מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מלים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מלים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 19 באפריל 2018

Phil Collins - Take Me Home (Official Music Video)








לפעמים, כשמצמידים אל מילים של שיר עם קונספט מסוים, לחן עם אווירה הפוכה, נניח שיר עם מילים עצובות אבל עם לחן אופטימי וקצבי, משמעותו המקורית של השיר מצליחה לקבל פרשנות שונה לחלוטין מההשראה הראשונה שהובילה ליצירת השיר. דוגמה לכך הנו השיר Take Me Home של פיל קולינס. (השיר בסוף פוסט , למקרה שבינתיים בא לכם לשים אותו ברקע ולהיזכר, בזמן שאתם ממשיכים לקרוא את העובדה הלא חשובה הזאת.)
רוב האנשים חושבים שהשיר המצליח הזה, משנת 1985, מדבר פשוט על אדם שחוזר הביתה, לא משהו מסובך. מן הסתם ההנחה הזאת מחוזקת על ידי הווידיאוקליפ המחוייך וסובב העולם, שקולינס צילם בלונדון, פריס, טוקיו, ניו-יורק, סידני, ברמן (גרמניה), ממפיס, לוס-אנג'לס, שטוקהולם, סן-פרנסיסקו, קמקורה (יפן), שיקגו, סיינט-לואיס, אוסטין.
אבל ממש לא.
בתוכנית VH-1 Storytellers מאפריל 1997, פיל קולינס מציין שהוא כתב ויצר את השיר על אדם במצוקה נוראית, שמאושפז במוסד לחולי נפש. קולינס הוסיף שלספר "קן הקוקיה" יש חלק בהשראה ליצירת השיר. המילים של השיר מסתדרות לפתע בסוג של קאבום! כשאתה קולט לפתע שהשיר הוא בעצם סוג של מותח, דרמתי, עצוב, משמעותי בהרבה, מאשר הנה תראו אותי, פיל קולינס, חורש ת'גלובוס וקצת מתגעגע הביתה כזה... במיוחד משפטי מפתח כמו:

- They don't tell me nothing
- There's a fire that's been burning right outside my door
- I've been a prisoner all my life
- Take me home 'Cause I don't remember

ע הרמז העבה ביותר שהווידיאוקליפ מספק לכך שמדובר במצב נפשי מגיע בסוף הקליפ, לאחר שאנו רואים את קולינס מטייל בעולם, הוא חוזר לביתו, יוצא מהרכב, מכריז לאשתו (תרגום חופשי) "מותק, אני בבית!", שומעים את אשתו (האמיתית בזמנו, אגב, ג'יל טייוולמן) שואלת אותו: "היכן היית? ארוחת הערב מוכנה כבר ממש מזמן!", הוא עונה לה: "אוהה, טוקיו, סידני, ניו-יורק, לונדון..." וג'יל מבטלת אותו מיד באומרה "נו, היית בפאב כאן למטה, הא?"
קצת קשה לזהות בשמיעה אגבית, אבל בין השאר, בקולות הרקע של הפזמון משתתפים לא אחרים מאשר האמנים סטינג ופיטר גבריאל (סולנה הראשון והמוערך של להקת ג'נסיס).
Take Me Home הוא השיר איתו פיל קולינס נהג לנעול את הופעותיו ברחבי העולם.
צריך הרבה יותר מפוסט אחד בבלוג כדי להצליח ולעבד את העשייה של האמן הנפלא הזה, שהנפש והגוף שלו נלחמות בשנים אלו להמשיך וליצור, למרות סימני הזמן והקילומטראז' שכבר מקשים עליו לא מעט.







Take that look of worry
I'm an ordinary man
They don't tell me nothing
So I find out what I can
There's a fire that's been burning
Right outside my door
I can't see but I feel it
And it helps to keep me warm
So I, I don't mind
No I, I don't mind
Seems so long I've been waiting
Still don't know what for
There's no point escaping
I don't worry anymore
I can't come out to find you
I don't like to go outside
They can't turn off my feelings
Like they're turning off a light
But I, I don't mind
No I, I don't mind
Oh I, I don't mind
No I, I don't mind
So take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
'Cause I don't remember
Take, take me home
Oh Lord, 'cause I've been a prisoner all my life
And I can say to you
Take that…





יום שבת, 21 במאי 2016

Depeche Mode - Enjoy the Silence





היום לפני 27 שנה (21.05.1989): דפש מוד מקליטים את "Enjoy the Silence", במסגרת האלבום Violator.
השנה מציין העולם 27 שנה ל-"Enjoy The Silence", מהשירים האלה שלא רק הפכו לאלמותיים מרגע שיצאו, אלא נדמה כי היו כאן מאז ומעולם. מרטין גור כתב המון שירים אפלים, אבל "Enjoy The Silence" הוא אחד מיוצאי הדופן של הלהקה. כלומר כן, דייב גהאן שר על אלימותן של המילים ומתאר כיצד הן חודרות בעדו, אבל הפזמון משכך את הדברים הקשים ברכות משובבת נפש: "כל מה שאי פעם רציתי, כל מה שאי פעם הזדקקתי לו, נמצא כאן בזרועותיי".
יש איזו איכות מענגת בשיר הזה, משהו שהופך אותו לחסין מפני מיאוס. הכל בו כה פשוט, הלחן, הדיוק, ועם זאת מדובר בהמנון נחקק. משהו בתקתוק של דפש מוד כלהקה הגיע כאן למיצוי. זו אמנם רחוקה מלהיות הפעם היחידה שזה קורה, אבל חברי הלהקה מתארים שינוי באופן העבודה שלהם שאיפשר גם לחברים שאינם מרטין גור מעורבות מוזיקלית גדולה יותר בפיתוח השירים. זה היה הסינגל השני מתוך אלבומם השביעי "Violator", שהגיע חודש אחרי כן ופתח עבורם דרכים חדשות.
"Enjoy The Silence" הפך לאחד השירים המצליחים ביותר של דפש מוד אי פעם, ואף הקנה להם אחיזה של ממש בארה"ב. יחד עם "Personal Jesus" שיצא לפניו, "Enjoy The Silence" תרם לכך ש-"Violator" היה האלבום הראשון שלהם שהצליח לחדור לעשרת הגדולים של המצעד האמריקאי. תהילתה של דפש מוד הפכה לכלל עולמית, והשיר עצמו חודש מאז על ידי עשרות אמנים. קשה עד בלתי אפשרי להפריד בין השיר לבין הקליפ שלו, שכמו רבים של הלהקה בוים על ידי אנטון קורביין. דייב גהאן נודד לכל אורכו כשהוא עוטה גלימת מלך, כתר לראשו וכיסא מתקפל בידו, מחפש מקום לנטוע בו את מושבו. מבקש רק ליהנות מהשקט. באופן אירוני, השיר הזה הקנה להם בדיוק את ההפך.


Lyrics:

Words like violence
Break the silence
Come crashing in
Into my little world
Painful to me
Pierce rightthrough me
Can't you understand
Oh my little girl

All I ever wanted
All I ever needed
Is here in my arms
Words are very unnecessary
They can only do harm





יום שבת, 22 בפברואר 2014

עדיף לשנוא או לא לאהוב?






טרמינולוגיה או המשגה הנה תחום חשוב ביותר בתחום העיסוק שלי. המושגים והמלים בהם אנחנו בוחרים להשתמש ולהתנסח קובעים את המציאות. את התלמידים שלי חינכתי להגיד 'לא אוהבים' במקום 'שונאים' בגלל הקונוטציה השלילית והקשה של השנאה. עדיף לא לאהוב ובכל זאת לבטא את המילה אהבה מאשר לבטא מילה חריפה כמו שנאה ולטעון שאני עושה דבר כזה שלילי. כך, אופן הביטוי המילולי שלנו יוצר מציאות. ממש כמו בתאוריה אפקט הפרפר.
כך הדבר גם לגבי כל מה שפטריוטי בישראל - לא ניתן להתייחס אל האזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים כאל שטחים כבושים, אפילו לא כאל שטחים או כאל פלסטין. מדובר באזור של ארץ ישראל ששוחררה משלטונו של גורם עוין. אי אפשר להתייחס אל ירושלים כאל שטח כבוש על ידי מדינת ישראל. גם רמת הגולן אינה כבושה. מדובר באזורים משוחררים, ששוחררו משלטון עויין וכיום יש בהם חופש - חופש ביטוי, חופש דת, חופש פולחן, חופשי להיות עם בארצנו.
אי אפשר גם לכנות את יהודה ושומרון כ'גדה מערבית'. נכון, מדובר בגדה המערבית לירדן. אבל לא מתייחסים לחופי תל אביב כאל חופיו המזרחיים של הים התיכון. בכך שנמנעים מלהשתמש בביטוי 'יהודה ושומרון', למעשה, מבטלים את הקשר בין העם היהודי לארץ ישראל. הרי מקורו של העם היהודי משבט יהודה שישב, איך לא, בהרי יהודה. כשקוראים למתיישבים באזורים אלו 'מתנחלים', למעשה, יוצרים קונוטציה שלילית כאילו מדובר בטפילים, לא שונים מפרעושים או קרציות. לכן, לא מדובר במתנחלים, אלא במתיישבים, בחלוצים, לא פחות.
שקר שחוזרים עליו מספיק פעמים הופך בדעת הבריות לאמת. כשנפסיק להשתמש בשקר הערבי / שמאלני 'פלשתינה' (שמה הלועזי של ארץ ישראל), שאר השקרים של הערבים / שמאלנים (כיבוש, יהדות = גזענות, הגדה, אפרטהייד....) יחשפו. כך, ונזכה בחירות על שטחי ארץ ישראל המערבית (ירושלים, יהודה ושומרון והגולן). 

איזה ביטויים נוספים אנחנו צריכים לעודד ו
איזה ביטויים להכחיד מהעולם?