מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות כתיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כתיבה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 בספטמבר 2025

מטלה במסגרת הקורס מבוא למקרא - ריצ'ארד א. פרידמן, מי כתב את התנ"ך?

 


סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות


מבוא לספרות המקרא – תשע"ד תרגיל שלישי – סקירת ספר מטרת התרגיל היא לאפשר לכם להתנסות בקריאה ביקורתית של ספר פופולרי בתחום המקרא, בניתוח ממוקד של רעיון ובכתיבה רהוטה.
עליכם לבחור אחד מארבעת הספרים מהרשימה. כל הספרים נמצאים בספריית אורנים להשאלה מוגבלת. אנא התחשבו אחד בשני בעת שאילת הספרים:
( 1. ריצרד אליוט פרידמן, מי כתב את התנ"ך, תל אביב,
2 . משה דוד קאסוטו, תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה, ירושלים, תשכ"ה )
5 .4 1959 .) ( 3. ישראל קנוהל, ריבוי פנים באמונת הייחוד, תל אביב, 1995 ) ( 2004 , 4. יאיר זקוביץ, מבוא לפרשנות פנים מקראית, אבן יהודה, 1992
) לאחר קריאת הספר עליכם לענות אחר שתי המטלות הבאות:
א. כתבו תקציר של הספר. התקציר צריך לכלול את הטענה המרכזית של המחבר ואת הנימוקים העיקריים שלו. התקציר צריך להיות עד שני עמודים ולא יותר!!! הקפידו לכתוב מהי הטענה המרכזית ונימוקיה ולא לכתוב סיכום של הספר.
ב. ציינו טיעון או נקודה אחת ששכנעו אתכם במיוחד, וטיעון או נקודה אחת עמם לא הסכמתם. בשני המקרים נמקו את דעתכם תוך שימוש בציטוטים מהתנ"ך ו/או ידע שרכשתם במהלך הקורס. גם תשובה זאת צריכה להיות עד שני עמודים ולא יותר!!!
א. תקציר הספר מי כתב את התנ"ך – התנ"ך הנו הספר רב מכר עולמי של כל הזמנים. כאשר יצירה ספרותית נלמדת, חשוב ללמוד על הכותב, מאחר והדבר משפיע על היצירה. עם זאת, דבר אינו ידוע על הכותב. ספר זה מסכם את מחקרו של פרידמן (1995) בסוגיית זהות הכותב.
המסורת מייחסת את כתיבת חמשת חומשי התורה, למשל, למחבר יחיד – למשה רבנו. עם זאת, לא מצוין במפורש שהוא המחבר וכן, הוא משמש בהם כדמות מפתח. קיימת בעייתיות בהנחה זו, מאחר ובטקסט ישנן סתירות, כגון אירועים המופיעים בסדר מסוים ולאחר מכן, ישנו דיווח כי אירועים אלו התרחשו בסדר שונה, הבדלי כמות של פריטים בין דיווח לדיווח באירוע מסוים ואף מייחסים אירועים מסוימים לאנשים שונים ועוד. הדבר בא לידי ביטוי לכל אורך התנ"ך. סתירות אלו עוררו בקרב חוקרים ספקות בנוגע לייחוס כתיבת התנ"ך על ידי כותב יחיד. לכן, פותחו תיאוריות נוספות, כגון עריכת הספר על ידי גורם נוסף, שהתורה נכתבה שנים אחרי מות משה ואף ליקוט הסיפורים ממקורות עתיקים, דבר המסביר כפילויות של סיפורים.
אסכולה ביקורתית על המקרא צמחה באירופה של המאה ה-18. לפי אסכולה זו, מרבית סיפורי המקרא …





יום שני, 8 ביולי 2024

סקירת ספרות, כיצד נכות גופנית בבני נוער משפיעה על דימויים העצמי

 



מבוא
סקירת ספרות זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות בתחום הדימוי העצמי – בהשפעתה של נכות פיזית בקרב אוכלוסיית בני נוער על דימויים העצמי. במסגרת זו בחרתי לבחון את השפעת לקויות למידה, לקות המוכרת בספרות כנכות פיזית, על הדימוי העצמי של ילדים ומתבגרים. בהמשך, אנו נגדיר מושגים כגון ליקוי למידה ונבחן כיצד הלקות משפיעה על הדימוי העצמי של המתבגר על פי הספרות המקצועית העומדת לרשותנו.
עינת (2000 ; בתוך : טריגר, אגוזי, דורון ואלחרר, 2003 ; בנדוב ורייטר, 1997) מגדירה לקות למידה כאוסף הפרעות המתבטאות בקשיים מהותיים של שימוש ביכולות כגון קשב, דיבור, קריאה וכתיבה, זאת כתוצאה מתפקוד לקוי של מערכת העצבים המרכזית. לעתים, נלווים ללקות זו בעיות התנהגות כגון בעיות בשליטה עצמית, תפיסה חברתית ואינטראקציה חברתית. חלק מבעלי לקות זו אף מפגינים קשיים כגון היפראקטיביות, אימפולסיביות בדידות חברתית ודימוי עצמי נמוך.
עצמתם של מאפייני הלקות לסוגיה משתנה בין מקרה למקרה, החל מעצמה קלה ועד לחמורה.
על פי סקירתם של ריגר, אגוזי, דורון ואלחרר (2003), אוכלוסיית בעלי לקות למידה הנה אוכלוסיית בעלי הלקות (או, לחלופין, הנכות) הגדולה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית ומהווה 10% עד 15% מכלל האוכלוסייה.
–




יום שבת, 26 בספטמבר 2015

משהו קטן על מנזרים, ספרים וקללות






כשאנו חושבים על נזירים, אנו כמעט תמיד מדמיינים נזיר יושב בחדר חשוך המואר בנר, עם כסת דיו ועט נוצה, מעתיק ספרים בחריצות רבה. תהליך העתקת כתבי היד היה קשה ולא בריא. נזיר במאה העשירית התלונן שהוא ״מכהה את העיניים, מכאיב לגב וקושר את החזה לבטן״. בכל מנזר היה סקריפטוריום, חדר שבו מעתיקים ספרים, ליד הספרייה.
עם זאת, מנגוני הגנה מתוחכמים לא היו. כיוון שהיה קל מאוד לגנוב ספרים, שהיו יקרים מפז, הנזירים נזקקו לשיטת הגנה אחרת: קללות. הקללות היו אמורות להרתיע פושעים, ועונשים חמורים הוטלו על גנב שנתפס: מהחרמה ועד הוצאה להורג.
לדוגמה, בתמונה מטה שמקורה בכתב יד הארלי 2798 שבספרייה הבריטית, מופיעה הקללה הבאה:


״מי שייקח את הספר הזה, שייקח אותו המוות, שיטוגן במחבת, שתיקח אותו המחלה הסופנית ושיאחז בו החום; שיישברו אותו על גלגל ושיתלו אותו. אמן.״
כתב יד אחר, שנמצא בספריית הוותיקן, מכיל קללה חצי גרמנית וחצי לטינית:
״ספר זה אינו שייך לאיש מלבדי
הרי בפנים נמצא שם שמי.
אם תגנוב את הספר, אם אף תנסה
אתה מגרונך שלך תיתלה.
ואז נשרים יחוגו מעל
כדי להפוך את עיניך למאכל
וכשתצעק ״איי, איי, אח!״
זכור: הכאב הזה מגיע לך!״

ברוסית יש חרוז ידוע:
"ספר זה שייך לי, לא יברח לאף מקום, מי שייקח אותו בלי רשות, יישאר בלי אף".
Сия книга принадлежит, никуда не убежит, .кто возьмёт её без спросу, тот останется без носу