שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים והתמכרות על ידי נפגעי טראומה

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – טראומה
2
1 .1
מהי טראומה?
2

1 .2
גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
3
1 .3
השפעות הטראומה והשלכותיה 5
פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) 7

2 .1
הפרעת דחק פוסט טראומתית (בתר חבלתית) 7

2 .2
גורמים התורמים להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית
1 0 פרק 3 – תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
1 3

3 .1
מהי תגובת קרב?
13

3 .2
גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב
1 4
פרק 4 – הפרעת דחק פוסט טראומתית מול תגובת קרב
1 7
פרק 5 – התמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
1 9
5.1
שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
1 9
5.2
השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות
2 0 5.3
הפגיעה החברתית הנוצרת כתוצאה משימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים
2 2
פרק 6 – גישות תאורטיות להתמכרות בסמים בעקבות טראומה
2 4

6 .1
תחלואה כפולה
2 4

6 .2
גישות תאורטיות המסבירות את הקשר בין התמכרויות וטראומה
2 4

6 .3
הטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים
2 7
סיכום ומסקנות
3 1
מקורות
3 2
תקציר 

"כשעץ צעיר נפצע, הוא גדל סביב הפצע. ככל שהעץ ממשיך לצמוח, קטן הפצע באופן יחסי לגודלו של העץ. קשרים וענפים מעוותים מורים על פציעות ומכשולים שהיו והעץ התגבר עליהם. הדרך שבה צומח העץ סביב עברו תורמת לייחודו המקסים, לאופיו וליופיו" (לוין, 2009 ; עמ' 45).
הסם על כל צורותיו מכונה חומר פסיכו אקטיבי. עיקר השפעתם של חומרים אלו מתרכזת במערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מהשימוש, נגרמים שינויים במצבי התודעה או במצבי הרוח. השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים הנו שימוש בסם כלשהו ללא מרשם רפואי, בניגוד לאמור במרשם או שימוש בצורה מוגזמת. מבחינת הספרות המקצועית ומדיווחים פרטניים של מטפלים במכורים עולה, כי שיעור התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורים לסמים הנו גבוה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום התמכרות לסמים ואלכוהול, נבחן את השפעת הפרעת דחק פוסט טראומתית על השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. עיסוק בסוגיה זו הנו מהותי להרחבת המידע המצוי לרשותנו באופן שעשוי לאפשר את הגברת היעילות הטיפול במכורים לסמים.   משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר בין שתי תופעות באמצעות הספרות המקצועית – הקשר בין הפרעת הדחק הפוסט טראומתית שהתפתח אצל נפגע הטראומה לבין נטייתו לצרוך חומרים פסיכו אקטיביים.
במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הפרט למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחותם של הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) ותגובת קרב (Combat Response Syndrome) וכן, יבחנו הדמיון והשוני בין שתי הפרעות אלו. בהמשך, תבחן סוגיית השימוש לרעה וההתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, השפעותיו הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של השימוש בסמים וכן, הפגיעה החברתית הנובעת כתוצאה משימוש זה. הפרק השישי יוקדש לניתוח ההתמכרות לסמים בעקבות טראומה באמצעות גישות תאורטיות – הגישה הפסיכולוגית / הפסיכו – פתולוגית, הגישה הפסיכו – סוציאלית וכן, המודל המוסרי. ובסיום הפרק, תוצע תכנית לטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים. תכנית זו מיועדת לטיפול במכורים לחומרים הפסיכו אקטיביים הסובלים מתחלואה כפולה בעקבות חשיפה לטראומה בעברם, זאת בהתאם לגישה האינטגרטיבית הגורסת במתן טיפול משולב. לסיום, יוסקו מסקנות בהתאם ויוצגו המלצות.

שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים והתמכרות על ידי נפגעי טראומה

 

תקציר
1 פרק 1 – מהי טראומה
2 פרק 2 – גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
4 פרק 3 – השפעות הטראומה והשלכותיה
6 פרק 4 – התמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
8
4 .1
שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
8
4 .2
השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות 9

4 .3
הפגיעה החברתית הנוצרת כתוצאה משימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים
1 1
פרק 5 –  גישות תאורטיות להתמכרות בסמים בעקבות טראומה
1 3
5.1
תחלואה כפולה
1 3
5.2
גישות תאורטיות המסבירות את הקשר בין התמכרויות וטראומה
1 3
5.3
הטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים
1 6
סיכום ומסקנות
2 0 מקורות
2 1
תקציר

 “Runaway train never going back / Wrong way on a one way track / Seems like I should be  getting somewhere / Somehow I'm neither here no there / Bought a ticket for a runaway train / Like a madman laughing at the rain / Little out of touch, little insane / Just easier than dealing with the pain” (Dave Pirner – Runaway Train) 

הסם על כל צורותיו מכונה חומר פסיכו אקטיבי. עיקר השפעתם של חומרים אלו מתרכזת במערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מהשימוש, נגרמים שינויים במצבי התודעה או במצבי הרוח. השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים הנו שימוש בסם כלשהו ללא מרשם רפואי, בניגוד לאמור במרשם או שימוש בצורה מוגזמת. מבחינת הספרות המקצועית ומדיווחים פרטניים של מטפלים במכורים עולה, כי שיעור התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורים לסמים הנו גבוה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום התמכרות לסמים ואלכוהול, נבחן את השפעת הפרעת דחק פוסט טראומתית על השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. עיסוק בסוגיה זו הנו מהותי להרחבת המידע המצוי לרשותנו באופן שעשוי לאפשר את הגברת היעילות הטיפול במכורים לסמים.   משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר בין שתי תופעות באמצעות הספרות המקצועית – הקשר בין הטראומה לבין נטייתו של נפגע הטראומה לצרוך חומרים פסיכו אקטיביים. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הפרט למצבים טראומתיים, תבחן סוגיית השימוש לרעה וההתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, השפעותיו הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של השימוש בסמים וכן, הפגיעה החברתית הנובעת כתוצאה משימוש זה. הפרק השישי יוקדש לניתוח ההתמכרות לסמים בעקבות טראומה באמצעות גישות תאורטיות – הגישה הפסיכולוגית / הפסיכו – פתולוגית, הגישה הפסיכו – סוציאלית וכן, המודל המוסרי. ובסיום הפרק, תוצע תכנית לטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים. תכנית זו מיועדת לטיפול במכורים לחומרים הפסיכו אקטיביים הסובלים מתחלואה כפולה בעקבות חשיפה לטראומה בעברם, זאת בהתאם לגישה האינטגרטיבית הגורסת במתן טיפול משולב. לסיום, יוסקו מסקנות בהתאם ויוצגו המלצות.

סמינריון בנושא תחלואה כפולה בקרב מכורים לחומרים פסיכואקטיביים (סמים ואלכוהול)

 

מוגש ל: שם הקורס:
מס' הקורס:
תאריך עברי                                                                                    תאריך לועזי 

תוכן עניינים

תקציר
1 פרק 1 – שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים
2 פרק 2 – השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות של השימוש בסמים
4 פרק 3 – הפגיעה החברתית שנוצרת בגין השימוש בסמים
6 פרק  4 – תחלואה כפולה בקרב מכורים לסמים
8 פרק 5 – הטיפול במכורים לסמים בעלי תחלואה כפולה
1 1
סיכום ומסקנות
1 4
מקורות משפטים 

תקציר 

מקור המונח הלועזי לסם הנו במילה היוונית פרמקון, בעלת מובן כפול, תרופה או רעל. החומרים הפסיכו אקטיביים הנם חומרים המצויים בטבע או מיוצרים באופן סינתטי. עיקר השפעתם מתרכזת במערכת העצבים המרכזית של האדם וכתוצאה, מהשימוש בהם נגרמים שינויים במצבי התודעה או במצבי הרוח של האדם. השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים הנו שימוש בסם כלשהו ללא מרשם רפואי, בצורה שונה מן הרשום במרשם או שימוש בצורה מוגזמת. למעשה, השימוש לרעה בחומרים אלו נחשב לשימוש מתמשך, לא סדיר, מוגזם, בצורה הנוגדת או לא מקובלת בהתאם לסטנדרטיים רפואיים. עם זאת, מליוני אנשים ברחבי העולם בוחרים לצרוך חומרים אלו, למרות שהדבר מהוה עבירה על החוק. על פי הערכות, בישראל ישנם
5 ,000 איש המכורים להרואין, כאשר 3,000 מתוכם מטופלים באמצעות תחליף סם. מבחינת הספרות המקצועית ומדיווחים פרטניים של מטפלים במכורים עולה, כי שיעור התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורים לסמים הנו גבוה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום התמכרות לסמים ואלכוהול, נבחן את סוגיית התחלואה הכפולה בקרב המכורים לסמים והטיפול באוכלוסיה זו. עיסוק בסוגיה זו הנו מהותי להרחבת המידע המצוי לרשותנו באופן שעשוי לאפשר את הגברת היעילות הטיפול במכורים לסמים.   בהמשך, תבחן סוגיית השימוש לרעה וההתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, השפעותיו הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של השימוש בסמים וכן, הפגיעה החברתית הנובעת כתוצאה משימוש זה. בהמשך, יוקדש פרק שיעסוק בבחינת סוגיית טיפול במכורים לסמים הסובלים מתחלואה כפולה, זאת בהתאם לגישה האינטגרטיבית הגורסת במתן טיפול משולב. לסיום, יוסקו מסקנות בהתאם ויוצגו המלצות.

שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים אצל מתבגרים

 

תוכן עניינים
    מבוא                                                                                                            3
    פרק א' – שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו – אקטיביים            4
    פרק ב' – מתבגרים וסמים : ההיבט החברתי                                           7
    פרק ג' – מתבגרים וסמים :  היבטים פסיכולוגיים                                  10     פרק ד' – דיון     סיכום                                                                                                           12
    ביבליוגרפיה                                                                                                 13
    מבוא
עבודה זו עוסקת בקשר  בין שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים ואלכוהול) מבחינה אישיותית וחברתית  אצל בני נוער. כיום, בחברה המוגדרת חברה מודרנית, נאורה ומתקדמת אנו נתקלים במספר רב של מקרי התמכרות לסמים, לאלכוהול וכן מקרי פשיעה רבים המתלווים לכך.
גיל ההתבגרות מאופיין בסקרנות, חיפוש מתמיד אחר אתגרים, לחץ מצד קבוצת השווים וכד'.
הנער בגיל ההתבגרות נתקל בקשיים רבים ולחצים, שהוא טרם התמודד עמם בעבר. אחד הפתרונות הנפוצים לבעיות גיל ההתבגרות, הוא שימוש בסמים. השימוש בסם מספק לנער אשליה של התמודדות עם חוסר בטחון, עם בעיות בבי"ס, במשפחה וכד'.
 תהליך השימוש בסמים אינו מתרחש מעצמו וקיימות סיבות שונות, המניעות מתבגרים לפנות אל הסמים. בין גורמים אלו נמנים, הגורמים החברתיים והמאפיינים הפסיכולוגיים, אשר הגישות השונות החברתית והפסיכולוגית, מנסות לתת להם הסבר.
מטרת עבודתי היא, לבדוק את הגורמים החברתיים והפסיכולוגיים המניעים, מתבגרים להשתמש בסמים.
 העבודה עוסקת בהשוואה בין הגורמים החברתיים אל מול הגורמים ההיבטים הפסיכולוגיים, של תופעת ההתמכרות לסמים בקרב מתבגרים. ככלל ללא הבחנה בין מתבגרים למתבגרות. כמו כן, מתמקד בכל תקופת ההתבגרות מגיל 12 ועד לשנות ה-20 המוקדמות.
   

תוכנית גמילה לבני נוער - הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע.

 

שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים) בגיל ההתבגרות הקהילה הטיפולית לגמילה לנוער משימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים), מלכישוע.
ניתוח תוכנית טיפול                          

             תוכן עניינים
1. מבוא

2 . היסטורית טיפולי הגמילה בישראל
3 . הקהילה הטיפולית לנוער במלכישוע
4 . הגדרתה של הקהילה הטיפולית, מטרותיה, עקרונותיה, מאפייניה 

5. הגישה הטיפולית בקהילה מהיבטים שונים

 ·        ההיבט ההתנהגותי

 ·        ההיבט הקוגניטיבי

 ·        ההיבט הפסיכו דינמי

 ·        תיאורית "יחסי האובייקט"

 ·        שני מודלי המעגל הסגור

 ·        המודל של אדלר
6 .
סיכום 7.
ביבליוגרפיה  

1 . מבוא.
גיל ההתבגרות בחברה המערבית הנו תקופה של חיפוש זהות, אי נחת, כעס וסערה פנימית. המתבגר בחברה המערבית מתקשה להתמודד עם כל אלה. מצד אחד, אין מציידים אותו בסל ברור של ערכים וצווי התנהגות ומצד שני, נותנים בידיו  משאבים וכוחות שלא נתנו לו בדורות הקודמים.
אין פלא שחלק מבני הנוער מתקשה לסגל לעצמו נתיב ופונה לפתרונות כמו סמים, אלכוהול, הסתכנות שווא וכדומה (עמלה, ע. 1995).
תופעת השימוש לרעה בסמים בקרב בני נוער אינה חדשה. אולם, החמרת התופעה ותפוצתה, הן מבחינת טווח הגילאים הפוחת והן מבחינת מגוון הסמים המסוכנים המגיעים לידי בני נוער בשנים האחרונות, הן אשר מציבות בפני הגורמים המטפלים בעיה חברתית מדרגה ראשונה שיש להתמודד עמה. בני הנוער נחשפים לעיתים קרובות לתופעת השימוש בסמים – והפיתוי הנו רב מסיבות רבות, כגון מידע מוטעה לגבי הסמים וכדומה. גיל ההתבגרות הנו גיל רצוף תהפוכות ואמביוולנטיות – גורם המגביר את הסיכוי, הרצון והשימוש בחומרים פסיכו אקטיביים.
ההתייחסות החברתית למשתמש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים ולמתמכר אליהם הנה כאל עבריין או סוטה מחד, או כאל חולה ואף חולה כרוני מאידך, התייחסות שמשפיעה על הויכוח הציבורי בנושא הטיפול במתמכרים, ומתבטאת בהקצאת משאבים לגופים שמטפלים בהם, מהסיבה שהמתמכר הביא על עצמו את הצרה ואין זו חובת החברה לטפל בו. טיעון זה אינו מופנה לחולי מחלות אחרות כגון מחלות לב, סרטן ועוד, הנגרמות בחלקן מהתנהגויות כגון עישון טבק, אכילת יתר ועוד. נכונות החברה להקצות משאבים נובעת לרוב מההנחה שקיים קשר ישיר בין שימוש לרעה בסמים פסיכו אקטיביים לבין פשיעה (טייכמן, מ. 9 / 1988).
הגישה החברתית השלילית כלפי המתמכר מקבלת ביטוי גם בהנחה הקובעת שהמתמכר הנו חולה כרוני חסר תקנה, או "פעם נרקומן תמיד נרקומן", והמתמכר אינו נרפא לחלוטין, אפילו אם לא השתמש מזה זמן רב (טייכמן, מ. קידר, ת. 1998).
קיימת חשיבות רבה להפעלת תוכניות מניעה ראשוניות בגילאים מוקדמים, מכיוון שאנו מדברים על "מניעה" ובכדי שהיא תהיה יעילה ותשיג את מטרתה, חשוב שהיא תעשה בגיל צעיר. ככל שעולה רמת תוכנית המניעה, עד לכדי תוכנית המניעה השלישונית (גמילה מהתמכרות) כך השפעתה ויעילותה פוחתים ותוצאותיה טובות פחות.
הקהילה הטיפולית הנה מסגרת טיפולית כוללנית, המתייחסת לאדם (למטופל) מהיבטים שונים ומגוונים. בעבודה זו, נציג תוכנית לגמילה מחומרים פסיכו אקטיביים לגיל ההתבגרות בשיטת הקהילה הטיפולית, כפי שיושמה במלכישוע, נפרט את מטרותיה, עקרונותיה והגדרתה של הקהילה הטיפולית וכן ננתח את השיטה לפי הגישות התיאורטיות השונות.
 

T

דרוש/ה השפעת הלחץ הקבוצתי להשתמש בסמים על פרט עם חוסן אישי

 

תוכן עניינים
    תקציר   1
פרק 1 – סקירה תיאורטית   3
  1.1
הביטוי התוקפני 3
  1.1.1
גורמים פרה – דיספוזיציוניים 4
  1.1.2
גורמים מצביים 6
  1.2
שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו – אקטיביים 7
  1.2.1 סם והשימוש לרעה בו 7
  1.2.2 סיווג הסמים לפי קבוצות 9
  1.2.3 השפעות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות של שימוש בסמים                       והתלותיות בסם (Drug Dependence)   10   1.3
תקופת ההתבגרות 12
  1.3.1 התפתחות ביולוגית 12
  1.3.2 התפתחות פסיכולוגית 13
  1.3.3 התפתחות קוגניטיבית 14
  1.3.4 התפתחות חברתית 14
         1.3.5  תהליך החברות וקבוצת השווים 16
   1.4
שימוש וגורמים לשימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בגיל ההתבגרות 18
  1.4.1
לחץ חברתי 22
  1.5
חוסן נפשי 24
  1.5.1
תוכניות מניעה 28
פרק 2  – השערת מחקר   31
פרק 3 – הצעת מחקר   32
פרק 4 – סיכום ומסקנות   34
ביבליוגרפיה   37
נספחים                       

            תקציר 

"ואיך יחיה האדם? ואיך יוכל להם, לבעיות ההווה ולרוגז הבאות, באין לו כנף מחסה, באין לו חיק האם של זיכרונות?" (מתוך : "וגם ההד נדם", רחל המשוררת) 

עבודתי זו תדון בסוגיות בתחום הביטוי התוקפני. האטיולוגיה של האלימות מיוחסת לכל רמות התפקוד האנושי. ישנם שלושה מישורים של יחסי גומלין המעורבים בהתהוות ההתנהגות – המישור הביולוגי, המישור הפסיכו – אישי והשפעות חברתיות – תרבותיות. בהמשך, נעסוק בנושא אחד מיני רבים בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – במסגרת דיון זה, נתמקד בהשפעותיהם של שני מישורים, מתוך השלושה, על התהוות ההתנהגות – המישור הפסיכו – אישי, אשר יתבטא בחוסן אישי, והשפעות חברתיות – תרבותיות, אשר יתבטא בלחץ חברתי. במקרה זה, הגדרנו את הביטוי התוקפני כשימוש לרעה בחומרים פסיכו – אקטיביים על ידי המתבגרים, כלומר נציג את השימוש בסמים כביטוי תוקפני, הן כלפי המשתמש והן כלפי הסביבה, זאת כיוון שהשימוש גורם לפגיעה במשתמש עצמו ופגיעה באחר במספר בחינות, אותם אפרט בהמשך העבודה.
הדיון בנושא השימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בקרב מתבגרים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב בקרב הציבור הרחב ובקרב אנשי המקצוע.
השאלה האם אכן קיימת עלייה בשיעור התופעה או שהפרסום התקשורתי הוא האחראי ליצירת תחושה זו איננה רלוונטית לענייננו, הואיל ואנו, העוסקים בתחום, ממלאים תפקיד של סוכנים במערכת, כאשר מטרתנו הנה מניעתה של התופעה. בכדי להשיג את המטרה, על החוקרים, ראשית, לאתר את הגורמים לה, לבודד אותם וליצור בקרב האוכלוסייה חוסן נפשי לגורמים אלו ואמצעי התמודדות מולם. עוד לפני 2,500 שנה, אריסטו (בתוך : McKeon ; 1941) אפיין את הצעירים כתאוותנים, נוחים לכעוס ונוטים להיסחף אחר דחפיהם. כמו כן, הם משתנים ללא הרף, בה במידה שהם סוערים וקוצפים. אם עובר הצעיר עבירה, תהיה זו תמיד מופרזת ומוגזמת. הם מרחיקים לכת בכל דבר, ויהיה זה בענייני אהבה, שנאה או בכל דבר אחר. הם רואים את עצמם כיודעי כל. קיימים גורמים רבים לשימוש בסמים, סיגריות ואלכוהול, בקרב בני נוער.
ביניהם ניתן למצוא גורמים תורשתיים, בעיות נפשיות, התנהגות אובדנית, חשיפה לפרסומות לטבק ולמשקאות אלכוהוליים, סקרנות, מרד, בריחה מלחצים וכמובן, יחסם של הסביבה, קרי, ההורים וקבוצת השווים (וייס, 1998 ; קונגר, 1996 ; McKeon , 1941).
נושא הדיון הנו הקשר בין משתנה אישיות ספציפי – חוסן נפשי, לבין התמודדותם של בני נוער במצבי לחץ חברתי וההשפעה על הביטוי התוקפני. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנו שהשוני בין אנשים באופן שבו הם מגיבים ומתייחסים למצבי לחץ קשור למשתנים אישיותיים – קוגניטיביים, רגשיים ואחרים. כלומר, גם מצב של לחץ אחיד (מבחינת עומס, משך וכדומה), לכאורה, כאשר לכל הפרטים קיים פוטנציאל בסיסי לעמוד בהצלחה במשימה, עדין ימצאו הבדלים ניכרים בין פרטים במידת ההצלחה – הן ברמה האובייקטיבית והן ברמת ההערכה העצמית, בהתמודדות זו. בעקבות המצוין לעיל, קיימים שלושה גורמים אשר נמצאו קשורים ליכולת העמידה במקרה הצורך :
חוסן נפשי וכשרי התמודדות, עוצמת המשבר הנתפסת ומערכת התמיכה. בעבודה זו, אנו נתמקד בהשפעה שיש על הלחץ החברתי על הפרט לפי מידת עוצמתו של החוסן הנפשי. הפרק הראשון יפתח בסקירה תאורטית ומחקרית של הביטוי התוקפני והגורמים הפרה – דיספוזיציוניים והמצביים ליצירת תוקפנות וכן, ידון בהגדרת מושג החומר הפסיכו – אקטיבי, השפעותיו והשימוש לרעה בו. בהמשך, נגדיר את תקופת ההתבגרות באמצעות ההיבטים ההתפתחותיים והמשברים החלים בה, ואף נציג את השימוש לרעה בחומרים פסיכו – אקטיביים והגורמים לכך בתקופת ההתבגרות, תוך הצגת גורם הלחץ החברתי וכן, נציג, במידת האפשר, את משתנה החוסן הנפשי ואת תפקידו בהקשר של מניעה. על סמך המידע שיוצג בפרק זה, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא החוסן הנפשי ותרומתו בהתמודדות המתבגר מול הלחץ החברתי לשימוש בסמים. מטרת העבודה הנה לבדוק את השפעת הלחץ הקבוצתי על החלטותיהם של בני נוער בעלי חוסן נפשי להשתמש בסמים. במחקר זה, מושג החוסן האישי ייבדק כמשתנה מתווך אפשרי להסברת השוני הבין אישי בהתמודדות הפרט עם לחץ והתנהגותו כתוצאה מכך. מכיוון שבסקירה התיאורטית נמצא, כי נכונותם של בני נוער ליטול סמים נובעת מגורמים פרה – דיספוזיציונים ומצביים, כלומר מהמערך הפסיכולוגי של הפרט ומגורמים סביבתיים – חברתיים, אנו משערים כי לעוצמת החוסן האישי של הפרט קיימת השפעה על התמודדותו של המתבגר במצב לחץ חברתי להשתמש בסמים. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות על ידי ביצוע סקר התנהגות והעברת שאלונים בקרב אוכלוסיית תלמידי תיכון.
מדגם –  הסקר יורכב מתלמידי שכבות יא' – יב' הלומדים בבתי ספר תיכוניים באזור המרכז. בעקבות היות המחקר פרי – טסט, גודל המדגם יוגבל לכ –
5 0 תלמידים ותלמידות מצורות התיישבות עירוניות. כלים – יועברו במסגרת אותה קבוצת מחקר שאלונים שיבדקו 3 מדדים –  שאלון עמידות של דרורי וטוביאן (בתוך : טאובמן, 1993), שמטרתו לבדוק את מידת החוסן האישי בעזרת שלושה משתנים : מחויבות, שליטה ואתגר ; שאלון סיטואציות לחץ, המבוסס על מחקרה של אונגר (1975), הבודק את מידת הכניעה ללחץ חברתי ; שאלון דגני (1992) לבדיקת התנהגותם של הנבדקים בשימוש בסמים בשיטת הדיווח העצמי וכן, שאלון לבדיקת נתונים דמוגרפים.
הליך – במחקר זה נבדקו שלושה משתנים – מידת החוסן האישי, כניעה ללחץ חברתי ושימוש בסמים. כיוון שקיימת השפעה של קבוצת השווים על הפרט בתקופת ההתבגרות ולכן, נפוצים מצבי לחץ חברתיים בתקופה זו ובנוסף נראה, לכאורה, כי הגישה לחומרים פסיכו – אקטיביים זמינה, משתנה עוצמת החוסן האישי ישמש בהצעת מחקר זו כגורם מתווך להחלטתו של המתבגר להשתמש או לא להשתמש בסמים הנובעת כתוצאה מלחץ חברתי. תיערך השוואה של תוצאות השאלונים בין הנבדקים בעלי עוצמות חוסן אישי שונות בנוגע להתמודדותם מול לחצים חברתיים והתנהגותם בתחום השימוש בסמים. השאלונים יועברו, בו זמנית, לכל תלמידי הכיתות הנדגמות במהלך השעתיים הראשונות, כשכל תלמיד ממלא את השאלון בזמנו החופשי. עם תום מילוי השאלונים, יש לאסוף אותם ולהצליב נתונים בכדי לוודא התאמות בין המשתנים ובהתאם לכך, לאושש או להפריך את השערות המחקר.
לבסוף, נציג את מסקנותינו בנושא והמלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום החוסן האישי והן בתחום הלחץ החברתי והשימוש בסמים, בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.

מתבגרים וסמים - היבטים חברתים ופסיכולוגיים

 

תקציר העבודה

תוכן עניינים
    מבוא                                                                                                            3
    פרק א' – שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו – אקטיביים            4
    פרק ב' – מתבגרים וסמים : ההיבט החברתי                                           7
    פרק ג' – מתבגרים וסמים :  היבטים פסיכולוגיים                                  10     פרק ד' – דיון     סיכום                                                                                                           12
    ביבליוגרפיה                                                                                                 13
    מבוא
עבודה זו עוסקת בקשר  בין שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים (סמים ואלכוהול) מבחינה אישיותית וחברתית  אצל בני נוער. כיום, בחברה המוגדרת חברה מודרנית, נאורה ומתקדמת אנו נתקלים במספר רב של מקרי התמכרות לסמים, לאלכוהול וכן מקרי פשיעה רבים המתלווים לכך.
גיל ההתבגרות מאופיין בסקרנות, חיפוש מתמיד אחר אתגרים, לחץ מצד קבוצת השווים וכד'.
הנער בגיל ההתבגרות נתקל בקשיים רבים ולחצים, שהוא טרם התמודד עמם בעבר. אחד הפתרונות הנפוצים לבעיות גיל ההתבגרות, הוא שימוש בסמים. השימוש בסם מספק לנער אשליה של התמודדות עם חוסר בטחון, עם בעיות בבי"ס, במשפחה וכד'.
 תהליך השימוש בסמים אינו מתרחש מעצמו וקיימות סיבות שונות, המניעות מתבגרים לפנות אל הסמים. בין גורמים אלו נמנים, הגורמים החברתיים והמאפיינים הפסיכולוגיים, אשר הגישות השונות החברתית והפסיכולוגית, מנסות לתת להם הסבר.
מטרת עבודתי היא, לבדוק את הגורמים החברתיים והפסיכולוגיים המניעים, מתבגרים להשתמש בסמים.
 העבודה עוסקת בהשוואה בין הגורמים החברתיים אל מול הגורמים ההיבטים הפסיכולוגיים, של תופעת ההתמכרות לסמים בקרב מתבגרים. ככלל ללא הבחנה בין מתבגרים למתבגרות. כמו כן, מתמקד בכל תקופת ההתבגרות מגיל 12 ועד לשנות ה-20 המוקדמות.
   

כאן ניתן להשיג גראס / נייס / רד איי

היום זה יום המריחואנה הבינלאומי. שוב הסחים מרימים ראשם כדי לתמוך בלגליזציה של סמים הנחשבים בעיניהם לסמים קלים. אותן הטענות הנדושות - אלכוהול הוא סם יותר מסוכן, אני שולט בצריכה שלי,  קחו לדוגמא את הסחי גדי וילצ'רסקי:

"גדי לשבת"- לכבוד יום המריחואנה הבינלאומי, אני פורס שוב את משנתי לגבי השיח הירוק:

נפתח בגילוי נאות: אני מאד אוהב מריחואנה. אני חושב שזה צמח מופלא, אני מתמוגג על השפעות העלים הירוקים ואפילו יש לי עציץ בגינה של השכנה שלי (היא בת 94 ולא יחפשו אצלה בחיים)

באמת שמאסתי לראות את חוסר האונים של הפוליטיקאים שנאלצים לגמגם בכל פעם ששואלים אותם על הנושא. הם נבוכים כי הם יודעים את האמת: הם יודעים שמציאות שבה סטלן עם ג'וינט נלקח בניידת לתחנה בדיזנגוף, בזמן שבאותו רחוב קיימים 148 פאבים שמספקים חופשי מדי לילה את הסם הכי מסוכן שקיים – האלכוהול, היא מציאות אבסורדית. תקשיבו, אני עשיתי בחיי כמה וכמה סוגי סמים, ואין לי ספק שהסם הקטלני ביותר שקיים הוא האלכוהול. הסם הזה הוציא מתוכי שדים שרק המחשבה עליהם מעבירה בי צמרמורות, שדים שלא ידעתי שקיימים בי, שדים אכזריים אפילו יותר מהשוטרים שעושים לי חיפושים באוטו ובהחלט הרבה יותר אכזריים מהפיות שיוצאות ממני כשאני עושה כל סם אחר.

אז למה באמת המריחואנה לא חוקית?
מכירים "הון-שלטון-עולם-תחתון"? אז זה בדיוק זה. אינטרסים של טייקוני-על, מכבשי ענק של יצרני התרופות, לוביסטים אלופים ששתולים עמוק בכנסת, תעשיית אלכוהול מפלצתית, פסטיבל מספרי סיפורים של ארגונים ל"מלחמה בסמים" ושלטון שחרד מהרעיון שהנתינים שלו ייקחו ביס מפרי עץ-הדעת. אין מקום להקל ראש כשמדובר בחיבור הנתונים הזה, זה כוח עצום שמונע ממך, האדם החופשי, לקחת שאכטה בסוף היום ולהירגע מהמציאות הישראלית שחזקה יותר מכל הזייה.

צקצקת כרונית שהפכה להיות תורה שבעל-פה:
כמו המון דברים בחיים שלנו, גם את פליליותה של המריחואנה ואת מסוכנותה קיבלנו בתורה שבעל-פה מאבותינו (שאגב, גם הם עישנו בצעירותם). אבל כמו שהבנו באיזשהו שלב שאם נשאיר את הדלת פתוחה לאליהו הנביא זה סתם יגרום לכניסת חתולים הביתה, הגיע הזמן שנבין גם שהמריחואנה היא יצירה אלוהית מדהימה שסתם סובלת מדיכוי ומיחסי ציבור גרועים. הצגתה של המריחואנה כסם שטני שמשחית את הגוף והנפש וכשלב מובהק בדרך לשימוש בסמים קשים היא שקר מוחלט ולמרבה האירוניה גורמת בדיוק לתוצאה ההפוכה; חוסר האבחנה בין סמים קלים לקשים מביא את הישראלי הממוצע לקחת שאכטה מג'וינט, לראות כי טוב, להבין שרימו אותו, ואם באמת אין הבדל בין סמים קלים לקשים, אז למה לא לאכול אסיד בתדירות יום-יומית?

מה בכל זאת לא טוב בעישון מריחואנה?
אנחנו! אנחנו החלק שלא טוב בעישון מריחואנה. כשאנחנו משווים את עצמנו להולנדים אנחנו עושים עוול להולנדים וצחוק מעצמנו. דחילק חבר'ה, אנחנו לא הולנד. כשהמריחואנה תהיה חוקית בישראל החזירות שלנו תצא לאור במלוא הדרה: אנשים פה יהיו מסטולים כל הזמן, בכל מקום ובעיקר לא בטעם. כי אין לנו טעם, אין לנו מידה וכי אנחנו חזירים. חזירי הסמים הם גורם מרכזי בשם הרע שיצא למריחואנה, בדיוק כפי שהאלכוהוליסטים עושים שם רע לאלכוהול ובדומה לאיך שהישראלים עושים שם רע לקונספט שנקרא "אכול כפי יכולתך".

אז מה בכל זאת עושים?
קודם כל- חינוך. צריך להסביר לנוער מה זה באמת מריחואנה ולא להתייחס אליהם כמו למפגרים ולהפחיד אותם בסיפורי מעשיות. צריך להסביר להם מה היתרונות ומה החסרונות של הסם, ובעיקר מה ההבדל העצום בין סמים קלים לקשים. במילא כבר לא יכול להיות יותר גרוע מהמצב היום, שהנוער מתפוצץ מגז מזגנים וילדים בני 13 שותים וודקה עד שהם מאבדים את ההכרה.
אני מציע שנתייחס למריחואנה בחוק בדיוק כמו שאנחנו מתייחסים לאלכוהול. אני לא הייתי רוצה לקבל שירות מפקידה בבנק אחרי שהיא דפקה באנגים (למרות שככה יש מצב להוציא ממנה יותר כסף) ולא הייתי רוצה שהגננת של האחיינים שלי תגיע פצוצה לגן, בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שהיא תגיע שיכורה. הייתי מאושר לראות את המריחואנה חוקית ב"קופי-שופס" ובבתים. שאנשים יעשנו אחרי יום העבודה בכיף שלהם, ומי שמסטול שלא ינהג. אני יודע שיש סטלנים שנוהגים סבבה לגמרי, אבל כשאנחנו קובעים נורמות כלליות בחוק אנחנו חייבים לקחת בחשבון את החלק ה"חלש" של הציבור. אני יכול להעיד על עצמי שכשאני נוהג מסטול אני מתפלל כל הדרך שלא יקרה לי כלום. ושתהיה בבית במבה. אמן שתהיה במבה.

שלכם בעיניים אדומות אבל פקוחות לרווחה
גדי וילצ'רסקי

באמת שניסיתי לקרוא בלי לגחך - מי שפעיל בעלה ירוק מאופיין במוח עיסתי מרוב סמים. הם אפילו לא זכרו להגיע בבחירות האחרונות כדי לבחור אותיות בטענה שהם שכחו. אז עוד לצטט את המנטרות שלהם נתפס בעיניכם כלגיטימי? בתור מישהי שעבדה כמה שנים טובות בטיפול בנרקומנים, אנשים אלו מתבקשים להפסיק להשלותאחרים . עולם ורוד רואים דרך עיניים אדומות והירוק הופך את הסטלה שלכם לאופטימית - צריך להגביל את השימוש במריחואנה לחולים סופניים בלבד ולהקלה על כאבים כרוניים. במסגרת זו, צריך לשלול להם את הרשיון כדי שלא ינהגו תחת השפעת THC, אחרת תאונות כמו התאונה בה נדרס הבן של חשין יחזרו על עצמן. כן, הנהג הדורס בסה"כ עישן קצת. והוא נחשב למשתמש נורמטיבי כשבדרך צרך עוד כמה דברים כהרגלו - הרי הכל אצלו בשליטה והוא לא מכור.

יותר מזה, אני מכירה מספיק אנשים ששורפים את המשכורת שלהם על גראס בלבד, דבר שמכניס אותם למצוקה כלכלית וחובות ברמה כזו שאין להם איך לשלם שכירות וכך הם נכנסים לסחרור. להלן עדות של יפעת צרכנית סם חוקי שסיפרה אצל גבי גזית על סדר היום שלה - הכל סובב סביב סם הפיצוציה ה-red eye:

יפעת (שם בדוי), שהתנסתה בכל סוגי הסמים הקלים והחוקיים שנמכרים בת"א, מספרת על השפעתם ובהמשך יאיר גלר, מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, מביע את דעתו בנושא.

רוני זוארץ, האיש שאחראי לסם הפיצוציות החוקי 'המבסוטון', מסביר מדוע החומרים שהוא רוקח לא מסוכנים, ובהמשך מדבר על הסיכון בשימוש בסמים ממכרים - "אני הפלתי את תעשיית החשיש, עולם הסמים הרס לי את החיים!"

בעיה נוספת היא כאמור האכיפה - סמי הפיצוציה נמכרים באופן חופשי מעל לשולחן מתחת לפנס מול עיניהם של רשויות האכיפה. אבל הרשויות לא אוכפות. הנה למשל כתבה בערוץ 2 באולפן שישי על סמי הפיצוציות:




ואכן, לפני כ-3 חודשים הועבר דיווח למוקד 100 של המשטרה על כך שבפיצוציה ברח' הירקון בתל אביב, על חלון הראווה של הפיצוציה מפורסם, ללא כל בושה, שהם מוכרים את הסם "מיסטר נייס גיא". המוקדנית לא ידעה מה אני רוצה ממנה בכלל. היא ביררה עם האחמ"ש, וחזרה אליי עם תשובה ש"מיסטר נייס גיא" לא נמצא בפקודת הסמים.

אבל הבעיה היא ש"מיסטר נייס גיא" כן הוכנס לפקודת הסמים. לכן, הדבר הועבר דרך דף הפייסבוק של משטרת ישראל. התשובה שהתקבלה היא שמיסטר נייס גיא:

"נמצא בפקודת הסמים ואסור למכור אותו. נערכות פשיטות אקראיות על פיצוציות שמוכרות את הסם ואם בידיך מידע על אחת כזו, יש למסור את המידע בתחנת המשטרה הקרובה אליך".

אז מה נכון - התשובה שהתקבלה במוקד 100 או התשובה שהתקבלה בדף הפייסבוק של המשטרה?

התשובה במוקד 100 פשוט לא נכונה ומטעה, ולגבי התשובה בדף הפייסבוק - מדוע אדם שמגלה אזרחות טובה צריך להטריח את עצמו לתחנת משטרה, להמתין בתור ולהגיש תלונה? הרי זאת לא עבירה שנעברה כלפיי באופן אישי. המדווח רק היה עד לדבר העבירה. צריך לאפשר לדווח על כך במוקד 100 וגם בדף הפייסבוק, ושהמשטרה תשלח שוטרים לבדוק את הדיווח.

כאשר לא אוכפים את החוק שאוסר מכירת מוצרי טבק לקטינים, בעלי פיצוציות גם לא נרתעים מלמכור סמי פיצוציות, ואפילו מכריזים על כך בפומבי. שלא לדבר על אלכוהול מזוייף ותרופות מזוייפות. והם רואים גם את האכיפה הכושלת של המדינה. לכן, בכל פעם שסם פיצוציה מסויים נכנס לפקודת הסמים, הם משנים את הנוסחא ומפיצים נגזרת של אותו חומר, עד שהוא נכנס לפקודת הסמים וחוזר חלילה.

כאשר בעל בר לא מונע עישון בשטח הבר ולא נענש, לא תהיה לו בעיה להכניס יותר אנשים ממה שמותר בחוק, לא תהיה לו בעיה להכניס קטינים לתוך הבר ולא תהיה לו בעיה לכל הפחות "להעלים עין" גם מסחר בסמים בתוך הבר ומאונס של בנות שיכורות או שסוממו בסם האונס בתאי השרותים. כאשר אדם מעשן בתוך בר או מועדון ואף אחד מבעלי המקום או העובדים לא דורש ממנו לחדול מהעישון, ואף פקח לא נותן לו דו"ח, הוא יעלה על הכביש לאחר ששתה.

מכתב בנושא נשלח למפכ"ל משטרת ישראל והן לגורמים הרלוונטיים במשרד לביטחון פנים. לצערי, התשובה היחידה שקיבלתי היא מהמשרד לביטחון פנים, וגם שם נאמר רק שאקבל תשובה מתלונות הציבור במחוז ת"א.

ראשית, בהתאם לנקבע בחוק, הם אמורים למסור תשובה בכתב בתוך 45 יום מיום שליחת המכתב. מענה בנוסח  "תקבל תשובה מתלונות הציבור במחוז ת"א" - לכך לא התכוון המחוקק.

בנוסף, זה נקרא לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.

מדובר פה על נושא עקרוני, על מחלה של משטרת ישראל שאינה מתייחסת ברצינות לדיווחים על עבירות, שמסרבת לאכוף את חוקי העישון, שלא מבינה מהי תיאורית החלונות השבורים. במקום שהשר לביטחון פנים יקרא את המכתב, וייקח את העניינים לידיים, המשרד שלו מוסר תשובה באמצעות איזה פקיד זוטר ב"תלונות הציבור" של המשרד לביטחון פנים, שאומר לי שאני אקבל תשובה מ"תלונות הציבור" של מחוז ת"א במשטרת ישראל. 

אז מה הפלא שיש עליה של עבירות סמים, עליה של עבירות אלימות, והמשך הצפצוף על חוקי העישון והתגברות הפשיעה..?