה המאפיינת את מצבו וקשיי ההסתגלות האופייניים למצב החדש ניתן להניח, כי לנכות הפיזית שנגרמה כתוצאה מאירוע מוחי ישנה השפעה שלילית על הדימוי הגופני של הנפגע. לפיכך, עולה השאלה כיצד נכות פיזית עקב אירוע מוחי משפיעה על הדימוי הגופני של הנפגע? בהמשך, נציג הצעת מחקר בנושא.

רשת סיפור חוזר - רשת ספרים משומשים שכולם צריכים להכיר

רשת הספרים 'סיפור חוזר' היא רשת ספרים חברתית שמוכרת ספרים יד שנייה ב-20 שקלים מקסימום. בחנויות עושים שימוש חוזר בספרים משומשים, כאשר אוספים ספרים שאנשים שמביאים אותם לחנות ומוכרים אום מחדש ב-20 שקלים בלבד. על כך ספר שהבאת תקבל זיכוי בסך 5 שקלים על הספר הבא שתקנה. קנית 6 ספרים? קבל את השישי חינם - כלומר 6 ספרים במאה שקלים. כל הספרים בסיפור חוזר עולים 20 ₪ בלבד, אם כי ישנם ספרים שעולים 10 שקלים בלבד וכן, אם נתת ספר אחר במצב מכירה, הספר הבא שתקבלו יעלה לכם 15 שקלים בלבד.
מלאי הספרים מגוון וכולל יותר מ-300,000 ספרים מז'אנים שונים, כולל ספרי עיון אקדמיים, פרוזה, מתח, היסטוריה, היסטוריה ואנתרופולוגיה, טבע ובעלי חיים, גאוגרפיה וארכיאולוגיה, בריאות ורפואה, ביוגרפיה ותזונה, מדע בדיוני ופנטזיה, ילדים ונוער, רומן רומנטי, דתות ואמונות, מדע, פוליטיקה, חברה ומדינה, פסיכולוגיה, הגות ופילוסופיה, חינוך, כלכלה ומנהל עסקים, ביוגרפיה, דיאטה ותזונה, מטבח, הריון ולידה, מין וזוגיות, פנאי ותחביבים, אמנות, שירה ומחזות, צבא וביטחון ועוד.
יותר מכך, החנויות מהווים מרכז הכשרה לתעסוקה לאנשים המתמודדים עם חסמים תעסוקתיים. ההכשרה התעסוקתית השיקומית בסיפור חוזר מאפשרת התנסות ולמידה במיומנויות וכלים מקצועיים והזדמנות להסתגלות מחדש לשוק העבודה. ברשת מחזקים את ערכי השימוש החוזר הסביבתי, ומעודדים תעסוקה שיקומית משמעותית בקהילה. סיפור חוזר הינו מותג הכשרה בתוך קבוצת "שכולו טוב" העוסקת מאז שנת 2005 בהכשרה תעסוקתית בקהילה עבור אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים. הקבוצה מספקת שירותי שיקום למשרד הבריאות, ומהווה מסגרת שיקומית עבור כ-3,000 משתקמים בכל הארץ.
רשת סיפור חוזר פועלת ב-18 סניפים - 17 חנויות ספרים הפזורות ברחבי הארץ בערים באר שבע, אשקלון, רחובות, ירושלים, רמלה, תל אביב, רמת גן, חדרה, כפר סבא, חיפה, עכו ואשדוד, מרכז לוגיסטי, מרכז מבקרים ומוקד שירות לקוחות. בנוסף, ישנו אתר האינטרנט הגדול בישראל למכירת ספרים יד שנייה. לחנויות והאתר מתווספים קרוב ל-500 עמדות למכירה והשאלת ספרים בבתי עסק ברחבי הארץ כגון בתי קפה, מתחמי נוחות של חברות הייטק, מרפאות, בנקים ועוד. ובנוסף, הרשת מפעילה את פרויקט "ספרייה בתחנה" – פרויקט ספריות השאלה בתחנות רכבת ברחבי הארץ בשיתוף רכבת ישראל. ניתן לקרוא עוד על הפרויקט.
רוצים למסור ספרים? ברשת מקבלים את כל הספרים מלבד - אנציקלופדיות, מילונים, אטלסים, ספרי לימוד של בתי ספר (מקבלים רק ספרי לימוד אקדמאים) ומגזינים. על כל ספר שיימסר, נותנים ברשת שובר הנחה לרכישת ספר ב-15 ש"ח למימוש בחנויות סיפור חוזר. בכמות של 200 ספרים ומעלה - נציגי הרשת באים לאסוף מבית הלקוח בתיאום מראש מול שירות הלקוחות של הרשת. ניתן להביא ספרים (עד 100 ספרים) לכל החנויות ברשת בתיאום מראש מול החנות בטלפון 03-5341400. איסוף וסידור החנויות והעסקת העובדים מתבצעים בעזרת עמותת "שכולו טוב" המפעילה את "סיפור חוזר" – מיזם חברתי סביבתי לתעסוקה שיקומית לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים, דרך שימוש חוזר בספרים.
אז עדיין מתלבטים איזה ספר לקנות? עם מגוון ספרי יד שניה הגדול בישראל, תמצאו פה (כמעט) את הכל ורק ב-20 ש"ח!

שלוש סיבות למה לקנות בסיפור חוזר:
✔ מחיר נמוך ואחיד
✔ שומרים על כדור הארץ
✔ מלאי ענק עם ספרים שלא תמצאו בשום מקום אחר

מיכל החובשת משגיחה על מטופלים המאושפזים בבתי חולים - ניסיון והמלצות

נמצאת בשמירת הריון? אתה מאושפז בבית החולים בעקבות ניתוח? עברת תאונת דרכים וישנה הגבלה בתנועה? סבתא לא מרגישה טוב וזקוקה להשגחה צמודה בלילה? יולדת ומעוניינת שאתלווה אלייך ולרך הנולד?

אנחנו מלווים אתכם לאורך האישפוז, החל מהקבלה במיון, דרך מחלקות האשפוז השונות, כולל מחלקה פנימית, מחלקת שיקום, בתי חולים סיעודיים וגריאטריים, מחלקת יולדות, בתי חולים לילדים ופגיה ומחלקות אונקולוגיות.

שמי מיכל קורן ואני חובשת מד"א החל משנת 2005. ברשותי ידע אקדמי - תואר ראשון בקרימינולוגיה ותעודת פרופילאות. בנוסף, רכשתי הכשרה מעשית במצבים נפשיים וניסיון רב של סיוע למטופלים בהתמודדות עם מצבי לחץ והתקפי חרדה במסגרות שונות בהן עבדתי עד היום. ברשותי המלצות.  

כאמור, אני חובשת מקצועית, דוברת עברי ואנגלית שוטפת, ואני פנויה לעבודה פרטית בהשגחות פרטיות וליווי מטופלים המאושפזים בבתי חולים במחלקות שונות. ברשותי ניסיון כחובשת על האמבולנסים של מד"א, במרפאות פרטיות, במרפאות ציבוריות בבעלות המדינה, במסגרת מרפאות המספקות שירותי עזרה ראשונה לציבור הרחב וכן, ברשותי ניסיון של שנים בהשגחות פרטיות בבתי חולים ובהשגחה על חולים בעלי תחלואה כפולה.

אני מלווה את המטופלת או המטופל בגילאים שונים, החל מגיל ינקות ועד לגיל השלישי. ההשגחה רלוונטית למטופלים בעלי רמות תפקוד שונות המאושפזים בבתי חולים במחלקות שונות או במוסד שיקומי או סיעודי. במקרים חריגים, המטופל יקבל שרות השגחה אישי גם בבתי חולים כגון זיו בצפת, רמב"ם וסורוקה.

אזורי עבודה – מגדרה ועד חדרה, מיהודה ושומרון כולל ירושלים ועד לקו החוף מאסותא בדרום עד לניאדו ואף הלל יפה ומוסדות סיעודיים שונים. מיועד ל:

• נשים בהריון ולאחר לידה.
• חולים אונקולוגיים.
• 

  מטופלים הנמצאים בשיקום.
• מאושפזים גריאטריים וסיעודיים.
• מאושפזים אחרי ניתוח ועוד.
• סיוע במצבי לחץ וחרדה

מיכל (מייקי) קורן, חובשת מוסמכת. 
טלפון 054-7790549

חפשו בפייסבוק "מייקי חובשת פרטית בארועי ספורט ומשגיחה על מאושפזים"

ISAVTA, מטפלת סיעודית, השגחות בבתי חולים, אסותא, הדסה עין כרם, מיון, מחלקה פנימית, בית חולים מאיר, בית חולים איכילוב, מחלקת שיקום, מחלקה אונקולוגית, מטפלת זרה, בית חולים אסף הרופא, בית חולים סורוקה, נכה צה"ל, תאונת דרכים, בית חולים סיעודי, מעייני הישועה, בית חולים בלינסון, בית חולים דנה לילדים, בית חולים שניידר, בית חולים רוטשילד, בית חולים לניאדו, טרם איכילוב,

גלי עטרי - השיר שיביא לך אהבה

לא תפסיקי לקוות
איך תצליחי לשנות
את עצמך, לכסות בקולות אחרים
כאילו אין איזה דבר
שאת רוצה

את יודעת זה מזמן
כשהיית ילדה
שיחקת אחת
שלא צריכה ולא אכפת לה
מאף אחד
מאף אחד

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך שנדחקה
הזה מאז וזה עכשיו

את יודעת מה חסר
ותגלי איך
להביא את זה עכשיו
בשבילך
בשבילך

את רוצה לשיר את השיר
שיביא לך אהבה
להילחם במה שמפחיד אותך
תהיי חזקה
לבטא את השמחה שבך נדחקה
כאילו אין איזה דבר שאת רוצה

את רוצה לשיר את השיר...