תוכנית גמילה לבני נוער - הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע.

 

שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים) בגיל ההתבגרות הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע.
ניתוח תוכנית טיפול                          

             תוכן עניינים
1. מבוא

2 . היסטורית טיפולי הגמילה בישראל
3 . הקהילה הטיפולית לנוער במלכישוע
4 . הגדרתה של הקהילה הטיפולית, מטרותיה, עקרונותיה, מאפייניה 

5. הגישה הטיפולית בקהילה מהיבטים שונים

 ·        ההיבט ההתנהגותי

 ·        ההיבט הקוגניטיבי

 ·        ההיבט הפסיכו דינמי

 ·        תיאורית "יחסי האובייקט"

 ·        שני מודלי המעגל הסגור

 ·        המודל של אדלר
6 .
סיכום 7.
ביבליוגרפיה  

1 . מבוא.
גיל ההתבגרות בחברה המערבית הנו תקופה של חיפוש זהות, אי נחת, כעס וסערה פנימית. המתבגר בחברה המערבית מתקשה להתמודד עם כל אלה. מצד אחד, אין מציידים אותו בסל ברור של ערכים וצווי התנהגות ומצד שני, נותנים בידיו  משאבים וכוחות שלא נתנו לו בדורות הקודמים.
אין פלא שחלק מבני הנוער מתקשה לסגל לעצמו נתיב ופונה לפתרונות כמו סמים, אלכוהול, הסתכנות שווא וכדומה (עמלה, ע. 1995).
תופעת השימוש לרעה בסמים בקרב בני נוער אינה חדשה. אולם, החמרת התופעה ותפוצתה, הן מבחינת טווח הגילאים הפוחת והן מבחינת מגוון הסמים המסוכנים המגיעים לידי בני נוער בשנים האחרונות, הן אשר מציבות בפני הגורמים המטפלים בעיה חברתית מדרגה ראשונה שיש להתמודד עמה. בני הנוער נחשפים לעיתים קרובות לתופעת השימוש בסמים – והפיתוי הנו רב מסיבות רבות, כגון מידע מוטעה לגבי הסמים וכדומה. גיל ההתבגרות הנו גיל רצוף תהפוכות ואמביוולנטיות – גורם המגביר את הסיכוי, הרצון והשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים.
ההתייחסות החברתית למשתמש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים ולמתמכר אליהם הנה כאל עבריין או סוטה מחד, או כאל חולה ואף חולה כרוני מאידך, התייחסות שמשפיעה על הויכוח הציבורי בנושא הטיפול במתמכרים, ומתבטאת בהקצאת משאבים לגופים שמטפלים בהם, מהסיבה שהמתמכר הביא על עצמו את הצרה ואין זו חובת החברה לטפל בו. טיעון זה אינו מופנה לחולי מחלות אחרות כגון מחלות לב, סרטן ועוד, הנגרמות בחלקן מהתנהגויות כגון עישון טבק, אכילת יתר ועוד. נכונות החברה להקצות משאבים נובעת לרוב מההנחה שקיים קשר ישיר בין שימוש לרעה בסמים פסיכו אקטיביים לבין פשיעה (טייכמן, מ. 9 / 1988).
הגישה החברתית השלילית כלפי המתמכר מקבלת ביטוי גם בהנחה הקובעת שהמתמכר הנו חולה כרוני חסר תקנה, או "פעם נרקומן תמיד נרקומן", והמתמכר אינו נרפא לחלוטין, אפילו אם לא השתמש מזה זמן רב (טייכמן, מ. קידר, ת. 1998).
קיימת חשיבות רבה להפעלת תוכניות מניעה ראשוניות בגילאים מוקדמים, מכיוון שאנו מדברים על "מניעה" ובכדי שהיא תהיה יעילה ותשיג את מטרתה, חשוב שהיא תעשה בגיל צעיר. ככל שעולה רמת תוכנית המניעה, עד לכדי תוכנית המניעה השלישונית (גמילה מהתמכרות) כך השפעתה ויעילותה פוחתים ותוצאותיה טובות פחות.
הקהילה הטיפולית הנה מסגרת טיפולית כוללנית, המתייחסת לאדם (למטופל) מהיבטים שונים ומגוונים. בעבודה זו, נציג תוכנית לגמילה מחומרים פסיכו אקטיביים לגיל ההתבגרות בשיטת הקהילה הטיפולית, כפי שיושמה במלכישוע, נפרט את מטרותיה, עקרונותיה והגדרתה של הקהילה הטיפולית וכן ננתח את השיטה לפי הגישות התיאורטיות השונות.
 

T

השימוש באלכוהול כחומר פסיכו - אקטיבי

 

תקציר העבודה

תוכן עניינים
  מבוא
2
חלק 1 – חומרים פסיכו – אקטיביים – משקה האלכוהול
1 .1   התפשטות האלכוהול בגוף
1 .2   אלכוהול, הלב וכלי הדם
1 .3   האלכוהול והמערכת ההורמונלית
1 .4   מערכת העצבים המרכזית 3
3
 
4  
4     5
חלק 2 – הגורמים ליצירת תלות בחומרים פסיכו – אקטיביים
2 .1 גורמים תורשתים – ביולוגיים
2 .2 גורמים אישיותיים וקוגניטיביים
2 .3 גורמים מצביים
2 .4 גורמים חברתיים ובין – אישיים
2 .5 הגורם המשפחתי
2 .6 גורם קבוצת השווים 5
5
6
6 7
8
8 חלק 3 – שימוש באלכוהול    3.1 התפתחות השימוש והרגלי השימוש באלכוהול בארץ    3.2 השימוש לרעה באלכוהול    3.3 פסיכיאטריה טיפולית והטיפול באלכוהוליזם
6
6 7
8 חלק 4 – האלכוהול כסם חלק 5 – הקשר בין פשיעה והשימוש באלכוהול 9
1 0 סיכום
1 0 ביבליוגרפיה
1 2
          מבוא
חומרים פסיכו – אקטיביים הנם חומרים המשפיעים מבחינה נפשית וגופנית על האדם. חומרים אלו עשויים להועיל לגוף, אך, באותה המידה – הם עלולים לפגוע בו ואף לגרום לו לנזקים בלתי הפיכים. מאז ומתמיד חיפשו בני האנוש דרכים שונות להקלה בסבלם הגופני והנפשי.
הסמים והאלכוהול, כחומרים בעלי השפעה פסיכו – אקטיבית,  גורמים לבני האדם לברוח מהמציאות בה הם חיים למציאות דימיונית וחסרת גבולות כמעט לחלוטין, כאשר, במעשה בריחה זה מהמציאות גורמת לנו לחזור מהשימוש בסמים ובאלכוהול למציאות קשה עוד יותר משהייתה בטרם השימוש בחומרים הפסיכו – אקטיביים. בהיסטוריה האנושית, ככל הנראה, היין מצוין כסם הראשון. גם בעידן המודרני היין נחשב לסם מאוד שימושי. התפתחות היצור במשקאות חריפים גדלה פלאים במהלך ההיסטוריה. יחד עם זאת, גדל כמות השותים והמתנסים בו, בעיקר בקרב אוכלוסיית בני – הנוער. בנוסף לכך, קיים שימוש נרחב בסוגי הסמים השונים ובסיגריות. לא קיים הבדל בין סמים לאלכוהול. כיום, האלכוהול נכנס לקטגוריה של חומרים פסיכו – אקטיביים, כלומר, חומרים המשפיעים נפשית וגופנית על האדם. האלכוהול נחשב לחומר פסיכו – אקטיבי, ולמעשה, נקרא גם סם. לא קיימת כל הפרדה בין אלכוהול לסמים (בניגוד לאלו הטוענים כי האלכוהול אינו סם).
האלכוהול משחרר עכבות ויוצר התנהגות תוקפנית ואלימה שהשפעותיהן הרות אסון על האדם, זאת מעבר לפגיעה הגופנית אשר עלולה להיווצר כתוצאה משימוש לא מבוקר.
לאלכוהוליזם, כמו בשימוש בסמים, ישנם היבטים רבים – כלכלי, חברתי, אישיותי, רפואי או אף משפחתי.
האלכוהוליזם מוגדר כהפרעה כרונית בהתנהגות אשר נובעת משתייה חוזרת ונשנית בצורה קבועה של אלכוהול ואשר פוגעת בבריאותו של השותה ובתפקודו הכלכלי או החברתי.
ההפרעות בתיפקוד מופיעות כאשר ריכוז האלכוהול בדם מכיע לחצי אחוז ואילו ההפרעות במודע מופיעות כאשר ריכוז האלכוהול בדם מגיע לעשירית האחוז (טיאנו , 2000) האלכוהול מאופיין ביצירת תלות פסיכולוגית בו והתמכרות אליו.
כמו כן, הפסקת השתייה מלווה בסימני גמילה ברורים (טיאנו , 2000). יומו של המתמכר נפתח בצורך לספק את תאוותו לחומר הפסיכו – אקטיבי ונמשך במאמצים למצוא את המשאבים הדרושים להשגת החומר, איתורם של מקורות ההפצה וכן, רכישתו של החומר. בשלב זה, האדם כבר נזקק למנת האלכוהול היומית או כל חומר פסיכו – אקטיבי חלופי אחר, אשר נטילתו תפחית את רמת החרדה והלחץ וכן, תדחה עד להודעה חדשה את הסמפטומים של תסמונת הגמילה. מעגל חיים זה נמשך והפרט מוצא את עצמו במלכודת של חיים המשועבדים לאותו חומר כימי. יתר על – כן, תהליך זה יוצר 'סדר – יום' קבוע, כאשר לכאורה – נוצרת מחזוריות חיים יום – יומית הסובבים את סיפוק תאוותו.
נפוצה ההנחה בספרות, כי השימוש לרעה בסמים והפשיעה הולכים יד ביד, כאשר המתמכרים לסמים נחשבים לבעייתיים ומסוכנים מבחינה חברתית. ייתכן, כי מעצם תיוגו של המתמכר כעבריין והמגע על בסיס התמכרותו עם הרשויות לאכיפת החוק מעלה את ההסתברות למעורבות נוספת בפשיעה. ואכן, מנתונים המתפרסמים בארצות – הברית מדי שנה ניתן להסיק כי קיימות עבירות רבות, כגון תאונות דרכים, עבירות אלימות ורצח – אשר לא היו מבוצעות, קרוב לוודאי, אם לא היה האדם המבצע שתוי או 'מסטול'.
במחקרים רבים נמצא, כי השימוש באלכוהול ובסמים בלתי חוקיים מגיע לשיא בטווח הגילאים 18 –
2 2 (Kandel & Logan ; 1984). כמו – כן, נמצא כי ככל שעולה תפוצת השימוש ושכיחותם של החומרים הפסיכו – אקטיביים בחברה, כן יורד גיל התחלת השימוש וכי לדפוסי השימוש של האוכלוסייה הבוגרת קיימת השפעה ישירה על השימוש בקרב אוכלוסיית הצעירים.
העבודה תסתמך על מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים הנמצאים בספרות, ותסקור את הרגלי צריכת האלכוהול. בנוסף, היא תתאר את ההתמכרות ואת השפעת האלכוהול על הגוף בטווח קצר וארוך. עבודה זו תתמקד בפגיעתם של החומרים הפסיכו – אקטיביים בפרט ובסביבתו החברתית, הכוללת את משפחתו, חבריו, מכריו ואף אנשים זרים לו, אשר באופן מקרי היו בסביבתו בזמן שהיה תחת השפעתו של החומר הפסיכו – אקטיבי. אנו ננסה להראות כיצד סביבה סוציו – אקונומית יכולה להשפיע על השימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים וכן, ננסה להראות כיצד הם חודרים לתוך קבוצות מסוימות של בני נוער. יתר על כן, בעבודה ננסה לסקור את הגורמים להתמכרות לאלכוהול ונציג שיטת טיפול מועדפת בטיפול בהתמכרות לאלכוהול, ננסה לסקור את הרגלי השימוש באלכוהול וכן, להציג את האלכוהול כסם ואת הקשר בין האלכוהול לפשיעה.
 

תוכנית גמילה לבני נוער - הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע.

 

שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים) בגיל ההתבגרות הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע - ניתוח תוכנית טיפול                          

             תוכן עניינים
1. מבוא

2 . היסטורית טיפולי הגמילה בישראל
3 . הקהילה הטיפולית לנוער במלכישוע
4 . הגדרתה של הקהילה הטיפולית, מטרותיה, עקרונותיה, מאפייניה 5. הגישה הטיפולית בקהילה מהיבטים שונים ·        ההיבט ההתנהגותי ·        ההיבט הקוגניטיבי ·        ההיבט הפסיכו דינמי ·        תיאורית "יחסי האובייקט" ·        שני מודלי המעגל הסגור ·        המודל של אדלר
6 .
סיכום 7.
ביבליוגרפיה  
1 . מבוא.
גיל ההתבגרות בחברה המערבית הנו תקופה של חיפוש זהות, אי נחת, כעס וסערה פנימית. המתבגר בחברה המערבית מתקשה להתמודד עם כל אלה. מצד אחד, אין מציידים אותו בסל ברור של ערכים וצווי התנהגות ומצד שני, נותנים בידיו  משאבים וכוחות שלא נתנו לו בדורות הקודמים.
אין פלא שחלק מבני הנוער מתקשה לסגל לעצמו נתיב ופונה לפתרונות כמו סמים, אלכוהול, הסתכנות שווא וכדומה (עמלה, ע. 1995).
תופעת השימוש לרעה בסמים בקרב בני נוער אינה חדשה. אולם, החמרת התופעה ותפוצתה, הן מבחינת טווח הגילאים הפוחת והן מבחינת מגוון הסמים המסוכנים המגיעים לידי בני נוער בשנים האחרונות, הן אשר מציבות בפני הגורמים המטפלים בעיה חברתית מדרגה ראשונה שיש להתמודד עמה. בני הנוער נחשפים לעיתים קרובות לתופעת השימוש בסמים – והפיתוי הנו רב מסיבות רבות, כגון מידע מוטעה לגבי הסמים וכדומה. גיל ההתבגרות הנו גיל רצוף תהפוכות ואמביוולנטיות – גורם המגביר את הסיכוי, הרצון והשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים.
ההתייחסות החברתית למשתמש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים ולמתמכר אליהם הנה כאל עבריין או סוטה מחד, או כאל חולה ואף חולה כרוני מאידך, התייחסות שמשפיעה על הויכוח הציבורי בנושא הטיפול במתמכרים, ומתבטאת בהקצאת משאבים לגופים שמטפלים בהם, מהסיבה שהמתמכר הביא על עצמו את הצרה ואין זו חובת החברה לטפל בו. טיעון זה אינו מופנה לחולי מחלות אחרות כגון מחלות לב, סרטן ועוד, הנגרמות בחלקן מהתנהגויות כגון עישון טבק, אכילת יתר ועוד. נכונות החברה להקצות משאבים נובעת לרוב מההנחה שקיים קשר ישיר בין שימוש לרעה בסמים פסיכו אקטיביים לבין פשיעה (טייכמן, מ. 9 / 1988).
הגישה החברתית השלילית כלפי המתמכר מקבלת ביטוי גם בהנחה הקובעת שהמתמכר הנו חולה כרוני חסר תקנה, או "פעם נרקומן תמיד נרקומן", והמתמכר אינו נרפא לחלוטין, אפילו אם לא השתמש מזה זמן רב (טייכמן, מ. קידר, ת. 1998).
קיימת חשיבות רבה להפעלת תוכניות מניעה ראשוניות בגילאים מוקדמים, מכיוון שאנו מדברים על "מניעה" ובכדי שהיא תהיה יעילה ותשיג את מטרתה, חשוב שהיא תעשה בגיל צעיר. ככל שעולה רמת תוכנית המניעה, עד לכדי תוכנית המניעה השלישונית (גמילה מהתמכרות) כך השפעתה ויעילותה פוחתים ותוצאותיה טובות פחות.
הקהילה הטיפולית הנה מסגרת טיפולית כוללנית, המתייחסת לאדם (למטופל) מהיבטים שונים ומגוונים. בעבודה זו, נציג תוכנית לגמילה מחומרים פסיכו אקטיביים לגיל ההתבגרות בשיטת הקהילה הטיפולית, כפי שיושמה במלכישוע, נפרט את מטרותיה, עקרונותיה והגדרתה של הקהילה הטיפולית וכן ננתח את השיטה לפי הגישות התיאורטיות השונות.