מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום חמישי, 19 באפריל 2018

Phil Collins - Take Me Home (Official Music Video)








לפעמים, כשמצמידים אל מילים של שיר עם קונספט מסוים, לחן עם אווירה הפוכה, נניח שיר עם מילים עצובות אבל עם לחן אופטימי וקצבי, משמעותו המקורית של השיר מצליחה לקבל פרשנות שונה לחלוטין מההשראה הראשונה שהובילה ליצירת השיר. דוגמה לכך הנו השיר Take Me Home של פיל קולינס. (השיר בסוף פוסט , למקרה שבינתיים בא לכם לשים אותו ברקע ולהיזכר, בזמן שאתם ממשיכים לקרוא את העובדה הלא חשובה הזאת.)
רוב האנשים חושבים שהשיר המצליח הזה, משנת 1985, מדבר פשוט על אדם שחוזר הביתה, לא משהו מסובך. מן הסתם ההנחה הזאת מחוזקת על ידי הווידיאוקליפ המחוייך וסובב העולם, שקולינס צילם בלונדון, פריס, טוקיו, ניו-יורק, סידני, ברמן (גרמניה), ממפיס, לוס-אנג'לס, שטוקהולם, סן-פרנסיסקו, קמקורה (יפן), שיקגו, סיינט-לואיס, אוסטין.
אבל ממש לא.
בתוכנית VH-1 Storytellers מאפריל 1997, פיל קולינס מציין שהוא כתב ויצר את השיר על אדם במצוקה נוראית, שמאושפז במוסד לחולי נפש. קולינס הוסיף שלספר "קן הקוקיה" יש חלק בהשראה ליצירת השיר. המילים של השיר מסתדרות לפתע בסוג של קאבום! כשאתה קולט לפתע שהשיר הוא בעצם סוג של מותח, דרמתי, עצוב, משמעותי בהרבה, מאשר הנה תראו אותי, פיל קולינס, חורש ת'גלובוס וקצת מתגעגע הביתה כזה... במיוחד משפטי מפתח כמו:

- They don't tell me nothing
- There's a fire that's been burning right outside my door
- I've been a prisoner all my life
- Take me home 'Cause I don't remember

ע הרמז העבה ביותר שהווידיאוקליפ מספק לכך שמדובר במצב נפשי מגיע בסוף הקליפ, לאחר שאנו רואים את קולינס מטייל בעולם, הוא חוזר לביתו, יוצא מהרכב, מכריז לאשתו (תרגום חופשי) "מותק, אני בבית!", שומעים את אשתו (האמיתית בזמנו, אגב, ג'יל טייוולמן) שואלת אותו: "היכן היית? ארוחת הערב מוכנה כבר ממש מזמן!", הוא עונה לה: "אוהה, טוקיו, סידני, ניו-יורק, לונדון..." וג'יל מבטלת אותו מיד באומרה "נו, היית בפאב כאן למטה, הא?"
קצת קשה לזהות בשמיעה אגבית, אבל בין השאר, בקולות הרקע של הפזמון משתתפים לא אחרים מאשר האמנים סטינג ופיטר גבריאל (סולנה הראשון והמוערך של להקת ג'נסיס).
Take Me Home הוא השיר איתו פיל קולינס נהג לנעול את הופעותיו ברחבי העולם.
צריך הרבה יותר מפוסט אחד בבלוג כדי להצליח ולעבד את העשייה של האמן הנפלא הזה, שהנפש והגוף שלו נלחמות בשנים אלו להמשיך וליצור, למרות סימני הזמן והקילומטראז' שכבר מקשים עליו לא מעט.







Take that look of worry
I'm an ordinary man
They don't tell me nothing
So I find out what I can
There's a fire that's been burning
Right outside my door
I can't see but I feel it
And it helps to keep me warm
So I, I don't mind
No I, I don't mind
Seems so long I've been waiting
Still don't know what for
There's no point escaping
I don't worry anymore
I can't come out to find you
I don't like to go outside
They can't turn off my feelings
Like they're turning off a light
But I, I don't mind
No I, I don't mind
Oh I, I don't mind
No I, I don't mind
So take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
Oh Lord, 'cause I've been a prisoner all my life
And I can say to you
Take that…





2 תגובות: