סיפור העליה שלך מברית המועצות בתקופת גיל ההתבגרות מעניין אותי לצורך מחקר

 

אני סטודנטית לתואר שני בקרימינולוגיה קלינית באוניברסיטת בר־אילן, ועורכת מחקר לתזה בנושא תפיסות כלפי טיפול פסיכותרפי בקרב בני דור 1.5 יוצאי ברית המועצות לשעבר בישראל, עם רקע של התנהגויות סיכון בגיל ההתבגרות

אם עליתם לישראל בגיל ההתבגרות (12–18) והיו בתקופה הזו התנהגויות או חוויות “על הגבול” (סיכונים, גבולות, חיפוש עצמי וכו’) – אשמח ממש שתשתתפו.

ראיון אנונימי, נעים ולא שיפוטי, אפשר גם בזום - המייל לתאום ראיון הוא Lola.Vapniarski@gmail,com 

נערות בסיכון – ניתוח מקרה של מתבגרת החוסה בבית השנטי

 

וכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 גיל ההתבגרות
2              1.2 מיהו נוער בסיכון?

3                    1.2.1 נערות בסיכון
4                    1.2.2 טראומה מינית ופוסט טראומה 5
     1.2.3 ילדי משפחות חד הוריות וילדים יתומים
6 פרק 2 – תאור המקרה וניתוחו 7
2 .1 מקרה הבוחן 7
2 .2 ניתוח מקרה הבוחן 7
פרק 3 -דיון 9
סיכום
1 3
מקורות
1 4

תקציר 

"This girl I know needs some shelter / She don't believe anyone can help her / She's doing so much harm, doing so much damage / But you don't want to get involved. You tell her she can manage / And you can't change the way she feels / But you could put your arms around her / I know you want to live yourself / But could you forgive yourself / If you left her just the way / You found her " (Tracy Thorn/Massive Attack – Protection) 

המוות הנו תופעה טבעית והכרחית המלווה את חיינו, מאחר ומדובר בסיום הבלתי נמנע של כל חי. פרחים נובלים וכך גם עצים. כלבים וחתולים נפטרים, וכך גם אנשים. המוות הנו, בנוסף, תופעה שלאנושות אין עליה שליטה. למרות פענוחן של סודות רבים ואחרים של הטבע על ידי האנושות, אין בידנו מענה לתעלומות המוות. לכן, אדם הניצב מול תופעה זו חש חסר אונים, חרדה רבה ומנסה להתמודד בדרכים שונות. במסגרת זו, ייבחנו מאפיינים שונים שעלולים להציב בסיכון את המתבגרים החשופים להם. ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים שאינם מהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכון, כגון מתבגרים הגדלים במשפחות חד הוריות, אך מדובר במאפיינים המשפיעים על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד. בנוסף ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים המהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכונם של המתבגרים, כגון מתבגרים שחוו משבר וטראומה על רקע תקיפה מינית, מאחר מדובר במאפיינים ברי השפעה על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערים בסיכון – ניתוח מקרה בוחן של מתבגרת החשופה לסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות במאפיינים ובהתנהגויות שונות המתבטאים באורח חייה ובהיסטוגרפיה של המתבגרת כפי שמתואר במקרה הנדון. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מיידית, מאחר ושיהוי בטיפול במתבגרים אלו עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן. 

נייר עמדה בנושא טיפול נכון במתבגרות ומתבגרים בעלי הפרעות אכילה כחלופה לאישפוז במחלקה להפרעות אכילה

 

מקצוע	חינוך, עבודה סוציאלית
מילות מפתח	אכילת יתר, אנורקסיה, אנורקסיה נברוזה, אשפוז כפוי, בולימיה, בולימיה נברוזה, בולמוס אכילה, בני נוער, בריאות הנפש, גיל ההתבגרות, דיאטה, דרכי טיפול, הפרעה בדימוי גוף, הפרעה נפשית, הפרעות אכילה, הפרעות נפשיות, הקאות, הקאות יזומות, הרגלי תזונה, הרעבה עצמית, ויקטימולוגיה, חלופת אישפוז, טיפול בטראומה מינית, טראומה בילדות, טראומה מינית, מודל שיקומי, מחלקה להפרעות אכילה, מערכת בריאות הנפש, משרד הבריאות, מתבגרות, מתבגרים, נוער בסיכון, נייר עמדה, עבריינות, עבריינות מין, עובד חינוכי טיפולי, פגיעה מינית, פגיעות מיניות, פגיעות מיניות בילדות, פעילות גופנית מופרזת, קידום נוער, שיקום, שיקום נוער, תזונה, תזונה נכונה, תמותה, תקיפה מינית, תת משקל
ציון	98
שנת הגשה	2024
מספר מילים	1247
מספר מקורות	4

תקציר העבודה

נייר עמדה בנושא טיפול נכון במתבגרות ומתבגרים בעלי הפרעות אכילה כחלופה לאישפוז במחלקה להפרעות אכילה
מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"

הנחיות:
במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה.
אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות).
יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה.
מטלה מסכמת בקורס "עיצוב תפיסת תפקיד של עובד חינוכי-טיפולי בקידום נוער"

הנחיות:
במסגרת המטלה עליכם לבחור סוגיה שמעניינת אתכם מתוך כלל הסוגיות שעלו בשיעורים במהלך סמסטר ב' ומופיעות בטבלה מטה, ולכתוב על סוגיה זו נייר עמדה.
אורך נייר העמדה לא יעלה על 2 עמודים (לא כולל רשימת מקורות).
יש להתבסס על 5-10 מקורות בעת כתיבת נייר העמדה, ולצרף את הרשימה בסוף נייר העמדה.

שימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בקרב בני נוער ובניית תוכנית גמילה לאוכלוסייה זו

 

תוכן עניינים
    מבוא –
1 פרק א' – הגדרות והסברים – ·   

     הגדרת ההתמכרות – ·      

  גיל ההתבגרות – הגדרה –
2
2
3 פרק ב' –  גיל ההתבגרות ומאפייניו –
4 ·        התפתחות ביולוגית –
4 ·        התפתחות פיזיולוגית –
4 ·        התפתחות קוגניטיבית – 5
·        התפתחות חברתית – 5
פרק ג' – הטיפול בהתמכרויות בקרב בני נוער – · 

       ההיבט הביולוגי – ·    

    ההיבט הפסיכולוגי – ·    

    ההיבט המשפחתי – ·     

   ההיבט החברתי – 7
  7
7
8
8 סיכום – 9
ביבליוגרפיה –
1 0            

                 מבוא
בעיית ההתמכרות לחומרים פסיכו – אקטיביים מצויה כיום במקום מרכזי ביותר בחיי החברה של הנוער בעולם בכלל ובישראל בפרט. תופעת ההתמכרות מעוררת חשש, כיוון שהיא מעידה על ויתור, לכאורה, של המתמכר על ערכיו, על דרכי התנהגותו הקודמים ועל חלקים בסיסיים באישיותו – כלומר, חירותו כאדם.
תופעת השימוש לרעה בסמים בקרב בני נוער אינה חדשה. אולם, החמרת התופעה ותפוצתה, הן מבחינת טווח הגילאים הפוחת והולך והן מבחינת מגוון הסמים המסוכנים אשר מגיעים לידי בני נוער בשנים האחרונות, הן אשר מציבות בפני הגורמים המטפלים בעיה חברתית מדרגה ראשונה שיש להתמודד עמה. בני הנוער נחשפים לעיתים קרובות לתופעת השימוש בסמים – והפיתוי הנו רב מסיבות רבות, כגון מידע מוטעה לגבי הסמים וכדומה. גיל ההתבגרות הנו גיל רצוף תהפוכות ואמביוולנטיות – גורם המגביר את הסיכוי, הרצון והשימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים.
אין תשובות ברורות לשאלת התפוצה והשכיחות של השימוש בסמים ובאלכוהול במגזרים השונים או לאפיוני השימוש והקשריו. השימוש בחומרים חוקיים (סיגריות ומשקאות אלכוהוליים) בקרב בני נוער בישראל עולה על השימוש בחומרים בלתי חוקיים, והשימוש בחשיש עולה על השימוש בחומרים בלתי חוקיים אחרים. היקף השימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בקרב תלמידים בישראל נמוך בהשוואה לאוכלוסיות מקבילות של תלמידים במדינות מקבילות וכן, השימוש אינו נפוץ בצורה שווה בקרב המגזרים השונים של הנוער בישראל, כאשר הנו עולה בקרב בני נוער בעייתי (נערים במצוקה, מנותקים או במוסדות) על השימוש בקרב הנוער הלומד, תופעה שאינה ייחודית לישראל (ברנע, צ. 1995). מממצאי סקר שנערך לאחרונה על ידי הרשות למלחמה בסמים עולה, כי בשנה שחלפה כ-10% מבני הנוער (בני 12 – 18) עשו שימוש בלתי חוקי בסמים, בתרופות, במשקאות אלכוהוליים ובסיגריות.
כ-5% מבני הנוער עשו שימוש בסמים "קשים"; כ- 57% מהם שותים משקאות אלכוהוליים; 21% מעשנים סיגריות. השימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים גבוה יותר בקרב הבנים מאשר בקרב הבנות. בהשוואה בין סקר זה לקודמו, אשר נערך בשנת 1995, מצביע על גידול מובהק בשיעור הצריכה של משקאות חריפים ושל יין (בר – המבורג, 2000).
התמכרותם של מתבגרים מעוררת חשש אינה אלא לנוכח גילו הצעיר, כיוון שעדיין לא פיתח מנגנוני התמודדות יעילים דיים להתמודדות מול העולם, אשר יאפשרו לו להיחלץ מהמלכודת (אפטר, הטב, ויצמן, טיאנו, 1999). כמו כן, בעיני הוריו של המתבגר – המתמכר, נתפסת ההתמכרות כציון גנאי להם עצמם, ולעתים אף כאות קלון אשר דבר במשפחה כולה – המעידים על חינוכה, על כושר עמידותה ועל שורשיה.
בה בעת, גיל ההתמכרות הנו גיל שבו סכנת ההתמכרות גדלה, היות ומדובר בגיל של מרדנות, גיל שבו דווקא כל הדברים אסורים, הנתפסים כמאיימים על השליטה ההורית, נחווים כמלהיבים. הצעיר בגיל זה מעמיד את הייחודיות, העצמאות והפרטיות כערך עליון לפיכך, פעמים רבות הוא אינו מאפשר להורה כל גישה לענייניו ומותיר אותו מודאג וחרד.
קיימת חשיבות רבה להפעלת תוכניות מניעה ראשוניות בגילאים מוקדמים, מכיוון שאנו מדברים על "מניעה" ובכדי שהיא תהיה יעילה ותשיג את מטרתה, חשוב שהיא תעשה בגיל צעיר. ככל שעולה רמת תוכנית המניעה, עד לכדי תוכנית המניעה השלישונית (גמילה מהתמכרות) כך השפעתה ויעילותה פוחתים ותוצאותיה טובות פחות.
בעבודה זו אפרט את מאפייניו של גיל ההתבגרות מההיבטים ההתפתחותיים השונים אשר מאפיינים אותו בזמננו, אציג את בעיית ההתמכרות בקרב בני גיל ההתבגרות וכן אפרט את המיוחדות של ההתמכרות בגיל ההתבגרות לעומת גיל הבגרות ומדוע קיים צורך בתוכנית גמילה ייחודית והתייחסות מיוחדת וייחודית אל המתבגר. כמו כן, אציע מאפיינים לתוכנית טיפולית אשר תתאים לצרכיו המיוחדים של המתבגר.
 

עבריינות מבית שמקורה בתא המשפחתי – המשפחה כגורם לעבריינות של בני הנוער

 

מבוא

3 חלק 1 – סקירה תיאורטית 5
א. משפחה 5
ב. גיל ההתבגרות 7
חלק 2 – מאפייני התא המשפחתי
8 א. מצב סוציו – אקונומי במשפחה
8 ב. סדר הלידה במשפחה 9
ג. מספר הנפשות במשפחה 9
ד. תא משפחתי חריג
1 0 חלק 3 – מאפייני היחסים בתא המשפחתי – משפחות בהן קיים פוטנציאל גדול יותר לעבריינות נוער
1 1
א.
האווירה המשפחתית
1 1
ב. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות נוקשים וכפייתיים
1 1
ג. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות רופפים עד כדי דחייה וחוסר קשר
1 2
ד. משפחות בעלות פתולוגיה משפחתית
1 3
סיכום
1 5
ביבליוגרפיה
1 7
מבוא
המצווה החשובה מכל ביהדות – כפי שהיא מתבטאת בחג הראשון של עמנו, הנה "והגדת לבנך…". רבותינו ראו בחינוך וביחסי אבות – ובנים את בסיס הקיום היהודי. קשר זה אינו אמור רק לאפיין או אינו אמור רק להטיב לתא המשפחתי בלבד, כיון שזהו הגורם והסיבה לבריאות חברתית ולשימור הקשר בין העם לאלוקיו. אחד מהדוגלים בגישה זו הנה ר' סעדיה גאון, כאשר נשאל מהו הזמן המתאים לחינוך הילד, השיב – "עשרים שנה לפני היוולדו" (קיצור שולחן ערוך , 1973).
ישנו ביטוי השגור בפינו, כי האדם נולד בגדר "טבולה ראסה" – לוח חלק, ובהחלט בכוחה של הסביבה, בעיקר התא המשפחתי, לעצב אותו. למסגרת המשפחתית  יש כר נרחב לפעולה בנושא החינוך למניעת עבריינות, ובכוחו ובאחריותו לטפל בנושא. המשפחה הנה היחידה החברתית הבסיסית והקטנה ביותר והיא זו, אשר קובעת את הרקע הכלכלי והחברתי של הילד, כמו גם את תכונותיו התורשתיות. בנוסף, המשפחה הנה בעלת תפקיד מרכזי בתהליך החברות של הצאצא – קרי, תהליך בו רוכש הילד את הערכים, הנורמות ודפוסי ההתנהגות אשר נהוגים בחברה. הבית והמשפחה, אל תוכם גדל הילד, אינם רק הבסיס ממנו הוא שואב רגשות וגישות לחיים, כי אם גם את רוב חרדותיו וסטיותיו. לכן, ישנה חשיבות רבה לשוני המבני של התא המשפחתי לבין משפחות אחרות .
בהמשך העבודה, ננסה להראות בעזרת התיאוריות, כי מקובל כיום להניח שתופעות האלימות בקרב בני נוער קשורות לא רק לפרט, אלא גם לסביבה החברתית. עוד ב-1897 טען דיורקהיים, כי מערכת חברתית שאינה נותנת דמות מספקת של הנחיות נורמטיביות להתנהגות ולאינטראקציה חברתית, הנה פוטנציאל לגורם פתולוגי. עם פיתוח הנחה זו, החוקרים טוענים כי בכל התמודדות יש מידה מסוימת של תמיכה חברתית, ובכל אינטראקציה יש צורך במידה מסוימת של ניבוי תגובות הזולת. חוסר האונים עלול לנבוע מחוסר היכולת להשיג עזרה על ידי אינטראקציה חברתית, מכיוון שאין הפרט יודע לאן לפנות או אינו יודע למה לצפות. מבנה חברתי לקוי עלול ליצור תת תרבות בעלת תמיכה חברתית נמוכה, אשר תוביל לליקויים ביכולת ההתמודדות של הפרט ותגרום לרגישות יתר, לחרדה. מצב כזה עולה כאשר יש חוסר ודאות בערכים ובנורמות, כפי שמתרחש במהלך תקופות מעבר בחיים, כמו בהתנהגות.
דרכי החינוך הנן ביטוי מעשי של ערכי ההורים ועמדותיהם כלפי החיים בכלל והשקפותיהם על הורות וילדים בפרט. אלא שלמסקנות הנפשיות שאליהן מגיעים הילדים בהשפעת דרכי החינוך אין בהכרח קשר לכוונה המקורית של ההורים והתוצאות, לעתים, אינן ברות תיקון. כאשר אנו עוסקים בחינוכם של ילדים קטנים, על הפיקוח החברתי להיות בידיו של ההורה – הוא אשר מעצב ומלמד את הילד את ההתנהגויות הרצויות, אשר ישמשו את הילד בעצמו בעתיד, לכשיגדל. בעבודתנו ננסה להראות כיצד המשפחה עשויה להשפיע על התנהגותם של החברים בה ונשאל – האם המשפחה מהווה גורם כלשהו בהתפתחותה של התנהגות עבריינית בקרב צאצאיה? בנוסף, ננסה לבדוק כיצד במסגרת, אשר אמורה להיות כה חמה ותומכת, אנו מוצאים בקיעים רבים כל כך ובמקום לשמר את ילדיה, היא דוחפת אותם אל עבר תרבות רעה? בהמשך, אנו נדון במשפחות בעלות מאפיינים שונים – אותם נחלק לגורם החברתי – חיצוני (כלכלי) – ממאפייני התא המשפחתי ולמאפייני היחסים במשפחה. אנו נסביר את תפקידה של המשפחה בתהליכי הסוציאליזציה של המתבגר וכיצד היא "תורמת" לעבריינות של צאצאיה – הן כאשר מדובר ממשפחות בעלות מצב כלכלי ירוד והן כאשר המשפחה היא מהמעמד הסוציו – אקונומי בינוני – גבוה.

עבריינות מבית שמקורה בתא המשפחתי – המשפחה כגורם לעבריינות של בני הנוער

 

תקציר העבודה

עבריינות מבית שמקורה בתא המשפחתי – המשפחה כגורם לעבריינות של בני הנוער תוכן עניינים
מבוא

3 חלק 1 – סקירה תיאורטית 5
א. משפחה 5
ב. גיל ההתבגרות 7
חלק 2 – מאפייני התא המשפחתי
8 א. מצב סוציו – אקונומי במשפחה
8 ב. סדר הלידה במשפחה 9
ג. מספר הנפשות במשפחה 9
ד. תא משפחתי חריג
1 0 חלק 3 – מאפייני היחסים בתא המשפחתי – משפחות בהן קיים פוטנציאל גדול יותר לעבריינות נוער
1 1
א.
האווירה המשפחתית
1 1
ב. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות נוקשים וכפייתיים
1 1
ג. קשר בין הורים לילדים המאופיין בגבולות רופפים עד כדי דחייה וחוסר קשר
1 2
ד. משפחות בעלות פתולוגיה משפחתית
1 3
סיכום
1 5
ביבליוגרפיה
1 7
מבוא
המצווה החשובה מכל ביהדות – כפי שהיא מתבטאת בחג הראשון של עמנו, הנה "והגדת לבנך…". רבותינו ראו בחינוך וביחסי אבות – ובנים את בסיס הקיום היהודי. קשר זה אינו אמור רק לאפיין או אינו אמור רק להטיב לתא המשפחתי בלבד, כיון שזהו הגורם והסיבה לבריאות חברתית ולשימור הקשר בין העם לאלוקיו. אחד מהדוגלים בגישה זו הנה ר' סעדיה גאון, כאשר נשאל מהו הזמן המתאים לחינוך הילד, השיב – "עשרים שנה לפני היוולדו" (קיצור שולחן ערוך , 1973).
ישנו ביטוי השגור בפינו, כי האדם נולד בגדר "טבולה ראסה" – לוח חלק, ובהחלט בכוחה של הסביבה, בעיקר התא המשפחתי, לעצב אותו. למסגרת המשפחתית  יש כר נרחב לפעולה בנושא החינוך למניעת עבריינות, ובכוחו ובאחריותו לטפל בנושא. המשפחה הנה היחידה החברתית הבסיסית והקטנה ביותר והיא זו, אשר קובעת את הרקע הכלכלי והחברתי של הילד, כמו גם את תכונותיו התורשתיות. בנוסף, המשפחה הנה בעלת תפקיד מרכזי בתהליך החברות של הצאצא – קרי, תהליך בו רוכש הילד את הערכים, הנורמות ודפוסי ההתנהגות אשר נהוגים בחברה. הבית והמשפחה, אל תוכם גדל הילד, אינם רק הבסיס ממנו הוא שואב רגשות וגישות לחיים, כי אם גם את רוב חרדותיו וסטיותיו. לכן, ישנה חשיבות רבה לשוני המבני של התא המשפחתי לבין משפחות אחרות .
בהמשך העבודה, ננסה להראות בעזרת התיאוריות, כי מקובל כיום להניח שתופעות האלימות בקרב בני נוער קשורות לא רק לפרט, אלא גם לסביבה החברתית. עוד ב-1897 טען דיורקהיים, כי מערכת חברתית שאינה נותנת דמות מספקת של הנחיות נורמטיביות להתנהגות ולאינטראקציה חברתית, הנה פוטנציאל לגורם פתולוגי. עם פיתוח הנחה זו, החוקרים טוענים כי בכל התמודדות יש מידה מסוימת של תמיכה חברתית, ובכל אינטראקציה יש צורך במידה מסוימת של ניבוי תגובות הזולת. חוסר האונים עלול לנבוע מחוסר היכולת להשיג עזרה על ידי אינטראקציה חברתית, מכיוון שאין הפרט יודע לאן לפנות או אינו יודע למה לצפות. מבנה חברתי לקוי עלול ליצור תת תרבות בעלת תמיכה חברתית נמוכה, אשר תוביל לליקויים ביכולת ההתמודדות של הפרט ותגרום לרגישות יתר, לחרדה. מצב כזה עולה כאשר יש חוסר ודאות בערכים ובנורמות, כפי שמתרחש במהלך תקופות מעבר בחיים, כמו בהתנהגות.
דרכי החינוך הנן ביטוי מעשי של ערכי ההורים ועמדותיהם כלפי החיים בכלל והשקפותיהם על הורות וילדים בפרט. אלא שלמסקנות הנפשיות שאליהן מגיעים הילדים בהשפעת דרכי החינוך אין בהכרח קשר לכוונה המקורית של ההורים והתוצאות, לעתים, אינן ברות תיקון. כאשר אנו עוסקים בחינוכם של ילדים קטנים, על הפיקוח החברתי להיות בידיו של ההורה – הוא אשר מעצב ומלמד את הילד את ההתנהגויות הרצויות, אשר ישמשו את הילד בעצמו בעתיד, לכשיגדל. בעבודתנו ננסה להראות כיצד המשפחה עשויה להשפיע על התנהגותם של החברים בה ונשאל – האם המשפחה מהווה גורם כלשהו בהתפתחותה של התנהגות עבריינית בקרב צאצאיה? בנוסף, ננסה לבדוק כיצד במסגרת, אשר אמורה להיות כה חמה ותומכת, אנו מוצאים בקיעים רבים כל כך ובמקום לשמר את ילדיה, היא דוחפת אותם אל עבר תרבות רעה? בהמשך, אנו נדון במשפחות בעלות מאפיינים שונים – אותם נחלק לגורם החברתי – חיצוני (כלכלי) – ממאפייני התא המשפחתי ולמאפייני היחסים במשפחה. אנו נסביר את תפקידה של המשפחה בתהליכי הסוציאליזציה של המתבגר וכיצד היא "תורמת" לעבריינות של צאצאיה – הן כאשר מדובר ממשפחות בעלות מצב כלכלי ירוד והן כאשר המשפחה היא מהמעמד הסוציו – אקונומי בינוני – גבוה.