השפעת תחושת סיפוק הצרכים של המורה על תחושת מסוגלתו העצמית לשלב תלמידים לקויי למידה בכיתה הרגילה

 

ראשי פרקים 

הקדמה א 

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 תהליכי מוטיבציה                     1.1.1 מהי אוטונומיה?
                    1.1.2 מהי שייכות?
                    1.1.3 מהי מסוגלות עצמית?

2
4
4 5
            1.2 ילדים לקויי למידה
6                   1.2.1 מהי לקות למידה?
6
                  1.2.2 סקירת דרכי טיפול נפוצים 9
                  1.2.3 שילובם של תלמידים לקויי למידה במערכת החינוך 9
          1.3 תפיסתו של צוות בית הספר כלפי סוגיית שילובם של תלמידים לקויי למידה
1 1
                1.3.1 תפיסתם של מורים כלפי השילוב תלמידים לקויי למידה בחינוך הרגיל
1 1
               1.3.2 מהו חלקה של הנהלת בית הספר בשילובם של לקויי למידה?
12
פרק 2 – מתודולוגיה
1 4
            2.1 אוכלוסיית מחקר
1 4
            2.2 כלי המחקר
1 4
            2.3 הליך
1 5
פרק 3 – הצעה לניתוח נתונים
1 6
סיכום
1 7
מקורות
1 8
נספחים

 הקדמה 

אלוהים יקר, כל כך קשה לי מבחוץ הכל בסדר, אבל…
האותיות נכתבות לי הפוך, הקריאה שלי מבולבלת, אני יודע הכל אבל התשובה לא יוצאת לי מהפה, הכל נופל לי מהידיים כולם חושבים שאני לא רוצה.
לא מבינים שאני לא יכול עזור לי להיות כמו כולם זוהי תפילתו של הילד לקוי הלמידה, כפי שהופיעה בפרסומים של אגודת ניצן. ואני ניסיתי להבין אותו. בבית הספר בו אני מתנסה, נחשפתי לזעקתן של תלמידות לקויות למידה לאור הקשיים עמן הן נאלצות להתמודד. הדבר מניע אותי לבחון את המהות של לקויות למידה ובכך, הסיוע שאוכל לספק יהיה יעיל יותר

.
תקציר 

"מה אני יודע על כאבך? מה אתה יודע על כאבך?
מתי ניסיתי לעזור לך, באמת ובתמים, באמת?
מה אני יודע על כאבך? מה אתה יודע על צערי?” (נתן זך, “השיר על הזמיר")

 במסגרת עבודה זו נדון בסוגיה אחת מני רבות מתחום הנעת עובדים – יישומה של תאוריית הצרכים במסגרת עובדי ההוראה בבית הספר. סוגיה זו עשויה להשפיע רבות על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של המוטיבציה לתחושותיו ועמדותיו של המורה כלפי תלמידים לקויי למידה והן כגורם המסביר את יעילות עבודתו. במסגרת זו נשאלת השאלה, האם סיפוק צרכיו של המורה באמצעות מדדי אוטונומיה, שייכות ומסוגלות, משפיעים על תחושת המסוגלות שלו כלפי שילובם של תלמידים לקויי למידה בכיתה רגילה? בנוסף, האם הדבר משפיע על עמדות המורים כלפי שילובם של תלמידים לקויי למידה בכיתה רגילה? בהמשך העבודה אנסה לסקור על פי הספרות מהם תהליכי מוטיבציה, תוך התמקדות בשלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים כפי שהוגדרו על ידי דסי וראיין (Ryan & Deci, 2000). מטרת העבודה הנה לבחון את השפעת רמת המוטיבציה של המורה, כפי שבאה לידי ביטוי באמצעות תחושת סיפוק הצרכים, על  מסוגלותו העצמית בנוגע לשילובם של תלמידים לקויי למידה בכיתה הרגילה. לשם כך, במסגרת הפרק הראשון לבחון את הגורמים המעורבים  – במסגרת סקירת תהליכי המוטיבציה אציג את שלושת הצרכים. בהמשך, אציג בקצרה את סוגיית הילדים לקויי הלמידה, תוך התמקדות בהפרעת ריכוז וקשב. לבסוף, אנסה להציג את שילובם של תלמידים לקויי למידה במסגרת החינוך הרגיל וכן, כיצד צוות בית הספר תופס את עניין השילוב. לבסוף, אציג הצעת מחקר שיש לבצע, כאשר נבחרו והותאמו לצורך המחקר ארבעה שאלונים שיחולקו בקרב מחנכות באולפנה בדרום הארץ.
אוכלוסיית מחקר  – 
8 0% מהמורות המחנכות כיתה רגילה באולפנה ובכיתתן מעל ל-15 תלמידות.
כלי המחקר – שאלון נתונים דמוגרפים – נכתב על ידי המחברת ועוסק באיסוף מידע אישי ; שאלון עמדות – עוסק בתפיסת הקשיים והיתרונות בשילובם של ילדים עם לקויות בו השתמשו במחקרם של הוצלר, גפני וזך (2005) שהותאם למחקר. השאלון מורכב מהיגדים התומכים או מתנגדים לשילוב ; שאלון תחושת מסוגלות עצמית במשימות פותח במיוחד עבור מחקרם של הוצלר, גפני וזך (2005) וכולל תרחישים קצרים המבוססים על תיאורי מקרה שכיחים בתחום השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך ; שאלון הבודק את סיפוק הצרכים של המורה – מבוסס על שאלון אח"מ מורים המועבר באופן מקוון על ידי משרד החינוך מאז מרץ 2006. הליך – באולפנה לומדות כ-850 תלמידות וכולל גם שלוש כיתות המיועדות לתלמידות לקויות למידה. יש להעביר את השאלונים ל-80% מהמחנכות של הכיתות הרגילות בבית הספר המחנכות בכיתה שאינה כיתה המוגדרת ללקויות למידה ושבכיתתן לומדות מעל ל-15 תלמיד. לנבדקות יוסבר באמצעות מכתב המבקש ממנה להשתתף במחקר ולמלא את השאלונים באופן אנונימי וכנה. בהמשך, יוצגו 3 שאלונים המורכבים מ-14 עד 15 פריטים סגורים בכל שאלון ובודק את משתני המחקר. עם סיום איסוף השאלונים, יתבצע ניתוח סטטיסטי לנתונים, יתבצע דיון ויוסקו מסקנות בהתאם.