נשים מוכות כתופעה חברתית

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בעבודה, בממן, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים להפיץ שאלון או לאתר מקורות? תקועים עם הסטטיסטיקה? סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים
 
1 . מבוא
1
2. דיון     2.1 מקור התופעה של נשים מוכות
2
2     2.2 היקף התופעה בתרבויות שונות – נתונים סטטיסטיים
3     2.3 סוגי אלימות     2.4 חקיקה 5
7
3 . Case Study – חקר מקרה של אישה מוכה בחברה סגורה (החברה הדתית)
8
4 . סיכום
1 1
5. ביבליוגרפיה
1 2
                       
1 . מבוא
במה שונה המין האנושי משאר מיני החיות?
התשובה האחת הנראית לנו הנה שכלו ותבונתו. אלו הן מקורות כוחו וייחודו של האדם, מכאן תרבותו, לשונו, כושר המצאתו, פקדיו ואמונותיו.
כיום, אין ספק כי אישה אינה חסרה התכונות השכליות אשר מייחדות את המין האנושי. עם זאת, החברה עדיין שופטת אותה בתרבויות רבות, בדתות שונות ובארצות, בצורה שונה לפי תפקידה הביולוגי ולא על פי ערכה ומשקלה כאדם. צרכים, אשר נקבעו כנורמות בשחר התרבויות, עדיין מעיקים על מעמדה של האישה ומקצרים בזכויותיה. זאת למרות הדעות הקדומות, לפיהן הנשים הנן בחזקת "אדם" – אף הן נחנו בשכל ובתבונה והם בעלות רצון, יכולת וזכות להשתמש בתכונותיהן אלו ולהפעילם לתועלתן, להנאתן ולתועלת החברה והנאתה ממש כגברים. גברים, החוששים מאובדן נוחיות ומתחרות, ואף נשים, הנהנות ממצב תלות של "עבד נרצע" שכל דרכיו עם דאגת האדון, מקפידים לשמר על נורמות אלו לתועלתם של המין האנושי (אלוני, 1976).
מכאן עולה הבעיה של נשים אשר זקוקות לחברה שלמה שתקבע להן מה מותר ומה אסור, אשר תקבע גורל שלם של אישה ומתייחסת אליה כאל ייצור חלש שאינו מסוגל לשרוד ללא הגבר. אחת מהבעיות, אשר בפניהן על האישה לעמוד, הנה בעית האלימות. נשים רבות נחשפות לאלימות מדי יום מצד הגבר השליט.
אשה מוכה הנה אשה שבן זוגה פעל כלפיה בדרך המוגדרת בעבירת תקיפה. נשים אלו מוכות מבחינה פיזית, נפשית, כלכלית וחברתית. הן חיות מתחת לעולם הקורבנות ושומרות על כך בסוד (שטיינר, 1990). המונח השגור "נשים מוכות" מרמז על התעללות המתבטאת באלימות גופנית. אולם, העינוי הפסיכולוגי הנו שכיח באותה המידה והוא חמור אליה אף יותר. עינויין של הנשים בידי בן זוגן לובש צורות רבות. לכותרות מגיעות הטרגדיות המשפחתיות, כאשר מאחורי רובן – לפחות, עומד גבר.
מבדיקה של מאגר "נתוני יסוד" על הפונים לשרותי הרווחה ברשויות המקומיות נמצא, כי תחום האלימות במשפחה בכלל ובין בני הזוג בפרט, לא קיבל, בדרך כלל, רישום ייחודי ונבלע לתוך פרקי בעיה אחרים, כגון "יחסי אישות מעורערים" – מסתבר, כי התופעה נבלעת ואינה נרשמת באופן מפורש בתיקיהם של הפונים לשירותים אלו ולכן, לא ניתן להסתיע בהם בלבד למטרות הערכתה של היקף התופעה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1998) – על סמך הערכות חלקיות וכן, נסיונות השוואה למדינות מערביות נוספות – מעריכים כי יש היום 150,000 – 200,000 נשים מוכות בישראל. כלומר, כל אשה שביעית בישראל הוכתה לפחות פעם אחת בחיי נישואיה על ידי בן זוגה – כל אישה שביעית! – אך 18 אלף תלונות בלבד מוגשות מדי שנה למשטרה בנושא. בישראל קיימים 11 אלף מקלטים לנשים מוכות ו-19 מרכזים למניעת אלימות – אך במהלך שנת 1999, ניתן סיוע ל-54 נשים בלבד! רק אחוז אחד מכלל הגברים המכים משתתף בסדנא לגנילה מאלימות, לרוב על פי צו שופט כתחליף למאסר. פרוייקטים דומים קיימים גם בבתי כלא (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1998 ; קרופרו וישראל, 1999).
בהמשך, אנו נדון בתופעת הנשים במוכות – בהיקף התופעה, ממדיה, נדון בסוגי האלימות כלפי נשים – קרי, התעללות פיזית, נפשית ואף מינית וכן, פגיעה ברכוש. בנוסף, נדון בחקיקה הקשורה לאלימות וזכויות הנשים. בנוסף, אנו נציג כמקרה מחקר את מקרה האלימות כלפי הנשים בחברה הדתית, המייצגת חברה סגורה – חברה שמרנית, הרואה בגירושין מעשה של הרס חברתי ובקידום מעמד האישה כסכנה מוחשית להסדרים חברתיים הכרחיים .
 

עבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל

 

פרו סמינריון בנושא –
הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

שם הקורס: ח
מספר הקורס:
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אלימות ואלימות מינית כנגד גברים
1.1.1 אלימות ואלימות מינית – הגדרה
1.1.2 אלימות מינית כלפי גברים – סטטיסטיקה והשפעות נפשיות
2
2
3
1.2 אלימות מינית כלפי גברים בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 עבירת אינוס לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.2 אונס לעומת מעשה סדום על פי החוק הישראלי
5
פרק 2 –עבירת אינוס – משפט משווה : שיטת המשפט בקנדה
7
פרק 3 – דיון ומסקנות
8
סיכום
10
מקורות
11

תקציר
כל החבר’ה הביעו צער שכל הסיפור שהסתבך
וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך
כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה (כל החבר’ה, יהלי סובול)

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבירות המין מההיבט המשפטי – מהו הדין הרצוי והדין המצוי בהתאם לשיטת המשפט הישראלי בנוגע לאינוס גבר? במסגרת זו, אבחן את שיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בעבירות אונס ותקיפה מינית כנגד גברים ונשים כקורבנות העבירה, תוך השוואה לשיטת המשפט הקנדית.
תחילה, אגדיר את האלימות והאלימות מינית כנגד גברים כתופעה חברתית וכן, אציג את הסטטיסטיקה וההשלכות של תקיפה מינית על גברים כקורבן. בנוסף, אבחן את עבירות האונס והתקיפה המינית כנגד גברים כקורבן בהתאם לשיטת המשפט הישראלי רואה את האונס ואת התקיפה המינית. בהמשך, אבחן את החוק הקנדי בנוגע לעבירות תקיפה מינית כנגד גברים בקנדה. לצערי, לאור האופי המצומצם של העבודה, לא אוכל לעסוק בסוגיה בהרחבה.

זו לא בדיוק העבו

הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

 

פרו סמינריון בנושא –
הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

שם הקורס: ח
מספר הקורס:
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אלימות ואלימות מינית כנגד גברים
1.1.1 אלימות ואלימות מינית – הגדרה
1.1.2 אלימות מינית כלפי גברים – סטטיסטיקה והשפעות נפשיות
2
2
3
1.2 אלימות מינית כלפי גברים בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 עבירת אינוס לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.2 אונס לעומת מעשה סדום על פי החוק הישראלי
5
פרק 2 –עבירת אינוס – משפט משווה : שיטת המשפט בקנדה
7
פרק 3 – דיון ומסקנות
8
סיכום
10
מקורות
11

תקציר
כל החבר’ה הביעו צער שכל הסיפור שהסתבך
וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך
כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה (כל החבר’ה, יהלי סובול)

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבירות המין מההיבט המשפטי – מהו הדין הרצוי והדין המצוי בהתאם לשיטת המשפט הישראלי בנוגע לאינוס גבר? במסגרת זו, אבחן את שיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בעבירות אונס ותקיפה מינית כנגד גברים ונשים כקורבנות העבירה, תוך השוואה לשיטת המשפט הקנדית.
תחילה, אגדיר את האלימות והאלימות מינית כנגד גברים כתופעה חברתית וכן, אציג את הסטטיסטיקה וההשלכות של תקיפה מינית על גברים כקורבן. בנוסף, אבחן את עבירות האונס והתקיפה המינית כנגד גברים כקורבן בהתאם לשיטת המשפט הישראלי רואה את האונס ואת התקיפה המינית. בהמשך, אבחן את החוק הקנדי בנוגע לעבירות תקיפה מינית כנגד גברים בקנדה. לצערי, לאור האופי המצומצם של העבודה, לא אוכל לעסוק בסוגיה בהרחבה

הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

 

פרה סמינריון : הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

פרו סמינריון בנושא –
הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

שם הקורס: ח
מספר הקורס:
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אלימות ואלימות מינית כנגד גברים
1.1.1 אלימות ואלימות מינית – הגדרה
1.1.2 אלימות מינית כלפי גברים – סטטיסטיקה והשפעות נפשיות
2
2
3
1.2 אלימות מינית כלפי גברים בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 עבירת אינוס לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.2 אונס לעומת מעשה סדום על פי החוק הישראלי
5
פרק 2 –עבירת אינוס – משפט משווה : שיטת המשפט בקנדה
7
פרק 3 – דיון ומסקנות
8
סיכום
10
מקורות
11

תקציר
כל החבר’ה הביעו צער שכל הסיפור שהסתבך
וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך
כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה (כל החבר’ה, יהלי סובול)

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבירות המין מההיבט המשפטי – מהו הדין הרצוי והדין המצוי בהתאם לשיטת המשפט הישראלי בנוגע לאינוס גבר? במסגרת זו, אבחן את שיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בעבירות אונס ותקיפה מינית כנגד גברים ונשים כקורבנות העבירה, תוך השוואה לשיטת המשפט הקנדית.
תחילה, אגדיר את האלימות והאלימות מינית כנגד גברים כתופעה חברתית וכן, אציג את הסטטיסטיקה וההשלכות של תקיפה מינית על גברים כקורבן. בנוסף, אבחן את עבירות האונס והתקיפה המינית כנגד גברים כקורבן בהתאם לשיטת המשפט הישראלי רואה את האונס ואת התקיפה המינית. בהמשך, אבחן את החוק הקנדי בנוגע לעבירות תקיפה מינית כנגד גברים בקנדה. לצערי, לאור האופי המצומצם של העבודה, לא אוכל לעסוק בסוגיה בהרחבה.

לרכישת העבודה

פרדוקס האמנים האונסים מטעם עיתון הארץ

את הטקסט המדהים לעיל  תוכלו לקרוא ממש עכשיו בעיתון "הארץ" שיצא הסופ"ש. בעקבות הפרסום של סוף השבוע בעיתון הארץ, להלן דברים חדשים שלמדתי מעיתון הארץ בסוף השבוע:
1) אין נשים אמניות, כי בשביל אמנות אמיתית אין מנוס מלהיות אנס נערות.
2) אייל גולן הוא אמן.
3) בני ציפר מבין באמנות.
4) סתיו שפיר לא זורמת.
5) סתיו שפיר לא זורמת 2 (יש מאמר נוסף בנושא).
6) חיקוי של בחורה עם השתלחות לגבי הנאתה מאלימות מינית, הוא צחוק לא מזיק, שמקובל בכל מקום. אל תהיו כבדות.
7) כולנו לא זורמות (חוץ מאלה שמחויבות לאמנות ומבינות בדיחות).
8) לאנסים ולהוגי האונס של הארץ, יש משהו חזק על שוקן, והם יעבדו שם עד יום מותם, ואז יורישו את המשרה.
9) או שהוא פשוט מאמין באונס בעצמו, בכל לבו, ועל כן מקדם אותו.
10) תשובות 8 ו-9 עלולות להסתמן לעתים כאותה תשובה עצמה. אל תיפלו לזה חס וחלילה. מה, הוא אמן?

לפעמים קשה להאמין שמה שקראת כרגע בעיתון אכן נכתב ופורסם בו - בסיומו של שבוע שבו קצין בכיר בצה"ל נחקר בחשד לביצוע אונס ושוטר חשוד בניצול מיני וסחיטה של נערה בת 17, מציע לנו הפובליציסט הבכיר של עיתון "הארץ", בני ציפר, להקריב את גופן ובריאותן הנפשית של נשים צעירות על מנת להבטיח את המשך קיומה של היצירה האמנותית (!!), "עם כל הצער שהדבר עלול להסב להן", ולמרות ש"חייהן אולי נפגעו"... התחרפנות מערכת העיתון וכותביו עדיין נמשכת ומתפרסת על פני שנים.
אנחנו כבר לא שואלים כיצד קורה שעיתון הארץ מאפשר פרסומם של דברי תועבה כאלה. כבר אין לנו ציפיות מהעיתון של אנשים-שלא-ברור-עם-מה-הם-חושבים. אין ממש סיבה להמשיך לקרוא עיתון שנותן במה להתבטאויות גועליות ופוגעניות כגון אלו של אחד מכותביו "הבכירים", ושממשיך לתת במה גם ליצחק לאור שכנגדו הצטברו עדויות רבות של נשים על הטרדות ותקיפות מיניות. מלבד הדהומניזציה הבוטה כלפי נשים והזילזול הבלתי יאמן בפגיעה שהן עוברות, ציפר גם מעליב את הגברים: האם הם "מוכרחים" לנצל נשים צעירות כדי להמשיך את תהליך היצירה שלהם כאמנים?? אלו אמירות עלובות ונלוזות שאנו מקווים שכל גבר בר- דעת יתנער מהן ויגנה אותן בכל פה. הבוז לך ציפר!

לצד הטקסט המציע לך ולי כנשים להוריד את הראש ולתת לאמנים להטריד אותנו, לפגוע בנו ולאנוס אותנו בשם היצירה (?!?!?!) תוכלו למצוא את תמונתו של יצחק לאור, כתב בעיתון "הארץ", שמעל לחמש נשים דיווחו שלאור תקף אותן תקיפות מיניות בחומרות שונות. לאור עדין כותב ב"הארץ" - מסתבר שחמש נשים זו לא סיבה מספיק טובה לשלוח אותו הביתה לכתוב למגירה. ובכלל, עיתון הארץ הנו עיתון לאנסים שוכבים, ועל כך מעידות הפרסומות מטעם המערכת. זו לא התחרפנות של עיתון הארץ וזו לא התחרפנות של בני ציפר. זו מדיניות עקבית של עיתון הארץ ורשת שוקן וזו עמדה עיקבית שמבטא בני ציפר. אחד הפטרונים של יצחק לאור לצד עמוס שוקן. 25% ממניות עיתון הארץ נמצאות באחזקתו של אדם, אלפרד נבן-דומון, מנהלו הנוכחי של הקונצרן "דומונט-שאוברג", שלגבי משפחתו אונס יהודיות אינו פשע כי יהודים אינם ממש בני אדם אלא גזע נחות. אביו של אלפרד נבן-דומון, ד"ר קורט נבן-דומון, היה חבר במפלגה הנאצית החל משנת 1937 וקיבל עיטור כבוד ממשרד התעמולה הנאצי באוגוסט ‭.1944‬ מדובר באחת ההוצאות לאור הפרטיות היחידות שעבודתן לא נאסרה תחת הנאצים. למעשה, מ‭'34-‬ הם היו חלק מהמשטר הנאצי ותמכו במעשיו.
מבצע ביטול מנויים של הארץ מתחדש בימים אלו - מנויי הארץ, התקשרו למערכת ובטלו את הזרמת כספכם למימון דהומינזציה נגד נשים. יותר מכך, עוד לפני ההתקשרות בין הצדדים, מאמרי המערכת בעיתון הארץ מעבירים את אותם המסרים המועברים בעיתון דר שטרימר, באופן המבצע בהומניזציה ליהודים, לחרדים, לישראלים, לציונים ועוד.
אה, גם אסא כשר מסכים איתי ומראה את הדרך בה הוא הגיע להבנה שגדעון לוי, המככב בעיתון הארץ, משקר כשהוא טוען שערבים פליטים מגוש עציון - סבו של אסא כשר קנה מהם את האדמות של גוש עציון.

מטרידים מינית? אל תתרבו!

יש לי חלום - שנשים יפסיקו לשפוט נשים שהוטרדו מינית או נאנסו ואפילו אזרו אומץ להתלונן אחרי מספר שנים כמו שנהוג בתרבות האונס. זה דורש שינוי חינוכי ותרבותי. אנחנו נשים שרוצות שיפסיקו להתנהג כלפינו באלימות מינית באמצעות מהפכה חברתית וחינוכית. עד אז, נשים נאלצות לפגוש את השטן ולהסתכל לו בלבן של העיניים. חלק מאשימות את עצמן. כולן מתמודדות באומץ.
באמת שאתן צודקות שהטרידו אתכן מינית ופגעו בכן. אני רק אומר שאם הייתן נשארות במקום שלכן, במטבח, זה לא היה קורה. וזה העולם בו בנות צריכות לגדול. כשגברים מרשים לעצמם הכל, בכל מקום. מה כל כך מסובך במילה לא?
אז איך לקבל הסכמה מרצון?

צריך להעביר את משה איבגי משפט שדה

פרשת ההטרדות המיניות של שחקן התאטרון השמאלני - הזוי משה איבגי, שהתחילה בחשיפה הראשונית של 6 מתלוננות נגדו, דבר שהוביל לחשיפת מקרים נוספים מעוררת סערה. כל המתלוננות מעידות שהוא תקף אותן כשהוא החדיר את הלשון שלו לגרון שלהן. איבגי כמובן מכחיש, מחר והוא מודע לכך שהתעשיה תמשיך לשתף פעולה ותתמוך בו כמו שתמכה בו עד עכשיו. זה לא מונע ממנו להתלונן על כך שהוא עובר משפט שדה ולהזדרז לשכור את שרותיו של עורך הדין הפלילי - יוקרתי ציון אמיר.. הוא מאשים את המצב בו הוא נמצא בטרור פמיניסטי ולא בגלל שביצע הטרדות מינית, נישק נשים צרפתית בניגוד לרצונן ומאוחר יותר פעל לפיטוריהן מההפקה.
אחת השחקניות שהוטרדו על ידי גברים מהסוג של משה איבגי, שרון זליקובסקי, הסכימה להחשף וכתבה:

"יש משהו כפייתי בגברים מהסוג הזה. מביא בחילה. יכולה לזהות את הסוג הזה אפילו מרחוק..
תמיד מותר להם לגעת,לחמוד, לדרוש, להימרח עליך בלי שום התרעה ואם לא תסכימי ותשימי גבול ברור, הוא ומקורביו ינסו לגרום לך להרגיש אשמה, זונה, מתלוננת שווא ולכי תוכיחי שדברייך הם הם האמת לאמיתה.
אני כאישה עובדת, שחקנית, מנחה, כבר הייתי מותשת לגמרי..
...״הוא יודע שהתלוננתי. הסוכנת שלי דיברה איתו.
הוא גרם לזה, שאף אחד לא מדבר איתי באולפן. תחושה של בדידות . את לבד מול המערכת המכוערת הזאת. כזאת כפיות טובה. אני יכולה להרגיש את העיניים שלו בגב שלי מחפשות שאמעד או אעשה איזושהי טעות.
הוא מגייס את עובדיו שהולכים שבי אחריו, ושם לך מלכודות העיקר שהוא ייצא ללא פגע (הרי כבר מישהי בעבר התלוננה עליו) ממש ״שה תמים״ ויפנה אלי כמובן את כל האשמה. יגיד לכולם, שאני מדמיינת..
מן משחק אגו שכזה רק כי לא רציתי להיות איתו.
כבר לא הייתה לי ברירה.
ימי הצילום עבורי נהיו בלתי נסבלים .
פניתי לסוכנות שייצגה אותי אז. התלוננתי והתחננתי לעזרה. אך לצערי דברי לא נלקחו ברצינות הנדרשת. וחודשיים שכבר עובדת בפחד גדול. בלתי נסבל.
הוא אמר להם שאני ממציאה... שאני קפריזית... הדף סופג הכל. גם שקרים.
הייתי מגיעה לצילומים רועדת מפחד, ללא שינה ובמקום להתמקד בפאן המקצועי ובתוכן שהעברתי הייתי עסוקה באיך לשרוד את יום הצילומים הזה בלי התמוטטות עצבים.
בסוף לקחתי עורך דין, אילו עוד אופציות היו לי כדי להגן על עצמי?!
פיטרתי את הסוכנת. זו היתה דקירה בחזה. מדהים שאיך שהייתי זקוקה להגנה מהסוכנת שלי חברת ההפקה פתאום היתה חשובה יותר והרי יש להם עוד כמה וכמה עבודות משותפות. פשוט לא כדאי לה..
..."הדיונים שנתיים עם המפלץ הזה לא שווים את עוגמת הנפש שתעברי״ אמר לי העורך דין. ״שנתיים של דיונים והשמצות בשביל 70 אלף ש״ח?! תחשבי אם זה שווה לך?!״
והאמת שרק המחשבה לפגוש בו בבתי משפט ממשיך לשקר ולצפות שוב בפרצופו האפל היתה תמונה קשה עבורי.
עזבתי. נשארתי ללא עבודה.
לא נותרה לי ברירה. הייתי חייבת להציל את עצמי. זה לא היה שווה את הבריאות הנפשית שלי.
ללא זכויות.
ללא פיצויים.
ללא תודה ועם לב כואב.
פגועה עד עמקי נשמתי.
שבת שלום"

אני שומעת את סוללת המסנגרים על משה איבגי בימים האחרונים, ואני מתפוצצת. אלברט אילוז, אריה מוסקונה - אתם רציניים?? זה ממש לא קשור לעניין הגדרות חוקיות. זה קשור להתנהגות שכבר לא מוכנים לקבל. תפנימו, על הרבה פחות מזה אנשים הלכו הביתה. הרי הבנאדם עצמו אומר שלא התכוון לפגוע ושהחיים שלו נהרסו. ומה עם החיים של הנפגעות? לך הביתה איבגי.
למרות שגורמים בתעשייה טוענים כי התנהגותו של איבגי הייתה ידועה ברמה כזו שאף הייתה אמורה להתפרסם כתבה בנושא באתר וואלה, אך היא נגנזה. הציבור מוסיף חטא על פשע, כאשר מעבירים ביקורת על המתלוננות והן מותקפות. מי שפותחת את הפה, תפוטר מיידית ולא תועסק יותר, מאחר והיא מוגדרת כעובדת בעייתית שלא רק נמנעת מלהסכים להטרדות, אלא דווקא בגלל שלטענת המעסיקים, היא מנענעת את הספינה. בכך, המעסיקים נותנים לגיטימציה להמשך ההתנהגות של מטרידים ותוקפים כדוגמת משה איבגי, מאחר ולא ננקטים כל סנקציות כנגד אנשים כמותו ומעסיקים ממשיכים להעסיק אותו. מופעלת דינמיקה של השתקה.
כשהמעסיק צריך לטפל בתלונה על הטרדה מינית, הוא פועל בהתאם לאינטרסים שלו - לפטר את המתלוננת ולהגן על התוקף או המטריד, למרות שידוע שהיא דוברת אמת. הוא רוצה שקט תעשיתי, ועובדות שמתלוננות על הטרדה מינית או תקיפה לא מאפשרות שקט תעשייתי. לכן, קל לבחור לפטר אותם במקום לעשות את המעשה המוסרי והנכון. לכן, למי ששואל מהו האינטרס של נשים שעברו תקיפה מינית או הטרדה מינית לחשוף את מקרה התקיפה או ההטרדה ברשת החברתית אך לא להתלונן על המקרה במשטרה? אז זהו, שמדובר בשאלה מיותרת. במקרים רבים, כמו גם במקרה של איבגי, נשים אלו פוטרו לבקשת איבגי המטריד, מאחר והן לא נכנעו לו ולא שתפו פעולה. במקרה של איבגי אף טוענים שמדובר ב"חיסול פוליטי" לאור דעותיו ההזויות של איבגי. חשוב לציין שכדי להשיג עבודה בתאטרון, על השחקן לבטא דעות שמאלניות קיצוניות. למעשה, אם רוצים בישראל תפקידים בהפקות תאטרון, סרטים וסדרות ולהנחות תוכניות, יש דעות שאסור להביע מהצד הימני של המפה הפוליטית.
בהמשך, למוטרדת או למותקפת אין אינטרס להתלונן במשטרה, מאחר והחוקרים לא יטרחו לחקור ותיק החקירה יסגר תוך פחות מ-24 שעות בטענה של "חוסר אשמה", "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור". התיק ייסגר מבלי שיבוצע דבר לחשיפת האמת. הדבר היחיד שיהיה בתיק זה העדות של המתלוננת. לא יטרחו אפילו לתשאל עדים, כל זאת בניגוד לסעיף 3 לפקודת המשטרה.

גם אם התיק ייחקר על ידי המשטרה ויגיע לפרקליטות, הוא לא יגיע לבית המשפט, מאחר והפרקליטים עובדים על אחוזי הצלחה. מצבה הנפשי של המתלוננת לא תמיד מזהיר בעקבות מכבש הלחצים מצד הסובבים להפסיק את התהליך. הדבר מפחית משמעותית את הסיכוי להצליח בתביעה ולהשיג הרשעה. וגם אם התיק יגיע למשפט, השופט יתקוף אותה אישית, יחד עם עורכי הדין שלו. קרי, מערכת המשפט יתייחסו אליה כאל האדם שעומד כאן למשפט בכוונה תחילה ובניגוד לכל הליך תקין. ואם מערכת האכיפה והמשפט לא מטפלים בנושא כראוי, אז למה שהמעסיק יבחר לפעול בדרך הנכונה והמוסרית ויפעל לפיטוריו של המטריד?
אם כך, מה האינטרס של אישה שנפגעה להרוויח מחשיפה בתקשורת וברשתות החברתיות של מעשה פלילי ולא מוסרי כזה אותו ביצע אדם מפורסם, וחזק ומקושר כמו משה איבגי? היא מרויחה ממש שום דבר. התוצאה האפשרית הכמעט יחידה מבחינתה היא שהיא זו שתואשם ב"שיימינג" ובכך ש*היא* זו שהורסת את החיים *שלו*. יש סיכוי גבוה שיגידו שהיא "פיתתה אותו", "ניצלה אותו כדי להתקדם" או סתם "לא הבינה את הסיטואציה", וסיכוי גבוה ביותר שבכלל יקראו לה שקרנית. אבל המתלוננות נגדו פוטרו מיד לאחר מקרי התלונה ולא כולן התלוננו. הן פוטרו בגלל שלא שיתפו איתו פעולה ולא איפשרו לו להטריד אותן מינית או לתקוף אותן בניגוד לרצונן.
ומה יש למטרידים למיניהם להרוויח מחיזוק הנראטיב לפיו נשים שמתלוננות הן שקרניות? הם מרויחים הכל.
למעשה, כנראה הסיבה שהתגובה הכי נפוצה שאני מקבלת בכל פעם שאני מדברת נגד מטרידנים ותוקפים מינית ומגנה על מתלוננות או כאלו שמדווחות על הטרדה ותקיפה מבלי ללכת למשטרה, היא הטענה של תופעת "תלונות השווא" של נשים כלפי גברים. אז הנה, לבקשת הקהל, אני מתייחסת - אין "תופעה" כזאת של תלונות שווא. מספר תלונות השווא של נשים נגד גברים הוא זעום, אפסי ושולי לחלוטין, כמעט ולא קיים, בטח לעומת כמות הנשים שלא מעזות בכלל להתלונן.
רוצים נתונים? בבקשה – 3 כתבי אישום בלבד מוגשים כל שנה בממוצע נגד נשים בגין תלונת שווא, בכל סוגי העבירות (ולא בהכרח רק בעבירות של אלימות מינית). על פי מידע שחשפה עמותת "אחת מתוך אחת", בשנים 2012-2014 הוגשו בסך הכל 182 כתבי אישום על תלונות כוזבות, 9 מתוכן בלבד נגד נשים והיתר נגד גברים. והנה עוד נתון - סקר של הלמ"ס מראה ש-98% מנפגעות הטרדה מינית לא מעזות להתלונן במשטרה. איך יעזו כשהמשטרה עצמה נגועה בתרבות מחרידה של אלימות מינית? כששופטים מטיחים בפניהן שהן "לא נראות כמו מישהי שהוטרדה, אלא כמו מישהי שעושה שימוש במיניות שלה"? כשחשיפה של התלונה שלהן בציבור – כפי שקרה עכשיו למי שהתלוננה נגד התיאטרון של איבגי – הופכת אותן אוטומטית לשרמוטות שקרניות?
ועוד הערה, גם על משה איבגי וגם בעקבות ההחלטה של המשטרה אתמול לסגור את התיק נגד סילבן שלום - החוק מכיר בחסמים העצומים שעומדים בפני אישה שנפגעה מינית ובקושי הגדול להתלונן, ולכן הוא מחייב חקירה של העדויות גם ללא תלונה. זה צריך להיות המקרה הפעם, ובטח שזה צריך להיות המקרה כשמדובר בשר לשעבר, שאסור שההתפטרות שלו מהממשלה תפטור אותו מאחריות משפטית.
שיח "תלונות השווא" משרת מטרה מאוד ברורה – להפחיד ולהשתיק את מי שנפגעה באמת ולהפוך את המלחמה שלנו נגד אלימות מינית מכל סוג ל"מאבק של נשים נגד גברים", במקום פשוט למאבק אנושי. והעובדה שנשים לא מתלוננות היא לא הוכחה לכך שהן לא באמת נפגעו, היא ההוכחה שזה עובד.






משה איבגי הוא פרזנטור של המשרד לאיכות הסביבה ומקבל מאות אלפי שקלים בשנה על עבודתו. בנוסף, הוא עובד במספר תאטראות שממומנות בכספי המסים. המסים שלי משלמות לו את המשכורת. אני מצפה מהמשרד לאיכות הסביבה ומהתאטרונים המעסיקים אותו לפטר את משה איבגי לאלתר.
אז הנה השחקנית שרון זליקובסקי שבאומץ לב העזה להתלונן על גברים מהסוג של משה איבגי ופוטרה בעקבות כך מההפקה. לאחר שהפרשה התפוצצה ונשים נוספות שעבדו עם איבגי והוטרדו מינית על ידו דווחו על כך, גם היא נחשפת, מספרת כיצד הוטרדה מינית וכיצד התפוטרה לאחר שהתלוננה על ההטרדה ובעקבות כך הוחרמה על ידי הצוות ועברה התנכלויות. הגיע הזמן לעשות בו סיכול ממוקד.